פרשת מקץ

היהודי שהפך להיות מדען "הגרעין" במצרים
כיום שהאנטישמיות משתוללת כמעט בכל מדינה בעולם ואפילו עד אוסטרליה הגיעה [וה' ישלח רפואה שלמה לפצועים ונחמה למשפחות ההרוגים]  הננו מבינים שמה שנעשה עם יוסף זה נס אחד גדול.. נכון שהוא בתחילה הצליח בבית פוטיפר ואף מונה למנכ"ל הבית אך הסיפור עם אשת פוטיפר הובילו ישר לבור כלא לשתים עשרה שנה ואומר רש"י עד שלא נזרקו לבור אחרי כמעט עשור שנים גם שר המשקים והאופים, שיחת היום הייתה רק שוב ושוב באותו עברי שבא לצחק עם אשת פוטיפר.. כנראה שלאשת פוטיפר היו קשרים מסועפים עם כלי התקשורת במצרים.. והיא ידעה כיצד להשמיץ את יוסף ולהגן על עצמה שוש ושוב אבל גם אפשר לראות כאן כאן הניצנים של האנטישמיות לעם ישראל  ול"נער העברי".
גם שר המשקים כשנאלץ לגלות שיש פותר חלומות בבור הכלא אמר זאת  בלשון גנאי "נער עברי עבד לשר הטבחים.." עיין רש"י שם,  לכן הפלא הגדול שכאשר פרעה "מגלה" את יוסף הנבון והחכם איש אשר רוח אלוקים בו, הוא מצליח לשכנע את עבדיו המצרים שמן הסתם מקנאים מאד מאד ביהודי שפתאום דרך כוכבו בשמי המזרח התיכון ובעולם העתיק כולו..
הכיצד  באמת הצליח לשכנעם עד ש"ויטב בעיני עבדיו"? לאן נעלמה האנטישמיות? ויתרה מכך! הוא הופך להיות כמעט המושל היחידי על הממלכה המצרית מגיל שלושים עד יום הסתלקותו בגיל מאה ועשר שנים! שמונים שנה!!
נכון תגידו שכדי להציל את מצרים פיקוח נפש דוחה את האנטישמיות... אבל מגלה לנו המדרש שיש רובד נוסף – רובד אלוקי בכל הענין!! הכל מתוכנן!! וכך כתוב במדרש - "ויהי מקץ שנתים ימים" – "קץ שם לחשך" -  (איוב כח)  זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפילה!!  .. וממשיך אח"כ המדרש שהדבר אמור גם לגבי יוסף. "קץ שם לחשך" - זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפילה בבית האסורים כיון שהגיע הקץ חלם פרעה חלום".[בראשית רבה; פט פסקה א] הוי אומר: לא כמו שהעולם נוהג לומר שכיון שפרעה חלם אז יצא יוסף מבית האסורים אלא הפוך -  כיון שהגיעה שעתו של יוסף לצאת מבית האסורים ולצאת מחושך ואפילה לאור גדול – לכן פרעה חלם!! ...  וכך בכל דבר ודבר יש תכנית שמיימית. והרבה פעמים חושב האדם שהוא מפעיל הכל אבל הוא חי בטעות גדולה כי יש אדון לעולם והוא שקובע.
ופרעה מקבל בשתי ידיים את עצתו  של יוסף למצוא איש נבון וחכם שינהל ויכלכל את מצרים בשנות השבע- והרעב שיבואו אחרי כן, והדבר המדהים שפרעה מחליט שיוסף הוא האיש המתאים ביותר! "אין איש נבון וחכם כמוך" אתה ממש "מדען גרעין" [=של גרעיני חיטה..] ומזניק את יוסף לקדמת הבמה המלכותית-וממנה אותו לשר האוצר!! "אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי.." כל בית האוצרות והמשק המצרי לטיפולך!
ויוסף הפך להיות לא סתם "מדען גרעין" – שיודע כיצד לשמר את הגרעינים – אלא מלאך מושיע בחסד ורחמים לכל המדינות מסביב שכמעט גוועו בשנות הרעב, עד שיעקב מתפלא ואומר לבניו "שמעתי שיש שבר במצרים" – שמעתי ברוח הקודש שיש בשורה טובה במצרים.. [עיין רש"י]  כי לא נראה לי שגוי יהיה כזה רחמן גם על עמים שמסביב שעה שבמדינתו יש רעב גדול...   
אבל, כשנבחן ביתר דקדוק, את דבריו של פרעה, נמצא שהוא ממנה אותו לא רק ל"משנה למלך" ולשר האוצר אלא גם.. למחוקק!!  כיון שהצלת העם המצרי וכל הארצות הרעבות ללחם, דורשת חקיקת חוקים חדשים בשם המלך, כדי שלא ירוקנו את מצרים מאוצרותיה.. למשל: שלא יכנס אדם בשני חמורים למצרים, ושלא יוליכו חמורים בתבואה ממקום למקום (ככתוב בבראשית רבה), לאמור: כאן, לא מוכרים סחורה בסיטונאות! ומי שרוצה לקנות תבואה – לא יותר משלוש קילו.. (מוכר לכם מהסופר?)  לכך, צריך את טבעת המלך, כדי לחוקק ולחתום בטבעת זו, ופרעה, אכן נותן לו את הטבעת - "ויאמר פרעה אל יוסף: ראה נתתי אותך על כל ארץ מצרים, ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו, ויתן אותה על יד יוסף". יוסף, אכן מנצל בהמשך, את הסמכות הזו, לעוד חוקים: חוק "החומש" למשל, שמקנה את האדמה לפרעה, וחמישית מהתבואה תלך לאוצר המלך, גם חוק החלפת האוכלוסין.. "ואת העם העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו.." [כדי לא לבייש את אחיו שעתידים לבוא ולגור במצרים...]  גם חוקים דתיים חקק יוסף, כדי להחליש את כח הטומאה שבמצרים! הוא, חקק למשל, שכל מי שלא עושה מילה -  אין לו מה לחכות בתור.. ופרעה מגבה אותו - "לכו אל יוסף - כל אשר יאמר לכם תעשו"(מא,נה ורש"י שם).  אבל כשהיתה לו "נגיעה" בדבר, יוסף  מבקש את רשות פרעה, למשל, לשים את אחיו בארץ גושן ולהביאם בעגלות, [ושם אכן כתוב: "כאשר ציוה פרעה" "בעגלות אשר שלח פרעה"!]
אולם, חוץ מהתפקידים הבכירים הללו, יוסף מתמנה להיות הרמטכ"ל, וגם המפכ"ל בממלכה הפרעונית!.. כי להיות שר האוצר ומחוקק, זה עדיין לא מבטיח שהתבואה תשמר ביד ההנהגה ,  כי בשנות הרעב התבואה  היא הנכס הכי יקר! התבואה היא "חיי נפש" של מדינות שלמות ובמשך ההיסטוריה הארוכה, העולם ידע מלחמות עקובות מדם, סביב הלחם.. אם כן, מצרים הפכה עתה להיות יעד אטרקטיבי עבור מדינות שכנות הפוזלות לתבואתה,  כגון: כוש וכנען .  גם בתוככי מצרים, היה חשש של שוד וביזה מצד המון העם הרעבים ללחם, ראה מה קרה למדינות שהעלו את מחיר הלחם, או החלב בכמה אחוזים-כמה חנויות נבזזו בהסתערות הקהל הזועם והרעב?.. וכל שכן כאן, שהיתה סכנה ממשית -להיות או לחדול.. משום כך, נחוץ היה לתת ליוסף, גם  את "המושכות" של הצבא והמשטרה- וזהו מה שבדיוק התכוון פרעה באמרו: "אני פרעה, ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים" , וכדברי התרגום (אונקלוס) –שהכוונה, שאף אחד לא יעז לאחוז חרב בידו, או לרכב על סוס (שהיה בזמנם, "רכב מלחמה" לכל דבר..) - בלי רשותו של יוסף! במילים אחרות: פרעה אומר לו -אתה המפקד העליון של הצבא והמשטרה! וזהו פלאי פלאים עד כמה ה' הוא שקובע אם אדם ימצא חן בעיני המלך והעם או לא! גם אם זה בניגוד לכל המחשבות!
רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום!
חידה לפרשה
כמה אחים ירדו למצרים בפעם הראשונה? וכמה אחים ירדו למצרים בפעם השניה?        [פתרון לחידה אחרי פרפראות]
פרפראות לחנוכה ולפרשה
1. "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך.."
*שלוש גזירות עיקריות גזרו היוונים על עם ישראל: שבת חודש ומילה. מה המשותף לכל שלוש אלה? שנקראו "חק". שבת – כידוע, במרה קבלו בין השאר את מצוות השבת. "שם שם לו חק ומשפט ושם ניסהו"// מילה – "וחק בשארו שם וצאצאיו חתם באות ברית קדש" // חודש – "תקעו בחדש שופר.. כי חק לישראל הוא.." [ר' רפאל בלום ס' טל השמיים]
*נהוג שמחברי ספרי הקודש מצטטים פסוק בשער הספר שבו רמוזה בגימטריה השנה שנתחבר הספר. פעם הראו לרבי יוסף שאול נתנזון ספר ממחבר אחד, בן זמנו. שבשער הספר כתב: שנת "אין נבון וחכם כמוהו בארץ" וכמובן, התכוון לשבח את עצמו.. אמרו לו לרבי יוסף שאול נתנזון: מה אומר רבינו, על גאוה שכזו? אמר להם: אל דאגה, גאווה כזו מחזיקה רק שנה אחת..
** פתגם: [על שר המשקים ששכח את יוסף] - "כשהאור נדלק- אנשים שוכחים מי היה איתם בחושך"...
2. זהירות באכילת סופגניות!!..
שימו לב במיוחד לילדים ולקשישים  -אין לתת להם חתיכות גדולות אלא מעט מעט כפי יכלתם.
ועתה לשם "סופגניה" - מהיכן הגיע השם הזה? ולמה הפכה הסופגניה לאחד הסמלים של חנוכה? ... ובכן,  מסתבר שלא רק בגלל השמן שבה, אולי גם בשל .. הלשון היוונית ש"התגיירה" במילה הזו. כי  המלה אמנם מופיעה בלשון חכמים במשנה [למשל במסכת חלה [א,ד] "הסופגנין" ] אך מקור המילה היא ביוונית והיו אלה עוגות,  שאפו אותם מבצק הרבה יותר רך מהסופגניות של ימינו עד שהיו דומות ל"ספוג" ממש ונקראו בשם:"סופגן"...
כי זאת לדעת, שהנצחון האמיתי על תרבות אומות העולם , זה לקחת את הדברים הטובים שיש בכל אומה ו"לגייר" אותם. למשל את חכמת המטמטיקה  והגיאומטרי'ה מחכמת יון, לקחת ולהשתמש בהם, כדי להבין יותר טוב  את חכמת החשבונאות שבתורה[ כמו שכתב  הגר"א], כך גם ב"חכמת" הלשון... נלקחו מלים שונות מיוונית פרסית ובבלית והפכו אותם, לחלק בלתי נפרד מהשפה העברית.  אם כן אפוא, במלה "סופגני'ה" יש ה"סופגן" שלקוח מהלשון היוונית, עם הסיומת "י-ה" שהיא כבר הוספה של הלשון העברית המתחדשת. דרך אגב, "הלביבה"  לעומת זאת, היא  ממקורותינו,  "תָּבוֹא נָא תָּמָר אֲחותִי וּתְלַבֵּב לְעֵינַי שְׁתֵּי לְבִיבות"[שמואל ב, יג, ו].
**ועוד משהו פיקנטי על השם סופגניה!... חכם אחד, המציא "מדרש פליאה": "כשחטא אדם הראשון – האכילו הקב"ה "סופגני'ה"...   [סוף גן י-ה.. גרשו מגן-עדן! ]
פתרון לחידה - בפעם הראשונה ירדו למצרים עשרה אחים, משום שיוסף כבר היה שם ובנימין לא הצטרף אליהם. גם בפעם שניה ירדו עשרה אחים למצרים, כי למרות שהפעם בנימין ירד אתם, שמעון היה כבר אסור במצרים.
שבת פרשת מקץ,  [ל' כסלו]  ר"ח וחנוכה
א.השבת היא גם חנוכה וגם ראש חדש!! לכן לא לשכוח לומר יעלה ויבוא ועל הנסים בתפילות ובברכת המזון . דרך אגב, השבת מברכים את ברכת המזון הארוכה ביותר בשנה. גם על הנסים- גם רצה והחליצנו -וגם יעלה ויבוא.
ב. בשחרית- תפילת שבת, על הניסים, הלל שלם, ואחר כך מוציאים שלושה ספרי תורה, בס"ת הראשון קוראים ששה בפרשת מקץ [ ועדיין לא אומרים קדיש]  ובספר תורה השני קורא השביעי – בעניין ראש חדש –[ וביום השבת .. ובראשי חדשים.. ] אומרים חצי קדיש - והמפטיר עולה לקרוא בעניין חנוכה [ חנוכת הנשיאים – ביום הששי נשיא לבני גד- והספרדים - אומרים שוב חצי קדיש ]  ומפטירים בזכריה "רני ושמחי בת-ציון". ויש מהספרדים שמוסיפין פסוק ראשון ואחרון מהפטריות ראש חדש ומחר חודש. [השמים כסאי.. ומחר חדש]
ג.מנהג רוב התימנים עולים שבעה לספר תורה הראשון [ולא ששה]. ולכן אח"כ אומרים קדיש. ס"ת שני -של ר"ח . קדיש. ומפטיר בענין חנוכת הנשיאים ואח"כ הפטרה.
ד.במוצש"ק-בבית הכנסת- נוהגים קודם  נר החנוכה ואח"כ עושים הבדלה, ובבית נוהגים הפוך –מבדילים ואח"כ מדליקים נר-חנוכה.
ה. אין "מברכים על נר חנוכה בהבדלה "מאורי האש" כיון שאסור ליהנות לאורו..
ו. גם ביום ראשון -ראש חודש ולכן אחרי ההלל השלם מוציאים שני ספרי תורה, בספר תורה הראשון קורין שלושה בשל ראש חודש(ואין אומרים קדיש) והרביעי עולה לקרוא בספר תורה השני - בקורבנות הנשיאים.
ז.ביום שני הוא - שמיני של חנוכה - קוראים "ביום השמיני " עד "כן עשה את המנורה". -[יום השמיני נקרא גם בשם:  זאת חנוכה].
ח.מה שנשאר מהשמן והפתילות בחנוכייה יעשה מדורה בפני עצמם וישרפם,[ מה שנשאר בבקבוק השמן-מותר]. או לפחות לעטפם בשתי שקיות ולשים בפח.
הדלקת החנוכיה במוצאי שבת
1.במוצאי שבת מדליקים נרות חנוכה בבית-הכנסת ולאחר מכן מבדילים על הכוס כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר, למרות שהמדליק נרות חנוכה מפסיד את קדושת השבת. מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית-הכנסת אחרי תפילת ערבית מכיוון שכל הציבור נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו וגם שיהיה פרסום הנס בהדלקת הנרות בבית-הכנסת שהרי אם יבדילו קודם ההדלקה, יתכן שחלק מהציבור ילכו לבתיהם לפני ההדלקה.
2. כשמגיע לביתו, יקדים להבדיל על הכוס תחילה ואחר כך ידליק נרות, מכיוון שתדיר ושאינו תדיר- תדיר קודם. מצוות הבדלה היא תדירה יותר מכיוון שעושים אותה כל שבוע ואילו הדלקת הנרות היא רק בחנוכה פעם בשנה.
3. אותם שנוהגים להחמיר שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת עד שיגיע זמן רבינו תם, גם במוצאי שבת חנוכה צריכים להמתין שלא להדליק נרות עד זמן רבינו תם. אין זה מנהג טוב בלבד אלא ראוי ונכון לכל אחד ואחת לנהוג כשיטת רבינו תם ובפרט שכך דעת מרן שולחן ערוך.
4. לא מברכים ברכת 'מאורי האש' על נרות חנוכה (אם טעה והדליק נרות לפני הבדלה), מכיוון שאסור ליהנות מנרות חנוכה ואין מברכים 'מאורי האש' עד שייאותו לאורו של נר ההבדלה, כלומר: ייהָנו מאור הנר. לעומת זאת על נר הַּשַּמָש מותר לברך 'מאורי האש'.
לקחים מחג החנוכה
1.כשחושך בחוץ גדול אז מדליקין האור בפתח הבית = לא מגרשים חושך במקל- אלא בהפצת האור !!
2.בשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו.=  כשלא נותנים לך להאיר בחוץ - תאיר בתוך הבית כדי שהחושך לא יכנס פנימה, לילדים ולתינוקות של בית רבן..
3.כל השמנים והפתילות כשרים- העיקר תדליק בזמן לפני שיהיה מאוחר ותכלה רגל מן השוק - ולא יהיה לך כבר למי להאיר..
5.הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש לאורם.= כשאתה מאיר במעשים טובים השתדל שכוונתך תהא להאיר לשם שמיים!
6.והמהדרין מן המהדרין – מוסיף והולך.. = במעשים טובים ובלימוד תורה - אל תעמוד במקום אחד אלא תהא מוסיף והולך, ומעלין בקודש ולא מורידין! ובחנוכה זוכים שכל עם ישראל מהדרין מן המהדרין..
7. הדלקה עושה מצוה- אם החנוכיה במקום הנכון ויש שמן לחצי שעה - קיימת את המצוה כבר ברגע הראשון!= לכן בכל צעד חיובי בחיים חשוב שתתחיל ברגל ימין, במאור פנים, בהתלהבות בזריזות ובשמחה!!
8. לא יגביה נר חנוכה למעלה מעשרים אמה כדי שהעין תבחין בשלהבת המצווה.. = יש מצוות של פרסומי ניסא וקידוש ה' שחשוב שכולם יראו. בדור שלנו שזקוק כל כך להפצת האור - חשוב שיהיו גם ל"ו צדיקים גלויים -ולא רק ל"ו צדיקים נסתרים.. 
9.ניתן לשים נרות בצבעים שונים – אך תשתדל שכולם יהיו שווים בגדלם .. =כל היהודים אפילו  אם צבע עורם שונה משלך...  ומן הסתם גם אורם הייחודי  שונה משלך- לפני הבורא כולם רצויים ואהובים באותה מידה!!
10. במנורת החשמונאים - הסתפקו בשיפודין של ברזל .. ועיקר הנס היה בשמן – ולא במנורה.  ללמדך- עיקר ההשקעה בהארה בתוכן ובערכים – ולאו דווקא בכלים החיצוניים..
11. מסרת רבים ביד מעטים - ורשעים ביד צדיקים.. – ולבסוף המעטים הפכו להיות רבים - כי הרבה מהרשעים מישראל חזרו להיות צדיקים.. לכן אין כמו חנוכה שרבים כל כך  גם חזרו בתשובה -  וגם בדורנו  גם מעט יהודים יכולים לזכות את העם ולשנות את העולם כולו.. ובכך להיות שותפים בזירוז הגאולה השלמה - בבנין בית המקדש - והדלקת המנורה הטהורה...!!
שמונה רמזים בפרשה [ובתורה] לחנוכה:

1. המילה הכ"ה בתורה- אור! רמז לחג החנוכה- שמתחיל בכ"ה לחודש!
2. החניה הכ"ה במדבר- חשמונה! רמז לחשמונאים שחנו מאויביהם בכ"ה לחודש!
3. "ויהי מקץ שנתיים"- שנתים= ראשי תיבות- שמאל- נר תדליק, ימין- מזוזה!
4. "ותרב משאת בנימין ממשאות כולם- חמש ידות" (פ' מקץ) חמש= גזירות היוונים- חדש, מילה, שבת! חמש ידות- רמז לברכת על הניסים שמוזכרים בה חמש "ידות" מסרת גיבורים ביד חלשים / ורבים ביד מעטים / וטמאים ביד טהורים/ ורשעים ביד צדיקים / וזדים ביד עוסקי תורתך.
5. הפרות והשבילים הדקות הרזות- בולעות את הפרות והשבילים השמנות והמלאות. רמז- לנצחון החשמונאים על היוונים –גיבורים ביד חלשים , ורבים ביד מעטים!
6. רמז לסביבון בפרשה- "להתגולל עלינו.."
7. מספר המילים בפרשת מקץ – 2025! ומעניין ששמונה נרות=2000 בגמטריה הכיצד? נר= 250 כפול שמונה = 2000! ועוד כ"ה- תאריך החודש – סה"כ 2025 !!
8. מספר הנרות שמדליקים בסה"כ בכל ימי חנוכה- בלי השמש- 36. רמז בפסוק "ותזרח לו השמש" (וכן "ושרפים עומדים ממעל לו"- רמז שהשמש עומד מעליהם מוגבה..) מספר הנרות כולל השמש – 44 = וטבח טבח" (בגמטריה).

 תן חיוך..
1. איש שמן ניגש לקונדיטוריה ושואל: "שלום, אתם עושים משלוח לסופגניות?" -"כן, לאן אתה צריך להגיע?.."
2. יש שמועות שעצרו את החזאי שאמר שתהיה סופה בשבוע שעבר ושבמהלך המעצר הוא צעק 'מה לעשות שה"ברון" הולך לאט'..
3. אשכנזי אוכל סופגניה אצל תימני אחרי שניה זועק "הוי גיוואלד! תביא לי כוס מים!!" התימני: "לא נורא,  ערבבתי קצת זחוק עם הריבה"..
4. לסיום: תימני, אשכנזי, ספרדי, לא משנה. העיקר שיהיה חג חנוכה שמח עם קירוב לביבות..