פרשת אמור

בס"ד
בשם ה' כי אמילם
בפרשתינו אנו נפגוש את כל החגים הכתובים בתורה [וחנוכה ופורים בסוף בדרך רמז.. חנוכה עם שמן המאור ופורים עם שלחן המערכת שהיה בבית המקדש והרי גם אסתר 'פתחה שלחן' וקיימה "יהי שלחנם לפניהם לפח"..]     וכן לא לחינם חלק ניכר מפרשתינו היא "פרשת המועדות" שפוגשים קטעים מקריאתה בכל חג וחג.. ויום העצמאות שחגגנו השבוע משתלב לקול צלילי החגים  כי אמנם ביום העצמאות קראנו רק "הפטרה" - "עוד היום בנוב" אך גם אמרנו "הלל" ובצירוף ההלל בראש חודש שלא היה מזמן – התמונה מושלמת! 
ההלל כולו הודאה לה' יתברך על הנסים שעשה לנו  אבל יש גם בהלל תפילה ובקשה כגון: מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי ..  כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַםַ סבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם."  מלחמה גם בדרום וגם בצפון - וממזרח שולחים "מעופפים" מסוכנים - ואנו בתווך מתפללים לישועת ה' שיעשה אתנו נסים ולא יעשו ידיהם תושיה אבל גם צריך להתפלל שהקב"ה יתן עצה והדרכה נכונה לראש ממשלתינו ולמנהיגנו שיעמדו בלחצים ולא ירתעו.  וגם שיזכו לסיים את המלאכה. כן!   "בשם ה' כי אמילם" [ אמילם = אכריתם] בלי בושה ובלי היסוס, הנחשים הצפעונים יוצאים מהאדמה שוב ושוב ואם תסמוך על אומות אחרות שיעשו את העבודה בשבילנו וק"ו אם תחשוב שהרשעות הפלשתינית היא שתמשול שם אז לא עשינו שום דבר וכדי בזיון וקצף..   
והזמן הטוב להתפלל על עם ישראל הוא כל ימות השנה ביום ובלילה - שהרי "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקים קְרֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹקינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ  אליו" [דברים ד,ז], אך גילו לנו חכמי האמת והקבלה שיש זמנים מסוגלים יותר לקבלת התפילות יש  "עת רצון" – "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן ..." [תהלים סט,יד] כלומר: יש  עתות רצון יותר - המסוגלים לקבלת התפילה או התשובה, כגון: בתפילת מנחה של שבת, שעת "רעווא דרעווין" [=שעת הרצון שברצון] וכן עשרת ימי תשובה ובראשם יוה"כ ועוד. וכותב הזוהר הקדוש שגם בשבעת הימים שתחילתם מפסח שני (יד' באייר) - עד יום כ' אייר - דהיינו מיום רביעי הקרוב עד יום שלישי בשבוע הבא - יש "שמיים פתוחים"!! ובלשון הזוה"ק: "תרעין פתיחין" דהיינו- שערים פתוחים לקבלת התפילות!! [עיין זה"ק ח"ג  דף קנג עא].
מה המיוחד בשבוע הזה- מיד' אייר- עד כ'אייר? אומרים המקובלים, ששבוע זה הוא גם במקביל - כמעט כולו - לשבוע ספירת "ההוד" שבימי ספירת העומר. כידוע חכמי הקבלה אומרים שימי ספירת העומר הם גם ימי "הספירות" ימים שבהם יש עליית מדרגות ושילובם זה בזה - חסד, גבורה ותפארת, נצח הוד יסוד ומלכות.  אנו נמצאים עתה בימי "ספירת ההוד". ול"ג בעומר –שיחול השנה במוצאי שבת הבאה - הוא הפיסגה- של  "הוד שבהוד". [ מהי מובנה הפנימי של ספירת ההוד? זאת נשאיר לחכמי הקבלה הבאים בסוד ה', אך נאמר באופן כללי, שעניינה  הפנימי של ספירת ההוד, הוא ההודיה לה'.  וחלק מהיראה זה גם להודות לו ולהתבטל לפניו ].
אבל עוד דבר נפלא  אמרו  כאן בעלי רשומות - שהשבוע הזה הוא "השפיץ" של ארבעים ותשעה ימים מיוחדים - לא אלה שאנו מכירים בתור "ימי ספירת העומר" שתחילתם ממחרת הפסח ועד שבועות - אלא של ארבעים ותשעה ימים אחרים, שבהם כשהיו בני-ישראל במדבר היתה "חפיפה" של שתי קדושות- קדושת הר-סיני, וקדושת המשכן! ונסביר את הדברים:
עם ישראל חנה ליד הר סיני באחד בסיון - וכעבור כשנה - החל המסע הראשון של בני-ישראל מהר-סיני להמשך הדרך אל ארץ ישראל  וזה היה בכ' באייר. וכך כותב רש"י  על הפסוק - "וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדות" [במדבר י, יא]. "בחדש השני - נמצאת אתה אומר שנים עשר חודש חסר עשרה ימים עשו בחורב,  שהרי בראש חודש סיון חנו שם ולא נסעו עד עשרים באייר לשנה הבאה". והנה בשנה פשוטה- יש שנ"ד ימים, ואם נפחית משנה זו עשרה ימים נגיע לשמ"ג ימים..- ורמז לכך במזמור שמדבר על מתן תורה - "גשם נדבות תניף א-לוקים" (תהילים סח). אם כן,  גש"ם ימים חנו בני ישראל למרגלות הר-סיני.
כמו כן, נזכיר כאן,  שהרבה מעניני התורה אנו פוגשים במספר שבע. כגון:  שבת, שמיטה, ויובל, והעומר, בבחינת: "אִמרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעתיים" [ תהלים יב]. והנה מעניין שבגש"ם הימים הללו יש בדיוק כפולות של שבע!!  - שבע פעמים * שבעה שבועות יוצא בדיוק שמ"ג ימים!! [ = 343  ימים].
הסתבכתם בחשבון? עוד לא סיימנו.. והנה מ"ט ימים אחרונים, [ מתוך שבע פעמים מ"ט,  לחנות בנ"י בהר-סיני, הייתה קדושה כפולה. כי מלבד חנותם ליד הר ה' ( כשאש אוכלת בראש ההר כל הזמן חנותם שם- כדעת הרמב"ן) היה גם בתוכם משכן!! שהרי בא' ניסן הוקם המשכן- ובכ' באייר הוא יום עזיבתם את ההר- סך הכל-  יש ארבעים ותשעה יום! בימים אלו היתה קדושה נוראה ומיוחדת בתוך עם ישראל . עומדים למרגלות הר האלוקים, ומסובבים בדגלים סביב מחנה שכינה שבמחנה!! [ דרך אגב: בארבעים ותשעה יום האחרונים, לא רק שנבנה המשכן, והיתה חנוכת המזבח, אלא גם היה מניין בנ"י וקידוש הלווים.]
כאמור, תמיד השביעי שבשביעי - הוא מיוחד עוד יותר! השיא של אותם מ"ט יום הוא השבוע האחרון- (" שביעי דשביעי"..) ותנחשו מי הוא אותו שבוע? נכון! מפסח – שני (יד' אייר) עד כ' אייר !! (שבו כאמור עזבו את הר-סיני). אז הבה ננצל,  את הימים המיוחדים הללו לבקש בקשות  על שלום חיילנו האמיצים על החטופים הנמצאים בשבי, על עשרות אלפי האזרחים העקורים מבתיהם עד שישכון הביטחון בישוביהם ויוכלו לחזור - ותאריך לסיום המלחמה עדיין אין.. גם נתפלל לאחדות ישראל! כי רוח העם נגזרת מזה שרואים שעם ישראל מאוחד ונחוש במשימתו. כמובן נתפלל גם  להארה רוחנית ואור יהדות שיכנס בלב כולנו  ונזכה לגדל ילדינו [ונכדינו וניננו..] על ברכי מורשת ישראל סבא!
לסיום.  עם כל ה"עת רצון" שכתבנו במאמר זה, נא לא להילחץ! .. כי כבר אמרנו שה' קרוב אלינו - " בְּכָל קָרְאֵנוּ  אליו ". בכל עת ובכל שעה!!
שבת שלום ומבורך!
 
שבת פרשת אמור [י' אייר]
1.ההפטרה בספר יחזקאל מד "והכהנים והלווים". קוראים פרק שלישי במסכת אבות.
2.מי שעדיין לא בירך ברכת הלבנה – יברך במוצ"ש קודש. סוף זמן ברכת הלבנה – עד יום רביעי בלילה [ כל הלילה]
3. יש הנוהגים להתענות בה"ב [תענית קמא י"ב אייר יום שני]
4. ביום רביעי – י"ד באייר - פסח שני –. אין אומרים תחנון [גם במנחה לפניו] זהו גם יום הילולא דרבי מאיר בעל הנס הקבור בטבריה.
 
חידות לפרשה
1. האם "כהן חלל" צריך שיבקר לפחות פעם אחת בירח? אם כן, מהו "כהן חלל"?...
2. איזה יום שיש בו מוסף ואינו מוזכר בפרשה?
 
תן חיוך...
1. ביידן מתקשר לנתניהו:
ביידן: תגיד לי מה קורה, אני מבקש לדעת!
נתניהו: כמו שבקשת לא נכנסים לחיפה.
ביידן: מעולה!
2. פתרון למשבר חוק הגיוס:  החרדים עולים למירון ואז מכריזים על כל הר מירון "שטח צבאי סגור"...
 
כהן וגרושה...
שאלה:
כידוע התורה אוסרת נישואי כהן עם גרושה והסמכות בארץ ניתנה לרבנות לפעול לפי הוראה זו. והנה לפני כעשרים וחמש שנה ביקש כהן אחד לשאת גרושה וכיון שהרבנות לא הסכימה הם התחתנו בחתונה אזרחית בקפריסין. מנישואים אסורים אלה אני נולדתי. ועתה אני שואל האם זה פוגם ביהדותי? האם אני נקרא "כהן"? ומה יהיה עם ילדי כשיבואו להתחתן ברבנות?
תשובה: נכון שכל רגע שכהן נושא גרושה הוא עובר על האיסור הכתוב בפרשתינו : ".. וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ"  - וחייב לגרשה - אבל הילדים אינם פסולים מלבוא בקהל ואין להם דין "ממזרים" והם יהודים לכל דבר. מכל מקום הילד לא נחשב כהן , לא נושא כפיים ולא חייב להיזהר מלהיטמא למתים. נוסף על כך, בתו של החלל [ נכדתו של הכהן..]  תקרא "חללה" לעניין זה שהיא אסורה להינשא לכהן ולכן צריך לייעץ לה בבוא הזמן [ואולי לפני הזמן.. ] ובעדינות שלא תחפש לה חתן כהן...
 
מהלכות שבת - שוטרים וגנבים..
  1. באופן עקרוני מותר לשוטרים לחלל שבת לצורך הצלת נפשות, וכן אם נמצא חפץ חשוד או שנתגלתה תנועה חשודה של אנשים מסוכנים, צריך להזעיק את המשטרה. וכן כאשר מתעוררת קטטה קשה שעלולה להתגלגל לשפיכות דמים, צריך לקרוא למשטרה. וכן כאשר גנבים פורצים לבית ויש חשש שיפגעו בדיירים, יש להזעיק את המשטרה.
  2.  במצב שאין נשקפת סכנה לחיי אדם, יש מחמירים ואומרים שאסור לשוטרים לחלל שבת במלאכות שאסורות מהתורה. למשל, אם פרצו גנבים לדירה וברחו, כיוון שכבר לא נשקפת מהם סכנה, אסור להזמין משטרה. ואפילו אם הגנבים עדיין בדירה, אם הדיירים אינם בביתם, כך שאין נשקפת להם סכנה, אסור להזעיק את המשטרה. וכן כאשר גנבים פורצים לחנויות ובנקים, אסור להזעיק את המשטרה. וכן אסור לשוטרים לכתוב דין וחשבון על אירוע של גניבה, ואסור לקחת טביעת אצבעות מגנב שנתפס, וכן אסור להסיע גנב לתחנת המשטרה בשבת (שש”כ מא, כד-כה; ילקוט יוסף שכט, כ-כז).
  3. אולם יש שהקלו גם בזה ולכן לדעתם מותר להזעיק שוטרים כדי למנוע גניבות ונזקי רכוש, ומותר לשוטרים לנסוע אל מקום האירוע, מפני שאם לא יטפלו בגנבות ונזקי רכוש בשבת, תגבר הפשיעה מאוד, ויגיעו הדברים לפגיעה בחיי אדם. אלא שהתלבטו אם מותר לשוטרים לחזור בנסיעה ממקום האירוע, וכן אם מותר לבצע סיורים שוטפים בניידות משטרה, ויש מהם שנטו להתיר זאת על ידי נהגים גויים (היכל יצחק או”ח לב; ישכיל עבדי ה או”ח מד; צי”א ד, ד).
  4. הדעה המקילה ביותר היא דעתו של הרב שאול ישראלי (עמוד הימיני יז) שהתיר לניידות השוטרים לסייר עם נהג יהודי, וגם לחזור מהאירוע ולהסיע גנבים שנתפסו עם נהג יהודי. כי אם נניח מעט לפושעים בשבת, או שנקשה על השוטרים למלא את תפקידם, עד שאולי יתפטרו או יתרשלו במילוי תפקידם, תגבר הפשיעה עד לסכנת נפשות. ולכן מותר לעשות כל מה שנצרך למניעת הפשיעה בשבת. וכמו שהתירו חכמים ליוצאים להציל לחזור למקומם, למרות שהם צריכים לטלטל את הנשק שלהם ברשות הרבים, מפני שאם נאסור עליהם לחזור, יש לחשוש שבעתיד יתרשלו מלצאת להציל (לעיל הלכה י). וכן אמרו חכמים, שכאשר צריך לטפל בחולה מסוכן, גם אם יש שם גוי, עדיף שיהודי יעשה את כל המלאכות הנדרשות להצלתו, מפני שאם יבקשו מהגוי לעסוק בהצלתו, יתכן שבעתיד כשיצטרכו לטפל בחולה מסוכן ולא יהיה שם גוי, יחששו לחלל שבת כדי להצילו . וכן לגבי עבודת המשטרה, אם ביום השבת תוגבל פעולתה בתפיסת גנבים ומניעת פשעים, הדבר יעלה לבסוף בחיי אדם.
  5. כיום בהתגברות מעשי הטרור נגד יהודים בכל מקום אז גם חלק מהפשיעה ה"ממונית" קשורה לפעילות טרור, [צא ולמד מה שקורה בנגב...]  ולכן המאבק נגד גנבים הוא במידה רבה גם מאבק נגד מחבלים, שכרוך באופן ישיר בהצלת חיים. ק"ו שיש חשש שח"ו הם באים לפגוע בנפשות!
  6. מכל מקום, אסור להזמין משטרה רק כדי שימלאו דו”ח שנועד לצורך כספי, כדי לתבוע את חברת הביטוח וכדומה. וכן אסור להזעיק משטרה כדי לטפל בשכנים שמרעישים בלילה .. וכאן המקום לבקש מאלו שמרעישים או משמיעים מוזיקה קולנית בלילה שיקפידו על השעה 23:00 לעצור כל רעש מטריד. תודה מראש גם מהילדים הקטנים שרוצים להשכים למעון או לגן...
  7. על המשטרה לקבוע נהלים מיוחדים לשבת כדי למעט באיסורים, שבכל מה שאפשר לשנות – יוכלו השוטרים לשנות. וכן יקבעו נוהל, שאם יש במשמר שוטר גוי, מוטב שהוא יהיה הנהג והוא יכתוב את הדו”חות. וכן ידאגו לספק לכל השוטרים ‘עט שבת’ שאיסור הכתיבה בו מדברי חכמים
  8. במקום שיש עירוב, מותר לאנשי רפואה ומתנדבי הצלה שהולכים תמיד עם מכשיר איתורית או טלפון נייד, לצורך הצלת חולים ופצועים, לשאת את המכשירים הללו בשבת. וכן מי שרגיל ללכת עם אקדח או רובה, רשאי לשאתו בשבת בלא הגבלה. ואין בזה איסור מוקצה, מפני שלדעת רבים האקדח הוא כלי שמלאכתו להיתר, שכל יעודו לצרכי הגנה והרתעה במיוחד במצב הבטחוני כיום.. וכן מכשיר קשר שנועד לצרכי הצלה, הוא כלי שמלאכתו להיתר. ואמנם טלפון נייד, שרוב שימושו לשיחות שאינן קשורות להצלת נפשות, הוא כלי שמלאכתו לאיסור, אלא שמותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו, ולכן מותר לטלטל אותו לצורך הצלת נפשות.
  9. לכן ביקשתי מהגבאים שבכל בית כנסת שיהיה לפחות אדם אחד נושא נשק וישתדל להשגיח על הכניסה..
  10. במקום שאין עירוב, אין לצאת במכשירים הנ"ל אלא כאשר יש צורך הנוגע לפיקוח נפש שאנשים יהיו צמודים לנשק ומכשירי קשר, כדי שיוכלו לטפל במצבי חירום. ומותר להם לצאת עמהם למקומות שהכל רגילים לצאת בשבת, כגון לתפילות ושמחות. וישתדלו לשאת בשינוי את מכשיר הקשר כגון בין החולצה לגופיה, שבאופן זה הטלטול אסור מדברי חכמים. ואת הנשק ישאו כדרכם, מפני שיש סכנה בלקיחתו בשינוי.
  11.  אסור לצאת עם הנשק או מכשיר הקשר בשביל לטייל מחוץ למושב או העיר במקום שלא מוקף בעירוב שאין לגרום טלטול הנשק בלא צורך.
 
לכבוד ההילולא של רבי מאיר בעל הנס
פעם כעס אדם אחד על אשתו שאיחרה להגיע לביתה בליל שבת, מפני שנשתהתה בדרשתו של רבי מאיר, וגזר עליה שלא תיכנס הבייתה עד שתלך ותירק בעינו של הדרשן, הלא הוא רבי מאיר. צפה רבי מאיר ברוח הקודש, ועשה עצמו כאילו יש לו כאבים בעינו, ואמר: כל אשה שיודעת ללחוש בעין תבוא ותלחש. אמרו לה שכנותיה: לכי ורקי בעינו, וכך תוכלי לחזור לביתך. כשבאה אצל רבי מאיר, שאלה: יודעת את ללחוש בעין? מרוב פחדה של אותה אשה אמרה לו: לא. אמר לה רבי מאיר: רקי בפני שבע פעמים ויוקל לי יותר מאשר אם ידעת ללחוש. לאחר שעשתה כן אמר לה: לכי אמרי לבעלך: אתה אמרת פעם אחת, ואני ירקתי שבע פעמים. אמרו התלמידים לרבי מאיר: רבי, כך מבזין את התורה? הלא אילו אמרת לנו, היינו מביאים אותו ומלקים אותו, והיה הוא מתרצה ומפייס את אשתו. אמר להם: ולא יהא כבוד מאיר ככבוד קונו? מה אם שם הקודש שנכתב בקדושה, אמר הכתוב שיימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו, וכבוד מאיר לא כל שכן? [ירושלמי סוטה א, ד].
 
פרקי אבות פרק שלישי
(ט) רבי יעקב אומר: המהלך בדרך ושונה, ומפסיק ממשנתו ואומר: "מה נאה אילן זה! מה נאה ניר זה!" מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו.
אומר היה ה"חפץ חיים" משמו של רבי ישראל מסלנטר: -אדם יחיד שמתבטל אפילו שעה קלה מלימוד התורה, דומה למי ששולף מפסי הרכבת קטע זוטר באורך מטר אחד או שניים, ואומר: כלום עשיתי מה? איזה ערך יש לשתי אמות ביחס למסילת-ברזל שאורכה מאות קילומטרים? מבלי לזכור שעל-ידי פעולה קטנה שלו הפסיק לחלוטין את מהלך הרכבת ואולי אף גרם לאסון גדול.. גם מי שפוסק ממשנתו מחבל ברצף השתלשלות התורה ולימודה בקרב ישראל.  לעומתו היה רבי שלום מברנוביץ רגיל להסביר את המשנה כך: אם אמירת "מה נאה אילן זה" משמשת אצלו "הפסק" ממשנתו, דהיינו שלימודו לא היה ביחוד הלב לאלוקים וכשפונה להללו נקרא "מפסיק", או להיפך, אם למד כראוי אך אינו משבח באמירה זו לבורא, שברא אילנות נאים - הריהו כאילו מתחייב בנפשו. יהודי אינו מביט סתם ככה על הבריאה, מבלי שישים אל ליבו מי ברא כל אלה , ויהלל ליוצר הנפלא של כל הבריאה. [ דברים דומים כתב הרב קוק והרצ"יה בנו ] וכך היה אומר רבי אברהם ישעיה קרליץ, בעל "חזון איש": - כשאני מסתכל בחדרי על צמח, שתיל רך, לפעמים מוכרחני להפסיק מפני כלות הנפש- מתוך התפעלות על פלאי הבריאה שבורא אלוקים.

דפי מידע

חדשות ועדכונים

שנה טובה



טפסי מכרז- מזכירת לשכה (מילוי מקום)
פרטי עיסוק:
http://mdba.org.il/pics/_5.pdf

טופס הגשת מועמדות:
http://mdba.org.il/



פניה למחלקה