.jpg)
פרשת בחוקותי
בס"דתכלה שנה וקללותיה
פעמיים בשנה קוראים את התוכחה, פעם לפני חג השבועות בפר' בחוקתי, [בדרך כלל קורין פר' בחקותי סמוך לחודש סיון] ופעם קודם ר"ה בפר' כי תבא, והטעם: תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.]מגילה לא:] ושואלים חז"ל, מילא לפני ר"ה – כלומר: בסיום השנה - אנו מבינים מדוע אומרים תכלה שנה וקללותיה וכו' אבל לפני חג השבועות מה שייך? איזה סיום שנה יש כאן? ומתרצים, כי גם בעצרת דהיינו חג השבועות - נידונים על פירות האילן אז גם זה נחשב מעין יום דין וצריך לבקש "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה" שמעתה ואילך כל הפירות בעצים יצליחו.. ובשל"ה במס' שבועות [ל:] הביא על דרך הדרש כי הפירות ההם הם הנשמות הפורחות מאילנו של הקב"ה והעולם נידון ביום הזה, על התורה שנתנה בו שבטלו עצמם ממנה, ויש אומרים על פירות האילן ולא נאמר "האילנות" בלשון רבים כיון שמתכוונים לתיקון האילן הידוע דהיינו עץ הדעת שיש אומרים שחיטה היה ולפני החטא הייתה החיטה כמו עץ ממש ויש ביכלתינו בחג הזה לתקן את החטא הקדום בזכות קבלת התורה שעליה נאמר שכאשר עמדו ישראל למרגלות הר סיני פסקה זוהמתם כלומר חזרו למצב שלפני חטא עץ הדעת והיה חירות משעבוד מלכויות ממלחמות וממלאך המוות וכך היה נשאר לולא חטא העגל.. והתוס' כתבו, שצריך להפסיק בין קריאת התוכחה לחג שאחריו, ולכן לפני שבועות קורים פר' במדבר שהיא פרשה בלי קללות , ולפני ר"ה פר' נצבים וילך שגם היא [או גם הם] פרשיות ללא קללות.
אך לא רק קללות יש בפרשה אלא גם ברכות עמוסות.. כ"ב ברכות גופניות (אותיות הא-ב- הם 22) וחמש ברכות רוחניות (כנגד האותיות הסופיות- מנצפ"ך). כל זה "אם בחוקותי תלכו".. יש האומרים שהכוונה לחוקי השמיטה שקראנו עליה בפרשה הקודמת (ר' בחיי) ויש מפרשים שהכוונה לחוקי התורה- להיות עמלים בתורה (רש"י).
והתורה מפרטת: "ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה"- זו הברכה המבשרת על פריחה ושגשוג בתחומי הכלכלה, ובמיוחד החקלאות- להמשיך להפריח את כל ארץ ישראל, עד שגם מקומות שוממים וגבעות צחיחות ביהודה ושומרון - אך גם בנגב ובגליל [ועתה אולי גם בגוש קטיף...] - יתנו פרים בשפע, עם המון התיישבות יהודית, ממש כשם שהגשם אינו מכיר את הקו הירוק אלא את הפריחה הירוקה.
"והשיג לכם דיש את בציר ישיג את זרע"- כאן ההבטחה שלא יהיו מובטלים אלא תמיד תהיה עבודה, וגם ברכה בתחום פיתוח וייצור וטכנולוגיה מתקדמת, שהרי כיצד יהיה אפשר להספיק עם מכונות ישנות את הדיש והבציר, החרישה והזריעה, שבאים אחד בתוך השני מרוב עומס עבודה?..
"ואכלתם לחמכם לשובע"- "אוכל קימעא והוא מתברך במעיו" [רש"י] , כאן ההבטחה שכולם יהיו בריאים. כי אם יש ברכה במעיים אז כל הגוף עובד כמו שעון שוויצרי..
"ונתתי שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד" – אוהו! כמה זה חשוב במיוחד בזמנינו.. התורה מבטיחה שאם נלך בחוקותיו של הקב"ה - כוח ההרתעה שלנו יהיה חזק כל כך, עד אשר ה' יפיל פחד על שונאינו "להתעסק" אתנו.. אבל - אומרת התורה - חשוב מאוד שנרבה קודם את "השלום בארץ" בין חלקי העם, בין עולים חדשים לוותיקים, בין ימין לשמאל ובין העדות השונות, [עיין אור החיים הק'] ובמקום קרבות רחוב .. נראה קירבה ורחבות הלב של כל החברה הישראלית זה לזה.
"ורדפתם את אויבכם ונפלו לפניכם לחרב"- לכאורה לא מובן.. הרי כבר אמרת "ונתתי שלום בארץ" אז מה עוד שוב מלחמה? אלא ההבדל בין השונאים לאויבים- שהשונאים – קרובים [לגבול] והאויבים – רחוקים. השונאים -מזימתם גלויה, והאויבים - מזימתם נסתרת [עפ"י ר' בחיי] ולכן אע"פ שכבר מקודם נאמר "ונתתי שלום בארץ" אבל נשאר עדיין "לטפל" ברחוקים, כמו למשל במשמרות המהפכה האירניים.. שנהפכו בינתיים גם לשונא "קרוב" הנמצא לא הרחק על אדמת סוריה ואיתם גם הרוסים המסייעים להם.. ואולי גם את זה לא נצטרך, כי עוד טרם יגיע לשם צה"ל בזרועו הארוכה, הם כבר יהיו נופלים "לפניכם" - "שיהיו נופלים לפניכם שלא כדרך הארץ" (רש"י) למשל במסוק אי שם בהרים...
"ופניתי אליכם והפריתי אתכם" כן! הקב"ה מעודד משפחות ברוכות ילדים!! כנראה שרבש"ע רואה בריבוי הילדים את העתיד שלנו בניגוד לאלה הצועקים "יש עתיד" ומתכוונים לקצץ בדור העתיד ..
ועכשיו עוד מסר מרכזי חשוב מאד היום מול העולם ומול אמריקה הגדולה.. –- "והרביתי אתכם" - בקומה זקופה! (רש"י) לעמוד על האינטרסים החיוניים למדינת ישראל כגון בחיסול החמאס והרחקת החיזבאללה..
ומאיפה הבטחון שלנו לעמוד מול לחצים חזקים?.. כי יש הבטחה - "והקימותי את בריתי אתכם"- הברית בינינו ובין ה' לא תופר לעולמי עד ולא תהיה יותר גלות בשלישית!
ולכבוד "יום ירושלים" יש גם על זה משהו בפרשה בתזמון מדוייק.. - "ונתתי משכני בתוככם"- זה בית המקדש [ רש"י] – רק צריך להזהר "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים"... לא לחלום! לנו יש משימות ולאויבים יש מזימות..
אנו אמנם ברוך ה' נמצאים כבר בתוך החלום "הציוני" הזה שעשה איתנו רבש"ע במלחמת ששת הימים, אבל צריך לשמור עליו כבבת עינינו.. ולא לתת לאויבים להרים את הראש.. אלא עם ישראל צריך להרים את ראשו! ובמלים מהפרשה - "ואולך אתכם קוממיות" !!
לסיום, "הנה זה עומד אחר כתלינו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים", ובימינו לא צריך להציץ מן החרכים וגם לא מן החלונות כי השער נפתח לרווחה, אלא שהאור העצום – אור הגאולה - עדיין מסנוור אותנו ואין בעל הנס מכיר בנסו, וגם המלחמות הם חלק מחבלי הלידה אך צריך להתפלל שיהיו ברחמים מרובים עד השלום האמיתי והמיוחל - חזק חזק ונתחזק !!!
שבת פרשת בחוקותי (כד' אייר) – שבת מברכים
- נוהגים לקרוא את התוכחה בקול נמוך, אך יש להקפיד שישמע כל הקהל. בסוף הפרשה יש הנוהגים לומר חזק חזק ונתחזק.
- ההפטרה – למנהג אשכנז וספרד- ירמיהו טז' – (ה' עוזי ומעוזי) למנהג תימן- מפטירים ביחזקאל לד' (ויהי דבר ה'..)
- מברכים חודש סיון שיחול ביום שישי / המולד: אור ליום ששי / 25 ד' אחרי חצות לילה / 9 חלקים.
- קוראים אבות פרק ה'.
- יום רביעי – כ"ח באייר.
- ר"ח סיון- ביום ששי תפילת ראש חודש / בערב ר"ח סיון- נוהגים להתפלל תפילת השל"ה על חינוך הילדים.
- מר"ח סיון- עד יב' בחודש אין אומרים תחנון ונפילת אפיים. (והספרדים והתימנים- גם לא "למנצח..יענך")
איזו בהמה טמאה מוזכרת בפרשה, ובאמת היא טהורה? [תשובה אחרי פרפראות לפרשה]
חידון התנ"ך
מיהו המלך שבימיו מצאו ספר התורה שבדיוק נפתח לפרשת התוכחה? האם הייתה זו התוכחה בפרשת בחוקותי או בפרשת כי תבוא?
פרפראות לפרשה
1."וישבתם לבטח בארצכם"
היה זה לפני שנים רבות בתקופה של מתח ודאגה מפני הסכנות בארץ ישראל. אנשים אמרו כי בחו"ל בטוח יותר מאשר בארץ ישראל, צריך לרדת-לברוח מהארץ.. .
אמר הגאון רבי נחום פרצוביץ, שבחז"ל כתוב להיפך, נאמר בפסוק בפרשת בחוקותי "וישבתם לבטח בארצכם". בתורת כהנים דרשו בזה "בארצכם אתם יושבים לבטח ואין אתם יושבים לבטח חוצה לה". מבואר כאן כי רק בארץ ישראל יש אפשרות של שלווה "אם בחוקתי תלכו" אבל בחו"ל אין שלווה, אם כך אין לומר שבחו"ל בטוח יותר כי הרי חז"ל אמרו אחרת! ["בנין נחום" פנינים ואמרות]
2.מתורתו של ר' שלום שבזי זיע"א
ורדפתם את אויביכם. אלו שבעים אומות. את – לרבות שרים שלהם. דרשו חז"ל [זהר הקדוש ] נאמר בישעיהו [סו:ה] אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד ה' וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם וְהֵם יֵבֹשׁוּ
" אמרו אחיכם שונאיכם".. אחיכם – אלו בני עשו. אחי יעקב. שונאיכם – אלו בני ישמעאל שלא ניתן להם נחלה עם יצחק.
תשובה לחידה
ואם ימיר בהמה טמאה // עיין רש"י שהכוונה לבהמה טהורה בעלת מום ולא לבהמה טמאה
תן חיוך...
1.כוחות צה"ל רבים נמצאים בשכונת "קני בושם" בבית שמש לאחר שנמצאה שם מנהרה המובילה עד מירון..
2.נחמה פורתא.. אין הר מירון? – היו פעמיים מדורות! כמו יו"ט שני של גלויות - גם מוצ"ש וגם ראשון!...
לכבוד יום ירושלים–חידון קצר
1. כמה שערים יש לירושלים - ומה שמותם?
2."ירושלים הרים סביב לה" (תהילים קכ"ה). ציין לפחות ארבעה הרים?
3. השלם הפסוק בדברי הימים: ויבן--------- מגדלים בירושלים.
4. בכמה שמות נקראה ירושלים בפי חז"ל? ציין אחדים מהם.
5. מי התנא שהבטיח לאשתו :"ירושלים של זהב" ומה הייתה כוונתו?
6. המילה ירושלים מורכבת משתי מלים –מהם? ואלו צדיקי עולם תרמו להרכבת השם הנפלא הזה ?
7. איזה פסוק חקוק בכיכר הדוידקה בירושלים?
תשובות
1. א. שבעה שערים ב. שער הפרחים, שער האריות, שער האשפות, שער שכם, שער יפו, שער ציון ושער הרחמים.
2. הר הצופים, הר הזיתים, הר ציון , הר הרצל, [הר חומה והר חוצבים]
3. עוזיהו
4. 70 שמות לירושלים. למשל: ציון, עיר דוד, עיר הקודש, יפה נוף, קריה נאמנה.
5. התנא הוא - רבי עקיבא. רבי עקיבא הבטיח לרחל אשתו תכשיט בצורת ירושלים עשוי מזהב. וקיים את הבטחתו לאחר שהתעשר.
6. השם ירושלים מורכב מצירוף שתי מילים: יראה שלם ובקיצור: ירו+ שלם [אברהם קראה: ד' יראה, ומלכי- צדק קראה: שלם (בראשית י"ד) ].
7. "וגנותי על העיר הזאת להושיעה". (ישעיהו ל"ז, לה)"
מתכוננים לחג השבועות – מקצת הלכות יום טוב
א. צריך אדם לשמח את אשתו ובני ביתו וכן לארח בביתו עניים או לפחות לתרום להם צרכי החג, כדי שלא תהא רק שמחת כרסו.. כמו כן אמרו חז"ל: לא נתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי שיהיה האדם פנוי מעסקיו לעסוק בתורה. חציו לה' וחציו לכם. ולכן צריך האדם לעסוק בתורה בחג השבועות גם ביום וגם בלילה.
ב. כל מלאכה האסורה בשבת אסורה ביו"ט, חוץ ממלאכת אוכל נפש. ואף על גב שהותרה מלאכת אוכל נפש מן התורה, מכל מקום אסרו חז"ל קצירה, דישה, עימור, טחינה, הרקדה, סחיטת פירות, תלישה מן המחובר, צידה וכל היוצא בזה, מפני שדברים אלו הדרך לעשותם הרבה ביחד וחיישינן שמא יעשה לצורך חול. וכל דבר שאסור לעשותו מהתורה או מדרבנן,
אסור לעשות גם על ידי שינוי, ואסור גם לומר לגוי לעשותו.
ג. הלכות אלו של יו"ט שייכות בנשים כמו באנשים.
הכנת האוכל ביום טוב
א. איסור טחינה ביו"ט: לכל הדעות אסור לטחון במכשיר חשמלי. מה עם מכשיר מיכני? לדעת הגרי"מ אליהו זצ"ל אסור לטחון או לרסק ביום טוב ע"י מטחנת יד או פומפיה אפילו בשינוי ואפילו יפוג טעם המאכל אם יעשהו בערב יו"ט, אבל לטחון במכתשת בשינוי או לרסק בשינוי ע"י מזלג מותר. ולדעת הגר"ע יוסף זצ"ל מותר בפומפיה ביום טוב [לא בשבת].
ב. מותר לברור אורז או קטניות ביום טוב, וכשבורר ביום טוב, לא יברור כדרך שהוא בורר ביום חול במגש וכדו'.
ג. מותר להקפיא מים ביום טוב (כמו בשבת).
ד. כיום ניתן לקנות קמח מנופה. אם בכל זאת קניתם קמח רגיל - אסור לנפות קמח וכדו' ביום טוב, ואפילו על ידי שינוי. אבל אם ניפו מאתמול ונפל לתוכו לכלוך, מותר לנפותו פעם נוספת. ויש מחמירים ואומרים שמותר לנפות רק בשינוי. ושינוי זה יכול שיהיה על ידי שינפה אותו על שולחן ולא לתוך קערה. ה. אם ניפה קמח וכד' מערב יו"ט ורוצה כעת לנפותו שנית, מותר לנפות רק בשינוי. ו. לישת בצק ועריכתו מותרת. ובלבד שלא ימדוד את הקמח אלא יקח באומר הדעת. ז. אשה שלשה בצק ביו"ט יכולה להפריש ממנה חלה אבל לא לשורפה ביו"ט. אלא תשמור אותה למוצאי יו"ט ואח"כ תשרפנה. ולא תוריד את החלה מידה, אלא בעודה בידה תעטוף אותה בנייר ותניח אותה בתוך שקית נילון ותזרוק לאשפה. אם הניחה את החלה מידה אינה יכולה אח"כ לטלטל אותה מפני שהיא מוקצה. אמנם, אשה שלשה בצק בערב יו"ט ושכחה להפריש ממנו חלה, אינה יכולה לאכול ממנה בא"י על סמך מה שתפריש במוצאי יו"ט. אלא יכולה ללוש ביו"ט עיסה נוספת, ולחבר אותה עם העיסה שנילוש בערב יו"ט, ותפריש משניהם יחד חלה אחת. ועצה זו טובה רק אם היא צריכה את כל הבצק.
ח. אפיית הבצק בתנור אפיה מותרת, אך הדלקת התנור אסורה (מדין הבערה), ולכן אפשר לאפות רק אם תנור מופעל על ידי שעון שבת מערב יו"ט.
ט. כשרוצים לבשל על עצים או על גחלים וכד' יש להקפיד שלא לבקע עצים שלא לצורך. ואם העצים ראויים להסקה כמות שהם אין לטרוח ולבקעם. ואם אינם ראויים להסקה – מותר לבקעם בסכין (ופחמים שקונים – מותר).
י. יש אומרים שאין להכין אוכל ביו"ט שאפשר להכינו בערב יו"ט, אלא אם כן טעמו של האוכל ייפגם אם יכינו אותו ביום קודם. ולכן אין להכין אטריות ביו"ט אלא קודם לכן, ובפרט שהאטריות הישנות יותר טובות מהטריות, וכן כל כיוצא בזה. אטריות שלא הכינן מערב יו"ט, מותר להכינן ולבשלן ביו"ט בלי שינוי, וטוב לשנות.
יא. מותר למלוח רק את הבשר שהוא צריך ביו"ט. אמנם אם יש לו הרבה בשר וחושש שאם לא ימלחנו יתקלקל הבשר עד אחרי יו"ט, יכול למלוח הרבה ביחד באופן שאינו מולחם בפני עצמם, אלא ביחד עם הבשר שהוא צריך ביו"ט. אבל אין למלוח אחד אחד.
תפילת השל"ה לערב ר"ח סיון [יום חמישי]
[הקדמה]
חלה עלינו חובת התפלה ובקשה להשי"ת בכל צרכינו, כי הכל מאתו יתברך. ובמיוחד צריך זירוז להתפלל שיהיה לו זרע כשר עד עולם. ולבי אומר לי ששעת רצון לתפלה זו היא בערב ראש-חודש סיון, שהוא החודש שבו ניתנה התורה ואז אנו נקראים בנים לה' אלקינו. וראוי שישבו בתענית, הוא ואשתו, ויתעוררו בתשובה ויתקנו כל עניני הבית: איסור והיתר, טומאה וטהרה וכל הענינים, ויתנו צדקה לעניים הגונים. ואם אפשר לבעל אז להתענות הפסקה מה טוב ומה נעים, ועל כל פנים תהיה תענית גמורה ככל דיני תענית צבור.
וזה נוסח התפילה:
אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁלֹּא בָרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. וּבָרָאתָ עוֹלָמְךָ בְּגִין לְאִשְׁתְּמוֹדָעָא אֱלָהוּתָךְ בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, כְּמו שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּרֵאשִׁית", בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהֶם מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְנָתַתָּ לָהֶם תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְקֵרַבְתָּם לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. וְעַל קִיּוּם הָעוֹלָם וְעַל קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּא לָנוּ מִמְּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ שְׁנֵי צִוּוּיִים. כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "פְּרוּ וּרְבוּ", וְכָתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם". וְהַכַּוָּנָה בִשְׁתֵּיהֶן אֶחָת, כִּי לֹא לְתֹהוּ בָרָאתָ כִּי אִם לָשֶׁבֶת, וְלִכְבוֹדְךָ בָּרָאתָ יָצַרְתָּ אַף עָשִיתָ, כְּדֵי שֶּׁנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶךָ.
וּבְכֵן אָבוֹא אֵלֶיךָ ה' מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי, וְעֵינַי לְךָ תְלוּיות עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתִי לְהַזְמִין לִי בָּנִים וּבָנוֹת. וְגַם הֵם יִפְרוּ וְיִרְבּוּ הֵם וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הדּוֹרוֹת, לְתַכְלִית שֶׁהֵם וַאֲנִי כֻּלָּנוּ יַעַסְקוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂות וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה, וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְותֶיךָ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ.
אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, תֵּן לְכֻלָּנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים וּבְרוּכִים, מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים, זָכְרֵנוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים, כְּמוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אָבִינוּ "לוּ יִחְיֶה לְפָנֶיךָ", וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּיִרְאָתֶךָ".
כִּי עַל כֵּן, בָּאתִי לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם זֶרַע כָּשֵׁר. וְאַל יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם פְּסוּל וָשֶׁמֶץ, אַךְ שָׁלוֹם וֶאֱמֶת וְטוב וְיָשָׁר בְּעֵינֵי אֱלהִים וּבְעֵינֵי אָדָם, וְיִהְיוּ בַּעֲלֵי תוֹרָה, מָארֵי מִקְרָא, מָארֵי מִשְׁנָה, מָארֵי תַלְמוּד, מָארֵי רָזָא, מָארֵי מִצְוָה, מָארֵי גוֹמְלֵי חֲסָדִים, מָארֵי מִדוֹת תְּרוּמִיּות, וְיַעַבְדוּךָ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה פְנִימִית, לֹא יִרְאָה חִיצונִית, וְתֵן לְכָל גְּוִיָּה וּגְּוִיָּה מֵהֶם דֵּי מַחְסוֹרָהּ בְּכָבוֹד, וְתֵן לָהֶם בְּרִיאוּת וְכָבוֹד וָכֹחַ, וְתֶן לָהֶם קוֹמָה וְיֹפִי וְחֵן וָחֶסֶד, וְיִהְיֶה אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְתַזְמִין לָהֶם זִוּוּגִים הֲגוּנִים מִזֶּרַע תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, מִזֶּרַע צַדִּיקִים, וְגַם זִוּוּגָם יִהְיוּ כְּמוֹתָם כְּכָל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם, כִּי זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן.
אַתָּה ה' יוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמות, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ מַצְפּוּנֵי לִבִּי, כִּי כַוָּנָתִי בְּכָל אֵלֶּה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַל כֵּן עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי, בַּעֲבוּר הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וּבִגְלָלָם תּוֹשִׁיעַ בָּנִים לִהְיוֹת הָעֲנָפִים דּוֹמִים לְשָׁרְשָׁם, וּבַעֲבוּר דָּוִד עַבְדְּךָ רֶגֶל רְבִיעִי בַּמֶּרְכָּבָה, הַמְשׁוֹרֵר בְּרוּחַ קָדְשֶׁךָ.
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תאֹכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ: הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה': יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:
אָנָא ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה יְקֻיַּם בָּנוּ הַפָּסוּק, וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה', רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ, לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי: