פרשת במדבר

בס"ד
מיהו "המפקד העליון" וכיצד הוא נערך לכיבוש ארץ ישראל?
לפני שנתחיל לדבר על הפרשה, ישנה חידה:.. איזו פעולה אסורה על אלוף קראטה כשהוא מתגייס לצבא? .. - להצדיע למפקד!.. למה? כי כל הצדעה שלו – זו מעין קריאה לקרב .. כמובן הכל בצחוק  אך בתקופה מורכבת וסבוכה זו שהננו חווים כבר כשמונה חדשים כשהמלאכה עדיין לא הושלמה בדרום, ובצפון בוערת אש וגם בגזרות אחרות לא שקט שום דבר לא "צחוק" ויש כאלה שמצדיעים למפקד העליון  ויש כאלה שלא.. אך דבר אחד ברור שיש לנו מפקד עליון בשמיים שוודאי שיודע מה הוא עושה בעולמו - "בעל מלחמות זורע צדקות מצמיח ישועות בורא רפואות נורא תהילות אדון הנפלאות"  ולו אנו מצדיעים ערב ובקר וצהריים ומודים לו על העבר ומבקשים ומשוועים על העתיד!!
 והנה כשאנו מסתכלים על העבר – העבר הרחוק מאד – אנו רואים כיצד נערך "המפקד העליון" -הקדוש ברוך הוא -  לקרב על ארץ ישראל עוד בהיותינו במדבר..   כי מיד בתחילת הפרשה אנו קוראים שהקב"ה מצווה את משה רבינו יחד עם נשיאי המטות למנות את עם ישראל " שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ..מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן: [במדבר א] והשאלה הנשאלת: לשם מה צריך למנות אותם? בפרט שאנו יודעים שהתורה לא מעודדת למנות בלי סיבה מחשש נגף ח"ו?
חלק מן המפרשים מסבירים שהיה כאן כעין גיוס כללי כדי לכבוש את ארץ ישראל ולכן היו חייבים למנות אותם. וכפי שפירש הרשב"ם:  "לפי שמעתה צריכים לבוא לארץ - ישראל, ובני עשרים ראויים לצאת בצבא המלחמה. שהרי בעשרים בחודש השני הזה נעלה הענן כדכתיב בפרשת בהעלותך, וכתוב שם: "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה'" וגו', ולכך צוה הקדוש ברוך הוא בתחילת חודש זה למנותם".  והרמב"ן מוסיף: "והיו... צריכים לדעת מספר חלוצי צבא המלחמה, וכן מספר כל שבט ושבט... כי התורה לא תסמוך על הנס שירדוף אחד אלף, וזה טעם 'כל יוצא צבא בישראל', כי המניין מפני צבא המלחמה". והמלבי"ם מוסיף: "והיה צריך לדעת מספר צבא המלחמה, ולסדרם בדגלים כמחנה ההולכת למלחמה שמסודרים במערכה איש על דגלו ותחת שרי אלפים ושרי מאות".
ואם תשאלו : האם כל יהודי שהיה במדבר מבן עשרים ומעלה ראוי להיות איש מלחמה? וכי כולם היו בכושר? לא היו זקנים וחלשים? אומר רבינו בחיי, אמנם אתה צודק, היו והיו אנשים כאלה אך הם לא נמנו ב"צבא" הזה!  לעומתו בעל אור החיים מחדש חידוש - כולם היו ללא יוצא מן הכלל -בעלי כושר קרבי!!  וכך הוא אומר: כל יֹצֵא צָבָא" - אָמַר הַכָּתוּב כֵּן בְּכָל פְּרָטֵי הַמִּסְפָּר, [ =דהיינו כל פעם שמוזכרים המספרים לשבטים השונים כתוב בהם "כל יוצא צבא"] לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה אֶחָד מִכָּל הַבָּאִים לִכְלַל הַמִּסְפָּר שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לָצֵאת בַּצָּבָא אֶלָּא כולָּן גִּבּוֹרֵי כֹּחַ, [בעלי פרופיל גבוה...]  וְהוּא אוֹמְרוֹ כֹּל, פֵּרוּשׁ כָּל אֶחָד מֵהֶם יוֹצֵא צָבָא. וְזֶה נֵס שֶׁאֵינוֹ בָּאומּוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בְּכָל  הַמִּסְפָּרִים שֶׁלָּהֶם אֶחָד שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָצֵאת בַּצָּבָא." ומעיר המלבי"ם כהסבר ל"נס" הזה, כי קדם לו נס בהר סיני... שבמתן תורה כל החולים ובעלי המומין התרפאו! [עיין רש"י (שמות כ:טו)]   לכן במנין הזה היו כולם ללא יוצא מן הכלל  ראויים להיות אנשי מלחמה.
לעומת זאת הרמב"ן מביא פירוש אחר, שונה לחלוטין!  שלא היה זה גיוס לצבא על מנת להילחם, אלא "צבא" בכל מקום ענינו להתקהל במקום מסויים [אלא אם כתוב בפירוש "צבא המלחמה"]  וזה לשונו:"- "כל יוצא צבא" - כל היוצאים להיקהל בעדה, כי הנערים לא יקהלו בתוך העם. כי כל אסיפת עם תקרא "צבא".. כמו במראות הצובאות אשר צבאו פתח אהל מועד.." גם רבינו האלשייך הקדוש בדעה הזו. "..הנה יש שני מיני צבא. יש צבא למלחמה, ויש צבא להשראת שכינה להיותם צבאות ה'. ... עם היות שאינו להילחם עם צבא זולתם כדרך יציאת צבא, כי אם אדרבא הוא בהפך, כי צבא המלאכים שהיו עד כה מרכבה אל השכינה, הם נעשים צבאותם של ישראל כטפלים אליהם. .." כלומר: יש במרום "צבא" מלאכים שמעתה אחרי המניין והדגלים של עם ישראל הם – המלאכים -  יהיו "מרכבה" ומשרתים של צבא ה' עלי אדמות – דהיינו של עם ישראל!! הפלא ופלא!!
לפי ההסבר הראשון, שהיה כאן מניין וגיוס כדי לכבוש את  ארץ ישראל התברר בסוף אחרי חטא המרגלים, שהגיוס הראשוני היה כביכול לשווא, כיון שמתו כל אנשי המלחמה במשך ארבעים שנה במדבר והכנתם למלחמה לא הגיעה לכדי מימוש, רק דור הבנים הוא שזכה לכבוש את ארץ ישראל. ולכן בפרשת פינחס לקראת הכניסה לארץ היה מניין נוסף –עבור דור הבנים! .
 מעתה כפתור ופרח, נמצינו למדים שהתקיימו שני ההסברים של המפרשים השונים –ושניהם במפקדים השונים, כאן ובפרשת פינחס!! לדור המדבר - שלא זכה להכנס לארץ ישראל – היה אכן במדבר "צבא" של מלאכים החופפים אותם בתוך ענני כבוד עם משה רבינו. והיו כמרכבה לשכינה, הם "כבשו" את אוהל מועד ארבעים שנה לשמוע בצמא את דבר ה' מפי משה וכל הזקנים.
אבל דור הבנים שזכה להכנס לארץ ישראל - ונמנה בפרשת פינחס - היה צבא של ממש, שאת נסיון הקרב שלו רכש עוד בסוף המדבר - מול סיחון ועוג והכנעני מלך ערד.. וכשנכנס לארץ היה זה צבא קדוש המקדש את ה' בכלותו את בכנענים הרשעים ובכבשו ארץ חמדת אבות- ארץ שהיא "כסא ה' בעולם".
[יש לציין ששבט לוי היה כולו קודש לעבודת ה' ולא היה בכלל כובשי הארץ ולכן גם לא התחלק בשלל המלחמה ולא הייתה לו נחלה בקרב הארץ, מלבד ערי הלווים והכהנים שהיו פזורים בנחלות השבטים].
לסיום , הננו מחכים ומצפים - דרך כל "הסיבוכים" וכל מה שעם ישראל עובר  עכשיו – להתגלות מלכות ה' בעולם "כי לישועתך קוינו וציפנו כל היום" – ורק מתוך הרמת קרן ישראל ודגל ירושלים -   עד שיתקיים במהרה חזון הנביא ישעיה שירושלים ימלא "צבאה" – הרבה "צבא" - והכוונה כאן להתוועדות של עמך ישראל מכל הגלויות בירושלים [עיין תרגום יונתן]  וברוך ה' אנו זוכים לאט לאט לראות במו עינינו את הנס הנפלא הזה " כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ" ויהי רצון שגם נזכה לכך שיום יבוא ולא נצטרך עוד "צבא מלחמה" אלא ישרור השלום בעולם ויהיו לנו רק "צבא מרכבות השכינה" כשם שמקדישים מלאכי מעלה את שמו של ה' יתברך במרום!!! ...
שבת שלום!!
 
שבת פרשת במדבר [ב' סיון]
1.מפטירין בהושע ב,א "והיה מספר בני ישראל" . אין אומרים אב הרחמים.
2. במנחה של שבת – אין אומרים צדקתך [ הבלדים אומרים]
3. אין אומרים תחנון עד י"ב סיון.
4. ברכת הלבנה לנוהגים אחרי שלושה ימים – מיום שני בלילה. לנוהגים אחר שבעה ימים – החל ממוצ"ש הבא.
5. קוראים השבת פרק ששי ואחרון ממסכת אבות.
6. במוצאי שבת למנהג אשכנז אין אומרים "ויהי נעם" "ואתה קדוש". למנהג ספרד -כרגיל – אומרים שובה ה' , ויהי נעם, ואתה קדוש.
7. ביום שלישי – ערב חג השבועות – יש להכין נר עבה שדולק לפחות יממה ממנו יעבירו אש ביו"ט. (נרות יו"ט- לברך להדליק נר של יום יו"ט ויש גם אומרים "שהחיינו" //  יש תימניות שלא מברכות על נר יום טוב) בערבית- מאחרים להתפלל, כדי לקיים "תמימות" (יש אומרים מזמור הרגל) בקידוש של החג- שלוש ברכות – יק"ז – יין, קידוש – זמן (=שהחיינו)
8. ביום שלישי בערב – ליל חג השבועות – באים לבית הכנסת לאמירת תיקון ליל שבועות. יש כאלה שכל הלילה ערים, והעיקר שלא ירדמו אח"כ בתפילת שחרית.. מי שנשאר ער כל הלילה – רצוי כחצי שעה לפני חצות יקרא ק"ש. בבקר- למנהג האשכנזים – מברך כל ברכות השחר.  חוץ מברכת ענט"י  ברכת אלוקי נשמה, (והמעביר שינה) וברכות התורה – שאותם ישמע מפי אחרים ויענה אמן (וילך לנוחיות ויברך ענט"י ויברך "אשר יצר").
למנהג ספרד – יברך כל ברכות השחר וגם ברכות התורה – לאחר שיעלה עמוד השחר, (חוץ מנט"י – שיטול בלי ברכה) (כן פסק הגר"ע יוסף וכ"פ הרב רצאבי – והוסיף הר' רצאבי שהתימנים גם לא מברכים מברכת "המעביר חבלי שינה – עד גומל חסדים טובים").
למנהג הבן-איש חי -  יברך ברכות השחר אחר חצות הלילה. ואחרי שיעלה עמוד השחר יברך ברכת התורה.
9. יש נוהגים לקרוא כל התהילים ביום זה, שהוא עפ"י המסורת יום פטירתו של דוד המלך.
10. ביום רביעי– חג השבועות - בשחרית- הלל שלם / מוציאים שני ס"ת. בספר הראשון -  בפ' יתרו- "בחודש השלישי" / ובספר תורה שני- מפטיר- "וביום הביכורים" / ההפטרה – במעשה מרכבה ביחזקאל (א)  יש הנוהגים לקרוא "כתובה" בינינו לבין הקב"ה- ויש האומרים אזהרות לחג שבועות וכ"א ינהג כמנהגו.
10. נוהגים לקרוא מגילת רות בשבועות, כי המעשה בימי קציר החיטים, ועוד טעם: כי רות- הייתה  גיורת – וגם עם ישראל "התגייר" ליד הר סיני. טעם נוסף: כיון שדוד בא מרות כפי שכתוב בסוף המגילה – ודוד נולד ונפטר לפי המסורת,  בחג שבועות. (ויש עוד טעמים).
11.נוהגים לאכול מאכלי חלב (ודבש) על שם הכתוב: "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים ד') ויש עוד טעמים לכך.
12.יש לשמור על הפרשי הזמן בין בשר לחלב- כל עדה כמנהגה, כמו כל ימות השנה.
13. ביום חמישי – אסרו חג.
14. תקציר הלכות לחג השבועות  יחולק /חולק בנפרד . בהזדמנות הזו- תודה ליהודית יהודה ולבעלה יצחק - על כל ההשקעה בעריכה, בהדפסה, ובחלוקה של העלונים והתקצירים של הלכות החגים במשך כל ימות השנה.
 
להלן לוח זמנים לחג השבועות
עלות השחר 4:06
טלית ותפילין 4:34 [ לפי הרב עובדיה אפשר מ-  4:16]
זריחה 5:37
חצות לילה [או חצות יום]  12:41
מנחה גדולה 13:11
פלג המנחה 18:35
שקיעה  19:48
צאת הכוכבים 20:08
 
חידות לפרשה
1. מיהו "לגיון של מלך"?
2. באיזה הקשר בפרשה, מזכיר רש"י את "בגתן ותרש" מהמגילה?
 
פרפראות לפרשה
1.".. ונשיא לבני גד אליסף בן רעואל" (ב', י' י"ד)
תמיהה גדולה מצאנו בשמו של הנשיא לבני גד, שהרי כאן כתוב 'אליסף בן רעואל', ולעיל (פרק א' פסוק י"ד) כתיב אליסף בן דעואל, בדל"ת, וכן בפרשת הקרבנות ב'נשא'. מה פשר הדבר?
בספר "אמרי נועם" לאחד מגדולי האחרונים לומד מכאן מוסר השכל עצום. כאשר התמנה שבט דן לראש דגל, יכול היה שבט גד לבוא ולטעון שהוא בכור לזלפה, ודן בכור לבלהה, ומדוע לא התמניתי אף אני לראש דגל כמוהו? ולמרות זאת לא דיבר נשיא גד מאומה נגד משה רבינו, אלא קיבל עליו את הדין. שמו היה אליסף בן דעואל, ובפרשת הדגלים שינה הכתוב את הדל"ת לרי"ש, רעואל, ללמדנו שבשל קבלתו את הדין, עלה והת־ עלה עד לדרגת רע לא-ל, כמו משה רבינו, ולכן גם נקבר משה בחלקו. כי מי שמקבל את הדין, הופך להיות כביכול רעו של הקב"ה, וככזה - ההצלחה תאיר לו פנים.
2."למשפחותיו לבית אבותיו"
במזמור בתהילים קכ"ו נאמר:  "הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע - בא יבא ברינה נושא  אלומותיו" (פסוק ז)  על פסוק זה  מסבירים: בוכה רק מי , שכל התפארותו נובעת   הודות לשלשלת אבותיו הדגולים, ואין לו יחוס עצמי משלו, לעומת זאת : "בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו "– מי שנושא יבול עצמי משלו רשאי לצהול ולהתרונן, כי עתיד גדול נכון לו ולזרעו אחריו...
 
לקראת חג השבועות – וקריאת מגילת רות
השבת, אנו נתחיל לקרוא בסייעתא דשמיא, את חומש במדבר וביום רביעי אנו נחגוג את חג השבועות. המדבר הוא  סמל הענווה והפשטות, זכינו  וקבלנו את "כלי החמדה" שהיתה גנוזה לפניו דורות רבים. אומות העולם לא רצו לקבל את התורה. אך כשהסתדרנו עם דגלינו כמעשה מרכבה להפליא  סביב מחנה השכינה לקראת ההליכה לארץ ישראל - כפי המסופר בפרשה- כי אז אומות העולם קנאו בנו, אולם להם לא היה ספר יוחסין כמו לישראל ולכן נשארו כפי שנשארו..
 ואולי ההסבר הוא שאומות העולם לא האמינו שניתן ליישם את התורה            הא-לוקית לחיי המעשה ובוודאי לא על מסורת דורות ויחוס אבות, אך כשראו את עם ישראל מתארגן בפועל למשפחותיו לבית אבותיו, לקראת הכניסה לארץ ישראל כשהוא מלווה עם ענן ה' ועם "תורה מהלכת" כי אז יצאו עיניהן מחוריהן מרוב קנאה. כדי לחוש כיצד  תורתינו  אכן "מהלכת" – אנו קוראים את מגילת רות ורואים עד כמה יש בה קיום המצוות בפועל,  ובעיקר, כיצד תורתינו היא תורת חסד, עם אהבת הגר –רות המואביה-  ועם לקט שכחה ופאה וגם מצוות יבום שיש בה חסד עם המת. עם תורת חסד כזו ועם "תורה מהלכת" כזו – יש גם משיח וגאולה – נצר מזרעו של דוד מלך ישראל המתייחס למשפחותיו לבית אבותיו עד פרץ ויהודה, אך גם הרבה תודות לשני "הענקים" בתורה ובמידות טובות- בועז ורות- הנפגשים בגורן ורוקמים את החלום המשיחי של כל עם ישראל מתוך קדושה וטהרה צניעות ועדינות  עד אין קץ. 
 
טעמים ומנהגים לחג השבועות
(א)     מהם שמותיו של החג?
חג השבועות / חג הקציר /חג מתן-תורה / חג הביכורים / עצרת
(ב)     ירק בשבועות – מדוע? 
- זכר למתן תורה שהיה בהר שהיו סביבותיו עשבים
- שעל כל דיבור ודיבור נתמלא העולם בשמים.
- להזכיר שנידונין על פירות האילן
- ישראל והתורה נמשלו לשושנים.
(ג)      מדוע עושין "ליל שימורים"? 
- כדי לתקן - שישנו ביום קבלת התורה.
(ד)     למה נוהגין לאכול מאכלי חלב [ודבש] ?  
- מפני שהתורה נמשלה לדבש וחלב (דבש וחלב תחת לשונך)
- לפי שנאסרו בבשר וחלב, וכשחזרו לביתם אכלו בינתיים רק מאכלי חלב.
-חלב –מותר לשתותו אע"פ שבא מן החי שאסור טרם שחיטתו, ודבש – גם כן בא מן הדבורה הטמאה – כך העוסק בתורה – נטהר מטומאתו!
-חלב בגימטריה 40 כנגד 40 יום שהיה משה רבינו בהר.
(ה) מהם הטעמים שקורין מגילת רות בחג השבועות?
- ללמדך שלא נתנה תורה אלא מתוך  יסורים                                                   
- תורה כולה גמ"ח כך המגילה יש בה הרבה גמילות חסדים.
- כי דוד המלך שבא מרות המואביה -נולד והסתלק  בשבועות
- רות התגיירה, וגם בנ"י התגיירו כולם במעמד הר-סיני.
(ו) קורין בתורה את עשרת הדיברות
– (בפ' יתרו) כיום ששמענו ביום זה אותם במעמד הגדול.
(ז) הפטרת מעשה מרכבה ביחזקאל
- יש אומרים שיחזקאל ראה נבואה זו בחג השבועות
- כי במעמד הר-סיני היו כולם נביאים וחזו "מעשה מרכבה".

 
תן חיוך [והפעם על עוגות גבינה...]
1. הדבר היחיד שכל חלקי העם מסכימים עליו כיום – עוגות גבינות בשבועות...
2. רבי מאיר שפירא מייסד הדף היומי וראש ישיבת חכמי לובלין הפליג לאמריקה כדי לגייס כספים לישיבה והופתע מהבורות של היהודים שם בעניני יהדות . פעם הוא פגש עשיר גדול שהתרברב בפניו "השנה לא שכחתי אפילו פעם אחת לספור ספירת העומר" . איך הצלחת לא לשכוח שום יום ? - שאלו הרב.  "פשוט – אמר העשיר - עשיתי לעצמי סימן. כיון שכל הספירה מטרתה להגיע לשבועות - "חג הגבינה" - לכן על כל יום בספירה אכלתי עוגיית גבינה נוספת.. הרב 'זרם' אתו ושאל: ואם שכחת יום אחד לאכול עוגת גבינה -מה היית נוהג? ענה העשיר: הייתי ממשיך בשאר הימים לאכול ללא ברכה...
3. מה עושים אחרי שבועות עם כל מאכלי החלב והדבש? - הולכים לרופא שיניים!... ומעשה באחד שהלך לרופא שיניים עם חור גדול בשינו.. וכשיצא נפוח בפיו אמר: מה אגיד לכם? הרופא סך הכל העביר לי את "החור" מהשן לכיס...
4. מי שרוצה להדר בחג השבועות  אוכל "גבינה לחומרא" כיצד? להקפיד לא להגיע למצב של "עוגת גבינה שעבר עליה חג השבועות"..
 
שאלות על מגילת רות
1.מי חיבר את מגילת רות?
 2אילו אישים במגילה קיבלו את התואר : א. גיבור- חיל ב. אשת -חיל?
 3עבור מי היה דוד  א.נכד  ב. נין?
 
תשובות על מגילת רות
 1שמואל הנביא.
2. בועז ב. רות
3. דוד היה נכד של עובד ונין של בועז