פרשת נשא

1. וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש – באיזה חטא חטא הנזיר?  שציער עצמו מן היין.

2. "איש איש כי כי תשטה אשתו "-  תשטה מלשון "שטות". "שאין אדם עובר עבירה, אלא אם כן נכנס בו רוח שטות" (סוטה ג.)

1. אין איסור לישה בשבת מן התורה, ואף לא מדרבנן, אלא אם כן יתמלאו שלושה תנאים:
   1. שיערבב שני חומרים זה בזה.
   2. שלפחות אחד החומרים הללו יהיה דק כמו קמח
   3. שכתוצאה מלישת החומרים תהפוך התערובת לגוש אחד (ואין זה משנה אם בלילה זו תיווצר ע"י הוספת נוזלים על החומר (או החומרים) או ע"י הלחות הטבעית שבתוך אחד החומרים שכן גם במקרה האחרון תתבצע הלישה בשני החומרים, האחד-יבש , והאחד- נזיל או אפילו אין כל משקה בשני החומרים, אלא מטבעם הם נדבקים זה בזה, כמו המערב דבש בגבינה, או חמאה באבקת קקאו)
2. איסור לישה קיים גם אם עושה כן סמוך לסעודתו.
3. לפי מה שלמדנו עד כה יוצא שמותר לו לאדם למעך בננה עד שתיהפך למעין בלילה בתנאי שימעך בידית המזלג ולא בשיניו של המזלג. (ומשום איסור טחינה) ולא יוסיף לבלילה זו כל משקה או אוכל. וכן, יש שמתירים ללוש פירורי מאפה שאפוי מכבר, שכן אינו לש במקרים אלה אלא מין אחד בלבד. אולם, גם לדעת המתירים האלה, אם המאפה ממולא בריבה וכד' אסור ללוש אותם שכן המילוי נשאר בנפרד מהמאפה, והרי יש כאן לישה בשני חומרים.
4. כמו כן מותר לשפוך שמן, חומץ ומיונז על גבי ירקות, כגון תפוחי-אדמה, החתוכים לחתיכות גדולות קצת, וליתן בהם מלח ותבלין, כדי להכין מהם סלט, ובדומה לכך, לגבי הכנת סלט פירות, שכן אין הוא מחבר את החתיכות האלה לבלילה אחת. מותר לשפוך דבש על גבי אגוזים שלמים, וכן מותר לערב סוכר דק באבקת קקאו או בקינמון, שכן אין כאן דבר אשר על ידיו יחוברו שני החומרים הללו לבלילה אחת.
5. צריך לדעת עוד,  שיש איסור לישה גם אם לא יערב שני חומרים כלל, אלא רק ישפוך אחד על חברו והם מתערבים ונדבקים זה לזה מאליהם, בין אם ישפוך את המשקה על גבי האוכל ובין אם יתן את האוכל על גבי המשקה ולכן אסור לשפוך מים על קמח, גם אם לא יערבבם יחד, וכן להיפך.