פרשת נשא

בס"ד
המשא הרוחני של בני קהת וכל לומדי התורה
"נשוא את ראש בני גרשון גם הם.." כך מתחילה פרשתינו – פרשת נשא – הבאה בדרך אחרי חג השבועות. והשאלה: למה הפסיקו באמצע בני לוי והתחילו פרשה מגרשון? אם כבר רוצים להתחיל את הפרשה ב"נשוא" - שיתחילו מסוף הפרשה הקודמת – בבני קהת?
האמת היא שהשאלה יותר קשה, למה לא שמו את גרשון בהתחלה? הרי גרשון הוא הבכור!!  אם התורה רוצה לציין מה נשאה כל משפחה ממשפחות בני לוי, במשא המשכן, תתחיל עם גרשון שהרי כך הוא סדר הבנים: גרשון קהת ומררי!
ותשובה לשאלה זו נמצאת במדרש [ במדבר רבה ו,א] כיון שקהת זכה לשאת את כלי הקודש -  את השלחן והמנורה וכו'  ובמיוחד את הארון שהיו בו הלוחות – לכן הקדימו  את קהת לגרשון שהרי כבר החכם מכל אדם אמר על התורה-  "יקרה היא מפנינים – וכל חפציך לא ישוו בה" [ משלי ג] !! ואם כן, כדי "לפצות" את גרשון, כי סוף סוף הוא הבכור - נתנו לו להתחיל פרשה חדשה...
אלא שעדיין אנו תוהים , באמת למה דווקא קהת, זכה לכבוד הגדול לשאת את הכלים היותר קדושים שהיו במשכן? למה לא זכה בזה גרשון הבכור? ועל כך עונה רבינו דון יצחק אברבנאל, שזכותם של גדולי הדור הצדיקים – משה ואהרון – שהיו מבני קהת, גרמה לכך שכל משפחת קהת תזכה בנשיאת כלי הקודש. כי "טוב לצדיק - טוב לשכנו" ... אמנם נכון, גם שאר חלקי המשכן הם קדושים, אבל יש מדרגות בקודש!  יש קודש - ויש קודש הקדשים!!
מצד שני צריך לזכור שיש אזהרה מיוחדת המוטלת על אהרון ובניו - "אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי.." כלומר: אל תגרמו למשפחת קהת להיעלם ולהיכחד! אמנם, זו זכות גדולה לשאת את כלי הקודש - אך גם יש בזה אחריות גדולה! כל זלזול קטן בכלי הקודש ובמיוחד בארון העדות - ובהצצה על הכלים לפני שיכסו אותם הכהנים בכיסוי מיוחד – היה עלול לפגוע בהם מיידית. גם אופן נשיאת כלי הקודש היה באופן מיוחד. לא על גבי עגלות אלא " בכתף ישאו". הוי אומר: להיות מנושאי התורה, זו זכות מיוחדת, אך גם אחריות גדולה שמונחת על הכתפיים ...
דרך אגב, לא לחינם קרא להם הקב"ה "שבט הקהתי" אע"פ שלכאורה משפחת קהת אינה שבט בפני עצמו אלא משפחה אחת בתוך שבט לוי, כי רצה הקב"ה לתת להם חיזוק לבל יכלו, לכן קראם "שבט" כי קבלה בידינו ש"שבט" אינו כלה !! [בבא בתרא קטו:] ולכן בספר שופטים אחרי פילגש בגבעה וכמעט שנכחד שבט בנימין מצאו לו ריוח והצלה והתירו לנשארים לשאת את בנותיהם כדי ששבט בנימין לא יכלה כי "שבט" אף פעם לא כלה, "שבט" הוא אבן יסוד ב"פאזל" העולמי שנקרא עם ישראל. כל שבט מצוי באבני החושן וכל המרכבה האלוקית בעולם הזה ובשמיים בנויה על שנים עשר שבטים. "ששם עלו שבטים שבטי י-ה עדות לישראל להודות לשם ה'"     
מורי ורבותי, זכינו לצאת מחג השבועות עם הברכה " והשיאנו את ברכת מועדיך לחיים טובים ולשלום" ובשבת הזאת אנו כבר קוראים "נשוא את ראש"... אנו נושאים ראש, מרימים את ראשנו ומטעינים על כתפינו את קבלת התורה מחדש בחג השבועות – ובפרשה הזאת שמים על כתפינו [ועל כתפי בעל הקורא...]  גם את המשא הגדול של הפרשה הכי ארוכה בתורה עם שבטי י-ה המקריבים קרבנות לחנוכת המזבח – סך הכל 176 פסוקים כמנין הפסוקים שיש ב"מזמור התורה" הלא הוא מזמור קי"ט!! ..   זו זכות גדולה לצאת עם מטען רוחני גדול - אבל זה גם מחייב להמשיך לחזק ולהתחזק  במיוחד בימים אלה שאנו זקוקים להרבה כוחות וזכויות. יהי רצון שהקב"ה ישמור את חיילנו ואת אחינו בית ישראל בצפון ובדרום ובכל מקום שהם, יחזיר את חטופינו ב"נשיאת ראש" כמו שהיה במבצע האחרון לשחרור החטופים, ירפא את כל פצועינו ברפואה שלמה, ינחם את המשפחות שיקיריהן מסרו את נפשם על המשך תקומת מדינת ישראל   וימלא את כל משאלות לבנו לטובה ולברכה לבשורות טובות ולישועות ונחמות!!  אמן כן יהי רצון!
 
חידה לפרשה
איזה דמוי מצאנו בפרשה לפעמון?
שבת פרשת נשא [ ט סיון]
1.ההפטרה בשופטים יג – "ויהי איש אחד" [על שמשון ]
2. במנחה אין אומרים "צדקתך" [ הבלדים אומרים]
3. סוף זמן ברכת הלבנה – יום חמישי בערב [כל הלילה].
4. מיום רביעי חוזרים לומר תחנון.
 
פרפראות לפרשה
  1. וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש – באיזה חטא חטא הנזיר?  שציער עצמו מן היין.
אל ר' נפתלי בא פעם זקן אחד שהיה מסתגף ולובש שק מתחת לבגדיו. הכיר בו ר' נפתלי שהוא משתדל שהרבי יבחין בו ובשק שעל גופו. אמר ר' נפתלי: בוא ראה כמה גדול כוחו של יצר הרע! זקן כזה, והיצר הרע חטפו והכניסו לתוך שק....
  1. "איש איש כי כי תשטה אשתו "-  תשטה מלשון "שטות". "שאין אדם עובר עבירה, אלא אם כן נכנס בו רוח שטות" (סוטה ג.)
פיקח אחד היה אומר:  לפנים, לא היה אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות - ואילו היום, אין אדם עובר עושה מצוה אלא אם כן נכנסה בו רוח חכמה..
 
המפנה גבו בברכת כהנים
ההלכה אומרת, שבשעה שהכהנים מברכים, צריכים המתברכים להימצא מולם, שנאמר (
במדבר ו, כג): "כה תברכו את בני ישראל אמור להם", ודרשו חז"ל שברכת כהנים צריכה להיות כפי שאנשים מדברים עם חבריהם, שעומדים פנים כנגד פנים, [והכהנים מדברים בקול רם שכל המתברכים יוכלו לשומעו] . ומי שעומד אחרי הכהנים אינו נכלל בברכה!!  וכן מי שעומד לפני הכהנים אבל מפנה להם את גבו - אינו נכלל בברכה !! (שו"ע קכח, כד).
 אבל  מי שעומד "בצידיהם" נכלל בברכה, בתנאי שלא יעבור את הקו שמצידי הכהנים ואחורה . כמו כן יש להדגיש : רק אלו הנמצאים בבית הכנסת, ויכולים לבוא ולעמוד לפני הכהנים ומתרשלים בכך - אינם נכללים בברכה. אבל חולים או נשים שנשארות בבית - הם בכלל הברכה. או בלשון חז"ל: "הכהנים מברכים  גם את העם שבשדות"...

תן חיוך...
1. שאלו לכהן עם הארץ: "כשאתה עולה לדוכן ומברך ברכת כהנים, כלום יודע אתה פירוש המלות של הברכה?"   
-ודאי!"   -"מה למשל, פרוש המילה, "ויחונך"?"  הלה נבוך רגע קט, אך מיד אורו עיניו: "נו, זה מלשון חניקה!" - כלומר, במקום לברך  אותנו אתה מקלל אותנו?"  -"חלילה!" השיב הלה, ב-"ויחונך" – אני מתכוין לחיזבאל'לה שיחנק...
2. אחד אומר לחבר שלו --ראיתי שלט "צבע ביתך ב- 3999 שקל"
אז צבעתי, ממי אני אמור לקבל את הכסף עכשיו?...
 
מלאכת לישה בשבת
  1. אין איסור לישה בשבת מן התורה, ואף לא מדרבנן, אלא אם כן יתמלאו שלושה תנאים:
    1. שיערבב שני חומרים זה בזה.
    2. שלפחות אחד החומרים הללו יהיה דק כמו קמח
    3. שכתוצאה מלישת החומרים תהפוך התערובת לגוש אחד (ואין זה משנה אם בלילה זו תיווצר ע"י הוספת נוזלים על החומר (או החומרים) או ע"י הלחות הטבעית שבתוך אחד החומרים שכן גם במקרה האחרון תתבצע הלישה בשני החומרים, האחד-יבש , והאחד- נזיל או אפילו אין כל משקה בשני החומרים, אלא מטבעם הם נדבקים זה בזה, כמו המערב דבש בגבינה, או חמאה באבקת קקאו)
  2. איסור לישה קיים גם אם עושה כן סמוך לסעודתו.
  3. לפי מה שלמדנו עד כה יוצא שמותר לו לאדם למעך בננה עד שתיהפך למעין בלילה בתנאי שימעך בידית המזלג ולא בשיניו של המזלג. (ומשום איסור טחינה) ולא יוסיף לבלילה זו כל משקה או אוכל. וכן, יש שמתירים ללוש פירורי מאפה שאפוי מכבר, שכן אינו לש במקרים אלה אלא מין אחד בלבד. אולם, גם לדעת המתירים האלה, אם המאפה ממולא בריבה וכד' אסור ללוש אותם שכן המילוי נשאר בנפרד מהמאפה, והרי יש כאן לישה בשני חומרים.
  4. כמו כן מותר לשפוך שמן, חומץ ומיונז על גבי ירקות, כגון תפוחי-אדמה, החתוכים לחתיכות גדולות קצת, וליתן בהם מלח ותבלין, כדי להכין מהם סלט, ובדומה לכך, לגבי הכנת סלט פירות, שכן אין הוא מחבר את החתיכות האלה לבלילה אחת. מותר לשפוך דבש על גבי אגוזים שלמים, וכן מותר לערב סוכר דק באבקת קקאו או בקינמון, שכן אין כאן דבר אשר על ידיו יחוברו שני החומרים הללו לבלילה אחת.
  5. צריך לדעת עוד,  שיש איסור לישה גם אם לא יערב שני חומרים כלל, אלא רק ישפוך אחד על חברו והם מתערבים ונדבקים זה לזה מאליהם, בין אם ישפוך את המשקה על גבי האוכל ובין אם יתן את האוכל על גבי המשקה ולכן אסור לשפוך מים על קמח, גם אם לא יערבבם יחד, וכן להיפך.
"ופרע את ראש האשה" [מן הפרשה]
פרשה זו – פרשת נשוא - מופיעה לראשונה חובת בת ישראל בכיסוי ראש. בת ישראל שסטתה מן הדרך ופזלה לכיוונים אחרים.. נאמר בה "ופרע את ראש האשה" ומכאן למדו חז"ל שבת ישראל הצנועה  מכסה ראשה . צריך לדעת שענין הצניעות נובע בראש ובראשונה ממשהו פנימי - מהרגש היותר עדין בפנימיות הנפש, ואח"כ בא הצו האלוקי ובאים חכמינו ז"ל הנותנים גדרים כיצד מתי ואיך..
למעשה, ישנן שתי שיטות עיקריות בהלכה של כיסוי ראש באשה.  לדעת המשנה-ברורה (עה, יד) יש להקפיד לכסות את כל השערות, אולם אותן השערות שגם אם האשה תשדל להכניסן מתחת לכיסוי, באופן טבעי הן נשמטות מכיסוי הראש, כמו למשל מעט שער שבעורף ובצדעים, שער זה אין חובה לכסותו. אבל לעומת זאת מהר"ם אלשקר בתשובותיו (ל"ה) סובר, שעוד מתקופת המשנה ישנו מנהג שהנשים מגלות מעט משערן, ואם כן אין איסור לגלות מעט מהשער שמעל המצח או שבצדדים, וזה מנהג הנשים הכשרות ברוב הגלויות שתחת הישמעאלים. ואין לאסור זאת משום שכבר מצינו שבכמה וכמה דברים הקלו חכמים כדי שהאשה לא תתגנה על בעלה.
וכן פסק גם הרב משה פיינשטיין זצ"ל שמותר שקצת מהשערות שמעל המצח יראו, והגדר לזה הוא, שעד טפח מרובע משערות ראש המותר לאשה לגלות, ויותר מטפח אסור. ומכיוון שרוחב הפנים הוא כשני טפחים, אם אשה רוצה לגלות קצת מן השער שמעל מצחה, מותר יהיה לה לגלות עד שיעור של כחצי טפח, וניתן למדוד את חצי הטפח על ידי שיעור של רוחב שתי אצבעות, שרוחבן כארבעה סנטימטר. במלים אחרות, מאחר ועד טפח משערה מותר שיהיה גלוי, מותר לאישה שכיסוי ראשה יגיע עד פחות מארבעה סנטימטר מקצה השער שעל המצח. שהרי חצי טפח כפול שני טפחים, שזהו בערך שיעור רוחב המצח, שווה טפח שלם.
וכאן המקום לציין, שמנהג חסידות שאישה תכסה את שער ראשה אפילו כשהיא נמצאת לבדה בביתה. אלא שנחלקו הפוסקים בשאלה האם מצד הדין חיוב כיסוי הראש הוא רק בשעה שהאישה יוצאת מחוץ לביתה וחצרה, כפי שסובר התוספות (כתובות עב, ב), או שחיוב כיסוי הראש הוא גם בתוך הבית, כפי שמשמע מדעת הרמב"ם.
ומה עם פאה נכרית?  לדעת הרמ"א והשלטי גיבורים, מותר לאשה נשואה לחבוש פאה נוכרית, משום שהפאה מסתירה את שערותיה הטבעיות, ואף שפעמים רבות שערות הפאה הנוכרית יפות משערה הטבעי, מכל מקום לא אסרו חכמים על האשה להתקשט בתכשיטים יפים, אם אכן הפאה יפה וצנועה, לדעתם מותר לכסות בה את השערות. לעומת זאת לדעת בעל שו"ת באר שבע (סי' יח) והשדה-חמד ועוד הרבה פוסקים, יסוד כיסוי הראש הוא ההופעה הצנועה, ולכן אם חובשים פאה נוכרית אין בזה שום תוספת צניעות ביחס לשערות הראש המקוריות, ולכן לדעתם אסור לכסות את הראש בפאה נוכרית. ולמעשה, הזכיר בעל המשנה ברורה את שתי הדעות (מ"ב עה, טו),ופסק על פי הפרי מגדים שהנוהגות לכסות את הראש בפאה נוכרית יש להן על מה לסמוך.
אולם במקומות שבהם נהגו הנשים שלא ללבוש פאה נוכרית, יש להחמיר, משום מראית עין. והראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל  כתב, שעל פי מנהג הספרדים יש איסור לחבוש פאה נוכרית, משום שהפאה אינה נחשבת לכיסוי ראש. אולם כמה וכמה מגדולי רבני הספרדים שבדור התירו חבישת פאה נוכרית, ומהמתירים : הרב המקובל עובדיה הדאיה בעל שו"ת ישכיל עבדי והרב מרדכי אליהו והדגיש שההיתר רק בפאה פשוטה ולא מושכת עין. וכן כתב הרב משאש רבה של ירושלים. ואם כן גם בין רבני הספרדים הדבר שנוי במחלוקת, ולכן אם הדבר גורם למחלוקת בבית - גם אישה הנוהגת כמנהגי הספרדים יכולה להקל ולסמוך על השיטה המתירה לחבוש פאה נוכרית.
לסיום. נשים רבות קבלו עליהן להתחזק בצניעות כולל כיסוי ראש - במיוחד מאז שהחלה המלחמה האחרונה בשמחת תורה. המחזות קורעי הלב של בנות יהודיות נטבחות תוך כדי חילול גופן והתעללות בהן,  ואחרות ששרדו אך נפלו בשבי שעוברות השפלה בכל יום וצניעותן נרמסת - זעזע לב רבים מעמך ישראל. בנות אלה עדיין בשבי החמאסי האכזר ומן הסתם עוברות התעללות קשה ומבזה. לכן קמו בנות חיל רבות וקבלו על עצמן להתחזק בצניעות . במקום השפלה של בנות ישראל – אומרות הן – אנו צריכות לחזק את כבודן של בנות ישראל! אנו נקראות בנות מלך מלכי המלכים! נשמור עתה ביתר שאת את צניעותנו כהמשך לאמותינו הטהורות והצנועות שרה רבקה רחל ולאה. יישר כוחן ,  גם אם כל ההתחלות קשות. הבה נאחל לכולנו קבלות טובות בהדרגה ותמיד תמיד לשמור במקביל גם על שלום הבית...

דפי מידע

חדשות ועדכונים

שנה טובה



טפסי מכרז- מזכירת לשכה (מילוי מקום)
פרטי עיסוק:
http://mdba.org.il/pics/_5.pdf

טופס הגשת מועמדות:
http://mdba.org.il/



פניה למחלקה