.jpg)
פרשת חקת
בס"דכשמדברים עם האויב – אין ענווה!!..
"למה הדרך חסומה?" שאלו ההמונים. רוצים מהר להגיע "הביתה"!! אמרו עמך ישראל.. לא, זה לא קרה השבוע ביום ראשון כשכבישים נחסמו שעות ארוכות "ביום השיבוש"... ואנשים לא יכלו להגיע הביתה.. אלא היה זה לפני אלפי שנים כשבני ישראל רצו להגיע מהר ובקיצור דרך המדבר אל הבית = זו ארץ ישראל "ארץ זבת חלב ודבש" - ומבקשים מהעמים הסמוכים לארץ להרשות להם לעבור בארצם....
זהו בעצם המסע הכמעט אחרון, והעם כבר עייף. כבר חלפו להם ארבעים שנות נדודים, אבותיהם של אלו -כל הדור היוצא ממצרים שנגזר עליו לא להכנס לארץ - כבר נם את שנתו (הנצחית) לאורך התחנות הרבות שעשו במדבר, ועתה הדור החדש כבר קרובים כל כך לארץ – ישראל, והנה הפתעה לא נעימה! – מחסום! רמזור "אדום" ! "ויאמר אדום – לא תעבור בי" [ וכאן, גם "Waze" לא היתה עוזר...] ועם ישראל נאלץ לסבוב את כל ארץ אדום "ותקצר נפש העם בדרך".
בתחילה ניסה משה רבינו לדבר אל לבו של מלך אדום, שהרי קודם משתדלים בדרך של שלום. שולח משה רבינו מלאכים אל מלך אדום ופונה אליו: "כה אמר אחיך ישראל, אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו.." ורש"י מתפלא: מה ראה להזכיר כאן אחווה ? [וכי איזו "אחווה" וקירבה יש לנו עם בני עשו, מלבד שיעקב ועשו "אחים" ביולוגית?]
אלא אמר לו: אחים אנחנו, בני אברהם, שנאמר לו: "כי גר יהיה זרעך", ועל שנינו היה החוב לפרעו, לפיכך, פירש אביכם (עשו) מעל אבינו (יעקב) וילך אל ארץ, מפני יעקב אחיו. מפני שטר החוב המוטל עליהם והטילו על יעקב," (עד כאן רש"י) ולכאורה למה לא יזכיר באמת, לבני עשו, את העובדה, שאנחנו קרובי משפחה מדרגה ראשונה ששניהם יצאו מבטן אחת, -יעקב ועשו, ואולי בשביל זה כדאי שנעבור דרך ארצם, לעבר הארץ המובטחת?
והתשובה-לא ולא! אסור כך לדבר עם עשו! עם האויב בלב, והשונא בגלוי, אי-אפשר לדבר "בפרחים".. ודאי כשאנו - ברוך ה' - לא נמצאים בגלות! עם ישראל עם הנהגתו של השי"ת במדבר, ושואף להתקדם לעבר ארץ- ישראל ולכבשה, אין לו לדבר לשון תחנונים, אלא בלשון של דרישה ותביעה, "לא מלאת את חלקך בשטר השיעבוד- לפחות תן עכשיו לעבור!" לא בחסד- אלא בדין!
ראיה נוספת לנחיצות הסגנון התקיף כלפי האויב. בהמשך דבריו, למלך אדום מתאר משה כיצד יצאנו ממצרים, "ונצעק אל ה', וישמע קולינו, וישלח מלאך, ויוציאנו ממצרים.." מעניין, מיהו אותו מלאך שהוציאנו ממצרים? על כך מבאר רש"י- "מלאך- זה משה"!! מדהים! משה העניו מכל אדם, מציג את עצמו מול בני עשו, כמלאך! זה מזכיר את מה שאמר זקנו של משה רבינו, הלא הוא יעקב אבינו, כשפגש את עשו. בדברי הפיוס לעשו, "מגניב" יעקב אבינו משפט רב משמעות "כי על כן ראיתי פניך כראות פני א-לוקים ותרצני! " שמעת עשו? אתה ממש מזכיר לי את המלאך שפגשתי אמש.. ומה מבין עשו? שיש לו עסק עם אדם שפוגש מלאכים.. ולא כדאי להתעסק אתו כלל וכלל.. כך גם כאן, משה רבינו, פונה למלך אדום, ורומז לו שלא כדאי לו להתעסק עם בני ישראל, כיון שיש לו פה עסק עם "מלאך"-משה רבינו!..
כאמור משה רבינו נתקל בסירוב מוחלט "לפנות את הכביש".. האם "ממשלת" ישראל "תכיל" סירוב מוחלט כזה? הפעם כן.. ומדוע? כי עדיין לא הגיע הזמן "לירש" ו"לשפוט את הר עשו" וכדברי הרמב"ן: "ויט ישראל מעליו"- קיצר הכתוב בזה, כי מפי הגבורה [=הקב"ה] נצטוו (דברים ב :ד-ה) "ונשמרתם מאד אל תתגרו בם.." כי לא יכלו לעשות דבר אחר [=חוץ מלסור מעליו] כיון שלא הניחם לעבור: [רמב"ן במדבר כ : כא]
אבל כשמתקדמים לכיוון ארץ סיחון ועוג שם אין שם כבר הבנה ו"הכלה" כי הם חלק משבעת עמי כנען שאנו מצווים לירש אותם ואע"פ כן משה פותח להם בשלום ומבקש : "אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ" [ שם כב]: עונה לו סיחון הרי זה בדיוק כל תפקידי, לדאוג לכך שלא תעבור כאן ואיך תבקש שארשה לך לעבור? ועל כך מביא המדרש משל..
משל למה הדבר דומה? לשומר שנטל שכרו לשמור גפן או תאנה. בא אחד ואמר לו עבור מכאן [= תזוז מכאן בבקשה] שאני בוצר את הכרם.. אמר לו [השומר]: אני איני יושב לשמור אלא בשבילך ואתה באת לבוצרה?! כך סיחון נטל שכרו מכל מלכי ארץ כנען והיו מעלין לו מסים.. הוא ועוג ..אמרו ישראל: נעבור בארצך לכבוש את המלכות [=את ארץ כנען] אמר להם: איני יושב אלא לשמרם מפניכם!! [לפיכך ] ולא נתן סיחון את ישראל עבור בגבולו.. ואז כידוע נפתחת מלחמה בין סיחון [ ואח"כ עוג מלך הבשן] שתוצאותיה היו נצחון מזהיר לישראל - והפעם אכן נפתחה הדרך הסלולה לכיבוש ארץ ישראל!!
לסיום, הבה נמשיך להתפלל ביתר עוז לשלום חיילנו ואזרחינו במיוחד בצפון וברמת הגולן וכן בכל הארץ בדרומה ברצועת עזה ובעוטף.. שה' ישלח רפואה שלמה לכל פצועינו וישחרר את חטופינו מהשבי האכזרי וישיבם לביתם במהרה!
שבת שלום!!
שבת פרשת חקת [ז תמוז]
1. ההפטרה – בספר שופטים "ויפתח הגלעדי" עד פס' לג "מפני בני ישראל". והתימנים ממשיכים עד פסוק מ – "ארבעת ימים בשנה".
2. למי שעדיין לא בירך על הלבנה – במוצאי שבת. סוף זמן ברכת הלבנה – עד מוצאי שבת הבאה כל הלילה].
חידות לפרשה
1.היכן מרומז בפרשה שאסור לעבור ברמזור אדום?...
2. היכן יש בפרשה 'מסילה' ללא רכבת?..
פרפראות לפרשה
1.מדוע לא זכתה פרשת "חוקת" להיקרא "שבת שירה"?
מדוע לא זכתה גם פרשת חוקת להיקרא בשם "שבת שירה" הרי גם בפרשה זו יש שירה , אמנם קצרה, אך סוף סוף שירה.. "אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה.." ? - אלא מפני שאת שירת הים אמרו בני ישראל תיכף כשיצאו מן הים ועדיין לפניהם המדבר הגדול והנורא ולא היו יודעים העם שזה אך עתה יצא ממצרים איך יסתדרו עם האוכל השתייה והאוהלים.. ומה מצפה להם בהמשך הדרך.. כל זה לא נתן להם לשקוע בעצבות ולא הפריע להם לשיר ולשמוח שמחה גדולה בישועת ה'. ולכן נאה לקרוא לשבת שירת הים "שבת שירה"! לעומת זאת כאן בפרשת "חוקת", בני ישראל עומדים כבר על סף הכניסה לארץ ישראל, כשמשאירים מאחוריהם את המדבר וכל תלאותיו. הם אמנם שמחים שמחה גדולה בישועת ה' - כשבאה הבשורה ע"י הבאר - שהנה האמוריים שהכינו להם מארב מצאו את מותם בנקיקי הסלעים.. [עיין רש"י] אך בכל זאת אין זו "חכמה" גדולה כל כך לשמוח עכשיו כשלפניהם ארץ זבת חלב ודבש, מעיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר..
2. האם היו רוצחים [אפילו בשגגה] ארבעים שנה במדבר?
ה"משך חכמה" אומר שלא היו רוצחים במדבר במשך ארבעים שנה. והוא מוכיח זאת ממה שכתוב אצל אהרן "ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל" מכאן ראיה שלא היו רוצחים בגלות, כי בתקופה שהיו ישראל במדבר גם היה מקום לנוס הרוצח, והמקום היה מחנה לויה, שנאמר בפ' משפטים, "ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה", מפרש רש"י מחנה לויה, ואם היו רוצחים, אז אי-אפשר לומר "ויבכו אותו כל בית ישראל", כי הרוצחים לא בכו, מפני שהם היו נהנים, שאז הם משתחררים מגלותם, מפני שבזמן שהכהן גדול מת הרוצחים חוזרים מגלותם.
תן חיוך...
"עלי באר ענו לה"..
מעשה באחד שאינו יודע לשחות ובכל זאת קפץ למים העמוקים. לפתע הרגיש, שהוא טובע. התחיל מרמז בידיו לעומדים על שפת הבריכה שהוא טובע, והיו שם כמה שבאו לפוש אחרי ההפגנות וחסימות הכבישים... אבל אין איש שם על לב. ראה האומלל שאין לו תקנה, ראה מעשה ונזכר הלכה. חגר שארית כּוחותיו וצעק: "ביבי מלך ישראל!! ביבי מלך ישראל!!" מיד קפצו לבריכה כמה בריונים משו אותו מהמים – וסתמו לו את הפה..
2. דורשי רשומות אמרו -תמו"ז - = ראשי תיבות [לא לפי הסדר] זמני תשובה ממשמשים ובאים. ובינתיים תמו"ז [לפי הסדר] = תדליק מזגן וזהו זה...
3. במערכת הבטחון מסבירים מדוע חיברו את עזה לחשמל.. כי אי אפשר לשחרר את מנהל בית החולים שיפא לבניין חשוך בלי אור ומזגן..
היכן היא כיום "באר מרים"?
אנו קוראים בפרשה על שירת הבאר. עלי באר ... ונשקפה על פני הישימון". (פר' חקת שירת הבאר( היכן היא כיום באר מרים? היכן "נשקפה על פני הישימון"? אמרו חז"ל: הרוצה לראות בארה של מרים , יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים , וזו היא בארה של מרים . (שבת לה.(
בירושלמי ובמדרש הובא שבאר מרים נגנזה בימה של טבריה.(כלאים ט' ג' ויק"ר כ"ב ד' תנחומא חקת( תמה ה"כפתור ופרח" איך הדברים מסתדרים... הלא הר הכרמל נמצא במערבה של ארץ ישראל, על שפת ים התיכון ואם הבאר היא בים כנרת, לא יוכל לראותה מהכרמל.?
וכן תמה הרד"ל, והוסיף, שדוחק לומר שהר הכרמל היה כה גבוה שניתן לראות ממנו עד הכנרת. אכן בדברי הירושלמי והמדרשים נאמר שהרוצה לראות את בארה של מרים יעלה על הר ישימון, ונראה שההר הזה עומד במזרחה של ארץ ישראל . ונראה שכן בסוגייתנו זו הגירסה הנכונה, אלא שמתוך שבמימרא הסמוכה אודות זמן בין השמשות נזכר הר הכרמל, טעו הסופרים להעתיק גם במימרא זו הר הכרמל. )ויק"ר שם (
רבינו חננאל כתב, שאין זה הר הכרמל הידוע, אלא יש הר סמוך לטבריה שנקרא כרמל .(כשם שיש עיר כרמל בנחלת יהודה (
לפי המסופר על האר"י הקדוש ותלמידו ר' חיים ויטאל שהשקה האר"י את המהרח"ו במי הכנרת מול קברו של ר' מאיר בעל הנס משמע בבירור שסבר שהבאר בכינרת המוכרת לנו כ"כנרת".
יהי רצון שזכותה של מרים הצדקת תגן על כל תושבי הצפון וכל עם ישראל. אמן.
האם מותר לשחק כדורגל בשבת?
שאלו חכמים בירושלמי )תענית ד, ה): 'טור שמעון', [= ערים שהיו בארץ ישראל ונקראו "טור שמעון"] שהיו מרבים לתת בו צדקה ולכבד את השבת, מפני מה חרב? והשיבו שיש אומרים מפני הזנות, ויש אומרים מפני שהיו משחקין בכדור בשבת.
ופירש הרוקח (סי' נה) שבגלל משחק הכדור היו "בטלים מן התורה". וזה היסוד לדעה שאסור לשחק במשחקים שונים בשבת. וכיוון שאסור לשחק, המשחקים מוקצה (עיין 'שיבולי הלקט' קכא)
ויש מפרשים שחטאם היה שטלטלו את הכדור ברשות הרבים (הגר"א), וממילא אין ללמוד מזה איסור לשאר המשחקים שמשחקים בבית.
מכל מקום, לדעת רוב פוסקי הספרדים והתימנים, צריך להחמיר שלא לשחק כלל בשבת, מפני שהשולחן ערוך (או"ח שח, מה) פסק שאסור לשחק בכדור בשבת ושהוא מוקצה, וכוונתו לומר שכל המשחקים הם מוקצים. אמנם יש סוברים שהשולחן ערוך החמיר רק בכדור מסוג מסוים שמשחקים בו בחוץ והוא מלוכלך מאוד, שהוא מוקצה, אבל בשאר המשחקים לא החמיר. ובמקרה הצורך, כגון שאם לא ירשה לילדים לשחק בבית ילכו בחוץ ויעשו דברים יותר חמורים יש לשקול להקל כל מקרה לגופו והחכם עיניו בראשו. אבל לא כדור ולא משחקים שלכל הדעות אסורים בשבת.
אמנם, רבים מהאשכנזים נהגו להקל לשחק בשבת, וכפי שכתב הרמ"א (שלח, ה) שכל זמן שאין משחקים על כסף, אין בזה איסור. אולם גם הפוסקים האשכנזים כתבו שלכתחילה עדיף שלא לשחק בשבת, הן מפני שהזמן הפנוי של השבת צריך להיות מוקדש ללימוד תורה, והן מפני שנכון לחוש לדעת הסוברים שכל המשחקים אסורים בשבת ('מגן אברהם' שלח, ה, 'משנה ברורה' שלח, כא)
וכותב הרב אליעזר מלמד שליט"א שראוי גם לאשכנזים לנהוג כדעת המחמירים, ולהרבות על ידי כך בלימוד התורה ביום השבת.
תפילה ל"שלום בית"- טוב לכל ימות השנה -ובמיוחד לחופשה הגדולה...
" יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלוקינוּ וֵאלוקי אֲבותֵינוּ אדון השלום מלך שהשלום שלו שתשרה אהבה ואחווה שלום ורעות ביני לבין בעלי/ אשתי וביננו ובין ילדינו ובינם לבין עצמם, מעתה ועד עולם והושיענו מהרה למען שמך והסר מאיתנו כל מחלוקת קנאה שנאה ותחרות, ובעבור שמך הגדול בטל מעלינו כל משׂטנים ומקטרגים, בין למעלה בין למטה, ולא יהיה בהם כוח להשׂטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך לעזור לנו ולסייענו כדכתיב:"לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ". אנא ה' אֵ- ל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא את הכול, אַל יהיו עונותינו מונעים הטוב מאיתנו, ותטה את ליבותנו שנכבד אחד את השני ותשרה את שכינתך בנינו, ותהיה בנינו אהבה ואחווה שלום ורעות, אורה ושמחה, מעתה ועד עולם. וקיים בנו את הכתוב: "הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ". יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ".וברכנו נא בברכה הכתובה בתורתך: "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם". והתמלא ברחמים גדולים עלינו ומלא כל משאלות ליבנו לטובה ולברכה וקיים בנו את הכתוב: "וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם" ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם!!"
הודעה לציבור
חודשה הכשרות ל"בית הפירות" באזה"ת "כנות".
"בא השמש בצהריים" [מועד קטן כה:]
המועצה הדתית והרבנות בני עי"ש המומים וכואבים כמו כל בית ישראל על הסתלקותו של האי גברא רבה
נר המערבי, תלמיד חכם אמיתי אשר ידיו רב לו בתורה ובמעשים טובים
ומפיץ התורה מבירת הנגב לכל רחבי הארץ,
הרה"ג יהודה דרעי זצ"ל הרב הראשי לבאר שבע וחבר מועצת הרבנות הראשית ומשתתפים בצער המשפחה היקרה!
מספר 'המלצות' לצבא לפני הבאת החרדים [הובא מעלון חרדי..] ...
1. עשרות ספרי תורה לכל העדות ולכל המגזרים שרק שם יהיה פולמוס שלם בין חסיד ממאה שערים, לבין תלמיד כסא רחמים, שאחרון יתקן אותו על כל מילה שיקרא בספר התורה...
2. מקווה לכל החסדים ולחב"ד... עם "אוצר" מים למעלה ובצד..
3. מניינים מיוחדים וארוכים לשמעעעעעעע של הבריסקע'רס.......
4. להכין במיידי 1,000,000 ציציות צבאיות ארוכות, חוט עבה, קשירת יד, מכונה, האר"י וכדומה
5. מעבר מיידי לירקות מהדרין, הכשרת מטבחים בהכשר בד''ץ בלבד קוקה קולה קריסטל/פפסי.
6. רכישת 50,000 כומתות של בורסלינו.
7. בניית מקוואות (קר/חם 1 לפחות בכל בסיס). כולל מגבות.
8. רכישת 100,000 נטלות וקערות לנטילת ידיים ליד המיטה.
9. יציאה במכרזים דחופים על איוש תפקידי הגבאות, בעלי תוקעים, בלנים, מעוררים בבוקר, וחזנים בבסיסים השונים.
10 . רכישת כ- 100 ספרי תורה (רגילים ומותאמים לשטח, תלוי דרישה).
11 . שליחה מיידית של 50,000 מדי צבא לבדיקת שעטנז במכון רשמי מוכר, ולהביא תעודה מוסמכת.
12 . אלפי גמרות לדף היומי, +. סטים של ספרי חסידות, ספרי מוהר"ן, וכמובן ספרי התניא.
13 . סטים ראשונים ואחרונים בסוגיות הנלמדות בישיבות.
14 . סירי צ׳ולנט ענקיים בליל שישי + הקרנת שיעורו של הרב ליאור גלזר.
15 . ירק עלים ללא תולעים מגוש קטיף דייקא.
16 . ספריות מלאות בספרי מוסר לחסידים, ולליטאים ספריות מלאות בחידושים על הש"ס.
17 . כל ערב שבת להביא עלונים כגון: משכן שילה, הידברות, שלום לעם, לא נפסיק את השמחה, שיחת השבוע, חוט של חסד, מטעמים לשולחן שבת, אז נדברו וכדומה.
18 . הבאת פחי אשפה לשריפה למקרה של הפגנות + עשרות גפרורים להדלקה!
19 . לחסידים: כל ליל שבת להביא רב'ה אחר לטיש. לספרדים: להביא פייטנים לבקשות + בייצים וכוסות תה, וכמובן שידור לווין מהשיעור השבועי... לליטאים: חקיר'ס כל ליל שבת מה היה כל השבוע בצבא...