.jpg)
פרשת בלק
בס"ד
"החופש" הגדול
הילדים [וגם חלק מההורים...] נמצאים כבר בעיצומם של ימי "החופשה הגדולה".. "החופש" יש בו ברכה של החלפת כח אבל יש בו גם סיכונים.. המהר"ל כותב, שכל שינוי במהלך חייו של האדם, או אפילו בסדר אכילתו- יש בו מעט סכנה, וצריך להישמר ולהיזהר. כך גם כשמשנים סדר יום של לימודים- לסדר יום של "חופש" יש לא מעט סכנות. גשמיות וגם רוחניות.. גם כשהילדים בבית ולא "מסתובבים" בחוץ, לא תמיד הם בתעסוקה.. וגם כשהם בתעסוקה זה לא תמיד לפי שאיפותינו החינוכיות.. יש ילדים שכל היום הם רק ליד המחשב, "טוחנים" משחקי מחשב וכל מיני דברים אחרים.. מזפזפים ערוצים עד כדי כך שהם אפילו שוכחים לאכול. ואף על פי כן יש הורים שמעדיפים כך, מאשר שהילד או הילדה יסתובבו בחוץ כ"ציפור דרור" .. ולא תמיד ברור מה עדיף ממה...
ואם על "צפרים" עסקינן, הרי לך בפרשה נקרא השבת על אחד שקראו לו בלק בן.. צפור. בלק היה מדייני קיבל מינוי זמני להיות מלך על מואב כדי לטפל בבעיה הדחופה ושמה "ישראל"... בלק דמיין בראשו שהיהודים רוצים להתקיף אותו ולאכול אותו "כלחוך השור את ירק השדה" מה פירוש? כמו שתאמר שאנו בני האדם אוכלים קש.. כיצד? שהרי הבהמה אוכלת קש ואנו כשאוכלים את הבהמה -נמצא שאכלנו בעקיפין גם קש!.. כך אמר בלק במכתבו הבהול אל בלעם, תראה את היהודים "החוכמולוגים" האלה ששוכנים מולי, הם מצד אחד טוענים שאסור להם להילחם עם מואב כי כך ציוה אותם אלוקיהם, "אל תצר את מואב" אבל מצד שני הם כן כבשו חלק ממואב! שהרי סיחון כבש חלק מארצינו ועתה הם כבשו אותו ולקחו את אותו חלק מארצינו לידם בטענה שזה כבר לא חלק ממואב אלא מארץ סיחון האמורי.. שמעת איזה תירוץ "מבריק" הם מתרצים את כיבושיהם?... ואולי הם עכשיו ימציאו עוד תירוץ ועלילה לאכול כמו "קש" את שארית ארצינו כמו שמוחו הקודח של היהודי יודע למצוא כל מיני היתרים אפילו לשתף פעולה עם ...
אמר לו בלעם, אל דאגה תיכף אני בא לפתור את הבעיה.. רק יש לי מכשול קטן שאני מקווה להתגבר עליו.. - מי? - האלוקים שלהם מפריע לי ואומר לי לברך ולא לקלל .. אבל אל דאגה, גם לי יש מוח קודח כמו שיש ליהודונים האלה.. אני אדע לעקוף אותו.. שהרי אני יודע דעת עליון ונביא לגויים שמוני.. מה, לא שמעת שהיהודים עצמם מודים ואומרים: "ולא קם נביא עוד כמשה בישראל, אבל באומות העולם קם – ומיהו? – בלעם!!" ...
ואז כשבלעם מנסה בכל הדרכים ובכל "הטריקים" לעקוף כביכול את רצון הבורא ולא מצליח, כי ה' דיבר טוב על ישראל, וה' לא כעס כל הימים האלה שבלעם מדלג על הג'בלאות כדי למצוא פירצה דרכה ישחיל את הקללה בעינו הרעה – והכל כפי שנקרא בהפטרה "למען דעת צדקות ה'" –אז מביא בלעם את "פצצת האטום" שלו.. את "החופש הגדול", את "מסיבת הטבע" הגדולה לירכתי נחל שטים, נחל שסגולתו להרבות מעשה "שטות" בסביבתו..
כן, הוא יועץ לבלק להוציא "לחפשי" מהכלוב הביתי את "הציפורים" יותר נכון את "הציפורות"- את בנותיהם של מואב ומדין ולהפקיר אותם - היישר לתוך מחנה ישראל ושם כבר תהא חגיגה גדולה.. זה יתחיל ביריד של בגדים ססגוניים ולא צנועים, ימשיך ביין עמוני משכר, בהתרזה לפעור בשירותים הציבוריים.. ואז כבר הכל יתגלגל עד פתח אוהל מועד הקדוש – עד משה רבינו – בדמות נשיא שבט שמעון המושך בבלוריתה של המדיינית כזבי בת צור כשכל חביריו מגבים אותו מאחוריו – עם כלי זמר, צופרים, זמבורות וכלי הקשה בדרישה לפתוח את השורות ל"מדינת כל אזרחיה" , להשוות את כל הזרמים ביהדות לאסור תפילה והופעה "מגדרית" אלא הכל מעורבב כמו הערב רב.. ובכלל לטעון אולי לא צריך קידושין כדת משה וישראל במדינת היהודים וניתן גם להתחתן חפשי חפשי עם בת אל נכר?..
ואז פורצת תוך דקות מגיפה איומה, ה' ישמרנו, ומתים עשרים וארבעה אלף מישראל מלבד המתים ע"י בתי הדין, ולא נותר מהחופש הגדול של "הציפור דרור" אלא יללות נוראות מרטיטות כל בעל כנף, ולולא קם פינחס מתוך העדה ופורש "כנפיים" מעל כולם [וכדברי השיר של הרב קוק : בֶּן אָדָם, עֲלֵה לְמַעְלָה עֲלֵה. כִּי כֹּחַ עַז לְךָ יֵשׁ לְךָ כַּנְפֵי רוּחַ, כַּנְפֵי נְשָׁרִים אַבִּירִים...] ועשה את מעשהו האמיץ והנועז לא נותר חלילה מעם ישראל דבר "ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי".. אם יש דין למטה – אין דין למעלה.. ופינחס עשה זאת!!
משום כך, דווקא פינחס קיבל את פרס "החופש והדרור" האמיתי "הנני לו את בריתי שלום" הוא "משתחרר" ממגבלות החומר והופך למלאך שיבשר שלום וגאולה לעם ישראל – שהרי פינחס מלבד שזכה להיות כהן גדול שנים רבות - הוא אליהו הנביא מלאך הברית - במהרה יבוא אלינו – ויוביל אותנו יחד עם משיח צדקינו ל"חופש" הגדול והאמיתי – כי החופש - איננו שחרור האדם לעשות את רצונו, אלא החופש הוא - "שחרור הרצון לרצות"!! [הראי"ה קוק] והדבר המגביל ביותר את החיים הוא הגבלת הרצון. אז הבה ניתן לרצון האמיתי והפנימי שלנו לרצות ותראו שלא נרצה להפסיק את "החופש הגדול"...
לסיום, נחזור לתלמידנו היקרים.. נאחל לכל התלמידים והתלמידות המשך חופשה נעימה בארצנו הקדושה יחד עם מעשים טובים וכן לא לשכוח את התפילות ושיעורי תורה פה ושם.. .. שמרו על עצמכם גם בבית וגם בטיולים, וגם כשרוחצים בימים ובנחלים.. החליפו כוח לשנה חדשה וטובה, וזכרו ילדים יקרים והורים אוהבים – שבחופשה הגדולה לא באמת "יורדים" כי זו רק ירידה לצורך עלייה, כדי לפרוש כנפיים אחרי החופשה- ולעלות כיתה!! ..
יהי רצון שגם תושבי הצפון [וגם הדרום] שפונו מבתיהם יתחילו את שנת הלימודים כסדרה ואם לא בבתיהם אז לפחות - היכן שהם . נתפלל לשלום ארצינו וחזרת חטופינו לשלום עד כמה שניתן, נתפלל לניצחון על אויבינו וה' ישמור את חיילנו וירפא לפצועינו ולכל נשברי הגוף והנפש. אמן כן יהי רצון.
שבת שלום!
שבת פרשת בלק [י"ד תמוז]
1.ההפטרה – במיכה – והיה שארית יעקב..
2. סוף זמן ברכת הלבנה – מוצאי שבת [כל הלילה]
3. ביום שלישי תענית י"ז בתמוז -הספרדים והתימנים מכריזים על "צום הרביעי" - "אחינו בית ישראל וכו' "
4. ביום שלישי -י"ז בתמוז - מתחילים ימי "בין המצרים" עד תשעה באב כאבלות על חורבן בית המקדש. יהי רצון שיהפכו ימים אלה לששון ולשמחה.
חידות לפרשה
1.מה קשור "שדה צופים" לחיל המודיעין?
2. יש לי כנפיים ואני מסוגל לעוף . אני לא ציפור וגם לא בלק בן ציפור.. אבל אני ממריא גבוה לשמיים . אז מי אני?
[תשובות לחידות אחרי פרפראות לפרשה.
תן חיוך..
1. ללומדי הדף היומי יכול להיות שרק כשתסיימו את מסכת בבא בתרא הארוכה נדע אם "דף" סיים את מסכת חייו והוא כבר "בתרא" או שהוא ב'בבא קמא'..
2. ביידן: הזדעזעתי לשמוע על הירי במנחם בגין הבה נאחל לו רפואה שלמה רק שלא יכנס לרפיח...
3. האמת היא שהתנקשו בטראמפ - אבל כמעט חיסלו את ביידן ...
פרפראות לפרשה
1....וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן: ....נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם"
*הגמרא במסכת חולין דף קה אומרת שבלעם רצה לבלוע עם [את עם ישראל] . אם כך -שואל הבן איש חי - היה צריך לקרוא לו בלעעם [פעמיים אות עי"ן ] אז למה קוראים לו בלעם [עם עין אחת]? אלא שבאמת בסופו של דבר ב"ה לא הצליח במזימתו ולא בלע עם.. ולכן בלעם מתאונן "נאום הגבר שתום העין" שחסרה לו עין אחת...
2. כתוב בגמרא שרצו חכמים לקבוע את פרשת בלעם בקריאת שמע. והשאלה למה דווקא שם?
אומר ה"חתם- סופר": כיון שפרשה זו היא היחידה שצריך בה הרבה אמונה, ולמה? כי כל הפרשות האחרות נאמרו למשה וכדומה, אבל שיש שתי גויים באיזה פינה שרוצים לברך [בסגי נהור] את כלל ישראל – זה רק הקב"ה יכול לדעת, וזה מה שכתוב בגמרא שפרשת זו הייתה צריכה להיות בקריאת שמע, אלא רק בגלל אורכה לא הכניסו אותה לק"ש, ולכאורה למה דווקא פרשת זו אמורה הייתה להיכנס לקריאת שמע? אלא לפי מה שהסברנו זה די מובן כיון שבגלל ענין האמונה – היה צריך להיות בקריאת שמע.. [ולא קבעוה בסוף בגלל ארכה..]
פתרון לחידות
1. שדה צופים - מקום גבוה היה ששם הצופה עומד לשמור אם יבא חיל על העיר: [רש"י במדבר כג :יד]
2. מטוס
מהלכות צום שבעה עשר בתמוז [ביום שלישי]
- הצום מתחיל בעלות השחר - 4:24
- הצום מסתיים בצאת הכוכבים בשעה 20:05
- חמישה דברים קשים אירעו ביז' בתמוז:
- נשתברו הלוחות
- בוטל התמיד
- הובקעה חומת ירושלים
- נשרפה התורה ע"י אפוסטמוס הרשע
- הועמד צלם בהיכל.
- מטרת הצום: לעורר הלבבות, ולפתוח דברי תשובה! (הרמב"ם)
- מי חייב להתענות? באופן כללי-כולם! אפילו חתן וכלה בתוך שבעת ימי חופתם וגם מוהל וסנדק ואבי הבן חייבים לצום.
- מי הפטורים מן הצום? ילדים עד גיל בר מצוה, מעוברות ומניקות (לאשכנזים אם המעוברות והמניקות בריאות - הן צריכות לצום), חולה (אפילו שאין בו סכנה), זקן שכוחו תשוש. מעוברת= הכוונה אחרי שלושה חודשים, אלא א"כ היא מקיאה וכד' שודאי פטורה גם לפני כן. מניקה=ספרדים: עד שנתיים אחרי הלידה,(או חלילה הפלה), אף שלא מניקה בפועל. אשכנזים=עד שלושים יום אחרי הלידה, אלא א"כ היא חלשה או מניקה בפועל, שאז היא פטורה גם אח"כ. (ויש מהספרדים שמחמירים כדעה זו)
- האם מותר לשטוף את הפה? מי שמצטער, מותר אך בתנאי שלא יבלע כלום, ותהיה כמות מועטה של מים.
- אם מתעורר בלילה שלפני הצום- מותר לאכול או לשתות? לשתות-מותר(לספרדים צריך להתנות לפני כן / ולאשכנזים- אין צריך להתנות על השתיה) לאכול- אסור, אלא אם כן התנה לפני השינה! (ולדעת הזוה"ק אכילה אסורה אפילו אם התנה)
- לא לשכוח "עננו" (ואינו חוזר, אם שכח), ומוציאים ספר תורה וקוראים פרשת "ויחל" (וברכת כוהנים במנחה אם מתפלל אחר פלג המנחה)והאשכנזים- מפטירין במנחה.
- צריך מינימום ששה צמים כדי לומר "עננו" בחזרת ש"ץ, וטוב שיהיו עשרה, וכן כדי להוציא ס"ת.
מהלכות בין המצרים:
- הימים הללו שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב- נקראים "בין המצרים" על שם הפסוק באיכה "כל רודפיה השיגוה בין המצרים".
- לפי המדרש- הכוונה שבימים אלו, מעת שנבקעה החומה עד שנשרף בית- המקדש היו הימים הכי קשים לעם ישראל.
- ולכן, אנו נוהגים עד עצם היום הזה בכל שנה במנהגי אבלות בשלושת השבועות.
- במה זה מתבטא? – יש כאלה שמחמירים ונוהגים לא להסתפר (ולא להתגלח) כבר מיז' בתמוז ויש כאלה שמחמירים מר"ח אב ויש שנהגו רק בשבוע שחל בו תשעה באב .
- נוהגים שלא לקנות בגדים ורהיטים חדשים, ואין מברכים ברכת "שהחיינו" על בגד חדש או פרי חדש (ויש שמקילים בשבתות שבנתיים)
- כמו כן נוהגים לא לשמוע מנגינות ושירים ולא עושים ריקודים ומחולות (ויש מקילים במנגינות עצובות/ או מוסיקה ווקלית שאדם שר ללא כלי נגינה// הערה: בשבת-שרים כרגיל).
- בסעודת מצווה כגון ברית מילה ופדיון הבן- יש מקילים ומשמיעים מנגינות (ורצוי מנגינות שקטות) עד ר"ח אב ויש שנמנעים מכך.
- אלו מהספרדים שמתירים לערוך חתונות עד ר"ח אב- מקילים בגלל שמחת נישואין, להשמיע מוזיקה וכד'... כדי לשמח חתן וכלה, אבל האשכנזים והתימנים נוהגים שלא להתחתן כבר מי"ז בתמוז.
- מותר לעשות שידוכים והיכרות בין משפחות המשודכים- ולא יערכו סעודות גדולות אלא כיבוד קל ויש מקלים להשמיע מוסיקת רקע שקטה (אבל היה עדיף שימנעו כליל מהשמעת כלי זמר)
- וצריך לזכור- את מה שהבטיחו חז"ל שכל המתאבל על ירושלים –זוכה ורואה בשמחתה עפ"י הפסוק-"שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה".
עוגה קרה בשבת..
האם מותר להכין עוגה קרה של מילפה בשבת (שכבות בצק עלים האפויות לפני שבת, וביניהם קצפת) וכן עוגה קרה של ביסקויטים עם שכבות קצפת ביניהם, האם יש בזה משום איסור של בונה בשבת? והאם בכלל יש דין בונה באוכלין או מכה בפטיש ביצירה כזאת?
תשובה: יש מחלוקת בזה בין הפוסקים.
כידוע אסור לגבן את הגבינה ביום שבת, ופעולה זו היא תולדה של בונה, כך מבואר בגמ' במסכת שבת (דף צה עמוד א), והיא הלכה פסוקה ברמב"ם (הלכות שבת פרק ז, הלכה ו) וכן כתבו כל הפוסקים. מכאן כתב השמירת שבת כהלכתה (פרק יא, הלכה יא) שאין להכין עוגת שכבות בצורה מסויימת משום איסור בונה, ומקורו מדברי המג"א (בסי' שמ, ס"ק יג) שכתב להסביר את ההבדל בין מי שמדבק תאנים אחת לשניה שיש בזה מעמר (שו"ע שם סעיף י) לבין המגבן את הגבינה שהוא משום בונה, ומחלק שכל איסור בונה באוכל הוא דוקא כאשר עושה לו צורה מסויימת. ולכן לשיטתו יש לאסור הכנת עוגות אלו.
אולם שיטתו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בחזון עובדיה ח"ד (עמ' רעז – רעט) להקל בזה. כי מבואר בראשונים, ששונה האיסור לגבן גבינה מהמקרה שלנו. שם אכן אסור משום "בונה" מכיון שהאדם עושה ויוצר דבר מתחילה ועד סוף ולכן חייב. אבל אם הפעולה רק להדביק אוכלים מוכנים זה בזה אין כאן בונה - כך כתב הרשב"א והמאירי – ולפי זה מותר להדביק אוכלים זה לזה בצורה מסויימת, [ולא כמו שכתב השמירת שבת כהלכתה]. ועוד שאינו עשוי אלא לשעה. לכן יש להקל בזה.
לעניין מכה בפטיש באוכלין – המשנ"ב (בסי' שיח, ס"ד בביאור הלכה) מסיק שאין מכה בפטיש באוכלים, וכך פסק הגר"ע יוסף זצ"ל בחזון עובדיה ח"ד (עמ' רצא – שו) וכך הסכימו רוב ככל גדולי הפוסקים, ולכן מותר להניח פרוסות לחם על פלטה להופכם לצנימים. אמנם הגרי"מ אליהו זצ"ל החמיר בזה כי חשש לשיטת מי שאומר שאסור לצלות דבר אפוי וצנימים הוי כמו צליה של דבר אפוי..
לסיכום לדעת שמירת שבת כהלכתה [הרב אוירבך זצ"ל והרב אליהו זצ"ל] יש להחמיר ולא לעשות עוגה קרה בשבת. ואילו לדעת הגר"ע יוסף ניתן להקל בזה ואין בזה לא איסור של בונה ולא משום מכה בפטיש, וצריך להדגיש שגם לדעת המקילים – בתנאי שזו הכנה ללא פעולה האסורה כגון בישול אלא בהכנה קרה. [וכל אחד יעשה כדעת רבותיו.]