בס"ד כשם שאנו מרקדים כנגדך..
השבת, אנו קוראים בפרשה על תחנוניו הרבים של משה רבינו להכנס לארץ ישראל. הוא כביכול "מרקד" לפני הקב"ה כבן המתרצה לפני אביו בחמש מאות וחמשה עשר תחנונים לזכות ולראות את הארץ הנכספת "ההר הטוב הזה והלבנון"..
מתי היו תקט"ו התפילות שהתפלל משה? יש בזה דעות שונות ודעת האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מאוסטרובצה היא, שמשה רבנו התחיל להתפלל מראש השנה ועד בוקרו של שמיני עצרת שאז הוא גמר החיתום, סה"כ תקט"ו שעות, שעה לכל תפילה, עד שאמר לו הקב"ה "רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה", אז חדל מלבקש ולהתפלל. שמעתם? בבוקרו של שמיני עצרת [=שמחת תורה] נחתם סופית דינו של משה רבינו שלא יכנס לארץ ישראל.. מזכיר לכם משהו? מזעזע!
אבל מיד הקב"ה מודיעו שיש המשך שלא יתייאש! – תלמידך החביב – יהושע - הוא יזכה לארץ ישראל " צַ֥ו אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ וְחַזְּקֵ֣הוּ וְאַמְּצֵ֑הוּ כִּי־ה֣וּא יַעֲבֹ֗ר לִפְנֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהוּא֙ יַנְחִ֣יל אוֹתָ֔ם אֶת־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה".. [ג,ח] ותלמידו של אדם הוא כאילו בנו ממש - וחוץ מזה - -אומר לו הקב"ה - תזכה אתה בעצמך לראות את הארץ מהר נבו.. " עֲלֵ֣ה׀ רֹ֣אשׁ הַפִּסְגָּ֗ה וְשָׂ֥א עֵינֶ֛יךָ יָ֧מָּה וְצָפֹ֛נָה וְתֵימָ֥נָה וּמִזְרָ֖חָה וּרְאֵ֣ה בְעֵינֶ֑יךָ.."
לפי המדרש בילקוט שמעוני, אחד "הריקודים" והחיזורים של משה רבינו אחרי ה' - שהוא רוצה להיות עבד עולם!!
טען משה רבנו, כתבת בתורתך [שמות כ"א ה'[ – ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי אז רוצע אדונו את אזנו במרצע ועבדו לעולם",= "את אדוני" זה הקב"ה, "את אשתי" זו התורה, כמו שכתוב "תורה ציווה לנו משה מורשה" אל תיקרי מורשה אלא מאורשה, "ואת בני" זה כנסת ישראל, "לא אצא חופשי" לא אמות, כמו שכתוב "במתים חופשי", כיון שמת נעשה אדם חופשי מן המצוות. לכן ברצוני שיהיה בי דין עבד עברי, שבמקרה כזה "ועבדו לעולם". "ויאמר ה' אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה"..
אבל יותר מכך! יש מי שאומר שמשה רבינו רצה להכנס ולו כחית השדה או כעוף פורח!!.. וכך אמר משה רבינו לפני ה' יתברך: ריבונו של עולם, אם אין אתה מכניס אותי לארץ ישראל הניחני כחיות השדה, שהן אוכלות עשבים ושותות מים ורועות את העולם כך תהא נפשי כאחת מהן!" אמר לו הקב"ה: רב לך! אמר משה לפניו: רבונו של עולם, אם לאו, הניחני בעולם הזה כעוף זה שהוא פורח בכל ארבע רוחות העולם! אמר לו הקב"ה: רב לך!
שואל בספר "מראש אמנה": הדברים צריכים ביאור רב, כאשר הגיעה שעתו של משה רבינו לסיים את חייו, הוא ידע מה מצפה לו בעולם האמת. הוא הרי היה במרום בעת קבלת התורה וראה כיצד נראים החיים האמיתיים הוא ראה "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" - אם כן, מה טעם היה בבקשתו להשאר בעולם הזה כבעל חיים המשוטט בשדות או כעוף הפורח באויר?! וכי יש משמעות לחיי הכלב והציפור מול השהייה בעולם שכולו טוב, במחיצת הבורא יתברך, בעולם הנשמות?
והוא מבאר: שלכל בעל חיים יש תפקיד שעל ידו הוא מרבה כבוד שמים. אין אנו יודעים בדיוק מהו תפקידו של כל יצור בבריאה אך באופן כללי אנו יודעים כי "כל הנברא לכבודי בראתיו!" - משה רבינו העדיף למלא תפקיד ולהרבות כבוד שמים אפילו אם הוא יחיה חיי בהמה או עוף, מאשר לקבל שכר וליהנות בעולם הנצח!" מדהים!!
מורי ורבותי! את כל האהבה העזה הזו לארץ ישראל הנחיל לנו משה רבינו לפני מותו כדי שנדע להעריך את המתנה היקרה שזכינו לה ושהוא -לא זכה בה.. לו היינו מעריכים את ארץ חמדה כמשה רבינו כשהיינו פה מאות שנים בימי שפוט השופטים ובימי הבית הראשון והבית השני – כנראה שלא היינו בועטים בטובה של השם יתברך והיינו הולכים בדרך ה' בעשיית הטוב והישר כדי שלא נגלה מארץ חיינו, מארץ זבת חלב ודבש..
עתה שברוך ה' אנו חיים בדור של "נחמו נחמו עמי" וזכינו לבוא לכאן אחרי אלפיים שנות גלות, אנו או הורינו, מארבע כנפות הארץ וצלחנו את הים הגדול או את המדבריות או היערות או שטסנו ב"ספינת האויר" ונחתנו בנמל התעופה לוד.. אז ודאי מהדהדת תפילת משה רבינו ותחנוניו באזנינו "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה" את ההר הטוב זו ירושלים והלבנון - זה בית המקדש, ובמקביל.. אחריות גדולה רובצת על כתפינו שלא נחזור על טעויות העבר שגרמו לנו להתפזר לכל עבר!
הבה נתפלל שזכות האהבה והתשוקה לארץ ישראל וזכות ישוב ארץ ישראל במסירות עצומה ובמיוחד מסירות הנפש של חיילינו האהובים והאמיצים – תעמוד לנו גם עתה בנפתלות ובסיבוכי הגאולה שאנו חווים כשהאויבים מרקדים כנגדינו להזיקנו [ומאיימים אולי היום אולי מחר אולי בעוד שבוע...] – כל זה לא יוכלו לנו – כי... אנו כבר לפניהם רקדנו! " אני מרקד כנגדך" בקבלת פני שכינה לכבוד מלכות בית דוד שנמשלה כלבנה במוצאי תשעה באב כי "דוד מלך ישראל חי"! "תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן"!
כי הנה עוד מעט קט, וכמו "ואתחנן אל ה' בעת ההיא" – יתקיים במהרה "בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי אתן אתכם לשם ולתהילה בכל עמי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר ה'" [צפניה ג כ] ותצא בתולה בת ציון במחול משחקים לפני השם יתברך, ותאמר לפניו "ביום ההוא: הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו".[תענית לא.].
חזקו ואמצו, רקדו אחים ואחיות בנפרד ובצניעות ושמחו!
שבת שלום!
שבת פרשת "ואתחנן" י"ג מנחם אב (שבת נחמו)
1.בפרשה- קוראים את עשרת הדברות, ומנהג אשכנז שקוראים אותם בטעם התחתון [דרך קריאת "עשרת הדברות": בשבועות קוראים בטעם העליון. בקריאת התורה בפרשת יתרו ובפרשת ואתחנן, קוראים בטעם התחתון, ויש הנוהגים שבכל קריאה בציבור קוראים בטעם העליון, ורק יחיד הקורא לעצמו קורא בטעם התחתון. - באור הלכה תצ"ד]. אבל למנהג בני ספרד ותימן- קוראים את עשרת הדברות בטעם עליון. 2. ההפטרה-הראשונה מסדרת "שבעא דנחמתא- " נחמו נחמו עמי"..
3.ט"ו באב - ביום שני . אין אומרים בו תחנון וגם לא במנחה שלפניו. עושים בו קצת שמחה "לא היו ימים טובים לישראל כיום ט"ו באב"
4. מי שעדיין לא בירך ברכת הלבנה – סוף זמן ברכת הלבנה יום שני בערב שעה 20:15 [תחילת הלילה!]
5. ביום ששי – י"ט מנ' אב - יש נוהגים לעשות בו התרת נדרים= 40 יום קודם ראש השנה.
חידה לפרשה
היכן כתוב בפרשה באותו פסוק גם שור וגם חמור? [2 תשובות]
פרפראות לפרשה
1."אעברה נא ואראה" [מן הפרשה]
סיפרה הרבנית שרה אליסף: קבוצת בחורים מארגנטינה שהגיעה ארצה להתנדבות למשך חצי שנה , באה לקבל ברכת פרידה מהרב צבי יהודה קוק זצ"ל [ראש ישיבת מרכז הרב] ערב טיסתם חזרה לארגנטינה. הייתי אז בביתו וכריתי אזני לדבריו. לתדהמתי שמעתיו אומר לבחורים: "אתם חולים, אוי, אתם נורא חולים! כמה שאתם חולים! במחלה נוראה אתם חולים!..." היה קשה לשמוע את הדברים , הם נשמעו כאילו נאמרים שלא לעניין – הרי לשם קבלת ברכה הם באו! לאחר הקדמה ארוכה זו , שנמשכה מספר דקות , אמר לפתע הרב: "אתם חולים באהבתה של ארץ ישראל, ואינכם יכולים בלי ארץ ישראל!! תחזרו, תחזרו במהרה!... "
2. "כבד את אביך ואת אמך – למען יאריכון ימיך" (דברים ה' טז)
כיון שיאריכון ימיך , ותהיה גם אתה זקן , הלא תזדקק גם אתה לכיבוד אב, מבניך...
תן חיוך...
1. בקצב הזה של ביטולי הטיסות.. עוד שניה הציפורים מתחילות לבטל נדידות לישראל..
2. הצלחה מסחררת: צה"ל זימן 500 חרדים ללשכת הגיוס, הגיעו 2000...
3. גורם בכיר – התקיפה תתבצע ב-24 שעות הקרובות ואם לא, תקראו שוב את ההודעה...
4. מעשה בשכונה שגרים בה דתיים ושאינם שומרים שבת. ואלו האחרונים הרגישו שהם חייבים לעדכן בשבת את הדתיים בהתרחשויות הדרמטיות ותלו מודעות בפתחי הבית כנסת .. תושב דתי החליט להניח גם הוא פתק. במוצ"ש פרשת מטות-מסעי כתב בכניסה לבניין: "לשכנינו החילוניים שלא היו בבית הכנסת – הננו לבשר לכם שבמזל טוב בנות צלפחד מצאו שידוך והתחתנו כולן.... בתודה "השכן הדוס".
מהלכות שבת – לנפח מזרן בשבת?
מזרן או כרית פלסטיק, שמנפחים אותם באויר, אין לנפחם בשבת אם זו הפעם הראשונה שמנפחים אותם כי זה נחשב כמו "תיקון כלי". אבל אם ניפחו אותם כבר פעם אחת לפני השבת, ולאחר מכן חזר האויר ויצא, מותר לחזור ולנפחם בשבת.[הגר"ע יוסף זצ"ל עיין גם שו"ע סימן ש"מ סעיף ח' לגבי מוכין [=צמר גפן] שנפלו מן הכר..] אמנם הרב אלישיב זצ"ל היה מחמיר בדבר משום עובדין של יום חול.
ט"ו באב
בתחילת חודש אב, נהגנו אבלות, אולם זכה החודש ויש בו אחד מהימים המאושרים שבלוח השנה-"לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב" (תענית כו,ב) ורבות מהחתונות נערכו דוקא ביום זה.
ביום זה היו נוהגות בנות ירושלים שעדיין לא זכו להקים בית בישראל, לצאת למחולות בכרמים, ואומרות " בחור! שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה". ובכל זאת, לא נמנעו בני ישראל מלשאת בני או בנות עדות אחרות. במקרה של הבדלי מנהגים, נוהגת האישה כמנהגי בית בעלה, שכן אישה אינה מקבלת עליה את מנהג בית הוריה כנדר גמור, אלא על תנאי- עד שתדע עם מי היא מקימה את ביתה...על כל פנים, במקרה של נישואים בין עדתיים, טוב לעשות התרת נדרים בפני שלושה על מנהג שנהגה בבית אביה.
על פי חז"ל, יש להימנע מלהתדיין עם גויים בחודש אב, שמזלו אינו טוב. יש אומרים שהכוונה היא רק עד אחר - עשירי באב, ויש אומרים אחרי ט"ו באב. "ובפרט כי ט"ו באב צריך לעשות שמחה מפני שיש עילוי לשכינה... וכיוון שעלה חודש זה ביום חמישה עשר – לא ירד, דמעלין בקודש".[ הבן איש חי].
מט"ו באב מתחילים הלילות להתארך, ולכן מומלץ להוסיף קביעות של לימוד בלילה ו"כל העוסק בתורה בלילה, חוט של חסד נמשך עליו ביום" (חגיגה יב,ב). הלימוד בין מנחה למעריב נחשב כלימוד בלילה, וראוי גם בבית להוסיף בלימוד.
שבת נחמו
1.מנהג קדום בעיר חיפה ללכת במוצאי שבת "נחמו" למערת אליהו הנביא להעתיר על גאולת ישראל ולבקש על שובו, לבשר הגאולה, ומתקבצים לשם מכל העיירות וגם מירושלים ינהרו אליה לשמוח בשמחת הלילה הזה, כי עושים שם הילולא לכבוד אליהו. (מנהגי א"י )
2.כתב המהרי"ל: שבת נחמו הוא שבת הסמוך אחר ט' באב וישמחו כל העם ויבטחו בנחמת ביאת הגואל. וראוי להתענג בו יותר משאר שבתות השנה. ("יוסף אומץ")
פתגם הרב קוק לכבוד שמחת ט"ו באב
שמחה גבורה וצניעות –
זרי פרחים למחולות המחניים -
בין כרמי יהודה!
חמישה עשר באב-לענין ערלה
יום ט"ו אב קובע לענין ערלה, והוא שאם נטע ונקלט בארץ ארבעים וארבעה יום קודם ראש השנה, (ארבעה עשר יום לקליטה ושלושים יום שיהא בארץ- ושלושים יום חשוב שנה) הרי כשיבוא ראש השנה, נחשב כשנה שנייה לנטיעה. אך אם אין ארבעים וארבעה יום הרי לא נחשב לשנה שניה (רמב"ם פ"ט ממעשר שני הלכה י) בכדי להודיע ולפרסם את העניין הזה עשו את היום הזה שהוא יו"ט ליום המחולות בכרמים. למען הזכיר לכורמים שכל מי שעוד לא נטע יבוא ויטע בו ביום שהוא האחרון לחשבון שנות הערלה. דרך אגב מי שקונה ממשתלות מפוקחות ע"י רבנות מוסמכת ונרשם לו כמה שנים עברו במשתלה יכול לצרף את השנים במשתלה וימשיך את זה בגינתו או בשדהו בתנאי שלא יניח את העציצים שקיבל מהמשתלה 24 שעות על בטון וכדו' אלא על אדמה .
יוצאים לטייל בארץ ישראל
לפני שאדם הולך לבית מלון או לבית הארחה וכד' צריך לבדוק את כשרות המקום בכלל וגם כשרות המאכלים בפרט. יכולים להיות כל מיני "הפתעות" לדוגמא: יש מנגנונים שמפסיקים באופן אוטומטי את פעולת החשמל או המזגן בכל פעם שאדם יוצא מהחדר או נכנס אליו גם בשבת. האם "הבוילר" של בית המלון פועל גם בשבת ולהתנהג בהתאם, הוא הדין בצימרים. כדאי מראש לברר היכן בית-הכנסת ואם יש שם ס"ת והיכן המרחב המוגן..
גם כשמטיילים - יש מצווה ועדיפות להתפלל במניין. ולגבי תפילת הדרך- אם הינך יוצא לדרך סמוך לתפילה - אתה יכול לכלול את תפילת הדרך ב"שומע תפילה" - ולחתום "ברוך אתה ה' שומע תפילה" כרגיל.
ונשמרתם מאד לנפשותיכם –ללכת במסלול מסודר ובגדים מתאימים, נעליים ומכנסיים ארוכות, מים במידה מספקת .
אין היתר להיכנס לכנסיות ולמנזרים שהם מקומות של עבודה זרה. לעומת זאת –למסגדים- מותר להיכנס .
הרצון העז לטייל ברחבי הארץ ולזכות בעוד ארבע אמות חדשות, אינו מתיר איסור "יחוד" או איסורים אחרים...
רצוי במידת האפשר לקיים גם "ובלכתך בדרך". יש כאלה שמשלבים לימוד מתוך תנ"ך תוך כדי טיול למקומות היפים בארצנו הקדושה.
גם בדרכים יש חובת נטילת ידיים . אם הינך בדרך ואין לך מים לנטילה ואתה יודע שבעוד ארבע ק"מ לפניו תמצא מים- צריך להמתין עד שיגיע לשם. ואם גם בטווח הזה אין מים, מותר לך לכרוך ידיך במפית או בשקית ניילון ותברך ויאכל, כמו כן אם הינך יודע שיש מים בטווח של ק"מ בצד אחר תלך לשם, אבל אם יש סכנה בדבר וכדומה- שים מפה סביב כפות הידיים כנ"ל.
שמור על ארץ-ישראל יפה ונקיה ! זו גם מצווה - וגם קידוש ה'!...