.jpg)
פרשת עקב
בס"ד
הן על כפיים חקותיך..
נאמר בפרשתינו: "ואכלת את כל העמים, אשר ה' א-לקיך נותן לך, לא תחוס עינך עליהם, ולא תעבוד אלוהיהם כי מוקש הוא לך" - הפלא ופלא! "לא תעבוד את אלוהיהם – כי מוקש הוא לך" – ואם העבודה זרה לא היתה מוקש – כלום מותר היה לעובדה?! הרי זה יהרג ובל יעבור – בלי שום טעם – פשוט כי זו עבודה זרה! לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני!
שאלה זו הקשה האדמו'ר מקלוזינבורג זצ"ל – ונאמרו כמה תשובות על כך:
אחת מהם היא, שאלו שהיו עובדים עבודה זרה ייחסו לה כוחות עליונים, וטענו שאם מקטירים לכוכב פלוני או למזל פלוני, ניתן לשאוב את השפעתו וליהנות מסגולתו – לעושר, לאושר, לברכה – ולכאורה, הביאו לכך הוכחות "חותכות": הנה עבדו לע"ז מסויימת – וירד מטר, לע"ז אחרת – והבריאו (עיין מס' ע"ז נה) ולכן יתכן שיהיו אנשים שיאמרו – נכון, לעבוד ע"ז זה אסור – אבל זה כדאי ומשתלם, נעבור על האיסור, כדי להרויח שפע וכדו'.. לפיכך בא הבורא ומזהיר – "לא תעבוד את אלוהיהם – כי מוקש הוא לך"!! דע לך! אין מרויחים מאיסורים! והפירות שתקטוף יהיו פירות באושים!
שלושת אלפים שנות נסיון מר הוכיחו זאת באין סוף הוכחות – לא היה אדם שהרויח מעבירה! יתכן שיחשוב שהוא מרויח, כך אולי בטווח הקצר, אבל אח"כ תבוא מפולת ותגרוף את הכל ויתמוטט עד כלה (למשל המלוה בריבית – נכסיו מתמוטטין (במ,עא) הסוחר בפירות שביעית לסוף מוכר מטלטליו (קידושין כ) ומי שמחלל שבת דליקה פורצת בביתו (שבת קיט) ועוד ועוד..) – אם בעבירות פרטיות כך – כ"ש בעבירה!
קחו למשל את מה שהתרחש לפני כתשע עשרה שנה בתקופה הזו ממש – כשעקרו את "גוש קטיף" וחשבו שיביאו שלום ובטחון לאזור.. ומה בא במקום אותו חבל פורח? קמה לה מדינת טרור "על מלא" בגבולינו הדרומי שאת מר טעמה הרגשנו בשמחת תורה האחרון.. נו, האם הרווחנו משהו מגירוש היהודים?
אמנם בתשקורת דאז הגדירו את מבצע הגירוש "מבצע מזהיר" או "מלחמת ששת הימים"– כן, לגרש יהודים תוך ששה ימים זו בשבילם הצלחה והכל בזכות אותם יהודים שגילו אצילות ואהבת ישראל – ולא הרימו יד על חיילים ושוטרים, שהרי סוף סוף אחים אנחנו! צא וראה, מה בינם לבין המחאות של היום.. על תופעה כזו כבר דיבר הנביא בהפטרתינו דיבר כבר נביאנו בהפטרה.. "מיהרו בנייך – מהרסייך ומחריביך – ממך יצאו"!
האמת היא שהפשט של הפסוק – שלעתיד לבא – כל אותם מהרסים ומחריבים של ארץ ישראל יצאו מכאן.. והנחמה שלנו בהפטרה – אחרי שציון אומרת "עזבני ה' וה' שכחני" משיב לה הקב"ה "התשכח אשה עולה, מרחם בן בטנה? גם אלה תשכחנה – ואנכי – לא אשכחך! אינני שוכח שום כאב ודמעה – לא של אלה שגורשו אז – ולא אלה שיש להם שכול וחטופים כיום -"הן על כפיים חקותיך, חומותיך – נגדי תמיד!" שום תפילה לא הולכת לבטלה, ושום דמעה לא תלך לשוא!
בכל מקרה שום תפילה וזעקה לא הולכת לשוא, אמרו חז"ל: "תפילתן של צבור – אינה חוזרת לעולם ריקם" (דברים רבה ב,ז) ורבי צדוק הכהן כותב (בספר הזכרונות 48) "דבר זה צריך אמונה גדולה, שאע"פ שאינו רואה קבלת תפילתו ועשיית רצונו, עם כל זה יאמין שהשם יתברך שומע תפילת כל פה, ולא שיקץ ענות עני במעשים ובדעת".. אלא יש תפילה הנענית מיד, ויש הנענית לאחר זמן – וכבר למדונו חז"ל במס' ברכות (לב) "אם רואה אדם שהתפלל ולא נענה – יחזור ויתפלל – שנאמר – קוה אל ה' – חזק ויאמץ לבך – וקוה אל ה'" ואם יתמהמה – חכה לו (חבקוק ב,ג) וגם הקב"ה מחכה, אלא שמידת הדין לפעמים מעכבת, ואם כך למה אנו מחכים? כדי לקבל שכר – שנאמר – אשרי כל חוכי לו (עיין סנהדרין צז)
לסיום. גם אם לפעמים "דומה דודי לצבי" ונכסה מעינינו – הנה הוא מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות ומתקדם , אלא שמעינינו לעתים הוא נכסה, וכך היא שיבת ציון המתחדשת עם כל הסיבוכים שבה. ובתוך כל המלחמה המתמשכת אנו רואים את ניסי ה' וישועתו כמו למשל השבוע כשמחבל ארור ניסה להפעיל מטען בבית כנסת הומה מאדם והתקיים בו "חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה" והתפוצץ הוא על מטענו . איזה נס עצום!! ולכן הבה נתעודד וגם אם יש ימים לא קלים נדע שיבוא החזון ויתגשם במלואו -"ששון ושמחה ימצא בה, תודה וקול זמרה"!
שבת שלום.
שבת פרשת עקב [ כ' מנחם אב]
מפטירין - שני דנחמתא – "ותאמר ציון" [ ישעיה מט]
פרפראות לפרשה
1. "והיה עקב תשמעון.." - אם המצות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון [רש"י]
*מעשה ברב אחד שהגיע לבית כנסת וראה משהו "מודרני" ליד כותל מזרח... מסך מאיר ואותיות גדולות מרצדות בו וכך היה כתוב שם בין השאר: "השתיקה יפה – בשעת התפילה" והנה למרות המסך עם אותיותיו האלקטרוניות, הרב שם לב, שהרבה מדברים בשעת התפילה. מה עשה? בסוף התפילה ביקש את רשות הדיבור. פתח ואמר: מורי ורבותי! מי הוא הגבאי שהעז להשתיק את הקהל בעת התפילה? מי הוא זה שמרהיב עוז לומר מוסר לכל המתפללים? שאלה זו העסיקה אותי במשך כל התפילה ולבסוף מצאתי לה תירוץ: זה לא הגבאי שנותן מוסר למתפללים, אלא זו בקשה של הגבאי מהמסך.. אנא ממך , אמנם כתוב ש"אבני ביתו של אדם מעידות עליו" – אבל אתה, מסך יקר שלי, יפה לך השתיקה - אל תספר לאף אחד את מה שאתה רואה כאן!...
2. שאלו את ר' אייזל חריף : הואיל ובמדבר אכלו כל ישראל "מן" - העשיר לא הרבה והדל לא המעיט – היאך קיימו מצות צדקה? השיב להם: העשירים קיימו מצות צדקה בכך שאמרו לעניים איזה טעם לבקש לטעום במן, שכן העניים אינם יודעים כלל טעמו של מאכל טוב...
חידות לפרשה (ע"פ רש"י)
1) מהיכן למדנו "תחיית המתים" מן התורה? (רש"י)
2) מהן שתי החיות הטהורות המוזכרות בפרשתינו?
תן חיוך...
1. שנורר מירושלים הגיע לברוקלין, נכנס ל'שטיבל' למנחה. תוך כדי שמונה עשרה של לחש, הוא נאנח לכיוונו של הגביר: "אוי, ותן שכר טוב..." לא חלפו יותר מכמה שניות והשנורר שומע - "ולירושלים עירך ברחמים תשוב......."
2. איש אחד היה מתמיד לבוא כל יום לשיעור "דף היומי" והיה ישן במשך כל השיעור. שאלו אותו: "למה אתה טורח לבוא לכאן, אתה יכול לישון בבית?!" אמר: בבית אני חוזר על "השיעור..."
אות השבת חתום באופי העצמי שלנו [מאמרותיו של הראי"ה קוק זצ"ל]
לא יחשבו מחלליו אשר ממנו יצאו, שיוכלו לכחד את האות הזה מהם, חתום הוא במעמקי נשמתם, וכל הוויתם הפנימית דורשת מהם את ההתגלות של האות, כל זמן שאינם שבים אל המקור, נגד עצמם הם לוחמים, את עצמם הם מכים ובוזים, הנשמה המתעלפת בתוכיותה היא סובלת את מכאוביה, וסוף כל סוף היא תנצח, אחרי סבל מרובה הכל מוכרח לשוב אל מקורו – "ושמרו בני ישראל את השבת"!!
מהלכות שבת
1. מותר לעשות מי סודה בשבת, בין על ידי המכשירים לעשייה סודה באמצעות הכנסת בקבוקים למכשיר (סודה סטרים), ובין על ידי המכשירים לעשיית סודה באמצעות הברגת בלונים למכשיר.
2. אין לתת אבקת פודינג או אבקת פירה תפוחי אדמה בתוך מים, או לתת עליהם מים ולערבב בכף, משום שנוצרה בלילה עבה, וכן הדין באבקת ג'לי שאסור ליתנה במים בשבת.
3. מותר לתת מים לתבניות ולהקפיאם בתא ההקפאה של מקרר חשמלי, ובפרט בימי הקיץ החמים שיש בזה משום עונג שבת.
4. מותר להשתמש בשבת בשקיות נילון המיוחדות לעשיית קרח, ויש להיזהר שלא לקשור את הרצועות שבפי השקית לאחר שמילאם במים, שלא יקשור שני קשרים, אלא רק קשר עניבה, או בקשר אחד, וכאשר רוצה להוציא הקרח מותר מן הדין לקרוע, אלא שעדיף שבזמן הקריעה לא יקפיד לקרוע במיתון לפי מידתה כדי שלא לפגוע בזו שלידה, אלא יקרע בלי שום הקפדה.
רחיצה בים והגומל
1.אם הים סוער - גם אם יש מציל נחשב מקום סכנה ואסור לרחוץ בו.
2.אם הים שקט ויש מציל מותר לשחות לעומק [כמובן אם הינך יודע לשחות בעומק...].
3.כשהים שקט ואין מציל - אם גובה המים עד ברכיו - מותר להכנס למים. יותר מגובה הברכיים אסור להכנס.
4.הנכנס לים [בין בשחיה בין בספינה] במרחק 4 ק"מ מהחוף אפילו שהים שקט צריך לברך הגומל -ויש שאמרו שיברך במקרה כזה בלי שם ומלכות.
5.אם הים סוער או שהפך פתאום לסוער אפילו פחות מ4 ק"מ צריך לברך הגומל.
6. החוצה את הכנרת בספינה כיון שיש לפעמים גלים גבוהים ומסוכנים צריך לברך הגומל. כ"ש אם עשה זאת בשחיה שאז כאמור אפילו בפחות מ4 ק"מ יש לברך.
7. יש אומרים שעל כל שחייה בים אפילו מרחק קצר יש לברך הגומל ולא נהגו כדבריו.
8. ספרדי הנוסע ממקום למקום אפילו במקומות ישוב צריך לברך הגומל אם נסע 72 דקות. [ יש אומרים דווקא 72 דקות ברצף ויש אומרים אפילו לא ברצף]
9.אשכנזי שנוסע 72 דקות בתוככי הארץ במקומות ישוב אינו מברך אבל אם נוסע במדבר או אפילו בנגב או הבקעה במשך 72 דקות צריך לברך.
10. במקומות סכנה מהישמעאלים הרשעים שזורקים אבנים בדרכים וכדומה יש לברך הגומל גם בפחות מנסיעה של 72 דקות.
11. כל מה שאמרנו לעיל – אמור גם לגבי אשה שצריכה לברך הגומל. אמנם בנות תימן מחמת הצניעות היתרה לא נהגו לברך הגומל כיון שצריך להיות בפני עשרה אנשים, ויש להציע להן שבעליהן יברכו הגומל על נסיעה של 72 דקות והן ישמעו מעזרת נשים.