.jpg)
פרשת כי תבוא
בס"ד"כי הנה החושך יכסה ארץ" כולל חיזבאל'לה..
"קומי אורי, כי בא אורך, וכבוד ה' עלייך זרח: כי הנה החושך יכסה ארץ, וערפל לאומים- ועליך יזרח ה'- וכבודו עלייך יראה". כך נאמר בהפטרת השבת. ברוך ה' שנתן חכמה ותעוזה בקרב לוחמינו וסוכני הביון הנפלאים לעשות את המפץ הנורא ולהחשיך את עיניהם של אלפים משונאינו בבת אחת בתזמון מושלם וכמהלך פותח למלחמה שאמורה בסופה להחזיר את תושבי הצפון למקומם..
אחד הדברים הגדולים שאנו – הצבור הקדוש - יכולים לתרום למאמץ המלחמתי – זה השקט... כדי להשמיע את קולינו בימי התשובה הבאים לקראתינו לשלום, אנו צריכים לבנות 'סביבה תומכת' לתפילתינו.. והכוונה להתחזקות בשמירה על קדושת בית הכנסת.
כדי לממש את ההבטחה בפרשה: "לתתך עליון על כל הגויים אשר עשה, לתהילה ולשם ולתפארת" (כו,יט) לא רק ברובד הפשט – דהיינו: שהגויים יהללו וישבחו את עם ישראל, ותהיה תפארתנו על כל הגויים, כי הם יפארו אותנו על קרבתנו אל ה' . אלא גם ברובד המדרשי שבו כגון: פירושו של רבינו יעקב - בעל הטורים שאומר על הפסוק הזה: "מה שישראל משבחים ומהללים לה'- הוא לו לתפארת" והכוונה על "העטרה" והכתר שישראל מעטרים לקב"ה בתפילתם- שהקב"ה מחזיר העטרה הזאת לראשנו ומשתבח בנו! ובשכר התפילה של עם ישראל, אנו אכן נהיה עליונים על כל אומות העולם, לא סתם בשביל להיות עליונים כי אם ללמד דעת את אומות העולם. מאתנו הם יקחו דוגמא כיצד לעבוד את ה' ויאמרו: בית יעקב נלכו ונלכה..!
כדי "שהעטרה" הזו, שאנו מעטרים את הקב"ה תהיה אכן מושלמת, אנו צריכים לדאוג שלא יהיו- בין הפרחים והשושנים שבה- גם חלילה "קוצים".. ומהם הקוצים? על פי דברי בעל הטורים הנ"ל, הכוונה מי ששח שיחת חולין בבית הכנסת! וכפי שאומר הזוהר הקדוש, שמי שמדבר בבית הכנסת שיחת חולין - חלילה עושה קלון משכינת ה' ששורה בייחוד "במקדש מעט" - אלו בתי הכנסיות ובתי המדרשות. (ובלשון הזוהר הקדוש: "עביד קלנא בשכינתא"). צריך להיות גם מודעים לעובדה, שגם הדור הבא, הילדים שלנו, שמסתכלים עלינו כיצד אנו מכבדים את בית-הכנסת- ילמדו וילכו בעקבותינו ולנו יש את האחריות כלפיהם, כי אלו דור העתיד, עד כמה יהיה להם מורא שכינה ויראת כבוד בבית הכנסת! אם אבא מסמן לילדו, שבביהכנ"ס לא מדברים שיחת חולין - (וצריך לדעת שאפילו שיחת קודש אסורה בזמן קריאת התורה ובתוך התפילה בקטעים שונים)- הילד סופג את הכל, ויודע להעריך את המקום הקדוש וגם את... אביו !
אנו אומרים בימים הנוראים, את המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" [ תהלים כ"ז] ויש שם פסוק: "אם תקום עלי מלחמה- בזאת אני בוטח" . למה הכוונה "בזאת" אני בוטח? מי זה ומה זה "בזאת"? אחד הפירושים אומר, שהכוונה לשכינת ה', שמלווה אותנו, וכדי שאכן שכינת ה' תלווה אותנו ולא נירא ממלחמה אנו צריכים לכבדה, ולהיזהר במקום הקדוש מלשחוק ומלדבר דברים בטלים, ( וק"ו שצריך להיזהר שם מלשון הרע ורכילות..). דבר דומה ונאה נדרש על הפסוק: "ה' ילחם לכם- ואתם תחרישון" - אומר הקב"ה לישראל : בני חבֶיבָי! על כל דבר אני יכול "להלחם" למענכם ולסתום את פי המקטרג עליכם, כי אם אני אשווה אתכם (עם כל הבעיות..) לאומות העולם- הרי אתם צחים משלג לעומתם. אבל בדבר אחד, כביכול, אני מבקש מכם, שתעזרו לי.. אם יהיה רעש בבית הכנסת קשה יהיה לי לסנגר עליכם.. כי אם משווים את השקט בבית תִיפלתם של אומות העולם- שם שורר שקט כמו בבית קברות. לבין הרעש בבית הכנסת...- .אז זה לא פשוט לסנגר עליכם.. ולכן העצה "ואתם תחרישון !" אני מבקש שתעזרו לי- ותהיו בשקט בתפילה, ואז יהיה לי מה להשיב למקטרגים עליכם.. וכשאנו אומרים "שקט"- אנו מתכוונים כמובן, לשקט מדיבורים מיותרים, אך את נעימתכם וקולכם בתפילה וקריאת התורה –אומר הקב"ה- אדרבה! לזה אני מצפה ומייחל, כנאמר בשיר השירים: "יונתי בחגווי הסלע – בסתר מדרגה, הראיני את מראייך – השמיעי את קולך, כי קולך ערב – ומראך נאוה!"
יהי רצון, שתכלה שנה וקללותיה- ואין כמו השנה שחלפה שהאמירה המסורתית בסיום השנה "תכלה שנה וקללותיה" היא כל כך בעלת משמעות מיוחדת , אבל צריך להדגיש מיד גם את התקווה לעתיד טוב יותר - "תחל שנה וברכותיה" - שנתבשר רק בשורות טובות!
שבת שלום!
שבת פרשת "כי תבא" [ ח"י אלול]
1.קוראים את התוכחה הארוכה בקול נמוך, אבל מכל מקום, צריך שהקהל ישמע את הקריאה!
2.נוהגים שהרב או זקן שבקהל עולה לקריאת התוכחה ויש כאלה מקפידים לא לעלות לתוכחה, ומעלים את ה"בעל קורא" עצמו לברך ולקרוא, אבל, "מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה"[ = מי שלא מקפיד וחושש - לא יקפידו עליו מן השמים] ואדרבה זוכה לברכות הרבה, שעל ידו, יתעוררו הקהל לתשובה, כשישמעו את דברי התוכחה.
3.רוב התימנים נוהגים שלא מתרגמים את התוכחה.[ אע"פ שבמסכת מגילה לא מוזכרת התוכחה כאחד הדברים שלא מתרגמים אותם וטעמם עמם עיין בשתילי זיתים ועוד]. ומעלים זקן או חכם לקריאת התוכחה. יש כאלה המוסיפים לפני העליה של התוכחה את הפסוקים במשלי: "מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ: כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה: וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב" ואומרים אחרי הקריאה מי שבירך לקהל.
4.ההפטרה: קומי אורי [ישעיה ס] זו ההפטרה הששית משבעה דנחמתא.
5."תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר: עזרא תיקן להן לישראל, שיהו קורין קללות, שבתורת כהנים [בפרשת בחוקותי], קודם עצרת [=חג השבועות] ושבמשנה תורה [=פרשת כי תבא], קודם ראש השנה. מאי טעמא?[מה הטעם?] אמר אביי ואיתימא ריש לקיש: כדי שתכלה השנה וקללותיה!! " [מסכת מגילה דף לא: ]
חידה לפרשה
למה הצאן הם נחשבים כ"סלעים חזקים"? [עיין רש"י] (התשובה בסוף פרפראות לפרשה.)
פרפראות לפרשה
לשמוח בכל הטוב!!
"וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אלוקיך.. " [דברים כו: יא //מתוך מקרא ביכורים] אומר אור החיים הקדוש, שחוץ מן הפשט שאדם צריך לשמוח בכל הטובה שה' עושה עמו בשפע הפרנסה יש פה רמז על הטוב האמיתי = התורה [כאומרם ז"ל (אבות פ"ו מ"ג) ואין טוב אלא תורה] , שצריך לשמוח בה מאד. ושימו לב לגודל האהבה שצריך כל יהודי לשמוח בתורה –" שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם" *לכן בראש השנה כשמגישים לשלחן כל מיני סימנים טובים וטעימים.. לא לשכוח גם את התורה "הטעימה" ומומלץ ללמוד ולטעום בסעודת ראש השנה פרק משניות ממסכת ראש השנה. [בשני ימי ראש השנה יש בסך הכל ארבע סעודות – ובמסכת ראש השנה יש ארבעה פרקים!!...]
** תשובה לחידה: " עשתרות צאנך = למה נקרא שמן עשתרות? שמעשירות את בעליהן ומחזיקות אותן כעשתרות הללו שהן סלעים חזקים"[רש"י כח:ד] ובכן, הצאן הם כסלעים חזקים...
פרפראות לסליחות
באחד מימי הסליחות כשיצא הרב השר שלום מבלז מבית המדרש, נעמד ליד החייט ואמר לו: אמור בבקשה, מה פירוש "אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ"? ענה החייט: פירושו פשוט מאוד, אנו אומרים להקב"ה 'עִם עֲוֹנֵינוּ' =על אף העונות שלנו בכל זאת -'אָנוּ בָּנוּ' = עדיין אנו נקראים "בנים" למקום, אם כן מן הדין שתמחול לנו. הנוכחים גיכחו למשמע ה'עם ארצוּת' שלו, אך בעיני הרבי הטוב הדבר מאד ואמר שבשמים גרם פירוש זה שמחה גדולה, והמתיקו את כל הדינים!...
נשים וילדים בשמיעת קול שופר
נשים - פטורות מתקיעת שופר כיון שזו "מצוות עשה שהזמן גרמא". ואף על פי כן, הרבה נשים קבלו על עצמן מצוה זו כחובה. אומנם יש ספק אם יכולות לברך ועל כן טוב שהתוקע לנשים יהיה אדם שלא שמע עדיין תקיעות על מנת שיוכל לברך. ואם שמע כבר תקיעות - לדעת השו"ע לא יברך לא התוקע ולא האשה,[עיין שו"ע תקפט סע' ו] ומנהג האשכנזים - לא מוחין באשה המברכת.
אשה שנהגה להחמיר על עצמה ולשמוע תקיעות שופר ופעם אחת אינה יכולה לבוא לביהכנ"ס - תביא תוקע לביתה שיתקע לה. ואם אינה יכולה בכך, תעשה התרת נדרים מיוחדת בערב ראש השנה.[ עיין בא"ח נצבים יז ]. ויש אומרים שאם אינה רוצה לבטל מנהגה, רק ששנה אחת אינה יכולה לבוא.- כגון שילדה וכד' -אינה צריכה התרה[ וכן פסק הגר"ע יוסף]
ילדים - מצוה לחנך את הקטנים לשמוע קול שופר, ויש להביאם לבית הכנסת לשמיעת קול שופר מגיל חמש או שש לפי כוחם וחכמתם. אך אין להביא קטנים מאוד שמפריעים את התפילה.[ עיין שו"ע תקפט סע' ב ונו"כ ].
סדר תקיעות
תשר"ת – תקיעה – י"ח כוחות ויותר מעט – קרוב לארבע שניות.
שברים – כל שבר - ג' כוחות ויותר מעט – יותר מחצי שניה.
תרועה – ט' כוחות – קרוב לשתי שניות.
*שברים תרועה – בשתי נשימות, ולכתחילה יקפיד לנשום ממש. [ולדעת מרן - סימן תקצ [ד] וירא שמים יצא ידי כולם, ובתקיעות דמיושב יעשה בנשימה אחת; ובתקיעות דמעומד יעשה בב' נשימות. ודעת הרמ"א תמיד שתי נשימות ומנהג תימן בשתי נשימות תמיד אך יעשם מיד בתכיפות]
תש"ת – תקיעה – ט' כוחות ויותר מעט – קרוב לשתי שניות.
שברים – כל שבר ג' כוחות ויותר מעט – יותר מחצי שניה.
תר"ת – תקיעה – ט' כוחות קרוב לשתי שניות.
תרועה – ט' כוחות קרוב לשתי שניות.
הלכות מיוחדות לראש השנה הקרוב [תשפ"ה]
א. עירוב תבשילין – ביום רביעי לעשות עירוב תבשילין (פת וביצה), אבל להתחיל לבשל לשבת מותר רק מליל יו"ט השני (כלומר: יום חמישי בערב) את העירובי תבשילין יש לשייר עד שבת.
ב. לא להכין מיו"ט הראשון ליו"ט השני, אבל אפשר לעשות סיר-מרק בשרי בבקר עם כמות גדולה וישתייר לערב.
ג. להכין נרות חג ושבת כבר מיום רביעי (בשביל יו"ט הא' +יו"ט הב' +שבת) (כדי שלא להדביק את הנרות ביו"ט כיון שזה מלאכת ממרח). (המדליקות בשמן ישימו את הפתילה במקומה בערב ר"ה, ובדיעבד יכולות גם בר"ה וטוב שיעשו זאת בשינוי).
ד. פלטה של שבת – להדליקה כבר מיום רביעי עד מוצ"ש, לדעת הגרי"מ אליהו אין לחבר לפלטה שעון-שבת, ולהזיז את הלחצנים, לדעת פוסקים אחרים (הגר"ע יוסף ועוד..) אפשר להקל – לסדר שעון שבת, וכשהשעון דולק לפני כניסת שבת ללחוץ על הלחצנים על מנת לאחרו – אבל לא להקדימו.
ה. להכין נר-נשמה גדול שידלק לפחות 48 שעות עד כניסת השבת, כדי שידליקו ממנו לשני ימים טובים וגם ידליקו ממנו את נר שבת.
ו. בליל-שבת הקידוש רגיל (של שבת).
ז. ביום ראשון – צום גדליה.
תן חיוך...
- דובר צה"ל מודיע כי היה קשה מאד לפגוע בטיל התימני כי הוא רקד בשמיים צעד קדימה ושניים אחורה.. זה שיבש את הכל..
- נסראלל'ה בפחד.. אתמול ביפר.. היום מכשירי קשר.. מחר מיקרוגל.
- עיריית תל אביב תאפשר תקיעות תשר"ת במרחב הציבורי בתנאי שיתקעו גם תשר"תה...