.jpg)
פרשת וירא
בס"ד
האם הייתה התראה לפני החיסול?
אנו שומעים כמעט מידי יום שצה"ל מזהיר את התושבים בדאחיה שבביירות להתרחק חמש מאות מטר מבניינים מסויימים כי הוא עומד להפציץ אותם...
האם גם אנשי סדום קבלו התראה כזו בפרשה, לפנות את סדום ועמורה?..
אמנם כן, אנשי סדום ועמורה בפרשתינו קבלו התראה מוקדמת לפני ש"פוצצו" אותם מן השמיים בגפרית ואש. הצ'אנס האחרון ניתן להם בצורת נסיון – כיצד יקבלו את האורחים המכובדים – המלאכים !! ... לא, לא היינו מצפים שהם לפתע יהיו מכניסי אורחים לבני אדם... גם לא מכניסי מלאכים כדוגמת לוט שהפציר בהם להכנס לביתו, אבל לפחות שלא יפריעו... כל שכן שלא יסובו על הבית כדי לעשות באורחים שפטים! ...
ואם נעיין היטב - ניתן לומר ש"ההתראה" כבר ניתנה בפרשה הקודמת, כשבאו ארבעה המלכים - כדרלעומר וחביריו - וְכִדרְרוּ אותם ככדור והוליכו אותם לכיוון צפון הארץ ומשם הלאה רצו לקחתם לארץ שנער ואילולא בא - אב המון גויים – שנחלץ להצילם, מן הסתם היו מתייצבים למסדר ליד הכבשן הגדול באור כשדים, והיו מכינים להם גפרית ואש - לא מן השמיים - אלא מן הארץ ו"אוכלים" אותם בלי מלח ...
והנה, מה הייתה תגובתם של אנשי סדום כשנעשה להם הנס הגדול ההוא וניצלו מנמרוד וחביריו? האם בירכו "הגומל", או שינו דרכם והלכו ולו במעט, בדרכיו של המושיע הגדול ה"מלך החדש של המזרח התיכון" – הלא הוא אברהם אבינו? לא ולא , אדרבה הם שכללו עוד יותר את שיטות האכזריות נגד האביונים ועוברי דרכים - ולא רק שֶיַד עני ואביון לא החזיקו – אלא שאותה נערה [ = פַּלְטִית בת לוט] שהעזה להאכיל עני בסתר, מרחו אותה בדבש ועקצוה הדבורים עד שעלתה צעקתה השמיימה– כן, זו ארץ סדום ואלו חוקיה. הארץ שהייתה "דבש" של המזרח התיכון בימים ההם ואף קיבלה התראה אחר התראה - עתה "נעקצה" באש גפרית מן השמיים.
וכשנעיין עוד במדרשי חז"ל נמצא התראות נוספות שכוונו לעבר "כיכר הירדן" הפורה. המדרש מספר שהיו הרבה רעידות אדמה באיזור לפני שחרבה סדום. וזה לשון המדרש: [ בראשית רבה וירא פ' מט] "אמר רבי ירמיה בן אלעזר: עיקר שלוותה של סדום לא היתה אלא חמשים ושתים שנה, ומהם עשרים וחמש שנה היה הקדוש ברוך הוא מרעיש עליהם הרים ומביא עליהם זוועות [=רעידות אדמה] כדי שיעשו תשובה, ולא עשו, הדא הוא דכתיב: (איוב ט) "המעתיק הרים ולא ידעו, ובסוף – [כשלא חזרו בתשובה] -אשר הפכם באפו".
ומי עוד קיבל מידע מוקדם על מה שעומד לקרות לסדום? –אברהם אבינו! וכך אומר הקב"ה: "המכסה אני מאברהם אשר אני עושה?" "כי ידעתיו אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'.."!! עתידים בניו לירש את ארץ ישראל, והם צריכים לדעת שאדמת ארץ ישראל הקדושה יש לה "חיישנים" מאד רגישים, במיוחד למעשה חסד וצדקה. כלומר כל זה "למעלת ארץ ישראל" שאינה סובלת עוברי עבירה [רמב"ן] , כי אם היה קורה כפשעים הללו שעשו אנשי סדום בחו"ל- לא היה עונש קשה כל כך.. ולכן גילה לאברהם את דבר ההפיכה כדי שיהיה לו במה להוכיח את בניו. כמו כן, צריך היה לגלות לעם ישראל את מעלת התשובה ומעלת הצדיקים שאם היו עשרה צדיקים בתוך כל הרשעים האלה–היו מצילים את כל העיר מההפיכה! (ספורנו).
ולסיום, הבה נתפלל לשחרור כל החטופים, לרפואת כל הפצועים, ולהצלחת צה"ל וכוחות הבטחון וכמובן להצלת כל תושבי מדינת ישראל ובמיוחד בצפון, שיחזור השלום והבטחון לכל מדינתינו וה' יסכל את עצת אויבינו. "חרבם תבוא בליבם וקשתותם תשברנה" ושב ושקט ושאנן ישראל. ואל נשכח לאחל הצלחה לשר הבטחון החדש ישראל כ"ץ – ואם אכן שכל כ"ץ הוא כהן.. [=כהן צדק] כי אז הוא ממש מתאים לפרשיות הללו בחילופי התפקידים בין מלכי צדק – לאברהם שלפי המדרש הפך ל.. כהן צדק!
שבת שלום!!
שבת פרשת וירא [ט"ו מרחשוון]
.ההפטרה-"ואשה אחת מבני הנביאים" (מלכים ב' / ד,א)
הספרדים מסיימים- "ותאמר שלום".
והאשכנזים והתימנים ממשיכים עד "ותשא את בנה ותצא".
חידה
מה קורה בפרשה כשהפכו "כיכר"? – הפך כולו למלח.. אז מה קורה כשהופכים "לחם"? [פתרון אחרי פרפראות לפרשה]
פרפראות לפרשה
1."וירא וירץ לקראתם.."
שאלו לפיקח אחד: מדוע לא צוותה התורה בפירוש על הכנסת אורחים?
השיב: אילו נאמר בתורה במפורש שמצווה להכניס אורחים, היו המהדרים והמחמירים סוחבים את האורחים בעל כרחם, מלעיטים אותם בעל כורחם ושולחים אותם מביתם בעל כורחם – כדי לקבל אורח חדש ולקיים מצוה חדשה של הכנסת אורחים. כמובן בהידור...
2."והוא יושב פתח האוהל"
לראות אם יש עוברים ושבים. [רש"י]
בדרך הצחות מסבירים: ישנם שני סוגי עניים, יש עני שרגיל לחזר על הפתחים, ואין לו בושה לבוא להיכנס ולאכול. אבל יש עני מסוג שני הנקרא "עובר ושב" זהו עני מכובד שניגש לדלת בהיסוס, חוזר אחורה ושוב ניגש אל הדלת, ובכל פעם הוא נסוג כשליבו נוקפו ושב על עקבותיו, זהו עני שאין לו את האומץ לפשוט יד ולבקש. לעני "עובר ושב" כזה צריך תמיד לחכות בפתח הבית ולקבלו בסבר פנים יפות...
*פתרון החידה: כשהופכים "לחם" =מקבלים אותיות "מלח"...
תן חיוך...
1 בכירי חמאס יגורשו מקטר? אהלן וסהלן , אמסטרדם מחכה לכם..
2. ברוך שלא עשני גוי. על מי להתכוין? כן, אפילו על טראמפ.. על ביידן כדאי לחפש ברכה אחרת בברכות השחר. גלו אותה בעצמכם..
3. מספר בחור ירושלמי. בבית הכנסת שלנו יש זקן חביב שמחלק סוכריות לילדים בשבת. מאד הערכתי אותו עד שגליתי.. שהבן שלו רופא שיניים בשכונה!
"ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה"- מהלכות בשר וחלב
1.אם אדם אכל בשר כמה צריך לחכות אחר כך כדי לאכול חלב? יש דעות שונות : לרמב"ם – "כמו" שש שעות (יש המסבירים שכוונתו לרוב שעה ששית ויש המסבירים שכונתו למקצת שעה ששית) דעת השולחן ערוך -שש שעות (גם דעת הש"ך והט"ז להחמיר כדעת השו"ע במי שיש בו ריח תורה) הרמ"א - יש אומרים שאין צריך להמתין ומיד אם סלק וברך ברכת המזון מותר על ידי קינוח והדחה . אבל מנהג הרמ"א- המנהג להמתין שעה אחת. הערה-יש הנוהגים לשמור שלוש שעות ומנהג זה מופיע ברבינו ירוחם ובדרכי תשובה.
הלכה למעשה:
מנהג ספרד - יש הנוהגים שש שעות. יש הנוהגים רוב שעה ששית.
מנהג תימן – שש שעות.
מנהג אשכנז - יש נהגו להמתין שש שעות, כדעת הרמב"ם ומרן השלחן ערוך. ויש נהגו להמתין ארבע שעות. ויש נהגו שלוש שעות, ויש נהגו רק שעה אחת. אולם כבר כתב המהרש"ל [לפני כחמש מאות שנה]: "כל מי שיש בו ריח של תורה, ימתין שש שעות". (הרמ"א יורה דעה סימן פט סעיף א. שפח)
2. ואם אכל מאכלי חלב ורוצה לאכול בשר כמה צריך לחכות?
אם מוצרי חלב רכים - מעיקר הדין אין צריך להמתין, אך צריך קינוח והדחה. יש שנהגו להמתין חצי שעה ומקור המנהג בזוהר הקדוש.
אבל אם אכל גבינה קשה (לרוב הפוסקים גבינה שעמדה ששה חדשים ויש שהחמירו בכל גבינה צהובה) האשכנזים - נהגו להמתין שש שעות (כאילו הגבינה הקשה נחשבת כבשר). אצל הספרדים נחלקו הדעות. לדעת הבן איש חי - לפי הזמן שעמדה הגבינה כך יש להמתין. לפי הרב אבא שאול - יש להמתין שעה . לפי הגרע"י - אין צורך להמתין כלל.
שאלה: האם יש כלאיים וחיוב תרומות ומעשרות בצמחים המיועדים לחליטה ('תה צמחים')?
תשובה: [עפ"י מכון התורה והארץ]
בנוגע לחיוב תרומות ומעשרות מצמחים אלו, חלוקות הדעות בין פוסקי דורנו: לדעת הרה"ג יוסף שלום אלישיב והרה"ג נסים קרליץ אין חובה להפריש מהם תרומות ומעשרות. לדעתם, דין צמחים אלו כדין תבלינים שאינם נאכלים בפני עצמם, שאין חובה להפריש מהם תרומות ומעשרות/ לעומתם דעת הראשל"צ הרה"ג מרדכי אליהו, שצריך להפריש תרומות ומעשרות בלא ברכה מצמחי חליטה, היות שבשונה מתבלינים רגילים אשר רק נותנים טעם באוכל, צמחי חליטה נחשבים לעיקר המשקה, משום שרק את טעמם בלבד טועמים במים החלוטים. כך סובר גם הגר"מ שטרנבוך, ולדעתו כך יש לנהוג, במיוחד משום שכיום מגדלים צמחים אלו רק למטרה זו. אולם נראה שמחלוקת זו קיימת רק בנוגע לחיוב תרומות ומעשרות, אך בנוגע לשאלה האם יש איסור כלאיים בצמחי חליטה, הסכימו כל הפוסקים הנ"ל שדינם כשני מיני ירק, וחייבים להרחיק ביניהם, זאת משתי סיבות:
א. הלכות תרומות ומעשרות חלות בדרך כלל, רק על צמחים הנחשבים ל'מאכל אדם' לעומת איסור כלאיים שבנוגע אליו ההגדרה שונה, שכן לדעת "הכסף משנה" [=ר' יוסף קארו] ועוד מפרשים, אף צמחים שאינם ראויים כלל למאכל אדם, אם בני אדם מקיימים אותם - חלים לגביהם איסורי כלאיים. לכן גם צמחי תבלין שבני אדם מגדלים אותם וחפצים בקיומם, יש לזורעם על פי כללי ההרחקה של הלכות כלאיים.
ב. הגדרת 'מאכל אדם' בתרומות ומעשרות נלמדת מהפסוק 'עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה', לפיכך, צמחים שבמהותם אינם דומים לתבואה הנאכלת בפני עצמה - פטורים מתרומות ומעשרות. לעומת זאת הגדרת 'מאכל אדם' באיסור כלאי זרעים רחבה יותר. לפיכך, גם אותם פוסקים הסוברים שאיסור כלאי זרעים חל רק על מאכל אדם, נכללים בו כל שימושי 'מאכל אדם', גם צמחי תבלין שאינם נאכלים בפני עצמם, וגם צמחים שמיועדים לחליטה, אף שהם עצמם אינם נאכלים.
אמנם עדיין יש לברר, כיצד יש לנהוג בצמחים שזרעו אותם על פי דיני ההרחקה, במרחק של טפח וחצי [כ15 ס"מ] בין שני מיני ירק או תבלין, ולאחר מכן הם המשיכו להשתרש וגרמו לצמצום המרחק ביניהם?
ראשית יש להדגיש שכאשר המרחק בין הגידולים הצטמצם רק כתוצאה מהתקרבות העלים או הענפים, אך המרחק בין הגבעולים באדמה לא הצטמצם, אין צורך להרחיק את הענפים מחדש, כפי שפסק הרמב"ם (הל' כלאים פ"ג הי"ד). אולם כאן השאלה כיצד יש לנהוג בתופעה השכיחה בחלק מגידולי התבלינים, כגון הנענע וכדו', שהמרחק בין הצמחים מצטמצם כתוצאה מהתרבות הצמח ויציאת צמחים חדשים מן האדמה ליד צמח האם? כדי להשיב על כך יש לציין שאיסור כלאי זרעים מתחלק לשנים:
א. איסור זריעת כלאיים
ב. איסור קיום כלאיים.
כאשר אדם מישראל זרע בארץ-ישראל שני מיני צמחים שונים בבת-אחת הוא עובר על איסור זריעת כלאיים. דין זה אמור אף אם זרע אותם בנפרד ולאחר מכן זרע מין אחר, שלא בהרחקה הראויה. אולם כאשר אדם מישראל זרע שני מינים על פי כללי ההרחקה, והמינים התקרבו זה לזה, אין האדם עובר על איסור זריעת כלאיים, כיוון שהזריעה נעשתה כדת וכדין. אולם אם הבעלים רואה שצמחו כלאיים בשדותיו, ואינו עוקר אותם, אזי הוא עובר על איסור קיום כלאיים. לפיכך, ודאי שלא ניתן למנוע מאדם לזרוע צמחים, שמא אחד משני המינים יתפשטו. הוא צריך לזרוע בהרחקה הראויה, ורק אם הם יתקרבו, מוטל עליו לעוקרם.
אכן, לעתים אדם אינו רוצה להיות מוטרד בטיפול תקופתי של עקירת כלאיים. עבור אנשים אלו קיימת עצה מעשית, שהציע הרה"ג יעקב אריאל שליט"א: להצמיד שני עציציםְ בתוך אדנית אחת, ובכל אחד מהם יזרע מין אחר. עצה זו מתבססת על שיטת הגאון רבי צבי פסח פרנק זצ"ל שאין צורך להרחיק בין הגדל בעציץ לגדל בגינה או בעציץ אחר, כיוון שהעציץ עצמו הוא היכר. אמנם החזו"א סובר שיש לנהוג דיני הרחקה גם בין הגדל בגינה לגדל בעציץ, אולם הנטייה בפוסקים היא להכריע למעשה כדעת הגרצ"פ פרנק.
סיכום
א. אדניות בעלות תחתית, דינן כ'עציץ שאינו נקוב', וחובה מדרבנן להקפיד בהן על הרחקה בין שני מינים של זרעים, ירקות או קטניות.
ב. כאשר אחד מהצמחים בלבד הוא צמח מאכל והצמח השני הוא צמח נוי, ניתן להקל ולזרוע אותם בלא הרחקה, ובוודאי כשנזרעים באדנית בעלת תחתית.
ג. כשזורעים שני מינים של צמחי תבלין חד-שנתיים, המשמשים לחליטה במים רותחים לשתייה-חמה ('תה צמחים'); צריכים להרחיק ביניהם מעיקר הדין12 ס"מ, והרוצה להחמיר ירחיק15 ס"מ, היות שדינם כדין זריעת שני מיני ירק ב'עציץ שאינו נקוב'.
ד. מותר לזרוע ולהרחיק כנ"ל, גם בצמחים שמתרבים עקב צמיחת צמחים חדשים ליד צמח האם, ובשל כך המרווח ביניהם מצטמצם. אך אם אכן מצטמצם המרחק בעקבות צמיחת הצמחים החדשים, צריך לעקור את הצמחים החדשים.
ה. אנשים שאינם רוצים להתעסק מידי פעם בעקירת כלאיים, מוצע להם להניח בתוך אדנית ריקה שני עציצים צמודים, ובכל עציץ לזרוע מין ירק או תבלין אחר. כך לא תהיה עליהם חובת עקירת כלאיים.
מתי כדאי לעשות "ברית מילה" - בבקר או בצהריים?
מצד אחד זריזין מקדימין למצוות וראוי לעשות הברית בבקר אחרי שחרית וכך רבים נוהגים כיום [עיין יורה דעה סימן רס"ב א']. אך מצד שני הרב צמח צדק לימד זכות על אלו המאחרים לעשותו בצהריים כדי שיהיה ציבור יותר גדול כי ברב עם הדרת מלך..אך בימי החורף הקצרים -צריך להזהר לא לדחות הברית סמוך לשקיעה [ויכול לקרות שהמוהל לא יגיע כי תקוע בפקק וכדומה והרי אין מלין בלילה.. ]
וכששאלו את את הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך מה לעשות-האם להזדרז בבקר או בצהריים כדי להתחשב בקרובי משפחה שרוצים להגיע?.. השיב: "תתנהג כמו בן אדם!" וכששאלוהו למה הכוונה? ענה: " כן , תתחשב בהם !" ואם כן גם לאלו שמזדרזים כדאי שידאגו להסעות וכד' כדי שכל קרובי המשפחה שרוצים להשתתף בשמחה יוכלו להגיע. והאמת והשלום אהבו.