.jpg)
פרשת וישב
בס"דכל אחד עסוק בשלו. ובמה עסוק הקב"ה?
"רב שמואל בר נחמן פתח: "כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חשֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם ה' מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית תקוה" (ירמיה כט:יא) -שבטים היו עסוקים במכירתו של יוסף, ויעקב היה עוסק בשקו ובתעניתו, ויהודה עוסק לקחת אישה, והקב"ה בורא אורו של מלך המשיח!" התברר שרק כלפי חוץ נראה שהכל "תקוע" ואבוד, אך דווקא מצב ביש זה, הוא הוא, שמביא בסופו של דבר לאורו של משיח, אלא, שיעקב ובניו לא היו מודעים לכך, ורק הקב"ה לבדו היה עסוק בסוד הדבר, להביא אורו של משיח.
מהו ומיהו בדיוק אותו "אורו של משיח"? - לפי ההסבר הפשוט- יוסף הוא "המשיח" של אותה תקופה. הוא נועד להיות משנה למלך, ולהכין את הקרקע הגשמית והרוחנית לבוא אחיו למצרים, כדי לקיים את גזירת השעבוד על מנת לצאת משם ברבות הימים, לעם היוצא ברכוש גדול ומקבל תורה, ומוכן לירושת הארץ המובטחת.
אך האמת היא שיש כאן גם בריאת "משיח" עתידי !! ... מדוע? כי מנשואי יהודה עם תמר כלתו, נולד פרץ, שממנו יצא – אדונינו המלך דוד! וממנו - יבוא גם גואל צדק, חוטר מגזע ישי - משיח בן דוד. אבל השאלה: מדוע היה הכרחי שכך יבוא הגואל בהסתר כזה ובצורה משונה ואינה נאה למראית עין?
אלא מסבירים חכמינו שהגאולה צריכה לבוא בהיסח הדעת! (ילקוט שמעוני פ' האזינו רמז תתקמו) ולפעמים "היסח הדעת" פירושו: "כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב" – במלים אחרות – מצב של כמעט ייאוש מן הגאולה! (ילקוט שמעוני עמוס רמז תקמט). כשהכל נראה כ"העדר" (כלשונו של המהר"ל) אז בא "היש" !!, כפי שהאור מתגלה מתוך החושך, והגרעין נובט כשהוא נרקב באדמה, כך, יהודה היה מוכרח לרדת וליפול ממדרגתו כדי שיוכל להתנסות ולהיות בעל תשובה ולומר "צדקה ממני". הודה ולא בוש. וברגע זה יזכה למלכות, כפי שדוד המלך נכשל במעשה בת-שבע ואח"כ שב בתשובה בכל לבו, והקים עולה של תשובה.
האמת היא שכל ישועה של עם ישראל, ממלכות שהיינו משועבדים אליה - מבבל מדי ויון ובוודאי ממלכות אדום - יש בה התקדמות לקראת אורו של משיח. על כן קראו לימים האלה "חנוכה" מלשון חינוך, שהוא חינוך לגאולה שתהיה אחר מפלת מלכות אדום, ועל כן, נעשה הנס באור ההוא, אור הגנוז מעין אור העתיד.
גם בפרשתינו אנו מוצאים שמתוך כל "החושך" והצרות שעובר על בית יעקב ובמיוחד על יוסף ויהודה ואביהם הזקן – נברא אורו של משיח. דווקא מתוך החושך הכי נורא של יעקב אבינו כשבנו "נעלם" בנסיבות מסתוריות, כשיצא בשליחותו למסור ד"ש לאחיו. והאחים גם הם בתוך חושך נורא. כי בראותם את צער אביהם, גם הם התחרטו והצטערו, אבל את הנעשה אין להשיב. גם יהודה בחושך נורא ראשית הורידוהו מגדולתו והוא שקע במעשה עם תמר כלתו שנראה רחוק מדרך המוסר, אחרי שמתה אשתו ושני ילדיו. וכמובן יוסף שנמצא בשבי שקוע בהתמודדות עם אשת פוטיפר וטומאת מצרים, רחוק מהמשפחה ומהארץ האהובה. הכל נראה כל כך "תקוע" וחשוך בבית יעקב ודווקא אז במסתרים מופיע אורו של משיח.. אורה של הגאולה כי יצא יוסף למלוך על מצרים..
לסיום. הצדיק ר' פנחס מקאריץ זי"ע היה אומר: בכל חנוכה, בשעת הדלקת הנרות מתגלה האור הגנוז, והוא אורו של המשיח" ורמז לדבר: כפי מה שדרשו חז"ל: והארץ היתה תוהו- זו בבל, ובוהו- זו מדי, וחושך- זו יון, על פני תהום- זו מלכות אדום, ורוח א-לוקים מרחפת- זוהי רוחו של מלך המשיח וסמוך לכך נאמר- "ויאמר אלוקים: יהי אור- ויהי אור" נתפלל שכשם שבימים ההם בזמן הזה, "כוהניך (החשמונאים) ילבשו צדק (מלכות לשעתה) וחסידיך רנן ירננו (בהלל ובהודאה), - כך נזכה במהרה - שם אצמיח קרן לדוד (זו קרן אורו של מלך המשיח) במהרה בימינו אמן ואמן...!
שבת פרשת וישב [כ' כסלו]
1.ההפטרה- "על שלושה פשעי.." (עמוס ב) והספרדים מתחילין "כה אמר ה'" (עמוס ב' ו')
2.ביום רביעי - כד' כסלו- ערב חנוכה- אין אומרים תחנון במנחה ובערב מדליקין נר ראשון של חנוכה, ומברכים שלוש ברכות: ברכת "להדליק נר חנוכה (או בנוסח: להדליק נר של חנוכה) ברכת "שעשה ניסים לאבותינו".. וברכת "שהחיינו וקיימנו.." בבית הכנסת גם כן מדליקים בכל יום (בכותל דרום) את נר חנוכה.
3.זמן הדלקת נרות חנוכה- לדעת השו"ע ורוב הפוסקים- בצאת הכוכבים (בסביבות השעה 17:00 ) (ובדיעבד זמנה כל הלילה)
ולדעת הרמב"ם והגר"א- זמן הדלקת נרות חנוכה מיד עם השקיעה -16:40.
4.- בערב שבת, מדליקים קודם נרות חנוכה ואח"כ נרות שבת. את נרות החנוכה אפשר להדליק מפלג מנחה (קצת לפני השעה 16:00) אבל צריך להכין נרות [ או שמן] שידלקו עד אחר חצי שעה מצאת הכוכבים דהיינו נרות שידלקו לפחות שעה וחצי. (ויש מהדרין שידלקו עד סוף הסעודה)
5. רצוי לארגן תפילת מנחה מוקדמת ביום שישי הבא. כדי שתהא תפילת מנחה קודמת להדלקת הנרות ויש כמה טעמים לכך.
6. את נרות החנוכה יש לשים ליד פתח הדלת או בחלון הפונה לרשות הרבים. (ובשבת יזהר לא לשים הנרות סמוך לדלת שאם יפתח יכבו הנרות). [יש כאלה שמדליקין בחוץ - ויקפידו על שני דברים חשובים:1. שהלהבות יהיו בטפח הסמוך לפתח של החצר מבחוץ. וישימו מתקן זכוכית שלא יכבו הנרות]
7.כל יום [החל מיום חמישי] קוראים בתורה בפרשת הנשיאים (פרשת נשא) ומתחילים "ויהי ביום כלות משה" (והספרדים מתחילים מברכת הכוהנים כיון שהנס נעשה ע"י כהנים)
8.בכל יום [החל מיום חמישי] אומרים הלל שלם. ובתפילת העמידה ובברכת המזון "על הניסים.. בימי מתתיהו.." ואם שכח אינו חוזר אלא אם כן נמצא באותה ברכה עדיין.
9.האיש מדליק את נרות החנוכה ואם אינו בבית יכולה אשתו להוציאו ידי חובה כי גם הנשים חייבות שאף הן היו באותו הנס וגם שהנס נעשה על ידי יהודית.
10.נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בשעה שהנרות דולקים (הכוונה לכיבוס ותפירה וכדו' אבל אם רוצה לבשל ולאפות- מותר)
11.אם הבעל או האישה חוזרים מאוחר מהעבודה וכד' יש מקילין לאחר את ההדלקה לא רק משום שלום בית אלא גם שכיום מדליקין רובם בתוך הבית ויש היכר לבני הבית גם אם ידליקו מאוחר,, אבל יש אומרים שלא לאחר ההדלקה ויש להדליק בזמן המובחר ביותר- שהוא צאת הכוכבים (או לשיטה אחרת- השקיעה) ואפילו אם בן הזוג או בת הזוג עדיין לא הגיע/ה. בכל מקרה המצווה היא של כל בני הבית. (וידליק נרות גדולים שישארו דולקים עד שבן הזוג יגיע)
חידה לפרשה
על "שעיר עזים" כתוב במפורש בפרשה, אבל היכן מסתתר "הדוב" ברש"י?
פרפראות לפרשה
1."ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו "
רש"י מבאר שמשום שתלה יוסף את ביטחונו בשר המשקים, נענש והיה במאסר שנתיים ימים.
המהר"ם מאמשינוב שאל: מדוע יש צורך בכפילות לשון: ולא זכר... וישכחהו.."
והוא תירץ: שמיד שביקש יוסף את עזרתו של שר המשקים, הבין כי עבר עבירה בכך שלא בטח בה' אלא שם מבטחו בבשר ודם, משום כך התפלל מיד לקב"ה כדי שישכח שר המשקים את בקשתו...
מסופר על ה"סבא מנוברדוק" שהיה ידוע בביטחונו בה': פעם אחת היה בבית בודד ביער ולמד תורה עד שנרו שהאיר לו כבה. ישב הסבא והצטער על ביטול התורה שנגרם לו. אך היה סמוך ובטוח כי ה' יזמין לו כל צרכו. מחשבות הביטחון בה', מלאו את ראשו, משום כך קם לפתע ופתח את הדלת... בו ברגע ניגש אליו אדם והגיש לו נר חדש ונעלם... במשך עשרים וחמש שנה שמר הסבא על שארית הנר המופלא, כדי לעשות זכר לנס הנפלא, ולהראות לתלמידיו את תוצאות הביטחון המוחלט בה' עד שפרצה שריפה בביתו וכילתה גם את הנר המופלא... דעו לכם אמר הסבא לתלמידיו לאחר השרפה, הנר נשרף, כדי ללמד אותנו שצריך האדם לבטוח בה' גם ללא הוכחות...
2. האם הוגשו משקאות משכרים ביום הולדת את פרעה?...
איזו חגיגת יום הולדת מוזכרת בתורה? -" יום הולדת את פרעה". ובאמת מעניין בן כמה שנים היה פרעה באותו יום הולדת מיוחד הנזכר בפרשתינו? הגמרא במסכת שבת (קנב.) אומרת, שעד ארבעים שנה אכילה עדיפה, ומארבעים שנה- שתיה עדיפה. פרעה חגג מן הסתם את יום הולדתו הארבעים! ולפיכך הייתה עדיפות לשתיה על פני האכילה באותו יום הולדת.. שהרי עשה "משתה" (ויעש משתה מ,כ),ולא סעודה... ומשום כך גם תלה את שר האופים (=אכילה) כי אין בו צורך כל כך... ולעומת זאת השיב את שר המשקים (=שתיה) על כנו.. מן הסתם היה תלוי שלט בכניסה לארמון פרעה ובו הכיתוב: "הגשת משקאות משכרים למי שטרם מלאו לו 40 שנה –אסורה בהחלט"....
פרפראות לחנוכה הבעל"ט
1. למה ראינו אפילו חכמים ואדמורי"ם משחקים בסביבון?
- אלא סוד גדול יש בסביבון!! שהרי רגל אחת לו ובדרך הטבע אינו יכול לעמוד לבדו . אך כשמישהו מלמעלה מסובב אותו – הפלא ופלא - הוא מצליח לעמוד על רגלו האחת והיחידה ואפילו רוקד מפזז ומכרכר וכולם מסביבו מתרגשים ומתפעלים.. כך עם ישראל בדרך הטבע אינו יכול לעמוד לבדו - ככבשה אחת בין שבעים זאבים – אבל כשהכל מתנהל מלמעלה בידי מסובב הסיבות - עם ישראל חי וקיים וכולם מתפעלים מקיומו הנצחי ואיך שכל מה שקורה בעולם מסתובב סביבו...
2. למה הובאו דיני-חנוכה במסכת שבת דווקא?
רמז נאה אמר על כך האדמו"ר בעל "אהבת ישראל" - -- אמרו חז"ל (במסכת פסחים קיב.) "עשה שבתך חול.." והרמז – בתוך "שבתך" דהיינו מסכת "שבת" – תכניס את ה"חול". והחול רומז לימי חנוכה- הכיצד? אות ח' ["חול"] מרמזת של ח' ימי חנוכה, ושאר האותיות - ו' ל' - מרמזות על מספר הנרות בכל החנוכה מלבד השמש. דהיינו: ל"ו נרות!!
סופגניות [ברכתם, הפרשת חלה, בישולי עכו"ם, וההבדלה בחלבי]
1. הסופגניות הרגילות - אינם מאפה תנור, אלא דין של בישול להם, כיון שמטוגנים בשמן עמוק, ועל כן גם אם אוכלים מהם כמות גדולה [אפילו יותר מ-224 גרם!], אין ברכתם אלא מזונות בתחילה ועל המחיה בסוף. מה שאין כן בכל מיני מאפה תנור כגון ביסקויטים, אם אכל מהם שיעור קביעות סעודה, חייב בנטילת ידיים ומברך המוציא וברכת המזון [ולכן אם אופים את הסופגניות ואוכלים מהם הרבה כדי קביעות סעודה מברכים עליהם המוציא וברכת המזון.] לדעת השתילי זיתים [ מפוסקי תימן] שגם בסופגניות מטוגנות אם אוכל שיעור קביעות סעודה יש ליטול ידיים ולברך המוציא ואח"כ ברכת המזון לכן כדאי לחשוש לדעתו ולא לאכול שיעור קביעת סעודה אלא בתוך הארוחה עם לחם..
2. העושה עיסה כדי לעשות ממנה אטריות או תבשיל אחר. וכן העושה עיסה לעשות ממנה סופגניות או מיני טיגון אחרים, מפרישין ממנה חלה בלי ברכה. כיון שזו עיסה שבלילתה עבה [=סמיכה], אך מיועדת לטיגון ולא לאפי'ה
הסבר: אמנם דעת מרן בשו"ע יורה דעה סי' שכ"ט סעיף ג' לפטור לגמרי עיסה כזו מהפרשת חלה, אבל היות ודעת רבינו תם לחייב בהפרשת חלה, לכן יש להחמיר ולהפריש ללא ברכה. וכן דעת הש"ך שם והבא"ח, וכן פסקו הגר"ע יוסף, והגרי"מ אליהו. זכר צדיקים לברכה. אבל אם אופים אפילו חלק קטן מהעיסה, מפרישין ממנה חלה בברכה.
3. מהו שיעור העיסה כדי להתחייב בחלה?
יש בזה דעות חלוקות. יש אומרים . משיעור של 1200 גרם מפרישים חלה עם ברכה ['החזון איש'], ויש אומרים ששיעור חלה בברכה הוא 1560 גרם .[הרב עובדיה יוסף זצ"ל] ויש אומרים 1666 גרם. [הרב רצאבי]. ויש אומרים שמשיעור זה מפרישין אבל עדיין אין מברכים אלא משיעור 2486 גרם ומעלה.[הרב בן איש חי] וכל אחד ינהג כמנהג רבותיו.
4. יש להזהר מסופגניות שיש בהם בישולי עכו"ם. דהיינו שהגוי מכניס או הופך את הסופגניות בסיר הטיגון. אע"פ שיש מקילין אם מטגנים אותם בבית של יהודי ובכליו של יהודי והגוי הוא גם פועל של בעל הבית היהודי - למרות זאת מומלץ להחמיר ומעשה היה שהזמינו כמאתיים סופגניות כאלה שהגוי טיגן והרב אליהו זצ"ל הורה שלא לאכלם.
4.יש מיני סופגניות חלביות וצריך לסמן אותם באופן מיוחד שלא יתבלבל לאכלם אחרי ארוחה בשרית.
תן חיוך..
1."ויחלום יוסף חלום.."
המורה שואלת את אחד התלמידים, "מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?"
התלמיד מספר לה, "פעם חלמתי להיות מורה!"
המורה ממשיכה להתעניין ושואלת אותה, "ומה קרה לחלום הזה?"
"כלום", אומר התלמיד, "למזלי התעוררתי…"
2. חלומות שווא ידברו? -לך תבין עד שאדם הגיע לחלום חייו לזכות בלוטו, פתאום השעון מעורר מתחיל לצלצל.. .
3. מה מברכים האזרחים בסוריה? ברוך מתיר הסורים.
4.הכל קרה כל כך מהר.. המורדים חיכו רק שלוש שעות בין באשר לחאלב...
5.חיילי צה"ל הגיעו לחרמון הסורי ותנחשו מה גילו שם? - בית חב"ד...
6. הקב"ה מקדים רפואה למכה . לפני גלות מצרים יוסף יוצא למלוך על מצרים. לפני שהחות'ים זורקים טיל כבר מטוסינו באויר בדרך לתימן...
מתכון להכנת זלביי'ה [=סופגניה תימנית...]
חצי ק"ג קמח
כף אחת שמרים יבשים
2-3 כפות סוכר
3/4 כפית מלח
שתי כוסות מים פושרים
לקישוט: אבקת סוכר
בתחילה שופכים לעקרה את הקמח, מוסיפים את השמרים ומערבבים... לאחר מכן מוסיפים את הסוכר ומערבבים... ובסוף את המלח. אח"כ מתחילים ללוש ומוסיפים מים לאט לאט עד שהבצק הופך לאחיד ודביק... נותנים לבצק לתפוח קצת יותר מחצי שעה ברגע שהבצק תפח, מתחילים בהכנת "הזלביות"... ראשית, יש להרטיב טוב טוב את הידיים, לחתוך עיגול קטן מהבצק ולפתוח אותו היטב. מטגנים משני הצדדים בסיר עם שמן שחומם מראש עד להזהבה - בסוף מפזרים מעל אבקת סוכר - ואוכלים כל עוד זה חם!
הערה חשובה: אם נשאר לכם בצק, ניתן לשמור אותו במקרר ולהכין אותו יום למחרת הרי חנוכה לא יום אחד, אז תשאירו גם בשביל מחר... בתיאבון!!
הודעה מטעם בית כנסת התימני "עץ החיים"
החל מיום רביעי אחה"צ – לקראת הדלקת נר ראשון של חנוכה- תפילת מנחה-16:20/ הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת/מיד תפילת ערבית 16:40/ אחר כך הולכים להדליק מיד בבית בצאת הכוכבים [ 17:00]./ מומלץ לחזור ולקרוא שוב ק"ש בבית./ בשעה 17:45 חוזרים לשיעור תורה עד שעה 18:45. ביום ששי - תפילת מנחה מוקדמת – בשעה 13:00.
חנוכה שמח !!