.jpg)
פרשת מקץ
המשנה למלך שהיה גם מדען, מחוקק, שר האוצר, המפכ"ל וראש השב"כ...שבת חנוכה בדרך כלל חלה בפרשת מקץ. בחנוכה אנו פוגשים בשיר "מעוז צור ישועתי" שבני בינה [בית דין של החשמונאים] - ימי שמונה - קבעו שיר ורננים. הייתה פה בינה מיוחדת לקבוע דווקא שמונה ולא שבעה [ראה את תירוצי קושיית הב"י למה לא קבעו רק שבעה ימי חנוכה הרי מצאו פך אחד שהספיק ליום אחד..] גם בפרשה אנו פוגשים איש חכם ונבון אשר רוח אלוקים מפעמת בו והוא מדהים את כל ארץ מצרים בחכמתו ובתבונתו וזכה למלוך שם שמונים שנה!! הבה נלמד מעט על דמותו רבת הפנים של יוסף.
"ויהי מקץ שנתים ימים (איוב כח) קץ שם לחשך - זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפילה!! .. וממשיך אח"כ המדרש שהדבר אמור גם לגבי יוסף. "קץ שם לחשך" - זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפילה בבית האסורים כיון שהגיע הקץ חלם פרעה חלום".[בראשית רבה; פט פסקה א] הוי אומר: לא כמו שהעולם נוהג לומר שכיון שפרעה חלם אז יצא יוסף מבית האסורים אלא הפוך - כיון שהגיעה שעתו של יוסף לצאת מבית האסורים ולצאת מחושך ואפילה לאור גדול – לכן פרעה חלם!! ...
וכך בכל דבר ודבר יש תכנית שמיימית. והרבה פעמים חושב האדם שהוא מפעיל הכל אבל הוא חי בטעות גדולה כי יש אדון לעולם והוא שקובע.
יוסף יודע לפתור את החלומות, בדיוק מפליא עם עצות מחוכמות והכל- כפי שהוא מעיד- בסייעתא דשמיא ["בלעדי, אלוקים יענה את שלום פרעה"!] פרעה, כל כך התפעל מהבחור המוכשר הזה, עד שהוא עוקף את כל חוקי מצרים המאובנים הקוראים לא למנות למשרה רמה, בחור זר שהיה עבד, וויותר מכך – שהוא ממוצא עברי המאמין בה' אחד... ( כפי כוונתו המרושעת של שר המשקים, שהזכיר את יוסף יחד עם תארי לווי, לא מחמיאים: "ושם אתנו נער, עברי, עבד לשר הטבחים..") ופרעה מקבל בשתי ידיים את עצתו של יוסף למצוא איש נבון וחכם שינהל ויכלכל את מצרים בשנות השבע- והרעב שיבואו אחרי כן, והדבר המדהים שפרעה מחליט שיוסף הוא האיש המתאים ביותר! "אין איש נבון וחכם כמוך" אתה ממש "מדען גרעין" [=של גרעיני חיטה..] ומזניק את יוסף לקדמת הבמה המלכותית-וממנה אותו לשר האוצר!! "אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי.." כל בית האוצרות והמשק המצרי לטיפולך!
על המלים של יוסף "ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם" מעירים שבדרך כלל הסדר הוא הפוך – החכמה והידע הבסיסי קודמים לנבונות והבנת דבר מתוך דבר.. אם כן יוסף היה צריך לומר : איש חכם ונבון"? אלא מסביר בעל "ציוני דרך": כל מה שהחכמה קודמת לבינה, זה דווקא בחכמה שנמצאת כבר בעולם, ובמשך כל הדורות הוסיפו חכמה על חכמה ובינה על בינה, שם באמת הבינה היא אחרי החכמה, להתבונן בנפלאות החכמה. ולכן אם היה הרעב שנה או שנתיים בלבד, היו צריכים באמת לבקש "חכם" בעל ניסיון איך עוברים את אותם שנתיים בשלום, וצריך גם אדם "נבון" שייעץ איך אפשר לעשות את הטוב ביותר. אבל רעב של שבע שנים, ולכלכל עם שלם במשך שבע שנים, אין בזה שום חכמה וניסיון, ואין אדם חכם שיוכל לעזור, כי זה לא היה אף פעם בעולם, ואין בזה שום ניסיון קודם, ולכן אין חכם שיוכל לעזור, וא"כ צריך לחפש אדם נבון שיש לו תכונות של ממציא וחדשן, כי העיקר כאן זה כוח ההמצאה, להמציא איזה פטנט כדי שיהא אפשר לשמור אוכל לשבע שנים – לכן צריך איש נבון וחכם!! ובמלים אחרות: אומר פרעה אני צריך איש עם ראש יהודי!!... ויוסף הפך להיות לא סתם אחד שיודע לשמר את גרעיני התבואה – אלא מלאך מושיע בחסד ורחמים לכל המדינות מסביב שכמעט גוועו בשנות הרעב, עד שיעקב מתפלא ואומר לבניו "שמעתי שיש שבר במצרים" – שמעתי ברוח הקודש שיש בשורה טובה במצרים.. [עיין רש"י] כי לא נראה לי שנכרי יהיה רחמן כל כך גם על העמים שמסביב שעה שבמדינתו יש רעב גדול...
אבל, כשנבחן ביתר דקדוק, את דבריו של פרעה, נמצא שהוא ממנה אותו לא רק ל"משנה למלך" ולשר האוצר אלא גם.. למחוקק!! כיון שהצלת העם המצרי וכל הארצות הרעבות ללחם, דורשת חקיקת חוקים חדשים בשם המלך, כדי שלא ירוקנו את מצרים מאוצרותיה.. למשל: שלא יכנס אדם בשני חמורים למצרים, ושלא יוליכו חמורים בתבואה ממקום למקום (ככתוב בבראשית רבה), לאמור: כאן, לא מוכרים סחורה בסיטונאות! ומי שרוצה לקנות תבואה – לא יותר משלוש קילו.. (מוכר לכם מהסופר?) לכך, צריך את טבעת המלך, כדי לחוקק ולחתום בטבעת זו, ופרעה, אכן נותן לו את הטבעת - "ויאמר פרעה אל יוסף: ראה נתתי אותך על כל ארץ מצרים, ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו, ויתן אותה על יד יוסף". יוסף, אכן מנצל בהמשך, את הסמכות הזו, לעוד חוקים: חוק "החומש" למשל, שמקנה את האדמה לפרעה, וחמישית מהתבואה תלך לאוצר המלך, גם חוק החלפת האוכלוסין.. "ואת העם העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו.." [כדי לא לבייש את אחיו שעתידים לבוא ולגור במצרים...] גם חוקים דתיים חקק יוסף, כדי להחליש את כח הטומאה שבמצרים! הוא, חקק למשל, שכל מי שלא עושה מילה - יש לו קדימות בתור לקבל תבואה.. ואפילו פרעה מגבה אותו - "לכו אל יוסף - כל אשר יאמר לכם תעשו"(מא,נה ורש"י שם). אבל כשהיתה ליוסף "נגיעה" בדבר, יוסף מבקש את רשות פרעה, למשל, לשים את אחיו בארץ גושן ולהביאם בעגלות, [ושם אכן כתוב: "כאשר ציוה פרעה" "בעגלות אשר שלח פרעה"!]
אולם, חוץ מהתפקידים הבכירים הללו, יוסף מתמנה להיות הרמטכ"ל, וגם המפכ"ל בממלכה הפרעונית!.. כי להיות שר האוצר ומחוקק, זה עדיין לא מבטיח שהתבואה תשמר ביד ההנהגה , כי בשנות הרעב, התבואה היא הנכס הכי יקר! התבואה היא "חיי נפש" של מדינות שלמות ובמשך ההיסטוריה הארוכה, העולם ידע מלחמות עקובות מדם, סביב הלחם.. אם כן, מצרים הפכה עתה להיות יעד אטרקטיבי עבור מדינות שכנות הפוזלות לתבואתה, כגון: כוש וכנען . גם בתוככי מצרים, היה חשש של שוד וביזה מצד המון העם הרעבים ללחם, ראה מה קרה למדינות שהעלו את מחיר הלחם, או החלב בכמה אחוזים-כמה חנויות נשארו על תילן בהסתערות הקהל הזועם והרעב?.. וכל שכן כאן, שהיתה סכנה ממשית -להיות או לחדול.. משום כך, נחוץ היה לתת ליוסף, גם את "המושכות" של הצבא והמשטרה- וזהו מה שבדיוק התכוון פרעה באמרו: "אני פרעה, ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים" , וכדברי התרגום (אונקלוס) –שהכוונה, שאף אחד לא יעז לאחוז חרב בידו, או לרכב על סוס (שהיה בזמנם, "רכב מלחמה" לכל דבר..) - בלי רשותך! במילים אחרות: אתה המפקד העליון של הצבא והמשטרה!
עוברות להם שנות השובע, ומגיעות שנות הרעב וכשהרעב מגיע ופוגע, גם בארץ כנען, יעקב אבינו שולח את בניו להביא תבואה ממצרים - "שמעתי כי יש שבר במצרים".. -וכשבאים אחי יוסף עשרה, הם נכנסים ב..עשרה שערים למצרים! (מב,ה- עיין רש"י שם ובמדרשים) . חז"ל מספרים לנו, שלאחים, היתה תכנית סודית, לנצל את הירידה לארץ התועבות, כדי לחפש את יוסף אחיהם בשווקים וברחובות ולפדות אותו בכל מחיר - לכן נאמר " ויבואו אחי יוסף" –שהפעם באו כאחים ואוהבים של יוסף (מב , ג - ורש"י שם), כשנואשו לחפש אחר יוסף, הם באו לקנות תבואה מ"המשביר המרכזי"- הלא הוא יוסף.. אבל אז גילו לתדהמתם, שהשליט המצרי - הוא לא רק שר האוצר, המחוקק, הרמטכ"ל והמפכ"ל.. אלא גם ראש השב"כ!! "ויאמר אליהם: מרגלים אתם!!" דהיינו: עקבתי ובלשתי אחריכם וגיליתי שבאתם עשרה אחים בלא פחות מעשרה שערים! גם הסתובבתם בשווקים וברחובות עד שהגעתם אלי.. אין לי ספק - לרגל אחרי ארצנו העשירה באתם ! הסתובבתם כדי לראות את נקודות התורפה שבה כדי לכבשה..! ועכשיו, האפשרות היחידה שאאמין לכם- "בבוא אחיכם הקטן אשר אמרתם" לכאן!!...
מדוע ולמה עשה יוסף, את אשר עשה, להתנכר אליהם ולדבר אתם קשות, האם רק בגלל החלומות אשר חלם להם, או כדי להחזירם בתשובה על מה שעשו לו, זה כבר נשאיר אולי למאמר אחר.. על כל פנים, מה שברור הוא, שאין כאן סתם נקמה של ילד קטן, אלא חישוב מדוקדק של צדיק יסוד עולם, שנערץ על ידי פרעה, חרטומיו ועבדיו ועל ידי כל תושבי מצרים : לא רק "נבון וחכם" אלא "איש אשר רוח א-לוקים בו"!!
לסיום. בימים ההם – יוסף מצליח בגלות מצרים וכן כל שרי האוצר היהודים בממלכות שהיינו בהם בגלות.. אבל בימינו אנו מתפעלים ברוך ה' מהכלכלה החזקה של מדינתינו הקטנה שאחרי טלטלה גדולה במזרח התיכון ובעולם בכלל כשאנו נמצאים במלחמה למעלה משנה – ובכל זאת נשארנו אחת המדינות היציבות בעולם. זה נס ופלא בכל קנה מידה עולמי. אבל זה גם מחמאה על ניהול נבון וחכם של הכלכלה שלנו . יהי רצון שה' ימשיך להצליח את כל מעשינו על הנסים על התשועות ועל המלחמות ועל הכלכלה שעוד תפרח יותר ויותר!! הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו!
שבת שלום וחנוכה שמח!!
נס גדול היה פה!
בבית הכנסת "אהבת אחים" התימני בבני ראם קרה נס גדול . מישהו כאילו לקח פטיש גדול וריסק את הכסאות והשלחנות שבפרגולה בקצה הביכנ"ס – היה זה חלקי טיל מיירט שנפל. אז אנא השמעו להוראות ולא לצאת עשר דקות מתחילת האזעקה. ויהי רצון שלא ישמע בגבולינו שוד ושבר ולא אזעקה ביום ובלילה...
שבת פרשת מקץ -שבת חנוכה – שבת מברכים – (כ"ז כסלו)
- מוסיפים בכל ימי חנוכה "על הניסים" בתפילה ובברכת המזון.
- בתפילת שחרית של שבת- על הניסים / הלל שלם / מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים שבעה בפרשת מקץ, חצי קדיש/ ובספר שני קוראים למפטיר בפרשת "נשא" – ביום השלישי / מפטירים בזכריה (ב,יד) "רני ושמחי בת ציון"
- מברכים ומכריזים על ראש חודש טבת שיחול אי"ה ביום שלישי ורביעי המולד: אור ליום שלישי / בשעה 17 / 33 דקות / 16 חלקים
- אין אומרים אב- הרחמים[אשכנז] / ובמנחה אין אומרים "צדקתך".
- במוצש"ק בבית הכנסת- קודם מדליקים נר חנוכה ואח"כ מבדילים, ובבית- קודם מבדילים ואח"כ מדליקים נר- חנוכה. (יש להזדרז כמה שאפשר -רצוי להתחיל ערבית של מוצאי שבת בצאת הכוכבים).
- ביום שלישי ורביעי - ראש חודש טבת, בתפילת העמידה- יש להוסיף "יעלה ויבוא" ו"על הניסים" /הלל שלם / קדיש תתקבל / מוציאים שני ספרי תורה / שלושה עולים לקריאת ר"ח והרביעי עולה לקרוא בס"ת השני- וקורא את קרבן הנשיא ואח"כ חצי קדיש / ומסיימים התפילה כמו בכל ר"ח.
- ביום חמישי- נר שמיני של חנוכה- קוראים בתורה מ"ביום השמיני" עד "כן עשה את המנורה". הרבי מרוז'ין היה אומר: את אותה הפעולה שצדיקי הדור אינם יכולים לפעול בתפילת נעילה ביום כיפור, יכול כל יהודי פשוט לבקש ולפעול בדמעות שישפוך מול הנרות ביום "זאת חנוכה"!
רמז לחנוכה בפרשת מקץ
שובו שברו לנו מעט אוכל [מג:ב]
רמז למספר נרות חנוכה בפרשת "מקץ" - "שובו שברו לנו מעט אכל",
"לנו" בגימ' פ"ו [=68] אם שוברים את "לנו" תהיה המחצה מ"ג [=43] וזהו "שברו לנו" תשברו את "לנו" ויצא מ"ג, "ומעט אכל" כלומר את האות הכי קטנה שבמילת "אכל", דהיינו א', וביחד הרי מ"ד הוא בדיוק כמספר נרות חנוכה ל"ו ועם שמונה שמשים ביחד מ"ד.
חידה לפרשה
. איפה יש בפרשתנו טענה של קל וחומר? איפה עוד מופיע בתורה קל וחומר?
[תשובה אחרי פרפראות]
חידה לחנוכה
מי אמר: לא ארץ נוכריה לקחנו ולא על נוכרים השֹתררנו, אלא על נחלת אבותינו, אשר נכבשה בידי אוייבינו באחת העיתים בלי צדק. ואנחנו, כאשר היתה לנו שעת כושר, השיבונו אלינו את נחלת אבותינו".
פרפראות לפרשה
"ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ..." (מ"ב ל"ה)
כסף כשר - פעם אחת צעד מרן הרב שטיינמן ברחוב יחד עם הגאון רבי ישראל בן שלום. לפתע מצא רבינו שקל בודד... הוא התכופף ונטל אותו... הפטיר הרב בן שלום שנהוג ליתן כסף שנמצא לצדקה, שלא להשתמש בו, מחשש גזל...
תמה רבי אהרן לייב: "זהו הכסף הכשר ביותר שקיבלתי, למה שאמסור אותו לצדקה?! אדרבה, מה שאני מקבל כמשכורת יכול להיות בו חששות של גזל, אולי לא מגיע לי כראוי, יתכן שאת כספי המשכורת כדאי לתת לצדקה... אבל כסף כשר כזה עדיף להתפרנס ממנו!" ("שמחת שלמה" וישב תשע"ח)
פתרון לחידה - כשהאחים מואשמים בגנבת הגביע של יוסף הם משיבים בקל וחומר, "הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחותינו השיבונו אליך..., ואיך נגנוב מבית אדוניך כסף או זהב)?"בראשית מד ח).
בשמות ו יב, משה שואל את אלוקים: "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה?".
בבמדבר יב יד השם אומר למשה, "ואביה ירוק ירק בפניה, הלא תיכלם שבעת ימים"
פתרון לחידת חנוכה – שמעון החשמונאי
חידה: כיצד יתכן נר שפסול להיות שמש - וכשר לנר חנוכה?
תשובה: נאמר בשולחן ערוך [סימן תרעג ס"א]: שגם שמנים ופתילות שאסור להדליק בהם לנר שבת, כלומר בשמנים שאינם נמשכים אחר הפתילה, ואין האוּר נתלה יפה באותם הפתילות. כשרים לנר חנוכה אפילו בליל שבת, והטעם שכיון שאסור להשתמש לאורה, אין לחוש שמא יטה, ומבואר במשנה ברורה [סק"ג] שאין להדליק את השמש בפתילות ושמנים אלו, שהרי הסיבה שאין משתמשים בפתילות ושמנים אלו בשבת, היא מחשש שמא יטה את הנר, ואמנם בנרות חנוכה לא קיים חשש זה, שכן 'אין לנו רשות להשתמש בהם', אך בנר השמש הרי מותר להשתמש, ולכן אין להדליקו בפתילות ושמנים שקיים בהם החשש של 'שמא יטה'
תן חיוך -בעקבות התימנים...
1.התימנים החות'ים [=החוטאים]: בקושי אתם היהודים מצליחים להתמודד עם הטילים ההיפר-סונים, מה יהיה כשיגיעו הטילים ההיפר-שיעים?...
2.עוד אמרו :לא תצליחו לשבור אותנו.. תשאלו את התימנים היהודים שבמדינה שלכם הם יספרו לכם כמה התימנים עקשנים ולא מוותרים ...
3.אבל למה אתם מעירים אותנו תמיד באשמורת השלישית? - תשאלו את התימנים אצלכם שקמים באשמורות .. זה לעומת זה ברא אלוקים..
4.אשכנזי אוכל סופגניה אצל תימני אחרי שניה זועק הצילו, תביא לי כוס מים!! התימני: לא נורא, ערבבתי קצת זחוק עם הריבה..
5. לסיום: תימני, אשכנזי, ספרדי, לא משנה. העיקר שיהיה חג חנוכה שמח עם קירוב לביבות..
מהלכות שבת – חנוכה
האם מותר לשחק בסביבון בשבת כשהמטרה שמי שיוצא לו האות שבסביבון - כשהסביבון עוצר אחרי כל הסיבובים – הוא יזכה בממתק וכדומה?
תשובה:
כיוון שאסור להפיל גורלות בשבת - אסור לשחק בסביבון בשבת באופן שאם יפול בצד מסויים יזכה בחפץ כל שהוא, אבל הסביבון עצמו לא מוקצה כי רוב תשמישו למשחק סתם שזה מותר לכתחילה.
אם כן יש בסביבון מנגנון אור שמאיר כשהסביבון מסתובב או מפעיל מנגינה שאז אסור לשחק בו.
בסיום חנוכה -
מה עושים עם השמן שנותר בבקבוק? ומה עם השמן והפתילות שנותרו בחנוכיה?
תשובה: מה שנשאר בבקבוק –מותר להשתמש בו ללא חשש. אבל לגבי מה שנשאר בתוך הכוסות של החנוכיה - זה תלוי. אם השמן נותר, לפני שהספיק לדלוק הנר חצי שעה – השמן הזה הוקצה למצוה ואסור להשתמש בו ויש לשרפו יחד עם הפתילות. אבל אם הנר כבה לאחר חצי שעה מעיקר הדין מותר להשתמש בשמן – אך למעשה נוהגים להחמיר גם בזה לשרפו ולא להשאירו לשנה הבאה. והטעם, שבימינו נוהגים להקצות את כל השמן שבחנוכיה למצווה, ולא רק את מה שדולק לחצי שעה. טעם נוסף, כיון שהחמירו בנרות החנוכה - כמו בתשמישי קדושה שאינם נזרקין. [עיין משנה ברורה סימן תרע"ב ס"ק ז' ובאבודרהם]. כמו כן כתבו האחרונים, שאם קשה לו לשרפם מאיזו סיבה שהיא, יכול לזורקן לפח באופן שלא מבזה אותן. כגון: לשים את השמן והפתילות בתוך שתי שקיות ולשים בפח כמו שנוהגים בתרומה בזמן הזה.
לסיכום: השמן שבבקבוק- מותר. השמן והפתילות שבחנוכיה- יש לשרפם או לפחות לעטפם בשתי שקיות ולשים בפח.
חנוכה בתימן
שיר לחנוכה- יא חנוכה חנכיני, דאק עמראן, ופתחי לי
[= חנוכה (חנוכייה), תשרי עלי שמחת חנוכה! התדפק עמראן בשער הבית, פתחי לי!
קאס אשרב אלממטליווי,אשרב ואפתי צהלי
הללויה כי טוב...
ווסיריה קאנת מלוון, מהשלחה מדאן מקאן
מדאל מקאן לדאל מקאן,מדאל מקאן לדאל מקאן
הללויה כי טוב...
* במשך כל ימי החנוכה היו שרים במנגינה של הפזמון "מפי אל" את השיר הנ"ל
* בספר הליכות תימן של מורי יוסף קאפח בנושא חנוכה ושם מורי מעיר שהיה נהוג בתימן שהילדים שרים שיר זה בחנוכה כשהיו מתארחים זה אצל זה
*החנוכיה הייתה נקראת "חנוכה" שהיתה עשויה מאבן בהט וצורתה עיגולית קעורה או מאורכת קעורה שזרבוביות חרוצות בה לאורכה או סביב עיגולה. את ה"חנוכה" היו מדליקים בשמן בלבד ע"י פתיל פשתים או צמר גפן והיו מניחים אותה בקומה התחתונה על יד פתח הבית.