פרשת ויחי

1. נוהגים לומר בסוף הפרשה חזק [או : חזק חזק ונתחזק] כיוון שמסיימים את החומש. והעולה לשביעי אינו אומר "חזק" בהשלמת הספר שלא יפסיק קודם הברכה.
2. ההפטרה "ויקרבו ימי דוד" (מלכים א' ב,א) עד "ותיכון מלכותו מאוד".
3. למנהג הספרדים – בשבת זו נקראת "ברכת השבטים". בקהילות צפון אפריקה נהגו לקרוא את ברכות יעקב לבניו בטעם מיוחד ובתרגום כל פסוק.
4. התימנים שנוהגים לתרגם כל פסוק בפרשה – לא מתרגמים את ברכת ראובן "פחז כמים אל תותר...יצועי עלה" מפני כבודו של ראובן.
5. אחרי השבת, מתחילים ימי השובבי"ם (אין הכוונה שמותר בימים אלו להשתובב.. הפוך!  אלו ימים רציניים לתיקון קדושת האדם). שובבי"ם = ראשי תיבות של הפרשיות: שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים.

1.  לא פותחים מטריה בשבת- משום אוהל עראי שאסור לעשותו בשבת,
2.  הבגדים  הרטובים- כל עוד שהמעיל עליך ונרטב, אפילו נרטב הרבה, אתה יכול להמשיך ללכת אתו, ואין חשש סחיטה- אך אם הורדת אותו, והוא רטוב הרבה כ"כ, עד שאפילו בנגיעה בבגד נסחטים מים- אסור ללבשו בשבת.
3. כשמורידים את מעיל הגשם הרטוב כדי לייבשו אסור לתלותו בחבל כביסה וכד' במקום שניכר שמתכוון לייבשו, אבל מותר לתלותו על מתלה (של מעילים) או להניחו ע"ג כיסא. יחד עם זאת צריך להיזהר שלא יהיה סמוך למקור אש או חום של "יד סולדת בו " (=45 מעלות).
4. לדעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל- מותר להוריד כביסה בשבת, אם יש חשש שהגשם ירטיבם- [גם אם לא ישתמש בבגדים שמוריד בשבת הזו] ויש המחמירים בזה אם הבגדים היו רטובים בשיעור "טופח על מנת להטפיח" .
5. דרך אגב: אדם שישב ליד שולחן ונתלכלכו בגדיו במיץ או בשיירי מאכל- אסור לשפוך מים או לנקות בסמרטוט רטוב את הלכלוך – אלא ינקה בנייר יבש בלבד!
6. יש להשתדל לא לחצות שלוליות בשבת שמא ירטבו הבגדים ויבואו לידי סחיטה. אבל אם הולך לדבר מצוה- מותר.  ויעשה לו "תזכורת" שלא יבוא לידי סחיטה- למשל: יכניס ידיים לכיסים עד שיגיע למקום שבו יוכל להוריד את הבגד הרטוב.