פרשת תרומה, שקלים וראש חודש אדר

בס"ד
השקלים, הכלאיים -וחודש אדר...!
השבת – שבת מיוחדת גם ראש חודש - וגם שבת "שקלים" -  ראשונה מהסדרה של "ארבע פרשיות" שקוראים בהם בחודש אדר. כידוע, עם ישראל היה תורם החל מראש חודש אדר שקלים כדי לממן את קרבנות הציבור שהיו במקדש . הקופה של השקלים החדשים החלה לפעול בראש חודש ניסן.
 לכאורה אין קשר בין מחצית השקל שכל אחד תרם - לבין חג פורים הקרב ובא, אבל לימדונו חז"ל שיש בכל זאת קשר...  השקלים נגבים מהציבור לפני פורים כי אמר הקב"ה שיקדמו שקלינו לשקליו של המן הרשע שבא מזרע עמלק בן בנו של עשו הרשע ועמלק עצמו יצור כלאיים [=ממזר. עיין רש"י בחומש בראשית פרשת וישלח]  ואת הכלאיים הללו צריך לעקור בזכות השקלים או בימינו שאין בית מקדש "ונשלמה פרים שפתינו"  ע"י קריאת פרשת שקלים בבית הכנסת,  וגם ע"י המנהג היפה לתרום למוסדות תורה וחסד. ובכל דור ודור יש המן אחד לפחות..  ובדורנו? יש רבים שמתחרים בהמן..  ונדמה שבשנה וחצי האחרונות חיסלנו כל כך הרבה המנים ועמלקים שמאז ימי אסתר המלכה לא זכורים מספרים כאלה ועוד היד נטויה...
אם כן  עינינו נשואות לחג פורים הקרב ובא, ופרשתנו – פרשת תרומה, ולכן הבה נקשר בין הציווי על המשכן וכליו - לבין עניינו של חג הפורים וליתר דיוק של מרדכי היהודי העומד לצידה של אסתר בחיסול הרוע העמלקי...
במשכן היו כל מיני כלי קודש כגון המנורה , השלחן, המזבחות, אבל הכלי הקדוש ביותר  והמעולה מכולן הוא ללא ספק  - הארון! ארון העדות שבו היו הלוחות שעליהם עשרת הדברות חקוקים ועליו הכפורות והכרובים. הארון סימל את מקור האור למקדש כולו ולעם ישראל, [ארון מלשון אור..] זהו אור התורה הקדושה, שמעליו היה יוצא הקול מבין שני הכרובים ומדבר עם משה רבינו.
כדי שהארון יאיר במלוא זוהרו, היה צריך להיות הארון העשוי מעצי שטים מצופה זהב טהור מבית ומחוץ מה שנקרא "תוכו כברו", והרמז אל התלמיד חכם שהוא ארון שנושא את התורה בקרבו, שצריך להיות מצופה מבית ומחוץ ביראת שמים (עפ"י רבא- במס' יומא עב)  וקודם לתורה מידות טובות ובראשם הענווה.
האמת היא שהארון היה מורכב משלוש ארונות...  "שלושה ארונות עשה בצלאל, שניים של זהב ואחד של עץ... נתן של עץ בתוך זהב ושל זהב בתוך עץ, וחיפה שפתו העליונה בזהב" [ רש"י (כ"ה,י"א).] ה"ארון" העיקרי – הוא העץ שהיה אמצעי ובפנים, אע"פ שלא נראה כלפי חוץ.  "העץ" בארון לא היה נוצץ, כמתכת היקרה שעטפה אותו מבית ומחוץ, הוא גם לא  עמיד כמותה לאורך זמן, אך יש לו את התכונה של פשטות וענווה! זאת ועוד. העץ במקורו בטבע הינו "עץ חיים", מלבלב ופורח מה שאין כן המתכת הקרה והדוממת, אם כן התלמיד חכם עם כל גאוניותו חידושיו "והברקותיו" בתורה צריך להיזהר מהתנשאות כלפי קהל שומעיו, עליו להתמלאות בענוה .  ככל שהוא נישא כלפי מעלה, הוא צריך להיות יותר ויותר שפל בלבו. כאותו חכם בגמרא, ששמו היה מר זוטרא החסיד, שכאשר היו מרימים אותו אל מקומו בביהמ"ד מעל ראשי כל העם, היה לוחש לעצמו כל הזמן, "כי לא לעולם חוסן"..[סנהדרין ז:] אם אכן התלמיד חכם הוא כזה, כי אז "ועשית עליו זר זהב סביב" ראוי הוא לכתר של תלמיד חכם, "מאן מלכי – רבנן", וכמו שאמרו חכמים: אם זכה -מלשון זיכוך- נעשה לו זֵר - ואם לא זכה –  [נעשה לו ] זָר..[יומא עב:].
כזה היה מרדכי היהודי, שמצד אחד הוא יושב בשער המלך, ומגיע לעמדות בכירות ונישאות בארמון המלוכה, וכשמתהפך הגלגל על המן, זוכה מרדכי ויוצא בלבוש מלכות תכלת וחור, ובגדי בוץ וארגמן, ממש כולו נוצץ וזוהר, הוא מתנשא מעל המן הרשע, כארון ה' ניצב וזקוף המכלה באויביו, "קומה ה' ויפוצו אויביך"  אך בליבו פנימה יודע מרדכי היהודי להיות עם לב רחום וחנון ורך לבני עמו.
הנה, ראו גם ראו עם מי מתרועע גדול הדור.. כשנגזרה הגזירה הוא מכנס את היהודים בשושן בתפילה ובתחנונים לבורא עולם, לובש שק ואפר ובוכה עם... גדיי הצאן - ילדי ישראל!! והילדים היו אוהבים אותו כל כך עד שסירבו להצעת אמותיהן להפסיק את הצום ובחרו להשאר עם רבינו מרדכי..  גם אח"כ כשמרדכי ירש את מקומו של המן ונעשה משנה למלך אחשוורוש הוא "דורש טוב לעמו"  ואינו שוכח את עמו ומולדתו.  הוא נשאר אותו יהודי ש"הגלה עם הגולה אשר הגלתה עם יכניה" אשר מצפה לחזור מן הגולה.. ניתן לומר שכל מלכות פרס על מאה ועשרים ושבע מדינותיה לא הייתה בראש מעייניו של מרדכי היהודי אלא רק דבר אחד מעניין אותו באמת, לחזות בתקומת עם ישראל ובחזרתו לארצו להקים אותה מעפר הריסותיה ולבנות את בית המקדש (השני)!!
 ואכן, מרדכי היהודי זוכה והוא שב עם קבוצת העולים הראשונה לארץ ישראל כמסופר בספר עזרא שם הוא מופיע ברשימה של העולים לארץ יחד עם זרובבל (עזרא ב,ב / נחמיה ו,ז) ומתמנה כאחד מאנשי הכנסת הגדולה (רש"י על מסכת אבות א,א) וממונה בבית המקדש על אחת הלשכות החשובות והמסובכות [עיין במסכת שקלים ה, א :"פתחיה על הקינין. פתחי'ה -זה מרדכי .למה נקרא שמו פתחי'ה ?שהיה פותח בדברים ודורשן ויודע שבעים לשון ], ויש אומרים שאותו "ארון קודש מהלך" - המצופה "זהב יהודי" מבית ומחוץ  וענווה של עצי שטים מבפנים - זכה להיות "עץ מלבלב" ולהאריך ימים שנים רבות מאוד.[עיין מס' מנחות סד: שמרדכי מוזכר בתקופת החשמונאים כמפענח צפנים כדי לאתר  את המקום שנקרא "גגות צריפין" כדי להביא "עומר"  למקדש] .
אם כן,  מרדכי ואסתר זכו לעשות קידוש ה' גדול בעולם ולקבוע חג כפול [יד-טו] ומיוחד מכל החגים חג שמח עם מצוות בין אדם לחבירו, אבל ראשית לכל יש בחג הזה הודאה לבורא עולם על הנסים והנפלאות, וההודאה היא לא רק ב"על הנסים".. אלא גם ובעיקר בקריאת  המגילה – ותקנו  יום אחד לערי הפרזות [י"ד]  ויום למחרת [ט"ו]  לערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון וזאת משום "כבוד ארץ ישראל" (ירושלמי מגילה א,א "שהייתה חרבה אז" בימי אחשוורוש ולא יתכן שתהיה עדיפות לחו"ל על פני א"י)
יש לציין שהשנה יחול ט"ו באדר בשבת ולכן הירושלמים יחגגו "פורים משולש" או במלים אחרות "פורים מפוצל"... כך שאת קריאת המגילה ומתנות לאביונים הם יחגגו כמונו ביום ששי [בעוד שבועיים] ואילו יתר מצוות פורים - קריאה בתורה "ויבא עמלק", ועל הנסים – יאמרו בשבת, ואילו את סעודת פורים ומשלוח מנות – ביום ראשון] מכל מקום כמו שאמרנו "העץ מלבלב" עד היום הזה -עץ כמו שהיה בארון העדות-  זהו העץ החי והנצחי של מרדכי ואסתר - לעומת עץ האטד והיבש שבו נתלה המן ועשרת בניו ובו יתלו בעזרת ה' כל שונאי ישראל.. ולא לשכוח את מאמר ריש לקיש [מגילה יג:] שכל "המהפך" הזה היה בזכות השקלים .. "אמר ריש לקיש: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו. והיינו דתנן: באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים".
שבת פרשת תרומה – ראש חודש – פרשת שקלים [א' אדר]
  1. יעלה ויבוא בתפילות ובברכת המזון. בבקר חצי הלל. במוסף "אתה יצרת"..אין אומרים במנחה "צדקתך". אחרי קבלת שבת לפני תפילת ערבית התימנים והספרדים אומרים פיוט "שבת וראש חודש יום זה לה'". יש אומרים "ברכי נפשי" אחר מוסף [אשכנזים] ויש שנהגו לאמרו לפני ערבית ויש שנהגו לא לאמרו כלל בשבת אבל לפי המקובלים יש לאמרו.
  2. כאמור במוסף מתפללים -"אתה יצרת"-כדין שבת וראש חודש. ואם טעה, אם נזכר לפני שעקר רגליו חוזר לאתה יצרת-ואם נזכר לאחר שעקר רגליו-חוזר לראש התפילה.
  3. בסעודות שבת- כדאי להוסיף משהו מיוחד לכבוד ראש חודש.
  4. למנהג האשכנזים: לקריאת התורה מוציאים שלושה ספרי תורה.  בראשון קוראים ששה עולים בפרשת השבוע.  העולה שביעי - קורא בספר התורה השני בענין ראש חודש. אומרים חצי קדיש. בספר השלישי קורא המפטיר פרשת שקלים  וקורא ההפטרה בענין השקלים. "בן שבע שנים יהואש במלכו".
  5. למנהג הספרדים: מוציאים שלושה ספרי תורה. בראשון קוראים ששה בפרשת השבוע. השביעי קורא בספר השני בענין ראש חודש. אומרים חצי קדיש. המפטיר קורא בספר השלישי בענין השקלים  אומרים שוב חצי קדיש. וההפטרה - "ויכרות יהוידע".ומוסיפים פסוק ראשון ואחרון של "השמים כסאי".
  6. למנהג התימנים : מוציאים שלושה ספרי תורה [ לא בבת אחת] בראשון קוראים שבעה עולים בפרשת השבוע ואומר קדיש.  עולה נוסף  לקריאת ראש חודש ואומר קדיש. אח"כ המפטיר עולה לקריאת פרשת שקלים ואז - למנהג השאמים שוב קדיש - ולמנהג הבלדים אין אומרים קדיש אלא מיד הפטרה. ההפטרה:  "בן שבע שנים יהואש במלכו". 
  7. נוהגים שאין מעלין קטן למפטיר. [גם אלו שנהגו להעלות בשאר שבתות השנה]
  8. ביום ששי – שבעה באדר – לפי המסורת יום הסתלקותו של משה רבינו. נקרא גם בשם יום החברא קדישא. בימינו נקבע כיום זכרון לחללי צה"ל שנפלו במלחמות ישראל ומקום קבורתם לא נודע. השנה בגלל שחל ביום ששי מקדימים לציינו ביום חמישי.
  9. ברכת הלבנה – לנוהגים אחר שלושה ימים יברכו  מיום שני בערב בשעה 19:02 //   הנוהגים לברך אחר שבעה ימים יברכו על הלבנה במוצאי שבת הבאה!
  10. לגבאים היכונו! שבת הבאה – שבת "זכור". מוציאים את הספר תורה הכי מהודר..
חידה לפרשה
ארבע אותיות במילה אחת בפרשה שאם תשנה את סדרן תמצא עוד דברים בפרשה
פרפראות לפרשה
  1. זהב וכסף ונחשת.
שלוש דרגות יש בנותני צדקה,
 הנותן כשהוא בריא,
 הנותן להינצל מסכנה ח"ו,
 שכיב מרע המצוה לתת צדקה קודם מיתתו,
שלשתם מרומזים באותיות - זהב כסף ונחשת, זה"ב ראשי תיבות  ז'ה ה'נותן ב'ריא. כס"ף ר"ת כ'שיש ס'כנה פ'ותח. נחש"ת ר"ת נ'תינת ח'ולה ש'אמר ת'נו.
 עוד מרומז באותיות זהב כסף נחשת כל הימים שבהם קוראים בהם קריאת התורה, ז' הוא היום השביעי - שבת קודש, ה' זה יום חמישי, ב' זה יום שני, כ' כפורים, ס' סוכות, פ' פסח - פורים, נ' נרות – חנוכה, ח' חודש, -ראש חודש, וכן ראש השנה שהוא גם ראש חודש, ש' שבועות - שמיני עצרת - שמחת תורה, ת' תענית .
  1. פתח דבריך יאיר
כתוב בתהילים [קי"ט] "פתח דבריך יאיר", בפסוק זה מרומז שכל הפתיחות של החמשה חומשי תורה יש בהם אחד מן הסימנים של המנורה. דהיינו שפתח דבריך שהוא תחילת החומש, יאיר מרמז על המנורה. שהיא מלשון אור, ואלו הן הסימנים: בפסוק הראשון של בראשית יש ז' מילים, מכוון כנגד ז' קני המנורה, בפסוק הראשון של שמות יש י"א מילים, כנגד י"א הכפתורים, בפסוק הראשון של ויקרא יש ט' מילים, כנגד ט' הפרחים, בפסוק הראשון של במדבר יש י"ז מילים, עם הכולל י"ח, כנגד י"ח טפחים גובה המנורה, בפסוק הראשון של דברים יש כ"ב מילים, כנגד כ"ב הגביעים.
פתרון לחידה
האותיות כפר"ת מופיעות בשמם של שלושה פריטים שונים במשכן: כפרת,פרכת,כפתר.
הכפורת שמכסה את ארון הברית [שמות כה יז] , הפרוכת שמפרידה בין הקודש
לקודש הקדשים [כו. לא], וצורת הכפתור -העיטורים העגולים - שבמנורה [כה לג].
תן חיוך...
1.תודה לך בורא עולם על נס האוטובוסים שלא נפגעו מעמך ישראל, וגם... על זה שאתה משנה עתים ומחליף הזמנים ומערים "ערבים" בחכמה ולא הבחינו בין am.    , ל pm. ...
2.דובר צה"ל: הצעה לי למניחי המטענים באוטובוסים: אם תזדרזו ותסגירו עצמכם לצבא, אז אתם תשתחררו כבר במסגרת שלב ב' של העסקה...
3. מה קורה לנו? הנה "הזמנה" מבולבלת שמלמדת משהו...
"שמחים ונרגשים להזמינכם לחתונתינו
שתתקיים ביום ששי  במסעדת......
קבלת פנים – שעה 11:00
חופה וגירושין – שעה  12:00
נשמח לראותכם בין אורחינו"
4. לאחר ניתוח וסיכום כל תחזיות מזג האויר לשבוע : התחזית העדכנית והמדויקת ביותר: מעונן חלקית עד מעונן, עם אפשרות לגשמים פזורים או מקומיים בצפון או ברוב אזורי הארץ, ללא שלג כלל, כולל אפשרות לשלג קל שלא ייערם, עם סיכוי לשלג כבד יותר שירד אפילו במקומות נמוכים שמעולם לא היה שם שלג..בתנאי שיווצרו משקעים רבים, כך שהכל פתוח. אלא אם כן ייסגר... [זה מה שנקרא: מפתח של גשמים בידי הקב"ה!!...]
5. טראמפ: בהודעה חגיגית לתקשורת: אם 'קורל' תאכזב שנית את ילדי ירושלים - אני מבטל את מזג האויר...
6. ולסיום חידה קלה: מה הקשר בין חודש אדר לגפילטא פיש?..
"פרשת שקלים" –מהי?  ולמה סמוך לאדר?
בזמן שבית המקדש הי'ה קיים, היו מקריבים קרבנות ציבור  (כמו: תמיד של שחר ושל בין הערביים ומוספי מועדים ושבתות) מכסף של הציבור.
קופת השקלים של הציבור, התחדשה כל ראש חדש ניסן, ולכן, חדש מראש – בראש חדש אדר – היו מכריזין על השקלים, כלומר היו מזכירים לציבור שצריך לתרום מחצית השקל בשביל קרבנות ציבור.
מדוע נדרשו ישראל לתת דווקא מחצית השקל? אמנם, עם ישראל נדרש להביא מטבע כדי שמשה יוכל לספור אותם ובזה קנו את קורבנות הציבור. אבל לשם מה נדרש מטבע של "מחצית"? אחת הדעות היא: על מנת שלא ישלוט עין הרע והראיה לזה שהמנין מזיק הוא מאמר חז"ל: "אין ברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין" -  שואל המלבי"ם: אם כשאני מונה זה מזיק מה יעזור אם אני יביא מחצית? הרי בכל מקרה אני מונה? והוא משיב: אלא כל מנין זה דבר מפריד אבל כשכל אחד הוא חצי אז המניין מאחד בניהם. אין אחדות גדולה ממחצית השקל שכולם נמנים על קורבנות התמיד משה רבנו עם דתן ואבירם, עשיר ועני – אין הבדל. מעניין לראות שבקורבן יש את כל ישראל מאוחדים: כוהנים לווים וישראל. יש אחדות גם של ארבעת המרכיבים בבריאה: דומם-מלח, צומח- עצים, חי-כבש, מדבר-הכהן המקריב. והיכן הייתה אחדות כזו שלא היה הבדל בין מעמדות כולם כאיש אחד בלב אחד? במעמד הר סיני. זהו שמקבילה התורה: "עולת תמיד העשויה בהר סיני" האחדות בעולה היא כמו בהר סיני.
מוסיף הכתב סופר: זו הסיבה שהפסוק משנה מרבים ליחיד באמצע הציווי על קרבן התמיד : "וידבר ה'.. צו את בני-ישראל...תשמרו... תקריבו...[ עד כאן לשון רבים - ומכאן והלאה לשון יחיד ]  את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים." כי אין דבר שמאחד יותר את ישראל כמו קורבן התמיד הנקנה ממחצית השקל... המן הרשע ידע שאם יהיה בעם ישראל פירוד אפשר לנצח אותם דורו של אחאב עבדו עבדו זרה והיו נוצחים בכל המלחמות כי היה להם אחדות  ולכן הוא בא אל אחשוורוש בטענה: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד..." אסתר מזהה את המזימה ואומרת למרדכי: "לך כנוס את כל היהודים"...  ואומר הגאון מוילנא: "קיימו וקיבל היהודים" בלשון יחיד כאיש אחד בלב אחד את מה שכבר קיבלו... זו העבודה של חודש אדר אחדות. אם כן ראוי לפתוח אותו בדבר הכי מאחד: "באחד באדר מכריזים על השקלים.
כל ילד מגיל בר מצווה הי'ה חייב בזה, ואם הנשים היו רוצות להתנדב היו מקבלים מהם. לזכר השקלים הללו, תקנו חכמים לקרוא "פרשת שקלים" בשבת הסמוכה לאדר. ויש אומרים שתקנה זו קדומה, וכבר כשהי'ה בית המקדש קיים תקנו לקרוא פרשה זו, כדי לתת לעם תזכורת לתרום. כיום, נהגו הרבה מקהילות ישראל, לתרום "זכר למחצית השקל" (עד פורים) -  לטובת מוסדות תורה וצדקה וחסד, ודבר נאה הוא. שווי "מחצית השקל" הוא כעשרה גרם כסף טהור, לפי השוק המקומי, וצריך להקפיד לומר "זכר למחצית השקל".[יש שיטות שונות כיצד לחשב כיום זכר למחצית השקל ]
מנהג אשכנז, לתת שליש חצאי מטבעות הנוהגות באותה מדינה, עבור כל אחד מבני המשפחה [דהיינו: שקל וחצי עבור כל אחד] . והמוסיף -  מוסיפין לו מן השמים!
חדש אדר
  1. מזל החדש – דגים. עיקר תקפו והצלחתו של חדש זה נימסר לבני רחל, אפרים ומנשה ובנימין הצובאים על דגל אחד, שנתברכו ע"י אביהם בברכת "וידגו לרוב בקרב הארץ" לכן באה הישועה לישראל בימי מרדכי ואסתר בחדש זה ע" זרע רחל, שמרדכי ואסתר היו מזרע בנימין.
  2. "משנכנס אדר - מרבים בשמחה" ואמר רב פפא: לכן יהודי שיש לו תביעה משפטית עם גוי ישתדל לעשות זאת בחדש אדר, שמזלם של ישראל גובר. והמן שבקש להשמיד ח"ו את היהודים דווקא בחדש זה, ע"י הפלת הפור – התהפכה עצתו והתקיים "אשר ישלטו היהודים המה באויביהם" !
מהלכות פורים [בעוד כשבועיים]
יום פורים: [ ביום ששי -קריאת המגילה ושאר המצוות]
1. חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה,[אור ליום ששי]  ולשוב לקוראה ביום [ביום ששי] . זמנה בלילה –מצאת הכוכבים. [ובדיעבד מפלג המנחה] . בבקר – מנץ החמה. ובדיעבד מעלות השחר, (עד השקיעה).
2. אסור – סעודת קבע או משקה משכר לפני המגילה (והאיסור חצי שעה לפני צה"כ) ומותר לטעום פחות מכביצה.
3. צריך לשים לב לילדים שלא ירעישו בעת קריאת-המגילה, כי אם לא שמע אפילו מילה אחת – לא יצא ידי חובה
4.  וצריך הקורא לדקדק בקריאתה, כיוון שאם השתנתה משמעות הקריאה – לא יצא י"ח. וכן אם דילג על מילה אחת לא יצאו י"ח, וכל אחד יעקוב אחרי הש"ץ מתוך מגילה או חומש, שמא לא ישמע מילה אחת, וימהר הוא להשלימה, ואפילו מתוך חומש. ולכן לכתחילה צריך למצוא "בעל קורא" שבקי בטעמי המגילה וניקודה.
5. גם הנשים חייבות בקריאת-המגילה. (ולגבי הברכה יש חילוקי דינים בזה, הגר"ע יוסף "על מקרא מגילה". הגר"מ אליהו לא תברכנה כלל, והאשכנזים – לשמוע מגילה".)
אזני המן כשרים...
1.השווקים מוצפים במאפה "אוזן  המן". ישנו מגוון גדול של יצרנים בתחום זה. יש להקפיד ולרכוש אך ורק מיצרנים אשר ברשותם תעודת הכשר מרבנות מוסמכת. קניה בתפזורת תיעשה אך ורק בחנויות אשר יש ברשותן תעודת הכשר בתוקף מרבנות מקומית. קניית תוצרת בקרטונים בלתי מזוהים עם סמלי השגחה ללא רבנות מקומית, מספקים המציעים תוצרת זו במחיר מוזל, עשויה להיות כרוכה בחשש תוצרת לא כשרה - אפיית עכו"ם, מאפה חלבי, קמח לא מנופה, אי הפרשת חלה, מילוי לא כשר וכדומה.
2. .לפי ההלכה, אין לאפשר ייצור אזני המן מבצק חלבי על מנת שהציבור לא יכשל!                                
 3. בתי קפה וכד' המגישים אזני המן לאכילה במקום, המעוניינים להגיש אזני המן חלביים – הדבר יותר באופן חריג בתיאום עם הרבנות המקומית ובתנאי שהמאפה יהיה מוגדל מהרגיל ובתוכו יהיה נעוץ דגלון עליו יהיה מסומן כי הוא "חלבי"; או לחליפין ע"י מדבקה המודבקת ישירות על גוף הבצק, שאינה ניתנת להסרה בקלות.

דפי מידע

חדשות ועדכונים

שנה טובה



טפסי מכרז- מזכירת לשכה (מילוי מקום)
פרטי עיסוק:
http://mdba.org.il/pics/_5.pdf

טופס הגשת מועמדות:
http://mdba.org.il/



פניה למחלקה