.jpg)
פרשת תצווה
בס"דעת הזמיר הגיע
בברכת ראש הממשלה השבוע לרמטכ"ל הנכנס אייל זמיר הי"ו הזכיר פסוק משיר השירים "עת הזמיר הגיע" וכוונתו שהגיעה שעתו של הרמטכ"ל החדש – זמיר - לכהונה הרמה. אבל יורשה לי להוסיף בעומק הענין באשר יש למילה "זמיר" שתי משמעויות שנחוצות לו ולנו בימים אלה.
אנו פוגשים בעוד "זמיר" או "זמר" בשירת הים. שם יש פסוק "עזי וזמרת י-ה.. ויהי לי לישועה" [שמות טו ב] והפירוש הפשוט שהפסוק מדבר על זמרה ושבח לבורא עולם על כך שבתוקף עוזו הביא לנו את הישועה.. [עיין תרגום אונקלוס: תוקפי ותושבחתי] אבל אומר רש"י שהכוונה פה למשהו אחר: לזמיר עריצים ורשעים. ובלשונו: "ולשון "וזמרת" לשון (ויקרא כה) לא תזמור (ישעיה כה) זמיר עריצים לשון כיסוח וכריתה. עוזו ונקמתי של אלהינו היה לנו לישועה."
הרב קוק מרחיב על כך בספרו "אורות" [אורות מלחמה פרק א]. וזה לשונו בקיצור:
"כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח. עת הזמיר הגיע, זמיר עריצים, הרשעים נכחדים מן העולם והעולם מתבסם, וקול התור נשמע בארצנו. היחידים הנספים בלא משפט, שבתוך המהפכה של שטף המלחמה, יש בה ממדת מיתת צדיקים המכפרת, עולים הם למעלה בשורש החיים ועצמות חייהם מביא ערך כללי לטובה ולברכה אל כלל בנין העולם בכל ערכיו ומובניו. ואח"כ כתום המלחמה מתחדש העולם ברוח חדש ורגלי משיח מתגלים ביותר, ולפי ערכה של גודל המלחמה בכמותה ואיכותה ככה תגדל הצפיה לרגלי משיח שבה. ...[בעל] מלחמות זורע צדקות, מצמיח ישועות, בורא רפואות, נורא תהלות, אדון הנפלאות, המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו"
ואפשר לשלב בין הפירושים: כשיש זמיר עריצים אז בסופו של דבר יש פה זמרה גדולה ושבח לקב"ה. כמו שענין הזמירות בין ברוך שאמר לישתבח הם זמירות ושבח לבורא עולם כהכנה שלנו לתפילת העמידה שבה נדבר ישירות לה' וגם בד בבד זמיר העריצים אלו המקטרגים על האדם ומונעים מתפילתו לעלות לשמי מרומים...
גם בפרשתינו יש אדם שעולה לגדולה. הוא אהרון הכהן שבפרשינו מכינים לו ולבניו הכהנים את בגדי הכהונה. ובשמונת בגדי הכהן הגדול יש משהו מיוחד על ראשו של הכהן הגדול. ראשית יש את המצנפת או את המגבעת המשותפת לכל הכהנים ושנית, יש את הציץ. לגבי המצנפת [ יש מחלוקת בין המפרשים האם מגבעת שונה ממצנפת או דומה לה ומה שונה המגבעת של הכהן ההדיוט ממצנפת של כהן גדול על כל פנים -] ענינה לומר שיש שכינה למעלה מראשו המחברת אותו ואת כל הכהנים ביראת שמיים לבורא עולם. אבל כאמור יש לכהן הגדול תוספת - ציץ נזר הקודש על ראשו - ובו כתוב "קודש לה' "!! הכהן הגדול מביא לידי גילוי שם ה' בעולם . הציץ מלשון מציץ מן החרכים שהקב"ה מאיר ומציץ בעולם דרכו והדבר פועל דווקא אם הוא נמצא בפועל על הכהן הגדול ["ואין הציץ מרצה אלא בזמן שהוא על מצחו" רמב"ם הלכות ביאת המקדש ד ח] כי הציץ מתקן את בחינת הרצון והמחשבה לעומת אלו שפגמו ברצון ובמחשבה בבחינת "מצחך נחושה" המזכיר את החטא הקדמון שבא ע"י הנחש וגרם לאדם הראשון לחטוא. ומוסיף אור החיים הקדוש. צמד המלים "קודש לה'" מהווה את הקשר העמוק בין עם ישראל שהוא "קודש" כמו שנאמר בירמיהו "קודש ישראל לה' ראשית תבואתו" לבין הקב"ה. ובלשונו של בעל אור החיים הקדוש: [כח לח]
"כי כללות ישראל הנקראים קדש הם לה', חשוקים דבוקים משועבדים, ולזה יהיה לרצון לפני ה', שיש לו רצון בישראל באמצעות הכתב, והוא סוד (שה"ש ו ג) אני לדודי - ובזה יתרצה דודי לי".
נסיים באיחולים ובתפילה לרבונו של עולם שינחה את הרמטכ"ל החדש וצה"ל כולו בעצות נכונות ומוצלחות לנהל את המלחמה ברוח חדשה וגדולה, רוח גבורה, רוח דעת ויראת אלוקים וכמו הכהן הגדול שנמשח לכהונתו גם ברצון ובמחשבה נכונה בדביקות במשימה וגם בדביקות בקודש ישראל לה' כדי לנצח את כל אויבינו הקמים עלינו בבחינת "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם" ובכך להביא לקידוש שם ה' בעולם. וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. הקב"ה ישמור את כל חיילינו הנפלאים ואת כל כוחות הבטחון וישלח רפואה שלמה לכל הפצועים ויחזיר לנו את שבויינו מבור האפילה לאורה גדולה "וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר".
שבת שלום ופורים שמח!!
חידה לפרשה
מה הקשר בין אבני החושן לבריחת יונה הנביא מהארץ? [תשובה אחרי פרפראות]
פרפראות לפרשה
"ששה משמותם על האבן האחת" (כ"ח - י'(
הגמרא במסכת סוטה [לו] אומרת, תניא, שתי אבנים טובות היו לו לכהן גדול על כתפיו ושמות שנים עשר שבטים כתוב עליהם שישה על אבן זו ושישה על אבן זו. אבל בירושלמי בסוטה סוף פרק אלו נאמרין ]ה"ד[ כתוב, כי השם בנימין היה חקוק על שתי אבנים, "בן" באבן אחת, ו"ימין" על האבן השניה. והלימוד, שכתוב "שישה משמותם", שמותם לא נאמר אלא משמותם, מקצת שמותם ולא כל שמותם. אומר ה"משך חכמה", דבר זה רמוז בברכתו של משה רבנו לשבט בנימין, "לבנימין אמר ידיד ה' וכו' ובין כתפיו שכן" [דברים לג יב] כל השבטים היו כתובים על צד אחד מן הצדדים, שלא כשבט בנימין אשר שמו התקבל רק משתי הכתפיים, ונמצא כי שכן בין שני כתפות הכהן הגדול . הגמרא בקידושין ]ל"א.[ מספרת, פעם אבדה אחת מאבני החושן, ומצאו אותה אצל דמא בן נתינה באשקלון. ביקשו ממנו חכמים את האבן, והיתה מונחת תחת הכר שישן עליו אביו. לשנה האחרת נולדה בעדרו פרה אדומה, וביקש עבורה את הסכום שהפסיד באי מכירת האבן. אומרים תוס', שהאבן שאבדה היתה ישפה, שהיא האבן של בנימין.
מהיכן הם למדו את זה? כותב בספר "פנינים יקרים" חידוש גדול, את שמות השבטים על האבנים היו צריכים לכתוב כסדר, שהיתה חשיבות גדולה לסדר הכתיבה, כמו שמצינו בתפילין, שצריך שהפרשיות ייכתבו כהוויתן, לפי סדרן בתורה , ואם מקדימים לכתוב פרשה אחת לפני השניה, התפילין פסולות. ולפי"ז יש לפרש, היה קשה לתוספות, מה יועיל אם ימצאו את האבן האבודה, הרי זה לא יהיה לפי סדר "כתולדותם". ע"כ יש לומר, שהאבן שאבדה הוא האבן של בנימין, שממילא הי תה אחרונה בסדר השבטים, והרי זה "תולדותם". שהרי כידוע, יש מחלוקת איך כתבו את שמות השבטים על האבנים, אחת הדעות אומרת, כי על כל אבן בחושן היו כתובות שש אותיות, כלומר, על האבן האחת היה כתוב ראובן + ש, באבן השניה מעון + לו, יהודה. והיחיד ששמו היה כתוב במלואו על האבן היה בנימין, ששמו מכיל בדיוק שש אותיות, ולכן האבן האחרונה היתה של שבט בנימין והיא נאבדה .
בספר "פניני קדם " מביא תירוץ אחר. את שמות השבטים כתבו ע"י תולעת שמיר שנכחדה בימי שלמה המלך. א"כ, הרי בזמן בית שני כבר לא היה איך לחרוט על האבן את השם בנימין, ע"כ שדמא בן נתינה שהיה סוחר אבנים, היתה לו אבן קדומה כזאת שקנה מאחד בשם בנימין אשר חרט עליה ע"י השמיר. כל זה בתנאי שאכן מדובר בשם בנימין, אבל אם מדובר באבן אחרת שאבדה, הרי לא מסתבר שהיה בנמצא אבן שיהיה חרוט עליה למשל ראובן + ש, או מעון + לו. רק השם בנימין היה חרוט בשלמותו על האבן, ומכאן הבינו התוספות שהאבן שאבדה היתה של בנימין ...
פרפראות לשבת זכור ולפורים
1. כיצד מקיימים בימינו את מצוות מחיית עמלק? ...
ביום פורים הסבו תלמידים רבים במחיצת ראש ישיבת חברון הגאון רבי אהרן כהן, בתוך כך "זרק" רבינו שאלה לחלל החדר איך מקיימים היום מצוות מחיית עמלק ? נענו הנוכחים והשיבו כיד ה' הטובה עליהם, זה טוען שעלינו להתמלא ברגשי שנאה על עמלק, וזה טוען כי יש לנו לדבר על רשעותו על מנת ללמוד להתרחק ממנה, איש איש כתשובתו. בין המסובים נכח גם רבי משה הכהן טוויל, יהודי תורני שהיה מקדיש את עיקר זמנו ללימוד בישיבה. הלה, שהיה מבוסם מעט כמצוות היום אמר כי יש לו תשובה בת שתי מילים . "נו, אמור" - ביקש רבי אהרן, והאיש אמר: "ההיפך מרפידים!" כדרשת חז"ל מסמיכות הכתובים שרפו ידיהם של ישראל מן התורה ומיד – 'ויבא עמלק' [ולכן מיד אחרי הקבלה להתחזק קבלו במעמד הר סיני את התורה כולה...] רבי אהרן התרשם מאד מן הדברים והסכים שאמנם כן זו דרך אמיתית למחות את זכר עמלק, אשר כל מהותו לקרר, ואם כן זאת צריכה להיות תשובתנו - התחזקות בתורה והיפך מרפיון .
ואנו נוסיף ונאמר שאם למדים מ"רפידים" הרי יש הסבר נוסף לבואו של עמלק, כיון שהיו ברפידים = בפירודים.. כי עמלק מגיע כשיש פירודים חלילה בעם ישראל ולכן התיקון מיד אחדות מול הר סיני "ויחן שם ישראל נגד ההר" ויחן = כאיש אחד בלב אחד.
2.האם אפשר להתפלל עם תחפושת בפורים?
האם אפשר להתפלל עם תחפושת בפורים כגון, ליטאי עם שטריימל חסידי, הרי יש להתפלל כדרך שעומד לפני אנשים חשובים?
כתב הרב וואזנר זצ"ל: הנה לדעתי אין המלבוש קובע אלא אופן עומדו לפני ה' יתברך, וכיון שמתפלל על פי ההלכה ולבוש ומכוסה ואינו עושה שום שחוק, אין נפקא מינה איזה בגד לובש! (שו"ת "שבט הלוי " י' ח"י( מכל מקום כתבו האחרונים שאם לובש תחפושת משונה ביותר, אין ראוי להתפלל כך. [לכן נראה שאם למשל אדם לובש תחפושת של סוס או חמור ראוי שיוריד לפחות את המסכה.. ומה אם מתחפש להמן?.. תשאל את יעקב אבינו שבא עם תחפושת עשו לפני אביו והקול היה קול יעקב אע"פ שהידיים היו ידי עשו... והיה שם גילוי שכינה "ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו אלוקים"... לכן נראה שזה אינו מעכב...]
*תשובה לחידה: אבן תרשיש. יונה רצה לברוח ומצא אניה הנוסעת לכיוון תרשישה.
פרשת תצווה - פרשת זכור! [ח' באדר]
- השבת אנו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים שבעה ובשני קוראים בפרשת "זכור" (סוף פרשת "כי תצא") וההפטרה - "כה אמר ה' פקדתי" (אין קטן עולה למפטיר ולמנהג האשכנזים- אין אומרים "אב הרחמים")
- רבים מן הפוסקים סוברים, שקריאת פרשת "זכור" היא חובה מן התורה וכן פסק השולחן ערוך, לכן מוציאים את הספר תורה היותר מהודר, ומדקדקין מאד בקריאה. (יש אומרים שגם הנשים חיבות לשמוע פרשת זכור והספרדים מקילים בזה)
- הקורא יכוון להוציא את הקהל והשומעים יכוונו לצאת ידי חובה.
- מי שלא יכול, מסיבה כלשהיא, לשמוע קריאת פרשת זכור בשבת, יכוון לצאת ידי חובה בקריאה שקוראים בתורה בפורים או כשיגיעו הקהל לשבת שיקראו פרשת "כי תצא", יבקש מהקורא את המפטיר- לכוון להוציא אותו ידי חובה.
- ספרדים נוהגים לומר בשבת הזאת "מי כמוך" שחיבר רבי יהודה הלוי.
- ביום חמישי י"ג אדר – תענית אסתר - הצום מתחיל מעלות השחר ומסתיים בצאת הכוכבים. מתחיל מעלות השחר – 4:41 // מסתיים בצאת הכוכבים 18:05
מהלכות פורים [המשך מהשבוע שעבר]
1. סדר התפילה וקריאת התורה בפורים – כל אחד ינהג כמנהגו, וצריך לזכור "על הניסים" בתפילה ובברהמ"ז.
2. משלוח מנות – שתי מנות לאיש אחד, המטרה: להרבות אהבה וחיבה, וגם לא לבייש את מי שאין לו סעודת פורים. שתי המנות צריכות להיות דברי-מאכל, שיעור שתי המנות: 170 גרם וי"א אף 28 גרם, והעיקר צריך שתהיינה המנות חשובות לפי מעלת הנותן והמקבל, י"א גם משקה נחשב מנה, עדיף בשני כלים נפרדים. לא ישלחו איש לאישה אלא איש לאיש ואישה לאישה. טוב לחנך הילדים במשלוח-מנות. המצווה ביום ולא בלילה י"א שאם שלח מנות בעילום שם – לא יצא ידי חובה.
3. מתנות לאביונים – חייב כל אדם מישראל לקיים מצווה זו, ע"י שיתן בפורים שתי מתנות לפחות לשני עניים. מתנה לכל עני. המתנה – כדי שיעור סעודה (ובדיעבד שווה פרוטה). כל הפושט ידו בפורים – נחשב כ- "אביון". ומותר לאיש לתת לאישה ענייה, ואישה מותרת לתת לאיש עני, (שלא כמו במשלוח מנות). המצווה לתת בפורים ביום ולא לפני פורים, ורצוי אחר קריאת המגילה ולא לפניה (ואפשר לתת לפני פורים, אם מתנה עם העני, שהוא אינו מזכה לו את המתנה אלא בפורים ביום), ואם אין עניים במקום ישמור כסף זה עד שיזדמנו לו עניים לאחר פורים. מתנות לאביונים עדיף לתת ב"מתן בסתר". המחלק ביום פורים את מעות "זכר למחצית-השקל" לעניים – יוצא י"ח – "מתנות לאביונים". אין לתת ממעשר כספים, אלא אם כן מוסיף על החיוב.
4. הל' סעודת פורים ושמחת פורים – חייב כל אדם מישראל לסעוד לפחות סעודה אחת ביום פורים מעיקר הדין אין חובה לאכול פת, אך רצוי. בסעודה זו אוכלים בשר. ושותים יין בפורים עד דלא ידע, בין ארור המן לברוך מרדכי, וי"א שיוצא י"ח אם שותה יין יותר מהרגלו וישן ומי שמכיר בעצמו, ששכרותו תגרום לו לזלזל במצוות, פטור לכל הדעות, וכל מעשיו יהיו לש"ש, זמן הסעודה בבקר ויש נוהגים אחה"צ עד הלילה – השנה כיון שיום פורים יוצא ביום ששי יש להזדרז לעשות סעודת פורים בבוקר או לפחות בצהריים ולא אחרי הצהריים.
5.ראוי ללבוש בגדים חגיגיים בליל פורים ויומו, וטוב לעסוק בתורה לפני סעודת פורים, ולגבי התחפושות – מנהג יפה הוא, אך צריך לשמור על הצניעות, וחכמי הספרדים אוסרים לאיש להתחפש לאישה וכן להפך, והאשכנזים מקילים בזה.
6.כאמור, להתחפש לאשה - יש מחלוקת, אבל לחפש אשה - למי שעדיין לא נשא אשה - זו מצווה עד כדי כך שמותר לשאת אשה בפורים!!...[מן הסתם שואל הרב את החתן לפני נתינת הטבעת: אתה לא אנוס, לא שיכור, אלא בדעת מיושבת... ובדרך אגב , צריך לדעת שכל השנה – החתן והכלה לא שותים משקאות אלכוהוליים לפני החופה... ]
7. דין עשיית מלאכה בפורים – מותר מעיקר הדין לעשות מלאכה בפורים. אולם אם אין רואים במלאכה זו סימן ברכה. גם במקומות שאסרו לעשות מלאכה הקילו במקרים הבאים: א. לצורך מצווה ב. ע"י גוי ג. לצורך שמחה ד. לעיין בחשבונותיו במידה סבירה ה. למנוע הפסד ו. לצורך חג פורים עצמו, כתפירה וכדו' ז. בלילה מותר.
חידות [ופתרונות] לילדים ולהורים.. מתוך המגילה ומפרשיה
1.מה הקשר בין שרה אמנו ואסתר המלכה? [ צניעות. גם המספר 127 ]
2. שם נוסף להמן? [ממוכן]
3. אל תענה בבוז! מה זה בוץ? [=פשתן]
4. מה אומר לך המספר 187? [180 ימי משתה לרחוקים ו7 ימי משתה לשושן]
5. מאיזה שבט היה מרדכי? האם גם אמו מאותה שבט? [ מרדכי היה איש יהודי ואיש ימיני , אביו מבנימין ואמו מיהודה]
6. מי גידל יתומה בביתו ואח"כ נשאה לו לאשה? [ מרדכי גידל את אסתר שהייתה יתומה ואח"כ נשאה]
7. מי היה שעשגז ומי היה הגי?[ הגי שומר הנשים ושעשגז שומר הפילגשים]
8. כיצד ידע מרדכי מה תכננו בגתן ותרש? [ ידע את שפתם . היה מהסנהדרין.]
9. באיזה חודש המן הפיל פור? ולהיכן נפל הפור? [ בחודש ניסן הפיל פור, ויצא בגורל חודש אדר לשנה הבאה]
10. מה קשור בית המקדש לחצי המלכות? [ עד חצי המלכות ולא בית המקדש כי הוא חוצץ ומפריע למלכותו.. ]
11. על מה הצביע המן כשאמר וכל זה איננו שווה לי..? [ על ירכו שהיה כתוב עליו שנמכר למרדכי]
12. מהיכן היה להמן עץ בגובה חמישים אמה? [ מתיבת נח ויש אומרים מכתלי קודש הקדשים]
13. כשאמר המן יביאו לבוש מלכות .. וסוס אשר רכב בו המלך, ואשר ניתן כתר מלכות בראשו – איזה פרט חיסר אח"כ המן ולמה? [ אח"כ השמיט את הכתר כי הבין שעבר את הגבול..]
14. מה שמה של האצבע הקטנה? – זרת. ומה שמה של אשתו של אחשוורוש? זרש.. [לא נכון! ושתי!!]
15. "מי הוא זה ואי זה הוא?" שאל אחשורוש את אסתר. אז ענה אתה: מי הוא "זה" ומיהו "הוא"? ["זה"- הכוונה להמן שעמד בגלוי נגד היהודים, וה"הוא" מי שעמד בסתר מאחוריו והכוונה לאחשורוש.. ואסתר ענתה מטעמים מובנים רק על "זה" "איש צר ואויב המן הרע הזה"...]
16. "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" – למה הכוונה? ולמה דווקא אלו? [אורה זה תורה, שמחה -זה יום טוב, ששון -זה ברית מילה, יקר – אלו תפילין. ולמה דווקא אלו? כי על מצוות אלו גזר בינתיים המן עד "הפתרון הסופי"..ונהפוך הוא , והתבטלו גם גזרות אלו!]
תן חיוך..
1.פעם אחת שאל כומר שהיה ידוע כשונא ישראל, את הגאון רבי יהונתן אייבשיץ: אתם היהודים אסורה לכם הנקימה והנטירה, ולמה עד היום אתם מתנקמים בהמן שהיה לפני יותר מאלפיים שנה? ענה לו הרב: חס ושלום, אין בזה משום נקימה ונטירה, אלא זוהי "תזכורת" ל"המנים" של כל דור ודור, להזכיר להם את סופו של המן רבם הראשון............
2. הורים מודאגים הבחינו שהבת שלהם לא מפסיקה לחייך מאז הכתרתה כ"רבנית פורים". הם פנו בדחיפות לרופא והלה שאל אותם: האם נסיתם לשחרר לה קצת את הצמות?...
3. במוצאי פורים נפגשו שני קבצנים וסיפרו איש לרעהו בשמחה גדולה על הסכומים הנאים שכל אחד ואחד מהם הצליח לקבץ במהלך יום פורים. אמר האחד לחברו: "אכן, המן היה רשע גדול ובכל זאת עשה לנו טובה גדולה, שבזכותו הצלחנו לאסוף תרומות יפות כל כך". השיב הקבצן השני: "פרעה היה רשע גדול ממנו — כי עוד מעט יבוא פסח, ופרעה "יאכל" את כל מה שקיבלנו בפורים"...
4. בן לאבא קמצן ,שואל את אביו: אבא, למה כבר שנה רביעית אני מחופש לחייל? אומר לו האבא: שכחת? אתה בקבע...
5. ידיעה שהגיע זה עתה... היועצת המשפטית לממשלה עומדת להגיש תלונה לבג"ץ שבגלל נתניהו השלג לא נערם... אז שיהיו בשורות טובות וניקוי אורוות..
בית הכנסת – התימני המרכזי –"עץ חיים"
זמני התפילות בתענית אסתר ופורים:
תענית אסתר- יום חמישי- מנחה: 17:10 // ערבית וקריאת המגילה: 18:00
יום פורים-[ערב שבת] שחרית- 6:00 // מנחה גדולה: 12:30 // מנחה בכניסת השבת. לפני כן שיר השירים.
קריאת המגילה לנשים- בבית הכנסת עץ החיים התימני-
ביום חמישי בערב - בשעה: 20:00
ביום ששי בבקר- בשעה 8:00
פורים שמח לכולם!!