פרשת כי תישא

בס"ד
עיר ללא הפסקה...
לכל הערים בארץ ובעולם יש השבת " שבת הפסקה" שאין בה פרשה מארבע  חוץ מ..ירושלים עיר קדשינו אין הפסקה! [והעיר שושן = שיש אומרים שזו חמאדן בפרס] כי הנה לאחר קריאת המגילה ומתנות לאביונים ביום ששי , יקראו הירושלמים בשבת  בספר תורה שני פרשת "ויבוא עמלק" ויאמרו "על הנסים" וביום ראשון יאכלו סעודת פורים וישלחו מנות איש לרעהו ובקיצור לירושלמים יש השנה "פורים משולש". בפעם הבאה שיהיה "פורים משולש" יהיה בשנת ה'תת"ה.. אז אריכות ימים בנעימים לכל המחכה לפורים כזה בעוד עשרים שנה..
אולם כידוע בשנים רגילות כל הלכות פורים לירושלמים כדין עיר המוקפת חומה מימות יהושע בין נון חל בחמשה עשר בלבד לא פחות ולא יותר והטעם בתלמוד הירושלמי לחלוק כבוד לארץ ישראל . וברמב"ם: ולמה תלו הדבר בימי יהושע כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל שהיתה חרבה באותו הזמן כדי שיהיו קוראין כבני שושן ויחשבו כאילו הן כרכין המוקפין חומה אף על פי שהן עתה חרבין הואיל והיו מוקפין בימי יהושע ויהיה זכרון לארץ ישראל בנס"[ הלכות מגילה פרק א,ה] ובאמת מי שמתבונן לא רק במגילה  אלא גם במסכת מגילה ובמדרשי חז"ל מבין שכל המגילה סובבת סביב ירושלים וביתר דיוק סביב בית המקדש...  כשהמלך אחשוורוש עושה בשנת שלוש למלכו משתה מאה ושמונים יום ובאחריתו עוד שבעה ימים לאלו שבשושן מוציא כלים מכלים שונים אלו כלי בית המקדש שנבזזו בחורבן וכן לובש את בגדי הכהן הגדול במסיבה כוונתו לייאש את היהודים מהגאולה. שהנה הסתיימו להם שבעים שנה שקצב הנביא ירמיהו בנבואתו לשוב עם ישראל לארצו לבנות היכלו ולא נבנה עדיין בית המקדש [ למרות שכורש מלך פרס קרא בזמנו ליהודים לעלות לארצם ועלו כארבעים אלף..] .
המלך אחשוורוש ראה בבניית בית המקדש ועליית יהודים ארצה בהמוניהם סכנה למלכותו גם אשתו ושתי שהייתה נצר לנבוכנאצר הרשע שהחריב את בית המקדש הראשון אמרה לו שלא תעז לתת ליהודים רשות לבנות את בית המקדש, כי אתה לא תבנה את מה שסבא רבה שלי החריב!! אפילו כשושתי נעלמה מהארמון  ואסתר מלכה במקומה עדיין אומר לה "עד חצי המלכות" לומר לה כל מה שתבקשי אתן לך חוץ מבנין בית המקדש שהוא חוצץ ומפריע למלכותי.. כך עד סוף ימיו! רק בנו דריווש השני [י"א בנה של אסתר] הסכים ונתן רשות לנחמיה להשלים את המלאכה ולבנות את חומות ירושלים ואת בית המקדש. אין ספק שהעבודה השקטה והתמידית של מרדכי ואסתר בבית המלוכה "בישלו" את הרגע הזה וכשניתן האות אנו מוצאים את הבושם הזה שנקרא מרדכי [ובשמו הנוסף: פתחיה] נמצא אותו כאחד מן "העולים החדשים" לארץ ישראל וממונה בין כתלי בית המקדש בלשכת "הקינין" ונמצא בין הסנהדרין ואנשי כנסת הגדולה וכל הדבר הקשה יביאון אליו...
ואולי חשבתי לומר, שיתכן עוד טעם מדוע היו צריכים מרדכי ואסתר וחכמי אותה תקופה לעשות זכרון מיוחד לירושלים שיקראו בט"ו -  עבור בני הגולה!! שאולי כמה מהם יחשבו שעתה שיש שלטון אוהד את עם ישראל בפרס בדמות מרדכי - המשנה למלך - ואסתר המלכה, והשלטון החדש נלחם באנטישמיות אז אולי כדאי כבר להשאר בגולה...לשם מה לעלות לארץ ישראל?  בואו ונמשיך לשבת בגולה ליד סיר הבשר!..  - לכן הייתה זו מודעה רבתי לכל בני הגולה היושבים על שמריהם בבבל ובפרס: לא ולא!! אין עתיד ליהודים בגלות!!! שלטון בא ושלטון חולף נוסו על נפשכם לחיק אמכם האוהבת הלוא היא ארץ ישראל!!
הרב קוק כותב בספרו "אורות" שכח עמידתה של היהדות בחו"ל הוא ביחס לקישורה לא"י, וכל מי שהתרחק מזכירת א"י גם נמחק לצערינו ברבות הימים מתולדות עם ישראל. מרדכי היהודי זכה למה שזכה בזכות קישורו לא"י . "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי ... אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם .." הוא תמיד זכר גם כאשר היה יהודי בשושן הבירה שהוא יהודי מירושלים והוא פועל למען ירושלים. כמו נביא שהתחיל להתנבא בא"י – הוא ימשיך להתנבא גם בחו"ל- בתנאי שידבר על א"י בנבואתו.
ואיך קשור כל זה לפרשינו? ראשית אם מרדכי ואסתר משולים לבשמים, אסתר היא הדסה.. ומרדכי -מר דרור [תרגום מרי דכיא].. אזי בפרשתינו גם כן מדברים על סממני הקטורת ואחד המיוחד שבהם הוא הצרי!! הוא ה"אפרסמון" המקראי.  [לא האפרסמון של ימינו] שגדל רק בארץ ישראל בעיקר באיזור יריחו. ועל שמו נקראת העיר - יריחו - על שם הריח הטוב שהביא פרסום לשבח ארצינו בכל העולם עד שהיה חכם אחד בגמרא ור' יהודה שמו שרצה לתקן ברכה מיוחדת על ריחו " בורא שמן ארצינו". [אלא שההלכה נפסקה שגם עליו יש לברך  "בורא שמן ערב" – עיין ברכות מג.] אבל לצערינו גם הסממן הזה שהיה מסמלי א"י - [ ומוזכר בס' יחזקאל [ כז] בשם "פנג"  - יהודה וארץ ישראל המה רוכליך בחיטי מנית ופנג "] – נעלם מאתנו.  הבושם הזה היה יקר מאוד, וכשהרומאים החריבו את הארץ והמקדש השני, הם הרסו את המטעים שהיו באזור עין-גדי ולקחו את השתילים הללו אתם לרומא. על העצים הללו הייתה מלחמה תוך חירוף נפש. וסיפר  הרב מנחם בורשטיין שליט"א, כי העצים הללו נמצאו בערב-הסעודית והגיעו חזרה לישראל. יהי רצון שנכין מהם את הקטורת במהרה בימינו. 
ושנית, יש בפרשתינו את מעשה העגל . ולולא חטא העגל לא גלינו מארצינו ואומות העולם היו מפנות את הארץ מפנינו. וכך כותב הראי"ה קוק ב"אורות".
"לולא חטא העגל היו האומות יושבות ארץ ישראל משלימות עם ישראל ומודות להם, כי שם ד' הנקרא עליהם היה מעורר בהן יראת הרוממות, ולא היתה שום שיטת מלחמה נוהגת, וההשפעה היתה הולכת בדרכי שלום כבימות המשיח"
יוצא שאם לא חטאו בעגל - לא הייתה גלות, לא בבבל ולא בפרס.. ומה היינו עושים ללא חג פורים? איך היינו מסתדרים בלי השמחה המשתה והמגילה משלוחי המנות, ומתנות לאין נכון לו?.....אלא כנראה שהיה לנו אז "פורים" כל השנה...וכפי שמסיים שם הראי"ה קוק:  שבימות המשיח "העולם יתוקן באורח שלום ורגשי אהבה, ונעם ד' יוחש בכל לבב, לענג רוח ולעדן נשמה ולכל בהם תחיה נפש כל חי."
שבת שלום ופורים שמח לירושלמים..
חידה לפרשה
פעמיים מופיעה המלה "מסכה" בפרשה – התוכל לומר היכן?
[פתרון אחרי פרפראות]
פרפראות לפרשה
"ששת ימים יעשה מלאכה".. – המלאכה נעשית מאליה..
ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון.." [לא טז]
ולכאורה למה כתוב יֵעשה [בצירי] מלאכה? היה צריך לכתוב יָעשה [בקמץ]?
 ויבואר על פי מעשה במאיר אנשיל רוטשילד שיום אחד בליל שבת קודש קיבל טלגרף [=פקס של ימיהם...] וכמובן שהוא לא הלך להסתכל כי שבת זה קודש ולא חול, למרות שהוא ידע שמסתמא זה ענינים של הרבה כסף, וכעבור חצי שעה שוב פעם טלגרף וכן כל השבת היו המון טלגרפים, ובמוצאי שבת אחר ההבדלה בין קודש לחול ניגש לראות מה זה. ומה התברר, מדינת רוסיה רצתה המון כלי נשק מרוטשילד שהיה לו בית חרושת לברזל, ובטלגרף הראשון הם אמרו לו שהם מוכנים לשלם על כל כלי לדוגמא אלף דולר, אבל רוטשילד לא ענה להם כיון ששבת, אבל הם חשבו שהוא לא מגיב בגלל שהמחיר שהציעו זול מידי, ובטלגרף הבא הוסיפו במחיר וכן הלאה עד צאת השבת, בצאת השבת חיכה לו סכום אדיר..  וזה מה שהפסוק אומר: יֵעשה מלאכה [מאליה]  אתה רק תעשה את השבת קודש - והשבת תעשה לך את הכל - בלי שתענה ובלי שתעבוד קשה..
האם גם מיץ הענבים של עומר שם טוב "נעשה מאליו"?
עומר שם טוב, ששוחרר משבי חמאס ברצועת עזה לפני כשבועיים, שיתף ברגעי האמונה שחיזקו אותו במנהרות חמאס: "גם במקומות הכי חשוכים, הרגשתי את האור ששלחתם לי". אמו, שלי שם טוב: "השבת לא רק שמרתי עליה – היא שמרה עליי"  עומר שם טוב, שנחטף בשמחת תורה שנה שעברה לרצועת עזה ושוחרר לפני כשבועיים משבי חמאס, סיפר בהתרגשות ל-800 מתנדבות ארגון "קשר יהודי" על ההקפדה שלו לשמור שבת בשבי.
הוא סיפר כי במשך תקופה בזמן השבי הוא קידש בערב שבת. "במשך חמישה חודשים היה לי חצי בקבוק מיץ ענבים, ששימש אותי לקידוש", סיפר שם טוב. "הבקבוק לא נגמר, והמיץ לא התקלקל. זה ממש הזכיר לי את נס פך השמן - סיפור קטן שהראה לי כמה אלוקים טוב וכמה הוא היה איתי".
פתרון לחידה
"מסכה " פעמיים בפרשה - עגל הזהב נקרא "עגל מסכה" - שמות לב ד- ובני ישראל מוזהרים שלא לעשות להם "אלוהי מסכה" שם – לד יז.
דקדוק בפרשה
שימו לב !! אותה מילה בפרשה מופיעה פעמיים – אבל בניקוד שונה!!
מהי המילה? -"העלית"!! בפרק לב,ז : " לך רד.. אשר העלית מארץ מצרים" – העלית- הלמ"ד בצירי. ואילו בהמשך הפרשה בפרק לג,א "לך עלה מזה.. והעם אשר העלית מארץ מצרים.." – העלית- הלמ"ד בחירק.
שבת פרשת כי תשא [ט"ו אדר]
1.זו נקראת "שבת הפסקה" כיון שלא קוראים פרשה מיוחדת מארבע פרשיות.
2.ההפטרה למנהג האשכנזים -(יחזקאל מג) "אתה בן אדם"./ למנהג הספרדים –"וישלח אחאב.. עד ה' הוא האלוקים"[מלכים א, יח' כ']
3.אין אומרים "על הנסים" ובמנחה אין אומרים "צדקתך".
4.[בשבת זו  – בירושלים - מוציאים שני ספרי תורה . בשני קוראים "ויבוא עמלק". וההפטרה שם כה אמר ה' פקדתי.. [בשמואל א טו ב] ואמרים שם על הנסים. ביום ראשון יעשו בירושלים סעודת פורים ומשלוח מנות ]
5.אצלינו - ביום ראשון שזה כבר ט"ז באדר ומצד שני עדיין הירושלמים חוגגים – האם לומר תחנון? יש אומרים שלא לומר. ויש שאומרים תחנון. [העיקר לא לעשות מזה מחלוקת] .ואע"פ שאנו מצפים לנסים בכל יום... בכל מקרה אין אומרים "על הנסים" ביום ראשון לא פה ולא בירושלים...
6. כאמור בפעם הבאה פורים משולש יחול בשנת תת"ה מאחל לכולנו אריכות ימים בנעימים... ובכל פעם שיש פורים משולש – ליל הסדר יחול במוצאי שבת.. שה' יזכנו לאורך ימים ושנים וגם לבוא המשיח שאז יחזרו לקדש חודשים עפ"י בית דין ואז ישתנו הזמנים..
7.מפורים, מונים שלושים יום לפסח ושואלין ודורשין בהלכות הפסח שלושים יום.. והשנה דרשת שבת הגדול תהיה שבת לפני פסח  // שבת הבאה – פרשת פרה!
שואלין ודורשין קודם הפסח שלושים יום!
כבר מחג פורים צריך לשאול ולדרוש מעניני הפסח... והכוונה לדעת הרבה פוסקים ששלושים יום קודם החג יש ללמוד את הלכות החג הלכה למעשה, ואכן גם כיום שלדאבוננו אין לנו את קרבן פסח שהלכותיו מרובים [ ובעזרת ה' אנו מייחלים כבר השנה שנזכה לכך] על כל פנים יש הרבה הלכות גם בזמן הזה שקשורות לביעור חמץ והגעלת כלים מצות ויין ועוד ועוד.. ולכן יש להתחיל ללמוד את הלכות הפסח- וכבר אמרו רבותינו שאם שואלים לפני הפסח, בזכות זה לא יהיה לנו הרבה שאלות בפסח.. 
דבר נוסף. תכנון מדויק והיערכות נכונה, מבטיחים בס"ד את השגת היעד של נקיון הבית מחמץ, בהתגייסות ובשיתוף פעולה של כל בני הבית, ולכן במקביל ל "שואלין ודורשין בהלכות הפסח.. " גם לחסל בפועל את כמויות החמץ שיש בבית. אם זה באכילה של בני הבית עצמם, או מתן לנזקקים.  לא לסמוך על מכירת החמץ [ בחמץ גמור].
אמנם בימינו אין טחינת חיטים, שהרי קונים מצות  מוכנות, וגם הגעלת כלים לא שכיחה כל כך, כיון שלרובם יש מערכת כלים מיוחדת לפסח,  אעפ"כ שואלים ולומדים הלכות פסח, כי יש הלכות נוספות מחוץ לאפיית מצה כגון נקיון המטבח עם כל תכולתו [ כשחלק מהמכשירים משמשים גם לפסח], קניית מוצרים כשרים או הכנתם בבית, הלכות ליל הסדר, ובעזרת ה' גם הלכות קרבן הפסח, שהרי מאמינים אנו בביאת המשיח בכל יום שיבוא. שיהיה בהצלחה!!..
מהלכות שבת/ מהו "תיקון" ומהו "קלקול" בשבת?

1. העושה מלאכה בדרך קלקול והשחתה- מן התורה הוא פטור, ואסר לעשות כן מדרבנן. ולכן הקורע כפתור רפוי מבגדו כדי לתופרו אליו מחדש. חייב, שהרי במעשה הקריעה הוא מתכוון לתקן, אבל הקורע כפתור כדי לקלקל את הבגד-פטור.
2. המוחק כתב או אפילו שירטוט כלשהו כדי לכתוב במקומו -חייב, אבל המוחק כתב דרך השחתה, כגון שזורק מכתב לתוך מים-פטור.
3.  החובל בבעל-חיים ומוציא ממנו דם - אם משום שהוא צריך לו לדם-חייב, ואילו אם נתכוון לחבול בו בלבד- פטור, מפני שהוא מקלקל.
4. ומצאנו שהתירו לנו חז"ל, אף לכתחילה, לעשות מלאכה בדרך קלקול והשחתה, אם אמנם עושה כן לצורך השבת, כגון: לקרוע נייר-עטיפה של מיני מאכל שברצונו לאכלם בו ביום, או לשבור חבית, כדי לאכול את מה שבתוכה.

מקצת הלכות טבילת כלים
1. לקראת פסח מרבים לקנות כלים חדשים ולכן כדאי לרענן את ההלכות הקשורות להלכות טבילת כלים. כאשר קונים כלי חדש מגוי, הכלי מקבל "תקומה" ונעשה בעל חשיבות יתרה, ולכן חייבים לקדשו על ידי טבילה. . הכלל הוא בטבילת כלים : כל כלי מתכות או כלי זכוכית - צריכים טבילה עם ברכה. כלי חרסינה - פורצלן, או מצופים בזכוכית - צריכים טבילה בלי ברכה. כלי חרס או כלי פלסטיק, וכן כלים מאלומיניום או אפי' כוסות או מגשים של מתכת חד פעמי - לא צריכים טבילה. אבל מגשים של תנור אפיה, או מגשים ממתכת שמגישים בהם פירות - צריכים טבילה. קומקום חשמלי וכן מכונת טחינה - צריכים טבילה, ויתייעץ עם מומחים כיצד ניתן להטבילם, ואם אי אפשר, ייגש לחשמלאי מוסמך שיפרק לו את המכשיר שלא יהא ראוי לשימוש ויחזור וירכיב אותו.
2. יש לדעת שיש הבדל בין דין טבילה לדין הגעלה. בהגעלה - אם בישלו בכלי מאכל האוסר את הכלי, נאסר הכלי וכל מה שבשלו במשך כ"ד שעות מסיום הבישול של המאכל האסור. אבל כלי שאינו טבול אינו אוסר את המאכלים שנתבשלו בו ללא טבילה, למרות שלכתחילה בודאי שאין לעשות כן, אבל בדיעבד מה שעשה עשוי ולא נאסר המאכל
3. ואם קנה כלי שהגוי כבר השתמש בו, וזה מצוי אצל בעלי עסקים שקונים לפעמים כלים משומשים.  חייב להגעילו כדין, והכלל בזה הוא "כבולעו כך פולטו", אם שימושו באש ילבנו באש, ואם שימושו בבישול יגעילו על ידי מים רותחים. ואין די בהגעלה, כי זה נועד רק להפליט את האיסור הבלוע בו, אלא צריך אח"כ להטביל את הכלי כדין.
"ספיחים" מפורים
עיר בתימן שקראו בה לפני שנים רבות בט"ו באדר...
הידעתם? שגם בתימן היה מקום שקוראים המגילה רק בט"ו כדין כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון? ובכן כך מובא בספר "הליכות תימן, לגר"י קאפח זצ"ל , שיש ליד צנעא הר שנקרא "נוקום" ובפסגה של ההר ההוא יש שרידים של עיר עתיקה בשם בראש וגם שרידי ארמון על שמו של "שם בן נח" [קצאר סאם אבן נוח] וכשהייתה בימי קדם קהילה יהודית בבראש קראו המגילה בט"ו באדר כי מסורת הייתה בידם שעיר זו הייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון . הרב קאפח מספר שבתור ילד יצא לו לטפס לשרידי העיר ההיא ולראות גם שרידי בתי כנסיות של יהודים עם היכלות. דרך אגב, גם העיר צנעא עצמא בחלקה יושבת על ההר ההוא "נוקום" אבל חומתה מיוחסת לתקופה יותר מאוחרת בהרבה, [אבל עדיין  "חתיכת הסטוריה"]  – החומה נבנתה ע"י מלך ממלכי חמיר שנקרא בשם טג'טכין. תודה לר' עמוס טובי יצ"ו שהפנה אותי למקור הנ"ל. 
הרמ"א: לכל השיכורים – לא לשכוח ערבית!..
כשנפטר הרמ"א [רבי משה איסרליש  ] רבם של קהילות אשכנז והוא רק בן שלושים ושלוש שנים  אמר עליו הספדן ל"ב שבחים, והצטער למצוא עוד שבח כדי להשלים למנין ל"ג, עד שבא זקן אחד ואמר שיש עוד שבח.. שמידי שנה בצאת פורים נהג הרמ"א להתחפש בבגדי עניים, ובכל בית היה מבקש לרחוץ ידיו, ואמר כי עדיין לא התפלל תפילת ערבית, למען יזכרו להתפלל ערבית ולא ישכחו מפני טרדתם!...  [דרך אגב: לעולם ביום שיהיה פורים יהיה ל"ג בעומר וסימנך פל"ג.[פורים ל"ג]]
"פורים משולש" בירושלים - אז בואו נמשיך לשמוח גם כאן...
1.עמלקי אחד פוגש את החבר שלו בעזה. - תגיד לי, אתה לא מפחד שמישהו יבוא לקיים עלינו מצוות מחיית עמלק? - אל תדאג, מרגיע העמלק השני, יש כל כך הרבה עמלקים שהשתחררו, שהסיכוי שימחו דווקא אותנו קטן מאוד...
2.רציתי להתחפש לנשיא טראמפ אבל אמרו לי "תרד מזה" "במצב הקשה של היום לא יפה להתחפש לדבר כל כך מצחיק".. .
3. ילד אחד יושב בכיתה, פרצוף מלא אושר, וכל הזמן דופק על השולחן. שואל אותו המלמד: למה ומדוע?  עונה הילד: התחפשתי לגבאי שדופק על הבימה "אין תחנון !!..".
4. אמא אמרה לי בליל פורים ללכת לישון מוקדם... כי השנה אני מתחפש ל"פרעה בפיז'מה באמצע הלילה" ....
5. עני מרוד בא לגביר שבוע לפני פורים ומספר שהמצב שלו כל כך קשה עד כדי כך שאפילו אינו יכול לקנות כלום לסעודת פורים. אומר לו הגביר: מצויין! אני מחפש אחד כמוך.. אתה ממש "אביון מהודר"! אבל תשתדל שאף אחד לא יתן לך כלום עד פורים ואז אתן לך מתנות לאביונים בשמחה ...
6. שים לב! כשאתה משחיל מוצרים שפג תקפן ב"משלוח מנות איש לרעהו" אל תתפלא שבאותו רגע יפוג גם התוקף של ה"רעהו"....
7. בחנות דגים נתלה שלט:  ניתן להשיג אצלינו זנב של דג לאלו הנוהגים לומר בסעודת פורים 'יהי רצון שיזנבו שונאינו .'
8. אם חרבונא היה יודע שהיהודים ישירו לו "וגם חרבונה זכור לטוב" הוא היה יוצא בשירת "ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב" בתופים ובמחולות ..
9. אבא שולח את מוישי להביא משלוח מנות ל'מלמד' שלו כנהוג..  המלמד מאיר פנים למוישי ואומר לו: אוהו, איזה משלוח מנות יפה, תגיד לאבא שאני לא חושב שזה מגיע לי. עונה לו מוישי: זה בדיוק מה שאמרתי לו...
10. מעשה ביהודי ירושלמי -רבי בן ציון קלצקין שמו , שחמד לצון בפורים והביא משלוח מנות לשכנו - אחד מגדולי ישראל, שהיה מדקדק ומחמיר גדול בהלכה -גלון של נפט... תמה אותו ראש ישיבה נכבד, איזה מין משלוח מנות זה? [כידוע לא יוצאים ידי חובה רק במיני מאכל] השיבו רבי בן ציון בחיוך: 'בגלון הנפט הזה תוכל להשתמש בלי חשש! אין כאן שאלה, לא של מעשרות וגם לא של  טבל ושביעית...'
"רב פורים" השנה הוצף בשאלות קשות.. התוכלו לעזור לו?
1.האם מותר להסתכל בפני מי שהתחפש לרשע ?
2. קרא במגילה "חרבונא" במקום "חרבונה", האם יצא  ידי חובה?
3. האם אפשר להכות ב"המן" ע"י שליח, או שזה מצוה שבגופו שלא מועיל על זה שליחות ?
4. האם אשת מפחידי הפסיקה להיות ארורה אחרי תליית מפחידי?
5. מי שהיתה לו טעות בקריאת המגילה ותיקן תוך כדי שמיעה במקום תוך כדי דיבור, האם יכול לתקן את התיקון תוך כדי דיבור ?
6. נזכר באמצע שמונה עשרה שעדיין לא הרבה בשמחה משנכנס אדר, האם יכול מיד לרקוד באמצע התפילה כדי להרבות בשמחה או שזה מהווה "הפסק"?...