.jpg)
פרשת ויקהל ופרשת פרה
בס"דמבצע "עוז וחרב" - והמורה שנפל וקם...
מסופר על מורה חדש שנקרא ללמד בפעם הראשונה בכיתה של עבריינים צעירים. הוא פסע לכיתה בחשש כבד, ובהיכנסו נתקל בסף הדלת ונפל אפיים ארצה. צחוק פרוע וקריאות גנאי פרצו מפיות התלמידים. לאחר זמן מה, עומד המורה על רגליו ואמר בשקט: זה קורה שנופלים, השאלה היא: האם יודעים איך לקום! - זה היה שיעורינו הראשון! דממה השתררה בכתה. לפתע פרצו מחיאות כפיים כי התלמידים תפסו את המסר...
עם ישראל "ממלכת כהנים וגוי קדוש" שקבלו את התורה בקולות וברקים ואמרו "נעשה ונשמע" עברו משבר גדול בפרשה הקודמת כשקומץ אנשים מהערברב מצליח להשתלט על סדר היום הציבורי ועושה עגל ומחולות וצועק "אלה אלוהיך ישראל" ואין פוצה פה ומצפצף. הורגים את חור [ויש במדרש שהרגו גם שבעים זקנים מהסנהדרין] ואין מוחה כנגדם. יש אפילו מעט מבני ישראל שנסחפים אחריהם אם במעשה אם במחשבה ונראה שיש כאן מעין "הפיכה" שלטונית. כל זה עד שיורד משה מן ההר הערפל המחשבתי המעוות, הבלבול והטירוף במחנה נעלם וכל האספסוף התפזר לכל עבר. משה רבינו חוזר להנהיג את העם ביד רמה טוחן ושורף את העגל אוסף את בני לוי מעמיד בתי דין לדון החוטאים בפרהסיא ,משקה את העם כמי סוטה והמגיפה מכלה את שאר החוטאים, אך כלל ישראל נשאר שבור ורצוץ מעומק החטא.. איך נתנו לדבר כזה לקרות!! אבל כפי הסיפור עם המורה החדש שנפל מלוא קומתו ארצה ושיעורו הראשון הסתכם במלים "קורה שנופלים, השאלה היא: האם יודעים איך לקום!.." כך גם כאן נקרא העם לשוב בתשובה שלמה ולהחזיר את האהבה שבינם לבין הבורא כבתחילה...
וצעד ראשון לחזרה בתשובה הוא לדעת, שאנו לא ממציאים את דרכי עבודת ה' מלבנו אלא הכל בהדרכתו של הבורא מבלי לזוז כמלוא הנימה, ולכן בא "התיקון" בפרשה שלנו, לבנות משכן "כאשר ציוה ה' " ולא כאשר יעלה על דעתו של כל אחד ... ואכן בציווי על הקמת המשכן יש הדרכה מעשית ומפורטת על כל פרט מהמשכן, ארכו גבהו ורחבו והחומרים השונים להרכבתו והכל "כאשר ציווה ה' את משה בהר סיני".
השבת אנו גם זוכים לקרוא מפטיר מיוחד -את פרשת "פרה" - שגם בה מוצאים את הרעיון לעשות את הציווי בלי להרהר אחריו "זאת חוקת התורה" - "גזירה גזרתי חוקה חקקתי ואין לך רשות להרהר אחריה". [במדבר רבה יט ח]
ובעומק הדברים. חטא "העגל", הכניס ספקות בלבבות בקשר לאמונתנו בבורא עולם, כיון שהאדם בחר לו הוא, כיצד לעבוד את ה'- במקום שה' הוא שיורה כיצד לעבוד אותו. והנה, באה פרשת פרה, שמצריכה הרבה אמונה, כיון שטעמה סתום ובשל כך נאמר בתחילת הציווי על הפרה - "זאת חוקת התורה" – חוקה חקקתי ואין לך רשות להרהר אחריה- כדי לחזק את אמונתנו בבורא עולם וציוויו.
ואם חטא העגל הכניס ספקות באמונתנו והביא את המיתה בחזרה לעולם, לאחר שבמעמד הר סיני "אמרתי אלוקים אתם ובני עליון כולכם" שנעשו בני חורין ממלאך המוות - באה פרשת פרה אדומה כדי לחזק את האמונה ובכך לקשור אותנו שוב לחיים. ואכן, על האמונה כתוב: "צדיק באמונתו – יחיה" (חבקוק א, ד), שמקשרת אותנו לחיי הנצח. משום כך, בכח האמונה- לטהר מטומאת מת! וזה סודה של מצוות פרה אדומה.
השבוע, צה"ל פתח במתקפת פתע במבצע שנקרא "עוז וחרב" וממשיך את הלחימה ברצועת עזה ביתר תוקף. "עוז וחרב" - אין עוז אלא תורה שנאמר ה' עוז לעמו יתן.. וובזכות עוז התורה יתן ה' עוז ואומץ לחיילנו היקרים להכות בחרב את האויב עד חרמה והלואי שנזכה לשחרר עוד חטופים. [ דרך אגב, אנחנו היינו אולי קוראים לזה... "מבצע פרה אדומה"! כי כל מלחמה שנועדה לביעור הרע מן העולם כמוה כפרה אדומה שבאדמימותה מביאה בסופו של דבר לגאולה השלמה ולטהרינו מטומאת מת כדי להעלותינו ברינה לבית המקדש בשמחה וששון לקראת חג הפסח..]
נסיים בדברי רבי אהרן מקארלין זי''ע: שצריך להאמין שכשם שנטהרים באפר הפרה סמוך ממש להקרבת הפסח . כמו כן נטהרים בזמן הזה בקריאת פרשת פרה כל אחד ואחד לפי מדרגתו להארת הפסח ולקדושת כל אחד ואחד לפי בחינתו בקדושה '' (בית אהרן, ליקוטים, דף קמד)
שבת שלום ובשורות טובות!
חידה לפרשה
מי בפרשה נעשה בשביל לברוח? [תשובה אחרי פרפראות]
שבת פרשת ויקהל [כ"ב אדר - שבת "פרה"]
1. השבת מוציאין שני ספרי תורה. בראשון קורין בפרשיות השבוע ובספר תורה השני קוראים בפרשת "פרה".[במדבר י"ט פס' א - כב] יש אומרים שקריאת פרשת "פרה" היא מן התורה. לא מעלין קטן למפטיר והפטרה.
2. ההפטרה לשבת פרה- ביחזקאל [לו,טז] "ויהי דבר ה' אלי לאמור.." [אין אומרים אב הרחמים].
3.ביום ששי הקרוב - כ"ח אדר - מעבר לשעון קיץ!!! שימו לב לזמני כניסת השבת ויציאתה. לכווין אורות ומזגנים כפי 'מורה השעות' החדש...
4. יום חמישי – כ"ז באדר- כיון שרבים נוהגים לא לעלות לבית העלמין בחודש ניסן, לכן מי שיש לו יום זכרון בחודש ניסן - עולה לקבר יקירו בערב ראש חודש. והשנה בגלל שערב ר"ח חל ביום שבת - רצוי להקדים ליום חמישי. [או ביום ששי בבקר]
5. שבת הבאה שבת פרשת "החודש".
עליה לקבר בחודש ניסן -מאת הרה"ג הרב יעקב רוז'ה שליט"א
בעניין זה מצינו מנהגים שונים.
א. בשו"ת מלמד להועיל חלק ב' (יורה דעה) סימן קמ"ה כתב: "על כן נראה מי שלא הלך על הקבר בערב ר"ח ניסן ויש לו יאהרצייט בניסן, יש להתיר לו לילך בניסן, אך לא יאמר כל התחנות שאומרים בשאר ימות השנה אלא תחנת ההשכבה או תחנה של יאהרצייט הכל לפי הענין".
ב. בספר גשר החיים (עמוד ש"ז) כתב:"ואפילו בחודש ניסן עולין לבית הקברות ליארצייט ולשלושים ולשבעה לומר שם מזמורי תהילים לעילוי נשמת והקדיש אלא שאין אומרים ההשכבה".
ג. בספר חיים וחסד (עמוד ש"מ) (הרב שמואל פנחסי) כתב:"מותר לעלות בחודש ניסן לקבר הנפטר כשחל יום שבעה או שלושים וכן יום פקודת השנה בימים שלפני החג או אחרי החג".
ובהערות שם: "הרב משה אמריליו בשו"ת דבר משה (יו"ד סימן י"ח) התיר לעלות בחודש ניסן ושכן עשו מעשה גדולי ישראל לעלות אחר הפסח לציון קבר אביהם".
ד. בספר נפש כל חי (עמוד קי"ג) (הרב יצחק רצאבי) כתב: "כי בכל חודש ניסן רבים נוהגים להתיר".
ה. בספר מועד לכל חי (עמוד קי"ח) (הרב אליהו ביטון) כתב:"יש שנהגו שאין עולים לבית הקברות כל חודש ניסן, ויש שמקילים בזה ובמקום הצורך המקל בזה יש לו על מה לסמוך. ובפרט אם זה לצורך אזכרת השבעה השלושים ואזכרת השנה".
ו. . בספר נטעי גבריאל (עמוד תר"ח) (הרב גבריאל ציננער) כתב:"יש שאין הולכים להתפלל על הקברים בחודש ניסן מפני שהם ימי רחמים ולכן מי שיש לו יארצייט בחודש ניסן הולך שם בערב ראש חודש ניסן. ומכל מקום, אם לא הלך בערב ראש חודש ניסן, אפשר לילך ביום היארצייט, אך לא יאמר התחינות שאומרים בשאר ימות השנה. ויש אומרים דביום היארצייט של אבותיו וכל שכן על קברי צדיקים מותר לילך להתפלל בחודש ניסן".
להלכה למעשה:
א. אם חל סיום שבעה או שלושים או יום השנה בחודש ניסן, לדעת רוב הפוסקים מותר לעלות לבית הקברות אך יש לקצר באמירת התפילות. [הערה שלי: אבל בשאר השנים אם חל יום הזכרון בחודש ניסן – רבים נוהגים להמנע מלעלות בחודש ניסן ויעלו ביום חמישי הקרוב או ביום ששי בבקר. והתימנים נוהגים להקל. ]
ב. בימי חול המועד אסור לעלות לבית הקברות.
ג. יש מתירים לעלות לקברי צדיקים בחול המועד לצורך תפילה על חולה.
*[הרב יעקב רוז'ה – רב העיר בת ים, רב ארגון זק"א תל אביב, וחבר הרבנות הראשית]
פרפראות לפרשה
1."וביום השביעי יהיה לכם קודש" [לה,ב]
נאמר במשנה הראשונה במסכת שבת: "יציאות השבת- שתים שהן ארבע.." והרמז בזה, שכל מה שמוציא אדם לכבוד שבת, ישולם לו בכפליים: אם הוציא שתיים – יקבל ארבע...
2." וישם את פרוכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר ציוה ה' את משה" !
באחד מבתי הכנסת בארה"ב תלו על ארון הקודש פרוכת שהיא למעשה שתי פרוכות, עליהן היה רקום הפסוק: "אני אעביר", כשהאות ע' - חציה על הפרוכת הימנית וחציה על השמאלית . נשאל מרן הגאון רבי משה פיינשטיין, מה יעשו בשבת ? השיב רבי משה: הנה אין בזה איסור, אבל מכל מקום יש אולי חשש קטן לדעת הלבוש, לכן לכתחילה בערב שבת ירחיקו מעט את שתיהן זו מזו. ובדיעבד, אם שכחו, אין לחוש כלל . ובכלל, אין לעשות פרוכת כזו של שתי פרוכות אף בלא האותיות המחוברות', כי הוא שינוי ממנהג ישראל שמעולם היו עושים פרוכת אחת על כל רוחב הבנין, לכן גם בפרוכת שעושים בארון קודש עושים פרוכת אחת, ועליהם לחברם לפרוכת אחת! (שו"ת "אגרות משה " או"ח ח"ד מ' כ "ב)
*פתרון לחידה
"ויעש את הבריח התיכון לברוח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה" [שמות לו:לג]
פרשת פרה
בשבת זו אנו קוראים פרשת פרה, שכן בסמוך לניסן מיד לאחר הקמת המשכן קיימו בני ישראל מצוות שריפת הפרה כדי שמן האפר שלה, יזו על הטמאים שנטמאו בטומאת מת, ויטהרו ויוכלו לקיים את מצוות הפסח בזמנו.
אמרו חז"ל: תשע פרות אדומות נעשו מימות משה רבנו ועד חורבן בית שני. וכשיבוא משיח צדקנו במהרה בימינו הוא תהי'ה שריפת הפרה העשירית. עם זאת צריך לציין, שבכל אפר פרה שעשו ויעשו- מעורב בו, גם אפר הפרה של משה רבינו.
במסכת חגיגה [כה.] נאמר, שגם לאחר חורבן בית המקדש, נשמר אפר הפרה והיו רבותינו נטהרים בו מטומאותם, וטהרתם באפר הפרה - אומר החיד"א - סייעה בידם בהשגת צפונות התורה בנגלה ובנסתר, ואף בימי האמוראים נטהרו באפר הפרה , כמו שכתוב: "חבריא מדכן בגלילא" (שם מסכת חגיגה) . והוסיף החיד"א בדבריו, גילוי נפלא :" ובזה נבין כיצד היו האמוראים כ"כ קדושים. ועתה, גם ימצא מי שרוצה להתקדש ,לפרוש מדרכי העולם, אף שיטרח טורח גדול לא יעלה בידו. כי הטומאות, חדשות גם ישנות, בעוכרנו. ואני בעניותי, פשיטא לי שרבינו האר"י זצ"ל היה נטהר באפר פרה ע"י אליהו הנביא זכור לטוב, ואז נחה עליו רוח הקודש להפליא. והגם, שלא ראיתי כתוב רמז מזה ולא שמעתי, לבי אומר לי, שהרב זצ"ל [=האר"י הקדוש], היה מעלים הדבר בהעלם נמרץ לרוב ענוותנותו"!!
ההכנות לחג הפסח (המשך משבוע שעבר)
1)בעוד כשבוע, החל מראש חודש ניסן ניתן יהיה בעזרת ה', לבצע "מכירת חמץ" באמצעות הרבנות המקומית. [המכירה עצמה תתבצע השנה בערב שבת יום לפני ערב פסח].
2) גם מי שמתכונן למכור את חמצו באמצעות הרבנות, אנו ממליצים : לא להשאיר חמוץ גמור! כגון פסטות למיניהם, קמח, מוצרי טבעול, וופלים וכדו'. ניתן להשאיר רק דברים שיש בהם חשש תערובת חמץ ואותם למכור כגון: תבלינים, קטניות לא בדוקות, ריבות וכדו'.
3) משום כך, רצוי שעקרת הבית תתכנן כבר עתה כיצד "לחסל" את הכמות של החמץ הגמור שנשאר בבית, כך שלקראת פסח לא יישאר כמעט, חמץ גמור , כי צריך לדעת שמכירת חמץ תוקנה לכתחילה עבור "הפסד מרובה" כגון לבעלי חנויות מכולת, מחסני מזון וכדו' .
4) כדאי ורצוי שכל אחד ימכור את החמץ שברשותו, גם אם אינו מתכוון להשאיר שום פירור של חמץ והסיבה היא : א. שמא בכל זאת נשאר לו חמץ והוא לא מודע לכך, ב. כי יש אומרים שאם כספו מושקע במניות של חברות של חמץ (כגון: אוסם, תלמה וכדומה) הוא מחוייב למכור גם חמצו זה.
5)לידיעת אלו המחזיקים ברשותם בעלי חיים: יש לדאוג כבר מעתה לתחליפי מזון שאינם מכילים חמץ לבעלי החיים הנמצאים ברשותו, כגון: כלבים, דגים וכדו', כיוון שאיסור חמץ כולל גם איסור הנאה מחמץ, ואם בעלי החיים שברשותו אוכלים חמץ , הרי הוא נהנה בעקיפין מן החמץ.[ דרך אגב, כל השנה יש לדאוג שאוכל כלבים וכדומה לא יכלול רכיבי חלב ובשר יחדו, כיון שגם באיסור זה יש איסור הנאה בבשר בהמה שבושל יחד עם חלב].
6) רצוי ומומלץ לתכנן כבר עתה כיצד משלימים את עבודות הנקיון וההכשרה לפסח ולא להשאיר את "הלחץ" לימים האחרונים , לכן כדאי לנקות את החדרים הרחוקים מהמטבח תחילה, כגון: חדרי השינה וכדו' וכל חדר שמנקים כותבים "כשר לפסח" ולא מכניסים לשם יותר חמץ! (ואם בודק את החדר שניקה לאור הנר [ללא ברכה!] , פטור הוא מלבודקו שוב, בליל ארבעה עשר בניסן!)
7) השנה, בעזרת ה', יחול יום טוב ראשון של פסח במוצאי שבת, ושביעי של פסח יחול ביום שבת ויש להערך בהתאם, ובעזרת ה' נכתוב על כך בשבועות הקרובים.
מהלכות שבת
"אִלְמַלֵי מְשַׁמְּרִים יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן - מִיָּד נִגְאָלִים" (שבת קיח')
מבוא למלאכת הבורר
מלאכות זורה, בורר ומרקד הן מט"ל אבות מלאכות האסורות מן התורה בשבת. על אף שמהות מלאכות אלו היא הפרדת פסולת המעוברת באוכל, ממנו, וענינן דומה זה לזה, מנו אותן בשלוש אבות, מפני שכל מלאכה שהיתה בעבודת המשכן מונין אותה אב מלאכה בפני עצמו.
א. הזורה – כדי להפריד את התבואה מהקשים והמוץ זורים אותה ברחת לרוח, והקש והמוץ שהם קלים נפרדים מגרעיני החטים. גם הנוטל בידיו תבואה המעורבת במוץ שלה ונופח בפיו להסיר המוץ ממנה, אסור מן התורה משום זורה, שכל הפרדת פסולת מאוכל ע"י רוח הרי היא בכלל זריה. ומכל מקום בדברים שלא שייך איסור בורר לא שייך איסור זורה.
ב. הבורר – אחר פעולת הזריה יש צורך לברור את החטים מהצרורות המעורבים בהם ופעולה זו נעשית על ידי לקיחת הצרורות מתוך החטים "ביד". מלאכת בורר היא מן הקשות שבט"ל מלאכות האסורות בשבת, ויש בה הרבה פרטים וחילוקים.
ג. המרקד – אחר טחינת הקמח צריך לנפותו מן הסובין המעורבים בו, פעולה זו נעשית על ידי הרקדת הקמח בנפה, באופן שהקמח יוצא מהנפה ונשארים בה הסובין. לפי דעת רבנו חננאל (שבת עד.) כל ברירת פסולת מתוך אוכל הנעשית בכלי שייכת למלאכת מרקד, ומלאכת בורר היא דוקא בורר ביד. אולם לדעת רש"י (שבת קלח.) ועוד ראשונים, הבורר אוכל מתוך פסולת ע"י כלי באופן שהאוכל נשאר בכלי והפסולת יוצאת ממנו, הרי הוא אסור משום "בורר". ואם הפסולת נשארת בכלי והאוכל יוצא ממנו הרי זה אסור משום "מרקד" ועיין להלן בסעיף טל ובהערות שם.
למלאכות אלו יש שעור, והוא, שעור גרוגרת, כלומר, שבכדי להתחייב צריך לזרות או לברור או לרקד "אוכל" בשעור גרוגרת. ואם זרה או ברר או ריקד אוכל פחות משעור זה, פטור מחטאת.
תן חיוך
1.אַחַת מל"ט אבות מְלָאכוֹת בשבת – "הָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִים" אוֹ בִּלְשׁוֹן יָמֵינוּ "הַהוֹרֵג שְׁנֵי חותִ'ים" וטראמפ השבוע "תפר" וקבר הרבה חות'ים ועשה מלאכות הרבה .. יישר כח! יישר כוחך ששברת!.. אם תמשיך ככה עוד תגיע רחוק...
2. בן גביר חזר לממשלה ומתלבט האם לברך שהחיינו או שמא אין זה דבר שמתחדש רק פעם בשנה...
3.באחד ה'סופרים' הודעה ללקוחות: כיון שהשנה יתכן מחסור לאחר הפסח במוצרים של קמח "שנאפה לאחר הפסח" ניתן כבר עתה לקנות "מוצרים עם קמח שנאפה לאחר הפסח"..
4. בבית כנסת ל'מהירי לכת' הציבו שלט ליד עמוד התפילה: "בבית כנסת זה מוגבלת מהירות החזן למאה מלים בדקה"!...
5. חכמה בגויים תאמין! באיסלנד ציירו אשליה אופטית של מעברי חציה תלת ממדי כדי לגרום לנהגים לעצור לפני מעברי חציה. וזה הצליח!.. [תחשבו על רעיונות לבלום אנשים גם בנושאים אחרים באמצעות תלת מימד...]
6. חכמה ביהודים - כל שכן תאמין!!... הילד: אמא! לכבוד שבת פרה אדומה, תקני לי בבקשה בדרך טבלת שוקולד פרה + במבה אדומה!...