פרשת ויקרא

בס"ד
מי זכה לשרת "בפנים" ומי נשאר "בחוץ"..
בסייעתא דשמיא השבת אנו מתחילים חומש חדש – חומש ויקרא. ובפרשתינו,  אחרי שקראנו בסוף הפרשה הקודמת כי שכן כבוד ענן ה' על המשכן ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד הנה כי כן יוצאת קריאה מאהל מועד אל משה להכנס פנימה.  זכה משה להיקרא אל אוהל מועד וזכה לשמוע את קול ה' מידבר אליו מבין שני הכרובים. ובפרשיות הבאות אנו בעזרת ה' נקרא על אהרון ובניו שהם הנקראים לשרת בקודש מכל ישראל , ולהקריב קורבנות, ובמיוחד ביום היחיד והמיוחד - יום הכיפורים - להכנס לפני ולפנים ולהקטיר קטורת "והבית ימלא עשן". בחומש הבא – חומש במדבר - נפגוש גם את חינוך הלווים לעבודתם לשירה ולזמרה באוהל מועד ואיך סדר נשיאת המשכן על ידי בני לוי בעת המסעות. ומה עם כל שאר ישראל? חטא העגל גרם לנו ריחוק ולמרות הסליחה עדיין נשאר רושם ולכן אלו – שאינם כהנים ולווים-  נשארו בחוץ.. הנחמה פורתא - שלעתיד לבא כשלא ישאר שום רושם מחטא העגל וכבר לא תהיה הגזירה "וביום פקדי ופקדתי" אז תהיה שוב ל"בכורים" זכות לשרת בקודש פנימה בלי לגרוע מעבודת הכהנים והלווים..
אם כן ראינו חלוקה בתוך בני ישראל מי זכה להיות יותר פנימה קרוב אל גילוי השכינה ומי במעגל השני ומי במעגל השלישי.. האם כך יש חלוקה בבעלי החיים שחלקם זוכים לעלות על מזבח ה' וחלקם נשארים בחוץ?...
אכן כך הדבר. למשל אתה לא תמצא על מזבח ה' בהמות טמאות כמו הסוס והחמור.. אפילו שהחמור הבכור יש לו ניצוץ קדושה שצריך לפדות אותו בשה.. אתה לא תמצא בבית ה' חיות טמאות ואפילו.. לא חיות טהורות! גם הצבי והאייל וחבריהם הטהורים לא נבחרו לכפר על האדם. אז מי כן נבחר? מי הצליח להכנס בפנים?...הבהמות הטהורות בלבד והם שלושה מינים של בעלי חיים: פרים העזים והכבשים. ובעופות לא התנגול ולא הברווז אלא התור והיונה.. רק אלו זכו לעלות על מזבח ה' להיות קורבן-ריח ניחוח לפני ה', ולכאורה מה "אשמות" החיות [והעופות הטמאים]  שלא יעלו על מזבח ה'? וכי גם הם שמעו אי-פעם את הקריאה "מי לה' אלי"  ולא באו?.. "הבן איש חי" בדרשותיו מביא שלושה טעמים מדוע באמת "החיות" נשארו "בחוץ"!
הטעם הראשון- כיון שהחיות אינן מצויות במקומות יישוב, לא הטריח הקב"ה את האדם לצאת ליערות ולמדבריות כדי להביא קורבן, אלא מן הבהמות המצויות במקומות יישוב.
 הטעם השני- כתוב בקוהלת (ג,טו) "והא-לוקים יבקש את נרדף! ובהמה יותר נרדפת מהחיה, לכן בחר הקב"ה דווקא בה ולא בחיה שבדרך כלל היא הרודפת.
הטעם השלישי- החיות, מטבען הן יותר "גסות רוח" ושחצניות  מן הבהמה, לפיכך בחר הקב"ה בבהמות. [כנראה גם בחיות הטהורות דבק שמץ של שחצנות אחרת היינו מגדלים צבאים בחצר הבית..אבל הם לא מקבלות מרות..]
מוסיף הבן איש חי, בשם המפרשים, שאף שנאמרו בזה שלושה טעמים, מכל מקום הטעם העיקרי הוא הטעם השלישי. הראיה לכך, שגם לעתיד לבוא, כשהחיות תהיינה מצויות בקרבת מגורי בני האדם, וגם לא תהיינה רודפות, אלא אדרבה "וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ" (ישעיה יא) עדיין לא יוכשרו החיות לעלות על גבי המזבח, ומדוע? כי עדיין תהיה להם "גסות רוח" מסויימת...
משום כך נאמר על אותה תקופה עתידית "לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה" (אלו הבהמות, שלבם נשבר ונדכה יותר.. וגם היונה פושטת צווארה לשחיטה..) וממשיך המשורר בתהלים ואומר: "היטיבה ברצונך את ציון, תבנה חומות ירושלים, אז תחפוץ זבחי צדק, עולה וכליל, אז יעלו על מזבחך פרים", אם כן, גם לעתיד לבא, כשה' יבנה את ביהמ"ק וחומות ירושלים - עדיין יעלו רק "פרים", [וכן עזים וכבשים].
תארו לכם, כשיבואו למשל לקחת את הכבשה "לבנה" לקרבן פסח, ישאר האריה המסכן עם עיניים דומעות, שלא זכה להיות "ראשו על כרעיו ועל קרבו" בתוככי ירושלים הבנויה, בצלחתו של היהודי וגם לא לעלות ולהתקדש להיות קורבן לה'...
מה זה אומר לנו? אולי שלושת הטעמים רומזות לנו איך אנחנו צריכים לגשת אל הקודש..איך נהיה רצויים לפניו יתברך.
האחד- לא להיבדל ממקום יישוב!... תהיה דעתך מעורבת בין הבריות.
 השני - עדיף שתהיה מן "הנרדפים" ולא מן "הרודפים" - מן "הנעלבים" ולא מן "העולבים" שומעים חרפתם ואינם משיבים!
השלישי – "גסות רוח- ממך תרחיק. וענווה- לא תזיק"..
לסיום.  הבה נייחל שעוד השנה הזאת ובחודש הזה הבא עלינו לטובה, נזכה לעלות לרגל לירושלים הבנויה, ובהם נזכה שיעלו "זבחי צדק" גדי או כבש לקרבן הפסח  ע"י "ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ"!!
חידה לפרשה
איזה תבלין חייב לערב בקרבן מנחה ?
שבת פרשת ויקרא [ז ניסן]
1.השבת מתחילים בסייעתא דשמיא את – חומש ויקרא – וההפטרה: "עם זו יצרתי לי" [ישעיהו מג:כא] נוהגים לקרוא בכל יום את פרשת הנשיאים וביום שבת נשיא לבני אפרים.
2.נוהגים לדרוש בשבת זו את דרשת שבת הגדול  [מוקדמת] במקום הדרשה בשבת הבאה שהיא ערב פסח. במנחה של שבת אין אומרים "צדקתך". ברכת הלבנה למי שעדיין לא בירך – ממוצאי שבת!  
3. ביום חמישי בבקר יש נוהגים תענית בכורות מוקדמת ויש שאומרים כיון שאי אפשר השנה בגלל יום שבת אז נדחה לגמרי ופטורים. לאלו שכן נוהגים להתענות עושים סיום מסכת ביום חמישי בבקר ופוטרים אותם מהתענית..
4.לא לשכוח לעשות מכירת חמץ. אין לקנות אחרי פסח ממי שלא עשה מכירת חמץ.
5.ביום חמישי בערב
ביום חמישי בערב, בצאת הכוכבים – [19:15] בדיקת חמץ! לא להתעצל בבדיקה! כל המקומות שיש חשש שהכניסו חמץ – יש לבדוק! ארונות, מרתפים וגם המכונית! לשים לב לארון החשמל בחוץ גם תיקים וכיסי הבגדים, אם כובס הבגד א"צ לבדקו.(וכן בחדרים וארונות שנבדקו בערבים לפני כן ונסגרו יפה, ולא הכניסו שם חמץ – אין צורך בבדיקה) בברכה אחת בודקים הרבה חדרים והרבה בתים! הברכה – אקב"ו "על ביעור חמץ" ואח"כ יבטל ג' פעמים "כל חמץ ושאור הנמצא ברשותי שלא ראיתיו ושלא ביערתיו – יהיה בטל וחשוב כעפר הארץ", יש נוהגים לפזר 10 פתיתים ויזהרו שיהיו פתיתים קטנים וסגורים. את שאר החמץ שרוצים לאכול– יש להצניע ולשמור, טוב ליטול ידיו לפני ברכת הבדיקה, אם האיש לא בבית – ימנה אחד מבני הבית הגדולים..
6. יום שישי – (י"ג ניסן) – שורפים את החמץ (להשתדל עד 11:20). ואם לא הספיק - ניתן לשרוף עד כניסת השבת. משאירים חמץ לשבת מה שנחוץ. והחסידים היו משתדלים בעצמם לשרוף החמץ. קודם ישרוף ואח"כ יכול להוסיף נפט, או שישים נפט רק על הקרשים ולא על החמץ, כדי שיקיים מצוות ביעור חמץ ע"י שרפה ולא ע"י פסילת האוכל בנפט. לפני השרפה – יחתוך הלחם לחתיכות, שתשלוט בכולם האש.  
7.ינקה את כלי החמץ ויצניעם, יגעיל הכלים  ויטביל כלים תוצרת חוץ. אין מבשלים שבת הבאה מאכל שיש בו קמח של חמץ (למשל ג'חנון וכובאנה).
8.בשבת שלפני פסח רצוי להשתמש בכלים חד פעמיים, ויבשל בסירים הכשרים לפסח ויערה לכלים חד פעמיים [רצוי חד פעמי שמתכלה..] ולא לתוך כלי חמץ. יקנו פיתות מע"ש בשביל סעודת ליל שבת וסעודת שחרית. ואחרי שיסיים יזרוק הכל לפח ויבטל את החמץ "כל חמירא.."
דקדוק בפרשה    - השין השמאלית שבפרשה! 

1. ספר ויקרא פרק א (י) וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן הַכְּשָׂבִים ..- כשבים ולא כבשים!
2. ספר ויקרא פרק ה  (ו) וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לה' עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא נְקֵבָה מִן הַצֹּאן כִּשְׂבָּה ..- כשבה ולא כבשה!
3. ספר ויקרא פרק ב  (יד) וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לה' אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל ..- גרש בשי"ן שמאלית.
4. ספר ויקרא פרק ב (טז) וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ מִגִּרְשָׂהּ ..- מגרשה שי"ן שמאלית.

פרפראות לפרשה
וקרבו כרעיו ירחץ במים (א,ט)
בקרבן השור כתוב "קרבו וכרעיו"- היינו קרביו וכרעיו שלו, ואילו בקרבן הצאן כתוב: "והקרב והכרעיים ירחץ במים והקריב הכהן.." (לקמן פס' יג) למה לא נאמר גם כאן "וקרבו וכרעיו"?    טעם החילוק- בהמה דקה אינה עובדת.  היא רועה בשדות זרים ומאכלה בדרך כלל מן הגזל, ממילא, התורה אינה מייחסת את קיבתה אליה. מה שאין כן בהמה גסה, העובדת כל היום ואינה גוזלת, לכן נאמר בקורבנה "קרבו וכרעיו", כי אכן שייכם הם לו ואינם גזולים. [מתוך ס' אזניים לתורה]
וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה".. [ויקרא ב א]
רש"י - ונפש כי תקריב - לא נאמר "נפש" בכל קרבנות נדבה אלא במנחה מי דרכו להתנדב מנחה? עני - אמר הקב"ה: מעלה אני עליו כאלו הקריב נפשו:
*כששאלו את הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל מדוע קרא לספרו ההלכתי בשם "מנחת שלמה"? ענה:  לא "חכמת שלמה" ולא "תורת שלמה" יש כאן – אלא "מנחת שלמה" , כי מנחה יכול להביא גם עני..
כשרות מוצרים לפסח
1. מזון לחיות מחמד : ברצוננו להסב את תשומת לב הציבור כי מאכלים לכלבים וחיות מחמד עשויים להכיל חמץ גמור ועל כן יש ·להקפיד ולרכוש מזון לפסח אשר נבדק ואושר ע"י רבנות מוסמכת שהוא נקי מרכיבי חמץ. או במלים אחרות: "לא מכיל חמץ".
2. שמן זית מעורב: ברצוננו להסב את תשומת לבכם כי בשווקים מסתובבים "שמני זית מעורבים" הנושאים את הכיתוב "כשר לפסח" · מבלי לציין כי הנ"ל מכיל קטניות. לעיתים מזומנות אף נושאים ציון כשרות מזויף. ניתן לזהות כי המוצרים הנ"ל מכילים שמן סויה על פי מחירם הנמוך . כמו כן בתבלין הפפריקה האדומה לפעמים מערבים בו שמן סויה (קטניות) מבלי ידיעת הצרכנים.
3. תירס גרוס וקמח תירס : הואיל וגרגירי התירס עשויים להכיל חיטה או שעורה ,ולאחר הגריסה והטחינה לא ניתן לבוררם, על כן הנוהגים לצרוך אותם בפסח , להקפיד לבשל , לטגן או לאפות את המאכל לפני הפסח ובכך החמץ – אם במידה וקיים, יתבטל לפני הפסח.
4. עדשים אדומים: רוב סוגי העדשים האדומים המיובאים ארצה מעובדים עם שמן צמחי ועוד דברים אשר מקורם עלול להיות בהחלט עם תערובת חמץ ועל כן אין לעשות שימוש בעדשים אלו אף לנוהגים לאכול  קטניות. אלא אם כן כתוב עליהן במפורש "כשר לפסח".
5. שימו לב!! בקשר לעוגיות בוטנים, קוקוס, אגוזים, שקדים: יש לדעת כי קיימים יצרנים המייצרים בימים אלה עוגיות אלו כאשר בחלקן הן מכילות קמח מצה אך הייצור הוא חמץ גמור. כל המבקש לרכוש עוגיות אלו עבור שימוש בפסח יבדוק תחילה כי מסומן במפורש "כשר לפסח" על מנת לא להיכשל במהלך החג.
6. דיו המוחתם על גבי הבשר : חלק מהדיו המוחתם על הבשר בארץ מכיל תמצית תירס הממתיקה את הדיו. לכן, מי שמקפיד  לא לאכול בפסח דברים המופקים מקטניות עליו לקלף את החותמת לפני הבישול.
עוד מהלכות הפסח

1. מצה עשירה בפסח – האשכנזים החמירו, והספרדים מקילים, אך כיום עוגיות מצה עשירה הנמכרת בשוק ובמכולת יש שהחמירו בהם, כיוון שקשה מאד מבחינה טכנית שלא התערבבה טיפת מים בתערובת, וכן כל מיני תוספות שיש מי שכתב שאוסרים את התערובת והופכים אותה לחמץ.
2. תכשירי ניקוי וקוסמטיקה – אינם צריכים הכשר לפסח, חוץ מדברים הבאים במגע עם הפה, או עם הכלים, כגון משחת שיניים, שפתון, נוזל לניקוי כלים (יש מחמירים גם בקרמים למיניהם הבאים במגע עם עור הגוף, ותע"ב).
3. תרופות – כדאי לברר מבעוד מועד את כשרות התרופות שצורך, ובמיוחד סירופ לילדים. וכיום ברוב רובם של התרופות יש תחליפים כשרים לפסח. ואם אין - יעשה שאלת רב.
4. יש להתמקד בהכשר המטבח, השיש הכיורים, תנור האפי'ה, המקרר, המדיח, מיקרוגל, פלטה חשמלית, מיקסר, ארונות מטבח וכדו'. (ומה טוב אם אפשר שחלק מהכלים יקנה חדשים לכבוד החג ויחסוך מאתו את הכשרתם ).
5. את ה"וונטה" שלשם נשאבים האדים של הבישולים כל השנה, יש לנקות עד מקום שידו מגעת, לרסס בחומר מפגל שם ואח"כ לכסות בכיסוי את מקום הפתח של ה"וונטה" כגון: בנייר אלומניום.
6. לא לשכוח להטביל כלים חדשים תוצרת חו"ל במקווה של טבילת כלים!
7. להיערך מבעוד מועד, במצות יד שמורה, או מכונה שמורה, לליל הסדר, וכן ביין כשר לפסח (והספרדים – ביין לפי הב"י – דהיינו רוב יין), כמו כן בירקות חסה, כרפס וכדו' של חברות קטיף ללא חרקים וטוב לשטוף היטב ולהשרות בסבון. תזכורת: להשתדל לא לומר: בשר זה לפסח. אלא לחג וכדו' . את הפיתות המצות השמורה [וכן שאר דברים כגון בשר קפוא וכדו']  להוציא מההקפאה בצאת השבת או לפחות מהשקיעה ולא להכין שום דבר משבת ליום טוב..

מהלכות הגעלת כלים
הכלל: כבולעו- כך פולטו", ישנם ארבעה דרכים לבליעת חמץ: 1. ע"י אש בלי מים, 2. ע"י בישול, 3. ע"י שהיה ארוכה של החמץ בכלי, 4. ע"י שהיית חמץ חריף בכלי. וכיון שדיני הגעלה מרובים ומורכבים יש לשאול את הרב לפני כל הגעלה, כמו כן צריך לדעת שיש כלים שלא מועילה להם הגעלה, אם מחמת שעשויים מחומר שבולע, ולא פולט, כמו חרס וכדו' או מפני שחושש להגעילם כראוי פן יתקלקלו. על כל פנים נציין כאן כמה דברים לפני שאדם מביא את כליו להגעלה הציבורית. הבא להגעיל כלי שנאסר, משפשף ומנקה אותו היטב ומשגיח שלא יהא דבוק בו שום דבר, שאם לא כן לא יפלטו המים הרותחים את האיסור שמתחת ללכלוך הדבוק בסיר. היו חריצים בכלי, אינו יכול להכשירו, מפני שאי אפשר לנקר היטב בכל החריצים.
אם מכשיר כלים בבית צריך לדעת איך להכשיר- מביא כלי גדול וממלא בו מים, עד שיכסו המים את הכלי שרצה להכשיר. בזמן ההכשרה צריכים המים לרתוח. כששמים את הכלי הקר לתוך המים הרותחים, מתקררים קצת המים החמים, ולכן צריך להשהותו בתוך החמין עד ששוב יתחילו לרתוח.

כלי של היתר, שתחבו לתוך כלי של איסור, ובלע ממנו, אף על פי שרק קצה הסיר נכנס לתוך הכלי האסור, נאסר כל הכלי, שהבליעה של איסור שנכנסה בקצהו הולכת ומתפשטת בכולו. וכשהוא מכשירו, מטבילו כולו במים הרותחים: קושר בו חוט ומשקעו כולו במים, או דוחפו למים בדרך אחרת.

לא היה הכלי שמכשירים בו גדול כל כך שיוכל להכניס בו את הכלי שנאסר, מכשיר אותו לחצאין: תוחבו למים הרותחים עד המקום שנכנס ומוציאו וחוזר ומכניס את הצד השני.
אם אין כלי שאפשר להגעיל בו, ממלאים מים בכלי שנאסר, ומעמידים אותו על האש, מחממים אבן או ברזל ומשליכים לתוך המים הרותחים, והמים עולים על דפנות הכלי ומגעילים גם את עובי הדפנות מלמעלה
טבילת כלים - יש לזכור להטביל כלים חדשים הבאים מחו"ל, או אף כלים מתוצרת ישראל שנקנו מסוחר גוי, (כלי זכוכית ומתכת – טבילה עם ברכה. / פלסטיק ופורצלן – טבילה בלי ברכה ויש מקילים ללא טבילה כלל / כלי חרס ועץ אינם צריכים טבילה.) אם צריך להגעיל את הכלי שבלע איסור והוא קנה את הכלי הזה מגוי -אז יגעיל ואחר כך יטביל.
תן חיוך
1. השנה יותר קל להכין הגדה של פסח מצויירת משום שאחרי מה שעברנו בשנה וחצי האחרונים עם כל התחקירים והשאלות, אין כבר "תם" ואין גם "מי שאינו יודע לשאול"...
2. בעיצומם של ימי 'בין הזמנים' פרסם אברך מסויים מודעה מאירת עיניים: "בשבח והודיה לבורא עולם אני שמח ונרגש לבשר שסיימתי לעבור על כל התלמוד הבבלי ועל כל התלמוד הירושלמי, גם משניות עם פירוש רבינו עובדיה מברטנורא וארבעת חלקי הטור ושלחן ערוך! אני רוצה להודות לאשתי שיום ולילה דחפה אותי לזה . כעת אני עובר לנקות את החלק השני של הספריה : ספרי מוסר, חומשים וסידורים... "
3. מנקה לפסח? זכור את הפתגם: אם אתה טועה ושותק - זה סימן שאתה חכם. אם אתה צודק ושותק - זה סימן שאתה נשוי...