פרשת אחרי מות קדושים

בס"ד
ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה...
בסייעתא דשמיא אנו זוכים לחזות במו עינינו את ימות המשיח כשעם ישראל מכה באויביו הקרובים והרחוקים בבחינת "ופרצת ימה וקדמה צפונה וימה"  ועוד היד נטויה. אמנם אין בעל הנס מכיר בנסו עד שיאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה אך דווקא בחודש אייר שבו נעשו נסים גדולים לישראל אנו צריכים לפקוח את העיניים ולא לחכות מה יאמרו הגויים.. הנה בשבוע הקרוב נחגוג את ל"ג בעומר זהו יום שגם מציינים את זקיפת הקומה של קדושה יהודית שאינה כופפת קומתה בפני הגויים.. איך אנו אומרים בספירת העומר? מהחל חרמש בקמה.. אל תקרי "בקמה" אלה "בקומה" מכאן שספירת העומר צריכה להיות בעמידה כן ממש ימים אלה מתאימים לקוממיות בארצינו [יום העצמאות ויום ירושלים..]  
ולכן הבה נאמר כמה מלים על  תלמידי החכמים הגדולים שהיו כאן לפני כאלפיים שנה שבזקיפות קומתם לא נכנעו לרומאים ולגזרותיהם.                                                                                                                                            ראשית כמובן ניצבת דמותו התמירה של רשב"י שאינו מוכן לכוף ראשו מול מלכות רומי הרשעה ומחכה במערה עד יעבור זעם . זה אותו רשב"י שיודע שמתנת א"י באה ע"י יסורים. כך כתוב במסכת ברכות (דף ה.) "תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכולן לא נתנן אלא על ידי יסורין אלו הן תורה וארץ ישראל והעולם הבא.  על רשב"י עברו יסורי מערה קשים עד שהיו זולגות דמעות מעיניו של רבי פינחס בן יאיר כשהיה רוחצו אחרי שיצא מהמערה והיה רבי שמעון צועק שהדמעות המלוחות על הפצעים הפתוחים כואבים יותר... וכך מן הסתם סבל רבי אלעזר בנו שנתלווה אליו. [ובנוסף על יסורי המערה קיבל על עצמו רבי אלעזר באהבה יסורים נוראים עד שהיה אומר ליסורים "אחי ורעי בואו" [ ב"מ דף פד:] עיקר ענינם של הצדיקים הללו היה גילוי פנימיות התורה וכל שייכותם גם בחייהם כאן הייתה לעולם הבא. שהרי עיקר ענין העולם הבא הוא גילוי סודות ופנימיות התורה, ולימוד פנימיות התורה היום הוא הכנה ללימוד לעתיד לבוא, ולכן אמר ברעיא מהימנא (זהר ח"ג קכד, ע"ב) "בהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזהר ... יפקון ביה מן גלותא ברחמים". ושורש נשמתו של רשב"י משל משה רבינו שקיבל תורה. ולכן ראוים רשב"י ובנו רבי אלעזר  לפטור העולם מיסורים של תורה ועולם הבא.
אבל לא רק רשב"י נאבק על הארץ הזאת...  היו כאן חיילי בר כוכבא העוקרים ארז בלבנון כדי להתקבל לצבאותיו של המצביא המהולל בר כוכבא שעליו אמר רבי עקיבא "דרך כוכב מיעקב" וכותב הרב קוק זצ"ל שדבריו של רבינו הגדול הצופה למרחוק ושוחק על מצבי ההווה העכורים בדמות - שועלים שיוצאים מבית קדשי הקדשים החולפים ביעף - דבריו הבהירים על הגאולה לא ישובו ריקם, וגם אם החזון בזמנו נכשל אבל יבוא תור וזמן שהנה שוב רוח חדשה נישאת בעם של חופש ודרור וגאווה יהודית והפעם "היא תצלח"!
נכון שאותה שעה היה גם אסון כבד ומתו תלמידי רבי עקיבא בגלל שעברו על אהבת חברים המכבדים זה את זה אך רבי עקיבא לא התייאש והקים ישיבה חדשה ובה גם רבי שמעון בר יוחאי.. אוי לנו מה היינו עושים אם היה רבי עקיבא מתייאש? מה היינו עושים בלי דמותו של רשב"י ובלי רבי מאיר ורבי יהודה ושאר הת"ח שצמחו מישיבתו החדשה? .. מה היה על התורה ואורה הפנימי?  אבל צריך להזכיר את האזהרה שהזהיר ר"ע את תלמידיו החדשים: תנו דעתכם לאהוב זה את זה ראו מה קרה לראשונים.
  ואכן בפרשת קדושים, רבים הם הפסוקים העוסקים בכבוד החבר: "לא תשנא את אחיך בלבבך", "לפני עיור לא תתן מכשול" ועוד ועוד, וכמובן- "ואהבת לרעך כמוך". לאורם של פסוקים אלה, ובימים בהם שאנו אבלים על מיתת עשרים וארבעה אלף תלמידי ר' עקיבא, אבלים ומשתדלים לשים אל ליבנו את הזהירות בכבוד החבר- ראוי לעורר את התודעה: "בכל אחד ואחד מישראל, מגדול ועד קטן, אור אלוקים חיים ביפעת קודש בוער ומאיר, ..הדמיון הרואה בהופעתו של כל אחד מישראל הופעה אלוקית משוכללת, הוא תולדה של הניצוץ הנבואי, שהוא  נמצא רק בשביל ישראל" (אורות עמ' קע"א). 
אם כן אפוא, כשבעזרת ה' נדליק את המדורות או נדליק את האבוקות ביום חמישי בערב, בהילולא של רשב"י, נזכור את האור המאיר בכל יהודי ונזכור את אורה של ארץ ישראל - שאת כולם האירו והקיפו הרשב"י ורבי עקיבא ותלמידיו החדשים  במסירותם למען גילוי הפנימיות של ישראל ואורם הזך והפנימי.
שבת שלום!!
שבת פרשת אחרי –קדושים [יב' אייר]
1.ההפטרה בנביא עמוס [ט,ז] הלא כבני כושיים.. למנהג הספרדים-ההפטרה "ויהי דבר ה'" (יחזקאל כ',ב) והתימנים-מתחילים פסוק לפני כן "ויהי בשנה השביעית"
2. קוראים פרק שלישי במסכת אבות.
3.סוף זמן ברכת הלבנה יום ראשון בערב [אור ליום שני] כל הלילה..
4. ביום שני– י"ד אייר – פסח שני. אין אומרים תחנון.[גם לא במנחה ביום שלפניו] יש נוהגים לאכול מצה כזכר לפסח שני.
5. ביום זה גם מציינים את הילולת רבי מאיר בעל הנס זכותו תגן עלינו . אמן.
6.ביום חמישי בערב -ל"ג בעומר [ההילולות והמדורות..] . וביום ששי לא אומרים תחנון [גם לא במנחה ביום שלפניו]. אחרי השקיעה, יש להיזהר שלא לומר "היום ל"ג בעומר"  כי אח"כ יכנס לספק אם יכול לספור בברכה.
7. נוהגין להדליק מדורות ולהדליק נרות לכבוד התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי. יש לשמוח ביום זה וללמוד מתורתו של רשב"י.
8. האשכנזים וחלק מהתימנים נוהגים להתיר נישואין כבר מיום חמישי בלילה.  מותר להסתפר ביום ששי גם לספרדים [בגלל שהשנה יוצא ל"ג בעומר ביום ששי. כך פסק הרב עובדיה זצ"ל]  ויש שמסתפרים רק ממוצאי שבת קודש. וכן לגבי נישואין . [ ההולכים לפי המקובלים אין מסתפרים עד ערב חג השבועות]
חידה לפרשה [ מתוך פ' קדושים]
היכן מצאנו בפרשה דיין שאינו בבית דין -ומשפט שנעשה שלא בבית המשפט?  [תשובה לחידה אחרי פרפראות]
חידון התנ"ך
מי הנביא הקנאי לדבר ה' – שסינגר על עם ישראל בהר הכרמל? מה היו דברי הסינגור של אותו נביא?
[תשובה לאחר פרפראות]
פרפראות לפרשה
1.לא תעשו עול במשפט
ביום בו קיבל הגאון רבי שלום חבשוש לחנותו את המאזנים המודרניים במקום הישנים שהיו בחנותו שהן שתי כפות ולשון באמצע ומוט מלמטה – היה עומד ותוהה, מסתכל ובוחן, בודק וממשמש בהם כמחפש דבר מה בתוכם. שאלוהו הקונים: "רבי שלום מה תבקש"... השיבם: "כתוב בספרים שחלקי המשקל והמאזניים דומים לשם ה',[=אבן המשקל -י/ שתי הכפות כנגד פעמיים ה' / המוט באמצע – ו']  כדי שהשוקל ידמה בנפשו שויתי ה' לנגדי תמיד ועל ידי כך ישקול וימכור במאזני צדק ובמשפט יושר" ואני מחפש כאן את שם ה' ולא מוצא... ("גדולי ישראל בתימן" (
2. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים לה'
המלה "פריו" – בטעם אתנחתא – אע"פ שהיה נראה לנו לחברה עם ההמשך – קדש הילולים לה'. אלא בא לרמוז על טעמו של הרמב"ן שהטעם למצוות ערלה בפירות הוא שהפירות עדיין בשנים הראשונות לא ראויים להגישם למלך מלכי המלכים כשנה הרביעית שמעלים הפירות לירושלים או לביכורים [ וגם אינם בריאים לגוף] ורק כשהפרי יהיה מושלם דהיינו בשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים לה' !! דרך אגב מכאן גם רמז לילד הקטן שיגיע לגיל שלוש עשה לו "חלאקה" והמטרה – תשאיר לו פיאות – וזה פרי הקודש והילולים לה'...
תשובה לחידות
תשובה לשאלה בפרשה
תשובה: "לא תעשו עול במשפט" - המודד נקרא דיין, מדידה הינה כעין הכרעת 'משפט' בין הקונה למוכר. [עיין רש"י, ומלבי"ם י"ט ל"ה]
תשובה לשאלה בתנ"ך: אליהו הנביא. הסינגור: ואתה הסיבות את ליבם אחורנית [ שבראת יצר הרע...]
פרקי אבות (פרק שלישי)
רבי חלפתא בן דוסא.. אומר: עשרה שיושבין ועוסקין תורה- שכינה שרויה בינהם, שנאמר: "א-לוקים ניצב בעדת א-ל"..
-כתב רבי שניאור זלמן מלאדי  ב"אגרת הקודש": שמעתי מרבותי, כי אילו נמצא מלאך אחד במעמד עשרה מישראל, אף שאינם מדברים בדברי תורה, תיפול עליו  אימתה ופחד בלי גבול ותכלית- מהשכינה ששורה על אלו העשרה - עד שהיה מתבטל המלאך ממציאותו לגמרי..
 
דקדוק בפרשה
כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר׀ הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לוֹ֙ כָּמ֔וֹךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם [ יט:לד] - וְאָהַבְתָּ֥ – מלרע –מפני שהוא לשון עתיד !!
לעומת זאת " לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ"[ יט:יח]  ואהבת מלעיל.
ביום שני- פסח שני
פסח שני (נקרא גם פסח קטן) חל בי"ד באייר ובו ניתנת שוב ההזדמנות להקריב קורבן פסח, עבור אנשים שנמנע מהם להקריבו במועדו משום שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש בי"ד בניסן. קורבן פסח הוא אחד משתי מצוות עשה בכל התורה שעבירה עליהן דינה כרת ולכן חשיבותו הגדולה של יום זה.
בספר במדבר מתואר מאורע שבו בשנה השנית ליציאת מצרים, באה קבוצת אנשים שהיו טמאים באותו זמן, והתלוננו לפני משה שברצונם להקריב את קורבן הפסח גם הם. טענתם:  "לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹך בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"? [במדבר ט' ]
ומשה מקבל תשובה: אכן יש הזדמנות חוזרת! "אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה פֶסַח, לַה', בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ: עַל-מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ-בוֹ; כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח, יַעֲשׂוּ אֹתוֹ"
יום זה נקרא בפי חז"ל "פסח שני", והם פירשו שלא כל מצוות הפסח חלות עליו - למשל, מותר לאכול חמץ יחד עם קרבן הפסח הזה, דבר האסור ב"פסח ראשון". וכך כותב הרמב"ם (משנה תורה לרמב"ם, הלכות קרבן פסח, פרק י', הלכה ט"ו)
"מה בין פסח ראשון לפסח שני? הראשון - אסור בחמץ בבל יראה ובבל ימצא, ואינו נשחט על חמץ, ואין מוציאין ממנו חוץ לחבורה, וטעון הלל באכילתו, ומביאין עמו חגיגה, ואפשר שיבוא בטומאה אם נטמא רוב הקהל טומאת מת כמו שביארנו. אבל פסח שני - חמץ ומצה עמו בבית, ואינו טעון הלל באכילתו, ומוציאין אותו חוץ לבית אכילתו, ואין מביאין עמו חגיגה, ואינו בא בטומאה (מחלוקת תנאים בעניין). ושניהם דוחין את השבת, וטעונין הלל בעשייתם, ונאכלין צלי בבית אחד על מצה ומרור, ואין מותירין מהם, ואין שוברין בהם את העצם.
במקורות שונים נזכר פסח שני כמועד עלייה לרגל למירון. כך עולה מן החיבור "אלה המסעות" שמן המאה השלוש עשרה, לפיו היו מתקבצים יהודים ומוסלמים במערת הלל ושמאי בפסח שני. תאריך זה נזכר כמועד עליה לרגל למירון גם בתעודה מגניזת קהיר, "לוח קברות צדיקי ארץ ישראל", שנכתבה במאה הארבע עשרה. ר' משה באסולה מספר על השתתפותו בשיירה של יותר מאלף איש שעלו לקברי הצדיקים במירון בפסח שני בשנת רפ"ב  זהו האזכור האחרון של פסח שני כמועד עלייה לרגל למירון. מאותה תקופה, בהשפעת מקובלי צפת, השתנה מועד העלייה לרגל למירון לל"ג בעומר.
ביום שני - גם הילולת רבי מאיר בעל הנס
לפי מסורת מסויימת יום זה הוא יום פטירתו של רבי מאיר בעל הנס, ויהודים רבים נוהגים לעלות לקברו או לערוך לכבודו הילולא הכוללת לימוד תורה, הדלקת נרות ותרומת כספים ללומדי תורה ולבתי כנסת. וי"א שלא ביום זה נפטר אלא "מצאו" יום שאין בו תחנון סמוך לל"ג בעומר...  מנהג זה החל לראשונה בשנת תרכ"ז אז הוקם בניין על קברו. לפי המנהג, בשעת נתינת הצדקה אומרים את פסוק התפילה המופיע בסיפור התלמודי על הנס של רבי מאיר: "אלהא דמאיר עננו".
הגמרא מספרת שגיסתו של רבי מאיר בעל הנס... הלא היא בתו של רבי חנינא בן תרדיון, אחד מעשרה הרוגי מלכות, כמו שמסופר במסכת עבודה זרה.. הרומאים לקחו אותה בשבי למקום לא צנוע.  וברוריה אשתו של רבי מאיר ביקשה ממנו שיציל את אחותה. נטל רבי מאיר כיס מלא בדינרין והלך לקיים מצוות פדיון שבוים.. אלא שאותו שומר פחד שמא השלטון יכולים להעניש אותו, אמר לו רבי מאיר: אם תיתפס, תגיד "אלקי דמאיר ענני.." ושום דבר לא יקרה לך! אחר שנתגלה הדבר לשלטון רומי נתפס אותו שומר ונגזר דינו למות בתליה באו לתלותו , לחש "אלקי דמאיר ענני.." וחבל התליה נקרע הרומאים הבחינו שהוא לוחש משהו.. שאלוהו מה אתה לוחש כישופים? אמר להם: לא! אלא, אני מבקש מאלקי רבי מאיר שיעזור לי... הבינו הרומאים שרבי מאיר מעורב בכל הספור הזה.. ומאז היה רבי מאיר מבוקש למלכות להריגה , חי או מת! רבי מאיר ברח מהם..  לכן נוהגים לומר "אלקי דמאיר ענני.." ולפיכך זכה לכינוי "רבי מאיר בעל הנס.."
*נאמר בזוהר הקדוש שמתאריך זה י"ד באייר עד אחרי שבעה ימים כ"א באייר שערי השמיים פתוחים ובלשון הזוהר: "אימתי כרוזא כריז, בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי, ועל דא פסח שני" [זהר חלק ג קנ"ג ע"א].
ל"ג בעומר – יום מסוגל לישועות גדולות!!
[לכבוד ההילולא של רשב"י –ביום ששי]
ב-ל"ג בעומר (יום פטירתו של רשב"י) מתגלה כוחו הגדול של רשב"י, ולכן הוא יום מסוגל ביותר להמתיק גזרות קשות ורעות ולהפוך אותם לגזרות טובות, דהיינו להפוך "נגע" ל"ענג", (אותן אותיות), וכן "נגף" ל"גפן", "צרה" ל"רצה" וכו'.
ולכן אומרים חז"ל, שלעולם ביום שחל פורים, יחול גם ל"ג בעומר והסימן הוא "פלג", ראשי תיבות פ'ורים ל'ג (בעומר). והנה כידוע בפורים התקיים: "ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", וכך גם ל"ג בעומר, הוא יום של "ונהפוך הוא" שאפשר להפוך כל דבר מר למתוק. ואכן האותיות שקודמות לאותיות ל"ג בעומר הן אותיות "סלק כאב" – לומר לך שיום ל"ג בעומר מסוגל לסלק כל כאב ולהמתיק הכל.
זאת ועוד, ידוע שהזוהר הקדוש מכיל את כל סודות התורה, ולכן הזוהר הוא בבחינת ע'(=70) כמנין סוד(=70). ועל כן, על ידי הלימוד בזוהר הקדוש אפשר להמתיק אף מוות. שכן, כח הלימוד בזוהר מכניס את האות ע' לתוך "מות" ומתקבל הצירוף "מעות", ואז לא רק שמתבטל המוות, אלא גם נמשכת פרנסה לאדם, מהצירוף "מעות" שהתקבל.
בספר "ליקוטי לוי יצחק" מובא, שגאולת פורים היתה מעין המתקה של ל"ג(=33) בעומר. הא כיצד? הנה אסתר המלכה נכנסה לאחשורוש לאחר ל"ג ימים שלא נקראה אליו, כמו שאמרה אסתר למרדכי: "ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום". ולאחר מכן אמרה למרדכי: "וצומו עלי ...שלושה ימים...ובכן אבוא אל המלך". כלומר לאחר ל"ג ימים באה אל המלך אחשורוש כדי להפוך ולהמתיק את גזירת המן על ידי ל"ג ימים.
כתב חידה של המלבי"ם לל"ג בעומר!!
המלבי"ם חד חידה:" בן לא ילדתי, זכר לא המלטתי, וימי טהרה ישבתי כאשה. לא גנבתי ולא גזלתי, לא טבחתי ולא מכרתי, ושילמתי ארבעה וחמישה. מלפני בל אדע לספר, ומאחרי דל אכפר. גל נעול הייתי ביניהם".
פתרון החידה: ל"ג בעומר!! הסבר: בן לא ילדתי, זכר לא המלטתי, וימי טהרה ישבתי כאשה"- אשה יושבת בדמי טהרה על בן במשך שלושים ושלושה (ל"ג) ימים ואנו חיכינו גם בלי להמליט זכר.. ל"ג ימים עד ל"ג בעומר... "לא גנבתי ולא גזלתי, לא טבחתי ולא מכרתי, ושלמתי ארבעה וחמשה" – - הכוונה - בל"ג בעומר אנו סופרים לעומר : ארבעה שבועות וחמישה ימים לעומר וזהו שילמתי ארבעה וחמשה גם בלי לגנוב ולטבוח.. . "מלפני בל אדע לספר"- דהיינו: לפני ל"ג בעומר בא ב"ל בגימטריה שלושים ושתיים,  "ומאחורי דל אכפר" ד"ל גימטריא שלושים וארבע.  "גל נעול הייתי ביניהם"- גל, הינו ל"ג בעומר.
ואם לא התעייפתם – יש המשך לחידה!  "כשושנה בין הישימון, בעבור הלקח את שמעון, אשר בו אני מתקדשת, יסובבו הנערים בקשת". והפתרון:" כשושנה בין הישימון" ישימון אלו ימי אבלות של הספירה, ואילו בל"ג בעומר כבר מותר להסתפר ולנגן בתזמורת והוא כשושנה, כיו"ט בין ימי האבלות. ועל מה היום הטוב. – "בעבור הלקח את שמעון" שזה יום ההילולא של ר' שמעון בר יוחאי, "אשר בו אני מתקדשת יסובבו הנערים בקשת"- זו הקשת שהנערים לוקחים ביום זה, כי בימי רבי שמעון בר יוחאי לא נראתה הקשת מעולם.
מאמרי רבי שמעון בר יוחאי / בשבח ארץ ישראל . [מומלץ ללמוד סביב המדורה...]
א.         רבי שמעון בר יוחאי דרש על הפסוק : "עמד וימודד ארץ"- מדד הקב"ה את כל האומות ולא מצא אומה שהיתה ראויה לקבל את התורה אלא ישראל, ומדד הקב"ה את כל הדורות ולא מצא דור שהיה ראוי לקבל את התורה אלא דור המדבר, מדד הקב"ה את כל ההרים ולא מצא הר שתינתן בו התורה אלא הר סיני, מדד הקב"ה את כל העיירות ולא מצא עיר שראויה שיבנה בה בית-המקדש אלא ירושלים, ולא מצא ארץ שראויה להינתן לעם ישראל אלא ארץ ישראל.
ב.         אמר רבי שמעון בר יוחאי- שלוש מתנות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולם לא נתנן אלא על ידי ייסורין, אל הן: תורה, ארץ ישראל והעולם הבא.
ג.          אמר רבי שמעון בר יוחאי- "תבל" ארץ ישראל, ולמה נקרא שמה "תבל"? שהיא מתובלת בכל, שכל הארצות יש בזו, מה שאין בזו - ויש בזו, מה שאין בזו, אבל ארץ ישראל אינה חסרה כלום, שנאמר "ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה".
הקפת פאת הראש – כמה המינימום אורך השערות שצריך להשאיר?
כתוב בתורה (ויקרא י"ט כ"ז): "לא תקיפו פאת ראשכם" והוזהרנו בזה שלא להשוות את היקף שיער הראש שבמצח עם השיער שאחורי האוזן ע"י הסרת השיער שעל 'הצדעיים', השיער שבצידי הראש, באופן שנעשה היקף שיער הראש כעיגול (ראה גמ' מכות כ: ורש"י שם). וצריך לדעת שדין פאת הראש חמור מדין פאת הזקן, שעובר על לאו מהתורה אפילו אם מעביר את השיער ב'מספרים כעין תער', כלומר סמוך לבשרו, בשונה מפאת הזקן שאסור בתער ומותר במספרים כעין תער (שו"ע יו"ד סי' קפ"א) ומרן החפץ חיים (בה"ל רנ"א ד"ה אפילו מספר ישראל) כתב: "ובעונותינו הרבים מצוי שמעבירין את הפאות עד סמוך לבשרן ממש ואין משיירין כלל, ויש בזה חשש דאורייתא, והיה להם לשייר עכ"פ קצת מן המקצת", ומדבריו נראה שאם על כל פנים משיירים מקצת, היה מקום להקל.
ויש מחלוקת בין הפוסקים, איזה אורך ניתן להשאיר בשערות 'פאות הראש' כדי לא לעבור על איסור בל תקיף. יש הסוברים שכל עוד אינו סמוך לבשרו כתער, אין בזה איסור[רא"ש] . ויש פוסקים הסוברים שצריך שיעור "כדי לכוף ראשו לעיקרו" [רמב"ם]  וזהו שיעור מחמיר יותר .
כיצד בודקין כמה אורך השערה כדי לכוף ראשו לעיקרו?
. כתוב בגמ' בנזיר (לט:) שידוע לחכמים, שבשבוע גדל השיער כדי לכוף ראשו לעיקרו. ודבר זה נבדק בכמה בתי הוראה, ע"י גילוח השיער והמתנת שבעה ימים ולאחר מכן העברת מכונה בגדלים שונים, יש שכתבו ששיעור זה יוצא לפחות 4 מ"מ, [הרב גרוס]  אך רבים בדקו והשיעור נמוך יותר, ואף גודל 3 מ"מ אינו פוגע בזיפי שיער אלו שגדלו לשיעור "כדי לכוף ראשו לעיקרו". ואכן בין פוסקי זמנינו יש מספר שיטות עד איזה שיעור ניתן להקל, יש אומרים 5 מ"מ, י"א 4 מ"מ, י"א 3.5 מ"מ, י"א 3 מ"מ, ואפילו יש מי שאומר 2.5 מ"מ ובשם הרב אלישיב נאמר שדעתו 5 מ"מ, כיון שרצה לצאת את כל הדעות, אולם כששאלוהו באופן פרטני, הקל ב3 מ"מ.
הלכה למעשה: נהוג להורות כשיטה המחמירה ולא להוריד מתחת ל - 5 מ"מ, והמיקל בשעת הצורך בשיעור - 3 מ"מ, יש לו על מי לסמוך.
חשוב להעיר, שבמכונות התספורת המצויות כיום יש למדוד את עובי הפלסטיק החיצוני שמרכיבים על המכונה. ויש שכתבו שבמכונות שהפלסטיק בנוי על מספרים שונים, במספר 1 יש 3 מ"מ, ובמספר 2 יש 6 מ"מ, שהוא שיעור שבו יוצאים לכל הדעות. [אולם כיון שיש שינויים בזה והמספרים משתנים ממכונה למכונה, צריך לבדוק כל מקרה לגופו ולא להקיש ממכונה למכונה[
תן חיוך..
1.הודו לה' כי טוב...  שריפות השתוללו בכל הארץ אנשים ברחו מהרכבים או פונו מבתיהם - וב"ה 0 נפגעים בנפש.. טיל מתימן שלא יורט - נפל 300 מטר מטרמינל 3 בנתב"ג  -וב"ה 0 נפגעים בנפש.  ואל תאשימו את האקלים – אלא את שונאי עם האלוקים.
2. בעקבות ההקדמה של יום העצמאות ליום חמישי - היועמש"ית חוקרת חשש לזיופים בספירת העומר..
3. כמו כן היא טרם גיבשה דעתה בשאלה אם יש חשש גזענות בקריאת ההפטרה השבת - "הלא כבני כושיים אתם...".
4. "לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם.." [יט י]
נהג מונית נתקע בפקק בבני ברק. כשהשתחרר ראה שהתקינו על הרכב קופת צדקה ותלו מודעות...
5. ואהבת לרעייתך כמוך...
דן חסכן: בעקבות הגזירות הכלכליות החלטתי להוריד את דירוג האשראי של אשתי...