לקראת שבועות

בס"ד
תקציר הלכות לחג השבועות ה'תשפ"ה
ערב חג השבועות- יום ראשון
1.להסתפר, ליטול צפרניים, לגברים- רצוי לטבול במקווה ולפחות לשפוך על גופו כ-13 ליטר מים ללא הפסקה.
2.  אחה"צ מזמן מנחה קטנה [ויש המקדימים מחצות היום] אוכלים רק פירות ומיני מזונות, כדי שיאכל בלילה לתאבון. (עשיית מלאכה שלא צורך יום טוב מחצות – אין בה סימן ברכה).
3. יש נוהגים לקשט ביהכנ"ס בפרחים ושושנים וכדומה לזכר הר-סיני, ולזכר למתן-תורה, שנתמלא העולם בריח בושם. והתימנים לא נהגו בזה וכן תלמידי הגר"א.
4.  יש להכין מערב יו"ט נר נשמה על מנת שיוכלו להעביר ממנו אש לצורך הדלקת אש ביו"ט.  יש להכין את שעון שבת בהתאם (ורצוי לא לשנות את הזמנים של השעון-שבת בתוך החג, ומי שרוצה להקל מותר להאריך את הזמן שדולק ולא לקצר).
ליל חג השבועות ויום חג השבועות
1.כניסת החג – 19:21 מאחרים להתפלל ערבית לקיים "שבע שבתות תמימות תהיינה". מתפללים תפילה של יום טוב. הדלקת נרות יו"ט . לברך להדליק נר של יום טוב. יש עדות שהנשים מברכות גם ברכת שהחיינו אז ויש שסומכות על שהחיינו שבקידוש. יש נשים תימניות שנהגו לא לברך על נרות יו"ט. הקידוש כולל שלוש ברכות: ברכת פרי הגפן. ברכת מקדש ישראל והזמנים וברכת שהחיינו .[בקיצור: יק"ז= יין קידוש זמן]  אין לזלזל בהפסקות בין בשר וחלב, בגלל חג השבועות!!
2. תיקון ליל שבועות – נהגו להיות ערים בליל חג השבועות מכמה טעמים. ועפ"י הסוד – טעם הלימוד, כדי לעטר את השכינה "הכלה" בלימוד התורה בכ"ד קישוטין לקראת יום המחרת – יום מתן תורה, וילמדו בחשק גדול ובשמחה רבה, כי הלימוד בלילה הזה ממשיך לאדם נפש קדושה וטהורה, ומעלתו גדולה מאוד.
3. מי שנשאר ער כל הלילה
 למנהג האשכנזים – מברך בבקר כל ברכות השחר חוץ מברכת ענט"י  וברכות אלוקי נשמה, (והמעביר שינה) את ברכות התורה – ישמע מפי אחרים ויענה אמן (וילך לנוחיות ויברך ענט"י ויברך "אשר יצר").
למנהג ספרד  [על פי הגר"ע יוסף זצ"ל] – יברך כל ברכות השחר וגם ברכות התורה – לאחר שיעלה עמוד השחר, (חוץ מנט"י – שיטול בלי ברכה) (וכ"פ הרב רצאבי – והוסיף שהתימנים גם לא מברכים מברכת "המעביר – עד גומל חסדים טובים").
למנהג הבן-איש חי -  יכול לברך את ברכות השחר אחר חצות הלילה, ואחרי שיעלה עמוד השחר יברך ברכת התורה.
4. בתפילה בשחרית אחרי העמידה -הלל שלם . מוציאים שני ספרי תורה בראשון עולים חמשה לקרוא בפ' יתרו [מבחודש השלישי] קוראים עשרת הדברות בטעם העליון. בשני קוראים למפטיר בפרשת פינחס [וביום הביכורים] ההפטרה ביחזקאל [מעשה מרכבה] אין מעלים קטן למפטיר. האשכנזים אומרים הזכרת נשמות וכו' אח"כ מוסף של יום טוב.   יש הקוראים מגילת רות בשחרית ויש במנחה. ויש מן הספרדים שקוראים אותה בליל שבועות ולא ביום. [חלק מהאשכנזים הולכים עפ"י הגר"א וקוראים המגילה בקלף  ובברכה ]
5. הספרדים נהגו בעת פתיחת ההיכל בשחרית לפני קריאת התורה. לומר נוסח בקשות, "רבש"ע מלא משאלות לבנו לטובה וכו' י"ג מידות וכו' וגם נוהגים לקרוא כתובה של שבועות המתחילה "ירד דודי לגנו".
6. התימנים והספרדים  נוהגים לקרוא את האזהרות על תרי"ג מצוות שחיבר ר' שלמה אבן גבירול . יש שקוראים בלילה ויש שקוראים ביום לפני מוסף. האשכנזים קוראים "אקדמות" וי"ג מידות לפני קריאת התורה בשחרית.
הלכות יום טוב
א.  צריך אדם לשמח את אשתו ובני ביתו וכן לארח בביתו עניים או לפחות לתרום להם צרכי החג, כדי שלא תהא רק שמחת כרסו.. כמו כן אמרו חז"ל: לא נתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי שיהיה האדם פנוי מעסקיו לעסוק בתורה. חציו לה' וחציו לכם. ולכן צריך האדם לעסוק בתורה בחג השבועות גם ביום וגם בלילה.
ב.  כל מלאכה האסורה בשבת אסורה ביו"ט, חוץ ממלאכת אוכל נפש. ואף על גב שהותרה מלאכת אוכל נפש מן התורה, מכל מקום אסרו חז"ל קצירה, דישה, עימור, טחינה, הרקדה, סחיטת פירות, תלישה מן המחובר, צידה וכל היוצא בזה, מפני שדברים אלו הדרך לעשותם הרבה ביחד וחיישינן שמא יעשה לצורך חול. וכל דבר שאסור לעשותו מהתורה או מדרבנן,
אסור לעשות גם על ידי שינוי, ואסור גם לומר לגוי לעשותו.
ג.  הלכות אלו של יו"ט שייכות בנשים כמו באנשים.
הכנת האוכל ביום טוב
 א.  איסור טחינה ביו"ט: לכל הדעות אסור לטחון במכשיר חשמלי. מה עם מכשיר מיכני? לדעת הגרי"מ אליהו זצ"ל אסור לטחון או לרסק ביום טוב ע"י מטחנת יד או פומפיה אפילו בשינוי ואפילו יפוג טעם המאכל אם יעשהו בערב יו"ט, אבל לטחון במכתשת בשינוי או לרסק בשינוי ע"י מזלג מותר. ולדעת הגר"ע יוסף זצ"ל מותר בפומפיה ביום טוב.
ב. מותר לברור אורז או קטניות ביום טוב, וכשבורר ביום טוב, לא יברור כדרך שהוא בורר ביום חול במגש וכדו'.
ג. מותר להקפיא מים ביום טוב (כמו בשבת).
ד. אסור לנפות קמח וכדו' ביום טוב, ואפילו על ידי שינוי. אבל אם ניפו מאתמול ונפל לתוכו לכלוך, מותר לנפותו פעם נוספת. ויש מחמירים ואומרים שמותר לנפות רק בשינוי. ושינוי זה יכול שיהיה על ידי שינפה אותו על שולחן ולא לתוך קערה. ה.  אם ניפה קמח וכד' מערב יו"ט ורוצה כעת לנפותו שנית, מותר לנפות רק בשינוי. ו.  לישת בצק ועריכתו מותרת. ובלבד שלא ימדוד את הקמח אלא יקח באומר הדעת. ז.  אשה שלשה בצק ביו"ט יכולה להפריש ממנה חלה אבל לא לשורפה ביו"ט. אלא תשמור אותה למוצאי יו"ט ואח"כ תשרפנה. ולא תוריד את החלה מידה, אלא בעודה בידה תעטוף אותה בנייר ותניח אותה בתוך שקית נילון ותזרוק לאשפה. אם הניחה את החלה מידה אינה יכולה אח"כ לטלטל אותה מפני שהיא מוקצה. אמנם, אשה שלשה בצק בערב יו"ט ושכחה להפריש ממנו חלה, אינה יכולה לאכול ממנה בא"י על סמך מה שתפריש במוצאי יו"ט. אלא יכולה ללוש ביו"ט עיסה נוספת, ולחבר אותה עם העיסה שנילוש בערב יו"ט, ותפריש משניהם יחד חלה אחת. ועצה זו טובה רק אם היא צריכה את כל הבצק.
ח.  אפיית הבצק בתנור אפיה מותרת, אך הדלקת התנור אסורה (מדין הבערה), ולכן אפשר לאפות רק אם תנור מופעל על ידי שעון שבת מערב יו"ט.
ט.  כשרוצים לבשל על עצים או על גחלים וכד' יש להקפיד שלא לבקע עצים שלא לצורך. ואם העצים ראויים להסקה כמות שהם אין לטרוח ולבקעם. ואם אינם ראויים להסקה – מותר לבקעם בסכין (ופחמים שקונים – מותר).
י.  יש אומרים שאין להכין אוכל ביו"ט שאפשר להכינו בערב יו"ט, אלא אם כן טעמו של האוכל ייפגם אם יכינו אותו ביום קודם. ולכן אין להכין אטריות ביו"ט אלא קודם לכן, ובפרט שהאטריות הישנות יותר טובות מהטריות, וכן כל כיוצא בזה. אטריות שלא הכינן מערב יו"ט, מותר להכינן ולבשלן ביו"ט בלי שינוי, וטוב לשנות.
יא. מותר למלוח רק את הבשר שהוא צריך ביו"ט. אמנם אם יש לו הרבה בשר וחושש שאם לא ימלחנו יתקלקל הבשר עד אחרי יו"ט, יכול למלוח הרבה ביחד באופן שאינו מולחם בפני עצמם, אלא ביחד עם הבשר שהוא צריך ביו"ט. אבל אין למלוח אחד אחד.
הבערה וכיבוי
א.  אסור להדליק  אש ביו"ט ע"י גפרור או מצית גז או חשמל. וכן אסור להדליק אור או כל מכשיר חשמלי ביו"ט. אמנם מותר להעביר אש ממקום למקום לצורך בישול או חימום או הדלקת סיגריה. ויזהר שלא לכבות את הקיסם שמעביר בו את האש. כמו כן יש לשים לב לנתק את החשמל של ההצתה [שגורם לניצוצות שמסייע להדלקה] וישתמש בהעברה מנר לנר בלבד.
ב.  מותר להעביר אש בעזרת גפרור דווקא מאש קיימת, אבל אסור להדליק בגפרור ע"י חיכוך. כמו כן אסור להדליק גפרור ע"י קרובו למקור חום ככירת חשמל וכדו', אולם מגחלת מותר.
ג.  מתוך שהותרו הוצאה והבערה לצורך, הותרו גם כן שלא לצורך, ולכן מותרת ההוצאה והבערה שלא נעשית לצורך אכילה ובלבד שיהיה בזה צורך קצת, ולכן נוהגים להדליק נר יארצייט ביו"ט, שהוא לצורך הנשמה.
ד.  כל השנה יש להמנע מלעשן אך אלו שאינם מסוגלים להתאפק יש מי שהתיר להם לעשן סיגריה ביו"ט, אמנם יש להקפיד שלא להדליק אש בגפרור, ושלא לכבות את הגפרור או את הסגריה.
ה.  אסור לכבות אש ביום טוב. ו.   אסור לכבות נר או חשמל ביו"ט, אפילו לצורך הנאתו, כגון שרוצה לישון וכדו'. ז.  מותר לכוון "שעון גז" על מנת שיכבה את הגז ביו"ט, ובלבד שעושה כן קודם שמדליק את הגז. ח. אפשר לכבות אש של גז ביו"ט ע"י "גרמא" ובלבד שלא תהא בזה הערמה. כיצד? מניחים על הגז כלי מים בכדי שירתחו ויגלשו המים ותכבה האש. דבר זה מותר רק כשצריך באמת את המים לצורך קפה  ט.  אסור להנמיך אש או חום של פתילה או כפתור חשמל אפילו לצורך בישול ביו"ט, אבל מותר להנמיך אש כירים של גז לצורך בישול שהאוכל לא ישרף. י.  מותר לכסות אש בכלי או באפר אף על פי שיש חשש שהאש תכבה, ודוקא באופן שלא ודאי תכבה.
יא. אם חסרים מים במיחם של שבת יכול ביום טוב לחמם מים בכיריים של גז וישפכם לתוך המיחם שכבר דולק על מצב שבת [ולא יסובב הכפתור החשמלי למצב רתיחה!!!]
תיקון כלים
א.  אסור לתקן כלים ביו"ט. ולכן, אסור לישר שיפוד שנעקם, ואסור להשחיז סכין על אבן משחזת. אמנם מותר להחליק את הסכין על גבי חברתה וכדו'.
ב.  אסור להדביק נרות בפמוטים שלהם ביו"ט. ג.  עופות שממלאים אותם בבשר ואורז, מותר לתופרם ביו"ט ובלבד שיחתוך את החוט במדתו ויתנהו במחט מערב יו"ט. ד.  אסור להגעיל כלים ביו"ט. וכן אסור להטביל כלים ביו"ט.
הוצאה וטלטול ביום טוב
אעפ"י שאין איסור הוצאה ביו"ט, יש הבדל בין דברים המותרים לטלטל בתוך העירוב לדברים המותרים לטלטל מחוצה לו. בתוך העירוב מותר להוציא כל דבר שאינו מוקצה ואפילו שאין לאדם צורך באותו דבר באותה שעה. אבל מחוץ לעירוב אסור להוציא דבר שאין לו צורך בו אותה שעה. ולכן אותם בני אדם שיוצאים ביו"ט אחרי תפילת הבוקר לטייל מחוץ לעירוב לא יכולים להוציא בכיסם סדור של מנחה וערבית. וכן אסור להוציא בכיסו מפתח של מגירה או ארון שבביתו או משרדו, כיון שיכול להניח את המפתח בבית או במשרד (ויש מתירים לקחת אולר וכדו' בכיס או ביד, שמא יזדמן לו מאכל לאכול שם ויצטרך לסכין לקלוף אותו. ויש אוסרים אלא אם כן לוקח איתו פירות לאכילה. על כן טוב להזהר בזה,  אך המיקל יש לו על מה לסמוך. ומותר לילך עם שעון יד או שעון כיס כיון שיש בו צורך בכל עת).
מוקצה ביו"ט
א.  דעת השו"ע להחמיר במוקצה ביו"ט יותר משבת. ולפיכך מוקצה מחמת מיאוס או פירות שעומדים לסחורה וכדו' אסורים בטלטול לדעת השו"ע.
ב.  עצמות וקליפות שנתפרקו ביו"ט הרי הן נולד, ולמרות שבשבת מותר לטלטלן מכיון שהן ראויות למאכל בהמה, החמירו חכמים ביום טוב ואסרו לטלטלן כדי שלא יבואו לזלזל בקדושת יו"ט. אמנם שבת שחל בו יו"ט מותר לטלטלן. ג.  האוכל גרעינים או אוכל אחר שיש בו עצמות וקליפות, יניח אוכל בקערה ויזרוק לתוכה את העצמות והקליפות, ואח"כ יכול לטלטל את הקערה שהיא בסיס לדבר המותר והאסור. ובלבד שיניח בקערה מאכל אדם, כמו לחם וכדו'. ולא די שיניח כמו בשבת אפילו מאכל בהמה.
שקילה ביום טוב
א.  אסור לשקול ביו"ט אפילו בביתו כדי לדעת כמה יבשל, וכן אסור להניח מנה כנגד מנה שידוע לו משקלה, ואסור לקחת ביד אחת משקולת וביד השניה את הבשר כדי לשער, אך מותר לקחת את החתיכה לבדה בידו כדי לשער משקלה באומר הדעת. ואם הוא אומן שיודע לכוון, אסור לעשות כן כדי למכור, אבל אם עושה בביתו כדי לידע כמה יבשל, מותר. ב.  אסור למדוד ביו"ט, ולכן אין למדוד אוכל לתינוק בבקבוק וכדו' אלא יכינו לו בערך ולא במדויק. אא"כ זה ענין  רפואי.
רחצה ביום טוב
א.  מותר לחמם מים כדי לרחוץ פניו ידיו ורגליו, ואם המים הוחמו מערב יו"ט יכול לרחוץ בהם אפילו כל גופו, אבל לא ירחץ גופו במים חמים במרחץ, אפילו שבביתו. ולפיכך אסור לרחוץ באמבטיה, אבל במקלחת [טוש] מותר.
ב.  אשה שצריכה לספור ז' נקיים יכולה לרחוץ את החלק התחתון שבגופה במים שהוחמו ביו"ט, ואם יש צורך – יכולה לרחוץ כל גופה במים שהוחמו מערב יו"ט ובלבד שתזהר שלא תבוא לידי סחיטה.
בישול לעובד זר [נכרי]
אסור לבשל לצורך נוכרי, ואם יש לו פועל נוכרי העובד בביתו, או אם בא הגוי לבקר בבית הישראל ביו"ט יכול הוא, שישתו מאותם להכין לו קפה ביחד עם כל בני הבית מים חמים.