פרשת פנחס

בס"ד
עשרים שנה לעקירת גוש קטיף – האם השנה יזכו הבנים לשוב?... 
בימים אלה מלאו עשרים שנה לגירוש גוש קטיף ואין כמו השנה הזו - אחרי כל הכתישה של האויבים האכזריים שברצועת עזה ואולי גירושם לכל רוח - שאנו קרובים כל כך [אם רק רוצים...] לחזור ולבנות את אשר נהרס אז...
אולם הפלא הגדול [ואולי לא כל כך פלא בנסיבות הפוליטיות ...] שבראיון עם אותם אנשים שהיו בצומת ההחלטות אז [ יחד עם אריק שרון ז"ל שכבר לא נמצא אתנו להביע חרטה...] רוב רובם של אותם אנשים לא מביע חרטה ולא התנצלות גם אחרי מה שקרה בשמחת תורה אשתקד. מן הסתם "האגו" תופס מרכיב מרכזי בעקשנותם לדבוק באותו גירוש כי הם יודעים שבחרטתם יצטרכו גם להודות באשמה על האסון הגדול שקרה "בשבעה באוקטובר"...
מול אותם שרוח הנכאים מלווה אותם עד היום ביחס לארץ ישראל השלמה – אומר הרב משה צבי נריה זצ"ל  - אנו נפגשים בפרשת השבוע -פרשת פינחס -  במשב רוח מרענן של דור צעיר הנחוש לירש את ארץ ישראל ומאידך נחוש לשמור על הצביון היהודי תורני בעמינו.
בתחילת הפרשה – אנו נפגשים עם דמותו המיוחדת של פינחס בן אלעזר – ששמו נקרא על הפרשה כולה – איש קנאי כלפי חוץ – אך איש שלום מבפנים – אשר ידע לפעול בעוז נפש וגבורה נפלאה במצב של רפיון ידיים כללי, משה והסנהדרין בוכים אהל מועד – ופינחס ניגש לפעול, ולעצור את המגפה המשתוללת – המגפה הרוחנית – והגשמית גם יחד.  הוא עושה פלילות (=דין למשפט) עם קונו – וחובט את זמרי בן סלוא, וכזבי בת צור, ואומר, העל אלה יהרגו עשרים וארבעה אלף מישראל? וכך הוא עוצר את המגפה, וישראל מהרהרים בתשובה שלמה, ומבינים לאן הגיעה ההידרדרות הרוחנית.
 בהמשך הפרשה – מופיע מנהיג חדש – המנהיג של הדור הבא – יהושע בן נון  איש אשר רוח בו, ויודע ללכת כנגד רוחו של כל אחד ואחד ונערץ על כולם, זה אותו יהושע המוכר לעם ישראל כלוחם נועז בעמלק – וגם תלמיד נאמן וותיק של משה – שלא מש מקרב המחנה, ומבית-המדרש, מנהיג של תורה!!
אמנם הזקנים שבאותו דור – בוכים כשמשווים פני משה כפני חמה – ואילו פני יהושע כפני לבנה – אולם הצעירים זוכרים את יהושע בצאתו בראשם להילחם בעמלק – ועתה נכונים וחדורים ללכת אחריו – במלחמת כנען.
הצעירים שבדור מתלהבים גם מפינחס המתמנה להיות "משוח מלחמה".  כשרואים אותו בצאתו למדין לנקום נקמת ה' – כשחצוצרות התרועה בידו!!
 עולות על כולנה הבנות "החכמניות" בנות צלפחד המחבבות את הארץ, אלו הנשים "הגודרות" – מול האנשים "הפורצים" – והן אינן מסתפקות בחלקן עם חצי שבט מנשה בעבר הירדן המזרחי – אלא תובעות גם חלקן בעבר הירדן המערבי בתוככי ארץ זבת חלב ודבש (עיין במדבר רבה כא, ומס' ביכורים א,י)
 אכן, בפתח ימי בין-המצרים עומדת לה פרשת פינחס ובשורת עידוד גנוזה בה לדורות – עוד ישיב ה' שבות עמו, עוד נעלה ונראה בהר ה', ושם נעלה לרגלינו שלש פעמים בשנה, חזק ונתחזק בתורה שקיבל משה בסיני ומסרה ליהושע, ונצפה באמונה ליום בו יתקיים משא דבר ה' ביד מלאכי לאמור: "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא" – ופינחס זה אליהו (פרקי דרבי אליעזר כב / וזוה"ק פ' כי תשא) ודורות של צעירים בנים ובנות שאינם מתיאשים מפני הקשיים שבים וכובשים ומיישבים את הארץ הטובה אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו כימי השמים על הארץ".
ויה"ר שנזכה במהרה לגילוי פנחס- זה אליהו- מלאך הברית- שעליו נאמר "הנני שולח לכם את אליהו הנביא ... והשיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם" אמן כן יהי רצון.
שבת פרשת פינחס [כ"ג תמוז]
1.ההפטרה "דברי ירמיהו" [הראשונה מסדרת תלתא דפורענותא]
רצוי להעלות  להפטרות אלו, של תלתא דפורענותא,  רק אנשים גדולים (מעל גיל בר מצוה ומעלה). ויש שמעלים אנשים זקנים או ת"ח כיון שהם דברי תוכחה.
2.מברכים ומכריזין על ר"ח מנחם אב שיחול אי"ה בשבת הבאה
3. המולד יום ששי / שעה 10 בבקר / 42 דקות / 5 חלקים
4.יש נוהגים לומר בבין המצרים תיקון חצות-- גם ביום .
חידה לפרשה
לפחות שבע נשים "חכמות" יש בפרשה. התוכל למנות אותם? [רמז אחרי פרפראות]
 
חידון התנ"ך
כמעט תמיד כותבים את פינחס עם יו"ד . מתי כתוב פנחס בתנ"ך בלי יו"ד?
פרפראות לפרשה
"אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קורח .." [במדבר (כז, ג)]
 *פעם אחת, באו שני אנשים אל הגאון רבי יוסף באב"ד, בעל "מנחת חנוך", לדין תורה. אחד מהם, תוך כדי הצעת טענותיו, סיפר ואמר: - אני עוד הייתי מכיר את אביו של רבינו, שהיה מסדר קידושין שלי  בחתונתי. מששמע הרב  כך, פנה אל הצד שכנגד ושאל: - גם אצל מר היה אבי מסדר קידושין? השיב הלה בשלילה. –אם כן – נענה הרב -  הריני פסול לשבת בדינכם, שמא תהא דעתי נוטה יותר לצד זה שהיה ידיד בית אבא. כמו שמצינו אצל משה רבינו שלא הזדקק לדון את דינם של בנות צלפחד אחרי שאמרו "אבינו.. לא היה בעדת קורח" הוא לא היה בין המתנגדים לך...
*רמז לחידה: גם אשה מיילדת חכמה תקרא...
מהלכות ימי "בין המצרים" [המשך משבת שעברה]:

1. כידוע, בימים אלו ממעטים בתענוג, שחוק וקלות ראש ונזהרים במשנה זהירות בבריכה בטיולים בדרכים ובכלל. [במיוחד בין השעות 10 עד 4 אחרי הצהרים!].
2. אין שומעים מוסיקה בימים אלו גם לא מרדיו טייפ! יש מקילים להתאמן במוסיקה שקטה בצנעא. [עד ר"ח מנחם אב].
3. אסור לרקוד בימים אלו!
4. לשיר בפה-מותר (בשעת תפילה, ובלימוד תורה בשבתות.)
5. בסעודת ברית מילה, פדיון הבן וכד'- יש המקלים לשמוע גם מכלי נגינה (עד רח' אב) ויש המחמירים (ומתירים רק שירה בפה)
6. אין קונים ולובשים בגדים חדשים, ולא אוכלים פרי חדש כיון שאין מברכים "שהחיינו" בימים בימים אלו של פורענות.(ויש המקלים בשבתות שבימי המצרים עד ר"ח אב).
7. ילדים קטנים וכן מעוברת שהריחה פרי-מותר לה לאכול פרי חדש, ולברך "שהחיינו".
8. בברית מילה, ופדיון הבן- מברך אבי הבן ברכת "שהחיינו".
9. אין עושים סעודת חנוכת הבית בימים אלו, ואם יש הכרח להכנס לדירה חדשה בימים אלו ישאל רב כיצד לנהוג.
10. לגבי תספורת ותגלחת-יש חילוקי מנהגים, וכ'א יעשה כפי מנהג עדתו. אבל מצד דין הגמרא איסור תספורת חל על שבוע שחל בו תשעה באב והשנה כיון שת"ב חל ביום ראשון - י"א שאין דין שבוע שחל בו. והאשכנזים מחמירים בזה.
11. לגבי נישואין בימים אלו- יש הנמנעים ויש המקלים עד ר"ח אב (באופן כללי- האשכנזים והתימנים נמנעים כבר מיז' תמוז/ והספרדים החל מר"ח  אב)
12. לעשות סעודת "תנאים" ושידוכים –יש המקילים, עם כיבוד קל בלבד ושירה בפה ולא בכלי נגינה.
13. מותר ללכת לבריכה או לים עד ראש חודש מנחם אב [ ולא להרבות בשחוק וקלות ראש ] ואחר כך - כדאי להמנע עד עשירי באב. גם משום חשש סכנה וגם משום שבדרך כלל גם יש שחוק וקלות ראש  במקומות אלו.
14. ויהי רצון שיהפכו הימים הללו לששון ולשמחה לבית ישראל, אמן כן יהי רצון!

מהלכות שבת

1. מותר להשתמש במגבת עשויה נייר, אע"פ שהיא עלולה להיקרע תוך כדי השימוש,
2. השימוש בממחטות נייר הספוגות בנוזלים מהוה  בעיה של חשש סחיטה  בשבת כיון שהוכח שאכן הן ספוגות בנוזלים שניתנים לסחיטה בקלות! אם הממחטות נייר התייבשו עד כדי כך שאין חשש סחיטה בשבת -מותר להשתמש בהם בשבת.
3. אסור לתלות מגבת רטובה לשם ייבושה (ואם ניכר בהם הלכלוך מעט מותר לתלותה) ואם מניח את המגבת הרטובה במקומה הרגיל  (לא בחבל הכביסה וכד' אלא במיתלה ליד מקום נטילת הידיים וכד'...) מותר- אפילו אם תתייבש שם  (כי שם אין חשש למראית עין)
4. מגבת רטובה מותר לטלטל אותה, ואין חוששים שמא יבוא לסחטה מן המים שבה, (אבל בגד רגיל רטוב יש חשש סחיטה בשבת ואין לטלטלו...

תן חיוך...
1.ויעמוד פינחס ויפלל
חסיד אחד נכנס נכנס לאדמו"ר שלו וסיפר שהוא חייב לגוי סכום גדול של כסף. הגוי בינתיים שכח מהעניין אך החסיד פחד שהגוי יזכור לו את החוב... אמר לו הרב - "אין לך מה לחשוש. הגוי לא מתפלל שמונה עשרה ומימלא אין לו זמן לחשוב ולהיזכר בחוב"..
2.ותקרבנה בנות צלפחד
חָמש נשים, דיירות אותו בניין, הופיעו לדיון בבית המשפט בו הגישו תלונות זו נגד זו, על סכסוכי שכנים. השופט היה פיקח ופתח את הדיון ואמר: "אני אבקש לשמוע קודם כל את עדּותָה של המבוגרת ביותר מבינכן". התיק נסגר בתוך דקה מחוסר  ראיות..
3. בזמן שהדיבורים על הסכמי אברהם תקועים בוושינגטון, עשו וישמעאל לוחצים על יעקב להגיע להסכמי עזה כאן ועכשיו...
4. שלמתי מאה שקלים על משחת יתושים... נראה לי שעקצו אותי.. .
5. היום חמישים וששה ימים למינוי זיני לראש השב"כ, הרחמן יסיים את המינוי  במהרה בימינו אמן .
6. בעקבות חוק הגיוס שלא חוקק, בסביבת ראש הממשלה שוקלים לפטור מ'שירות חובה' את ח"כ אדלשטיין...
"השיב את "חמינאי" מעל בני ישראל"...
לו היו חכמי התלמוד קיימים היום, כנראה היו קובעים את יום כ״ו סיוון, ליום חג גדול בישראל . מאז ימי ילדותי – מספר ר' חיים נחמן קובלסקי-  גדלתי עם סיפור האימים הזה. השטן איראן רוצה לזרוק עלינו פצצת אטום. פשוט להשמיד את ישראל. בליבי הייתי תמה, איך זה שאותו סיפור בדיוק מרחף עלינו אלפי שנים, להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים? ועוד בדיוק מאיראן - היא פרס, שאיימה עלינו אותו איום בדיוק לפני יותר מאלפיים שנה ?
אני זוכר שסבא שלי, האדמו״ר, הבטיח לחסידיו שאם פצצת האטום תשוגר, היא תעצור באויר ותרחף עלינו כמו נוי סוכה שנתלה מהסכך. כילד הייתי ממש סקרן איך נרגיש תחת נוי הסוכה הזה. סבי היה מדבר הרבה על פצצת האטום, והוא מצא מקור יהודי עתיק שמדבר על איום שיהיה על ישראל בזמן הקרוב לגאולה, עם תיאור שמזכיר מאוד את פצצת האטום. כמו כן היה אומר, שהתפילה היהודית העתיקה בחג הסוכות, ״הושענא שלוש שעות״, היא תפילה על השעות הספורות בהם נתעסק עם פצצות האטום המאיימות על בני ישראל. שעות גורליות שיקבעו את גורל ישראל בארצו .
בליל כ"ו בסיון נפל דבר בישראל. הוסר איום האטום. הופצץ. היה ונגמר. כל חלום הבלהות הזה שמלווה אותנו עשרות שנים, פוקד את חלומותינו ומטלטל אותנו מדי תקופה בידיעה מרעישה חדשה על התקדמות והעשרה נוספת, חלף ונמוג בשעות מספר .האירוע הזה הוא כביר מדי בשביל לסכם את התחושות מולו במאמר אחד. הרבה מאוד יש מה לומר ולכתוב. אבל בין כל המחשבות, מסר אחד מאוד חשוב בוקע מתוך האירוע הזה. פחדים של חיים שלמים, מתבררים ברגע אחד כהפחדה שיכולה להתמוסס בתוך שעות מספר. תלי תילים של מחשבות, סערות, טלטלות ופחד, אוקיינוס שלם של מילים, דיבורים, כתבות וזרמי חדשות, מתייבשים ונמוגים ברגע אחד. נאדה. אין אטום. נחשף הילד הרע הקטן בגודלו המזערי .
יש משל ידוע של מייסד תנועת החסידות, הבעל שם טוב, על שבע החומות הדמיוניות שהציב מלך אחד סביב בתו היפה, ומי שרצה לשאת אותה היה חייב לחצות את כל החומות עד שיזכה לקבל את ידה. חומה של אש, חומה של חיות טרף, חומה של ים גועש, וכן הלאה. ורק נער אמיץ אחד הגיע למסקנה, שאם המלך הציב את האפשרות, סימן שזה אפשרי ויש דרך. ללא פחד הוא התייצב מול כל חומה והתקדם אליה. רק כאשר נגע בחומה, התמוססה החומה והתבררה כאחיזת עיניים מתוחכמת. זהו סיפורו של היהודי מול נסיונות הגלות שלו, מספר הבעל שם טוב .
בליל כ"ו בסיון נמסה אחת החומות הגדולות ביותר שעמדו מולנו. בעוז רוח ואמונה גדולה ניצבנו לפני שנה וחצי מול חיות הטרף, ונשבענו למחוק אותם מעל פני האדמה. צעד ועוד צעד ועוד צעד, הכשירו את הדרך [ובעזרתה של ידידת ישראל, צבא ארצות הברית]  . לו היו חז״ל קיימים היום וקובעים חג, איך לדעתכם הם היו קוראים לחג הזה? ואלו מנהגים הם היו קובעים כזכרון לנס הגדול ?אולי הם היו קובעים את ׳פורים השני׳, אחרי כאלפיים וארבע מאות שנה שחיסלנו איום דומה מאותה מלכות רשעה. ואולי היו מחכים עם קביעת החג לחיסולו של השטן חמינאי, שמשום מה, שמו מזכיר כל כך את שמו של המן (שבהגייה הפרסית עם הה׳ הגרונית כמובן נשמע כמו המן). יש סיכוי שבמקום אוזני המן היו קובעים אכילת "גרעינים"? מן הסתם המחמירים היו נוהגים לאכול שלושה סוגי גרעינים כנגד שלושת מתקני הגרעין ...