פרשת עקב

ברית הנישואין הנצחית 
השבת אנו נקרא בסייעתא דשמיא - את ההפטרה השניה מסדרת שבעה דנחמתא, -"ותאמר ציון עזבני ה'". בדברי הנחמה שיש בהפטרה אומר ישעיהו הנביא בין היתר: "כה אמר ה': " אֵ֣י זֶ֠ה סֵ֣פֶר כְּרִית֤וּת אִמְּכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר שִׁלַּחְתִּ֔יהָ.." [ישעיה נ:א]  כלומר אומר הקב"ה שהוא מעולם לא נתן לעם ישראל  גט כריתות, ולא גרשם מעל פניו.. האמנם?
הנה בא הנביא ירמיהו ואומר שה' כן נתן ספר כריתות לעם ישראל!  ככתוב בירמיהו (ג,ח) "שִׁלַּחְתִּ֕יהָ וָאֶתֵּ֛ן אֶת־סֵ֥פֶר כְּרִיתֻתֶ֖יהָ אֵלֶ֑יהָ.." אם כן אנו עומדים ותוהים מה קורה פה? האם אנו עדים למחלוקת בין הנביאים? שישעיהו טוען שלא היה גט,  ואילו ירמיהו טוען שהיה גט?...
על כך עונה בעל חידושי הרי"ם- אכן היה גט כביכול ביננו לבין הקב"ה אך הגט הזה פשוט לא תפס!!  ומדוע? כי ההלכה אומרת שאם אדם מגרש את אשתו ונותן גט בידה והיא משולחת וחוזרת, כלומר, האישה חוזרת אליו כל פעם מחדש, למשל מחמת שהיא שוטה, הגט הזה אינו תופס, שהרי כתוב בתורה "ושילחה מביתו" ולא שתהא משולחת וחוזרת. גם כאן בעניין עם ישראל  ביחסו לקב"ה, ברור שאנחנו בבחינת משולחים וחוזרים, שאפילו אם הקב"ה משלחנו מעל פניו אלף פעמים, שוב נשוב אליו, לפי שעם ישראל לא יכול להתנתק בשום פנים ואופן מהקב"ה, וכיוון שכך, הגט אינו תופס ואין לו תוקף כלל כמו שאדם מוסר גט לאשתו אבל לגט הזה צמוד "משיחה" [=חבל] לידו כך שבעצם אין פה "כריתות" והרחקה ברורה בינו לבינה... ובמצב כזה האשה אינה מגורשת!!
וזהו מה שאומר הנביא ישעיה- "אי זה ספר כריתות אמכם אשר שילחתיה"? הרי שילחתיה והיא חזרה!  אם כך לא היו מעולם גירושין באמת...
גם בסיום מגילת איכה שקראנו בתשעה באב אחרי התיאור המפורט על החורבן והגלות, אנו מבינים שאין זו חלילה פרידה עולמית מהבורא: ונקדים הקדמה קטנה ממגילה אחרת צוהלת ושמחה – ממגילת אסתר...
כאשר ושתי המלכה לא רצתה לבוא אל המלך נאמר :" ויקצוף המלך מאד - וחמתו בערה בו"  ומבינים חז"ל -כך הסביר הגר"א -  שהיו פה שני מיני כעסים, כעס חיצוני וכעס פנימי. הכעס החיצוני – על זה שלא רצתה לשמוע בקולו ולבוא בדבר המלך לעיני כולם, אבל היה פה גם כעס פנימי שהיה מציק לו בבטן..  על שביזתה אותו בדברים ששלחה לו - " אמרה לו ביד השליחים: שומר הסוסים של אבא (המלך בלשאצר הבבלי)  היה שותה חבית יין שלמה ולא משתכר ואילו אתה בכוסית אחת כבר שיכור ואיבדת את דעתך...
והנה בסוף מגילת איכה נאמר: "לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים: הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם"  ואיך אנו יודעים שזה לא כעס פנימי אלא כעס חיצוני שבמהרה תתגבר עליו ולא תשכחינו לנצח ולאורך ימים?..    "כִּי אִם [באמת] מָאֹס מְאַסְתָּנוּ - אז למה הכעס היה רק חיצוני -רק "קצף"? "קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאד".  אלא ודאי שבדעתך לחזור אלינו ומעולם לא נפרדת מאתנו.. לכן עוד נחזור אליך בקרוב !! וכפי שנקרא בהפטרת השבוע: "שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ.."
 ואם כך ניתן לסכם ולומר שגם אם הקב"ה זרק לנו גט בעת החורבן זה לא שינה את מעמדינו ביחס לברית הנישואין של כנסת ישראל עם קודשא בריך הוא.. : כי היה זה "גט ומשיחה בידו" ואינה מגורשת..
ואם תרצו אפשר לקרוא במקום "משיחה" –"המשיח".. המשיח בידו ומשום כך אמרו לנו חז"ל במדרש שביום החורבן עצמו "נולד" המשיח...  ושמו מנחם לרמוז שיבוא יום וה' ינחמינו וישיבנו לחיקו – כי ברית הנישואין ביננו ובין הקב"ה היא ברית נצחית ולכן אנו פונים לקב"ה:  "השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם"!!
פרשת עקב (כ"ב מנחם אב)
1.מפטירים (שני משבעה דנחמתא)בישעיהו מ"ט -"ותאמר ציון "עד (נ"א,ג) "תודה וקול זמרה".
חידה לפרשה
מהר , מהר!!.. היכן מצאנו בפרשה פעמיים את המלה "מהר" [לא בסמיכות]?
רמז: קשור לחטא העגל...
חידון התנ"ך
על איזו מלחמה בספר שופטים ניתן לומר שהיא גם "מלחמת הכוכבים"?
פרפראות לפרשה

1. והסיר ה' ממך כל חולי [ז טו]

כתוב בירושלמי [שבת פרק י"ד]  'כל חולי' זה 'רעיון' – הכוונה למחלת נפש ל"ע ויש לשאול: מדוע הסרת חולי הנפש משמעותה הסרת כל חולי?
מסביר רבי יהושע מקוטנא זצ"ל: החולים הללו מדמיינים שהם חולים בכל מיני מחלות, וכאשר יסיר ה' מהם את המחלה הזאת, כאילו יסיר מהם כל חולי...

2. "ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם" [ט כג]

שאלו לרבי חיים מצאנז: איך זה יובן, שמשה רבינו, האוהב ישראל הגדול, יקטרג על עמו, עם ה', ויטיח בהם מלים קשות כאלה? השיב רבי חיים: שפיל לסיפא דקרא [=תמשיך לסוף הפסוק..]  - "מיום דעתי אתכם", אמר משה רבינו: ואני אשם בכל זה...
ריח טוב בעצים...
אני צועד בשבילי המושב, ויש לפעמים ריחות נעימים של עצי "יערת הדבש" וכדומה, האם אני צרך לברך בכל פעם שאני מריח ?
תשובה: אכן כך הדבר, כיון שיש לריח הזה "עיקר" דהיינו: מקור ממשי והוא הריח של "יערות הדבש", צריכים לברך בכל פעם שעוברים שם, ברכת "עצי בשמים"  (ואם אינך יודע - אם זה עץ או עשב – תברך "מיני בשמים")
ולכאורה, גם אם נסעת ברכב, ואתה מריח ריח טוב מפרדס הדרים וכדומה , היית צריך לברך - אלא שהחשש הוא, שעד שתסיים את הברכה, שינית מקום וכבר הריח כלה והלך לו ונמצא שברכתך לבטלה, לכן עדיף שלא תברך כשאתה נוסע ברכב, אלא אם כן , תעצור את רכבך  בצד ותברך. דרך אגב: כשיש פרי המפיץ ריח נעים, ואדם רוצה להריחו וליהנות ממנו, יברך: "ברוך ... הנותן ריח טוב בפירות". [עיין שו"ע  סימן רט"ז ובאחרונים].
שחיה בים [או בבריכה]
כמובן ההלכה אומרת שיש לרחוץ בחוף נפרד ובצניעות כמו כן יש הלכות של "ונשמרתם מאד לנפשותיכם"
1.אם הים סוער גם אם יש מציל נחשב מקום סכנה ואסור לרחוץ בו.
2.אם הים שקט ויש מציל מותר לשחות לעומק .
3.כשהים שקט ואין מציל - אם גובה המים עד ברכיו - מותר להכנס למים. יותר מגובה הברכיים אסור להכנס.
4.הנכנס לים [בין בשחיה בין בספינה]  במרחק 4 ק"מ מהחוף אפילו שהים שקט צריך לברך הגומל ויש שאמרו שיברך במקרה כזה בלי שם ומלכות. [4 ק"מ = פרסה]
5.אם הים סוער או שהפך פתאום לסוער אפילו פחות מ4 ק"מ צריך לברך הגומל.
6. החוצה את הכנרת בספינה כיון שיש לפעמים גלים גבוהים ומסוכנים צריך לברך הגומל. כ"ש אם עשה זאת בשחיה שאז כאמור אפילו בפחות מ4 ק"מ יש לברך.
7. יש אומרים שעל כל שחייה בים אפילו מרחק קצר יש לברך הגומל ולא נהגו כדבריו.
8. ספרדי הנוסע ממקום למקום ברכב אפילו במקומות ישוב צריך לברך הגומל אם נסע 72 דקות. [ יש אומרים דווקא 72 דקות ברצף ויש אומרים אפילו לא ברצף]
9.אשכנזי שנוסע 72 דקות בתוככי הארץ במקומות ישוב אינו מברך אבל אם נוסע במדבר או אפילו בנגב או הבקעה במשך 72 דקות צריך לברך.
10. במקומות סכנה מהישמעאלים הרשעים שזורקים אבנים בדרכים וכדומה יש לברך הגומל גם בפחות מנסיעה של 72 דקות.
11. בכל מה שאמרנו אין הבדל בין איש לאשה.
מהלכות שבת -האם מותר לעשות כעין אהל ע"י  ספרים וכדו'?
ישנו כלל באיסור עשיית אהל ארעי, שלא אסרו אלא באופן שיש איזה שימוש בחלל שנוצר תחת האהל, וכגון מיטה שאע"פ שלא נעשה האהל בשביל השימוש תחתיה, סוף סוף הרי יש לו תועלת באוויר זה לשים שם את נעליו בעת השינה (מ"ב ס"ק כ"ב.). וכן אסור לשים חבית יין מכאן וחבית יין מכאן וחבית על גביהם, כיון שיש לו תועלת בחלל שבין החביות, שיכנס אוויר ויאוורר את החביות (מ"ב ס"ק כ"ט.) אבל ליתן ספר מכאן וספר מכאן וספר על גביהם, אין איסור, משום שאין צריך כלל את החלל שנוצר. אולם, כ"ז כשעושה רק שתי מחיצות, אבל אם עושה ארבע מחיצות, אסור אף באופן שאין צריך לחלל שתחתיו כלל.
לכן שלחן - מותר לשים את הפלטה ע"ג הרגליים בשבת, בתנאי שאין לו מחיצות או על כל פנים יש לו רק שתי מחיצות, אבל אם יש לשולחן ארבע מחיצות אסור לשים את הפלטה על גביהם בשבת (מ"ב ס"ק כ"ב בשם הט"ז) . אמנם יש חולקים על זה ומתירים בשולחן אפי' כשיש לו ארבעה מחיצות, אך המ"ב מסיק שנכון בודאי לחוש לדברי הט"ז, ולעשות זאת בשינוי ע"י שיחזיק את הפלטה באוויר ואח"כ יכניס את המחיצות תחתיה..  והטעם, משום שכשעושה ארבע מחיצות וגג יש כאן חשיבות אהל אפי' כשאינו צריך לאוויר שתחתיו.
תן חיוך..
1.לפי המשך התכניות של אירן בנושא הגרעין נראה שאנו נמצאים בעיצומה של תקופת "בין הזמנים"...
2. איזה פתרון מצאו באירן למצוקת המים החריפה? לחסום עוד יותר את האינטרנט!...
3. בעקבות ההכרזה של בריטניה שהיא מכירה במדינה פלסטינית הודיע בתגובה ראש ממשלתינו שהוא דוחה מכל וכל את ההשוואה בינו לבין ווינסטון צ'רצ'יל...
4. אחרי משבר הגיוס וההתפטרות מהממשלה של השרים החרדים-הודיע הרמטכ"ל אייל זמיר שמעתה הוא ימנה את השרים החדשים "הרמטכ"ל הוא הסמכות היחידה למינויים"!!  היועמשי"ת מיארה מתנגדת לכך בטענה שהוא משיג את גבולה..