פרשת לך לך

 
אברהם אבינו ומדינת "החסות"  ...
לך לך מארצך!! כך נצטוה אברהם . ועל ה"לך לך" הפתאומי הזה שבו פותחת פרשתינו  מקשה הרמב"ן [בראשית  יב ב] מה טעם שאמר הקב"ה לאברהם עזוב ארצך ואיטיבה עמך - טובה שלא היתה כמוהו בעולם - מבלי שיקדים שהיה אברהם עובד אלהים או צדיק תמים, או שיאמר טעם לעזיבת הארץ, שיהיה בהליכתו אל ארץ אחרת קרבת אלקים?  והרי מנהג הכתוב לומר:  התהלך לפני ותשמע בקולי- ואח"כ- ואיטיבה עמך!  כאשר בדוד ובשלמה, וכענין התורה כולה אם בחוקותי תלכו (ויקרא כו ג), אם שמוע תשמע בקול ה' אלקיך (דברים כח א) וביצחק אמר בעבור אברהם עבדי (להלן כו כד) אבל להבטיחו בעבור יציאת הארץ [ סתם כך] אין בו טעם?
 והרמב"ן מתרץ:[שזה לא היה כל כך פתאומי.. כי אור כשדים מבטא סיפור שלם שעבר על אברהם בארץ מולדתו..] וזה לשון הרמב"ן:  הטעם, מפני שעשו אנשי אור כשדים עמו רעות רבות על אמונתו בהקב"ה, והוא ברח מהם ללכת ארצה כנען ונתעכב בחרן, אמר לו לעזוב גם אלו ולעשות כאשר חשב מתחלה, שתהיה עבודתו לו וקריאת בני האדם לשם ה' בארץ הנבחרת, ושם יגדל שמו ויתברכו בו הגוים ההם, לא כאשר עשו עמו באור כשדים שהיו מבזין ומקללים אותו, ושמו אותו בבור או בכבשן האש ואמר לו הקב"ה - שיברך מברכיו, ואם יחיד מקללו - יואר, וזה טעם הפרשה...
זאת אומרת; שרק כאן בארץ ישראל יוכל אברהם אבינו להביא ברכה לכל העולם ורק בשבתו בארץ יכירו כל העמים את תרומתו הרבה לעולם כולו.
ניתן אולי להוסיף שאברהם אבינו – גם לאחר נס הצלתו מכבשן האש וקידוש ה' הגדול שהיה בכך – עדיין הרגיש שהוא תחת "חסותו" של נמרוד.. כי זוהי ארצו של הדיקטטור .. ולכן הורה לו הקב"ה שהגיע הזמן לצאת משם.. ואכן יותר מאוחר, אותו שליט עריץ [=נמרוד הוא אמרפל] בא וארגן מלחמה  בארץ ישראל ובסביבותיה ולקח את לוט בשבי.. הוא רצה להרחיב את "החסות" גם כאן..   ולאחר מלחמת "הנצחון" והתקומה על ארבעת המלכים -מינו כל העמים והמלכים את אברהם ל"מלך העולם" ואף רצו לעשות ממנו "אליל" -כמסופר במדרש [ומובא מקצתו ברש"י]  – אמר להם אברהם :עד כאן!! אני לא המנהיג, אלא הקב"ה הוא מנהיגו של עולם והוא הא-לוה של כולם!
ואם בנתינת חסות עסקינן, לאחרונה מאז "הפסקת האש" כביכול, יש משהו שמאד מפריע... כי יש "קיסר" מעבר לים הנחשב לאחד מגדולי ידידנו, שמרגיש שהוא יודע גם מה טוב בשבילנו, מחבב גם את גדולי שונאינו ומכתיב לנו כיצד להגיב מול אויבינו.. ועם ישראל שמעולם שנא עול משעבד -רוצה להיות באמת "עם חפשי" בארצינו.. ללא "הכתבות" מבחוץ..  והדילמה, כיצד להגיב לתכתיבים מן החוץ  ובנתיים לאור הפרשה הבה ונכריז כי ה' הוא מלכינו אין עוד מלבדו!!
לעומת ארץ שנער – כאן, אברהם אבינו יכל ללכת "חופשי" בארץ לארכה ולרחבה באין מפריע ולהפיץ את תורתו מבלי שמישהו ינסה להשתיק אותו.  רק כך ניתן לברך את כל העולם - "ונברכו בך כל משפחות האדמה"
גם בברכה שהתחלנו לומר השבוע בברכת השנים יש אוסף איחולים טובים לכל העולם. במיוחד בנוסח הספרדי הארוך... שלא מסתפקים בבקשת גשם על פני כל האדמה ובבקשה לשבוע מטובה אלא מוסיפים ומדגישים: ושבע את את כל העולם מטובך ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנת ידיך - ומבקשים שמירה והצלה לכל השנה מכל מיני פורענות וכו' ומסתמא שמירה והצלה לכל העולם!!  איפה ראיתם עוד עם כזה שכל מהותו להביא ברכה לעולם , אלא שלצערינו, העולם ברובו כיום דוחה את "המברך" ובכך מפסיד את "הברכה" שלו עצמו.. 
אולם צריך לדעת,  שגם בשעה שאומות העולם נראים כדוחים את עם ישראל וממילא את טובתו וברכתו לעולם, עם ישראל ממשיך להשפיע רוב טובה לעולם באמצעות ביעור הרע בעולם.. כי הרוע לא יודע גבולות, ופראיות ישמעאל חוצה יבשות ובהמעטת כוח ההרס והרשע בעולם יש ברכה לעולם כולו גם אם אומות העולם ברובן הגדול מתכחשים לה.. "ויכחשו אויביך לך ואתה על במותימו תדרוך".
ועוד דבר חשוב. כל הברכה של אומות העולם – היא בגלל שהיהודים גלו לשם - ושם הם "מעלים את הבאר" והברכה של הגויים – כפי שיעקב העלה את מי הבאר בחרן והביא להם ברכה וכפי שמשה רבינו העלה את מי הבאר במדין "וגם דלוה דלה לנו" ויתרו מיד מבחין בכך כדברי המהר"ל [בספרו גור אריה שמות ב,כ] : הכיר יתרו במשה, שהוא מזרעו של יעקב שהמים עולים לקראתו. כי בשביל שבזרעו של יעקב מתברך כל העולם, כדכתיב (בראשית כח, יד) "ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך", לכך המים עולים לקראתו להיות הברכה באה מיד נגדם"
אם כן לסיום ולסיכום. הברכה נמצאת כאן בארץ ישראל ולא בארץ אחרת , ונותן הברכה הוא זרע אברהם אבינו ולא עם אחר, דהיינו: עם ישראל הוא המברך את כל העולם ובמיוחד כשהיה לנו בית מקדש כי אז הברכה הייתה בשפע גדול, ואילו ידעו אומות העולם מה בית המקדש היה בעבורם,  היו מעמידים חיילים לשמרו!! כמו כן כל יהודי הגולה כשיפרשו כנפיים ויקיימו את ה"לך לך" הפרטי שלהם וישובו הנה כיונים אל ארובותיהם, יעצימו עוד יותר את השפע והברכה לעולם כולו!! במהרה בימינו אמן.
שבת שלום - וגשמי ברכה ונדבה – ולא ימי שרב וציה !
שבת פרשת לך-לך [י' מרחשון]
1. ההפטרה- "למה תאמר יעקב" – [ישעיה מ,כז]- ומנהג תימן להתחיל בפסוק "ואל מי תדמיוני.."
2. ברכת הלבנה – במוצאי שבת קודש [למי שעדיין לא בירך]. סוף זמן ברכת הלבנה -יום רביעי בערב שעה 18:55
3. מחר [ י"א מרחשון ] הוא  יום פטירתה של רחל אמנו ע"ה - ויום הולדתו של בנימין שבחלקו נבנה בית המקדש..
חידה לפרשה
איזה שבט מוזכר בפרשה מבלי שהתכוונו אליו?
חידה כללית
לאדם יש שלוש שקיות על השקית הראשונה כתוב מכיל תפוחים, על השקית השניה כתוב מכיל תפוזים, על השקית השלישית כתוב מכיל תפוחים ותפוזים. מסתבר שמי שכתב התבלבל בין השקיות ולא כתב מה שצריך באמת לכתוב על כל שקית..  איך אפשר לנו לדעת מה מכילה כל שקית ע''י הוצאת פרי אחד מכל שקית?
[לחידה הכללית הבאנו פתרון לאחר פרפראות]
פרפראות לפרשה
1." וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן ..וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם..
ר' לוי יצחק מברדיצ'ב נסע פעם לאסוף כסף להכנסת כלה. כשהגיע אצל רב אחד – לא נתן לו הלה מאומה, אלא ברכו שיצליח ה' דרכו .                                   אמר לו ר' לוי יצחק: אפילו מלכי צדק, שהיה כהן לא-ל עליון , קודם הוציא לחם ויין, ורק אחר כך "ויברכהו"...
2. "ויהי השמש באה ... והנה תנור עשן ולפיד אש". (ט"ו י"ז(
היה זה בילדותו של הגאון רבי אלעזר צדוק טורצ'ין בגרודנה. פעם ניגש אליו גוי ליטאי שכן, הצביע על פיאותיו ושאלו: "מה זה הפיאות הללו?!" המשיך הגוי ואמר: "אני אגיד לך למה. בהר סיני, כשראיתם את האש הגדולה ושמעתם את קול השופר החזק, נבהלתם, ומרוב פחד שמתם את הידיים על האוזניים, מאותה אש השערות בראש נשרפו ונשארו לכם רק השערות ליד האוזן..."
פתרון לחידה הכללית
השקית שכתוב עליה "תפוחים ותפוזים" נוציא ממנה פרי אחד אם ייצא תפוז סימן שזו השקית של התפוזים כי הרי לא כתוב נכון על השקיות, והוא הדין אם ייצא תפוח. ואז השקיות הנותרות רק להחליף את הכיתוב על כל שקית כי על כל שקית יש כיתוב שגוי .
יום פטירת רחל אימנו ע"ה – ביום ראשון!!
יום זה מסוגל לישועה ולפקידת עקרות וכמובן להתפלל על ישועת ישראל כמו שרחל אמנו ידעה לבכות "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים , רחל מבכה על בניה...כה אמר ה', מנעי קולך מבכי...ושבו בנים לגבולם"!.
לפי מסורת מסוימת – כשבנו את המבנה הישן של קבר רחל (עם הכיפה) דאגו לחצוץ מפני הטומאה ולכן מותר לכוהנים להיכנס לקבר רחל (וכמו-כן למערת המכפלה) (עפ"י הגרי"מ אליהו זצ"ל) ויש חולקים הדבר (הגר"ע יוסף זצ"ל) ואוסרים להיכנס לכוהנים גם למבנים של הצדיקים הללו.
מהלכות שבת – איסור כף מחוררת להצאת ירקות מן המרק
בכדי להתיר ברירה בשבת צריכים להתקיים ג' תנאים, אוכל /ביד/ ומיד, התנאי הראשון, צריך להוציא  אוכל מתוך פסולת ולא פסולת מן האוכל . כמו כן כשבורר יהיה זה לצורך מיידי תוך הסעודה או ממש סמוך אליה. אבל יש עוד תנאי- שלא יהיה בכלי – אלא יהיה "ביד".  כי ברירה בכלי אסורה מן התורה אפילו מוציא אוכל מתוך פסולת ואפילו עושה כן לצורך מיידי,
אמנם בשו"ע  מחלק בזה בין ב' סוגי כלים: יש כלים המיוחדים לברירה כנפה וכברה, שאיסור הברירה בהם הוא מן התורה. ויש כלים שאינם מיוחדים לברירה כקנון ותמחוי [קנון כלי שצר מלמטה ורחב מלמעלה כעין משפך ונותן הקטניות בצד הרחב, וכשמנענע את הכף הקטניות שהם עגולות מתגלגלות ויורדות למטה דרך המקום הצר, והפסולת שאינה עגולה נשארת למעלה. תמחוי – היא קערה גדולה] אבל כלים המיוחדים לברירה אסורים מן התורה ולכן  אסור מן התורה לברור את הבשר, הירקות או האטריות מן המרק ע"י מסננת או כף מחוררת, שהרי זה ברירה בכלי המיועד לכך!
תן חיוך !...
1."ויאהל עד סדום" – שהיו מקצרין רגלי האורחים....
שוטר סדומי לאורח: שכב על המיטה!
האורח: אני מכחיש בכל תוקף! זה לא מיטה, זה כיסא!
השוטר: תשכב ,ותיכף תראה שאצלינו אין הבדל בין מיטה לכסא...  
2. רופא: "אני לא רואה שום שיפור במצב שלך. האם הקפדת על ההוראות הרשומות בפתק המצורף לתרופה?"
החולה: "בוודאי. היה כתוב שם: לשמור את הבקבוק - במקום סגור וחשוך-  וכך בדיוק עשיתי!!
3. אישה לבעלה: אני קופצת לחמש דקות למכולת!
יש סיר על הגז. אל תשכח! צריך לערבב כל עשר דקות..
4.  בקשת האבטיח..
נא לא ללחוץ עלי - ולא לחבוט בי
אני לא מנגן - אין לי אורות
ואני לא מחובר לשקע..