פרשת בא

 
הנה זה בא! המכה האחרונה במצרים! "המכה בפטיש" על ראשו של פרעה ועל ראשם של כל המצרים אשר כל כך עינו את עם ישראל ... הלילה ההוא היה מאד שקט, אפילו הכלבים לא נבחו למרות ריח הצלי שנישא באויר למרחקים..  רק בבתי היהודים שהסתגרו בבתיהם עם קרבן הפסח הצלוי חגגו ושרו את ההלל.. והנה מתקרבת שעת חצות...   חצות לילה של ליל חמשה עשר בניסן ב' אלפים תמ"ח לבריאת עולם... פרעה ישן במטתו שנת ישרים ... ובאחת  זעקה אדירה פילחה את האויר.. זעקה אדירה שפרצה מפיות רבבות ואלפי מצרים, כי אין בית אשר אין בו מת...  אם היה מלאך מבצע את המשימה הרי הוא היה הולך מבית לבית ומכה את הבכורים או את הגדול שבבית והזעקה הייתה נשמעת בזה אחר זה.. אבל כאן שבורא עולם בכבודו ובעצמו "שאב" בבת אחת כמו מגנט גדול ועצום את נשמתם של בכורי מצרים " [עיין אור החיים..] הזעקה הייתה גדולה מאד בכל ארץ מצרים. כאילו כל ה'ביפרים' התפוצצו להם בבת אחת בליבם..
פרעה מיד מזנק ממיטתו בבהלה לקול הצעקות האיומות. כל הבכורות במצרים מתים והוא הבכור היחיד ששרד ופרעה מפחד שגם הוא יצטרף במהרה ללהקת הבכורות בשמיים שהרי גם הוא בכור.. אבל הקב"ה החליט שדווקא אותו הוא משאיר למשימות הבאות..  פרעה מחפש את משה ואהרון לומר להם – שיצאו מכאן - הם וכל העם  -מהר.. צאו מכאן מהר! אתם משוחררים ברגע זה! בנו הבכור של הקב"ה משוחרר לחפשי!!! ..  עם ישראל אתם חופשיים!  ותצאו כמה שיותר מהר החוצה!!! .. אבל משה עונה  לו בשלווה -איננו גנבים בלילה.. רק מחר "בעצם היום" - בעיצומו של יום - אנו יוצאים !!
אם נדייק בדברי משה ניתן להבין שאם לא הייתה הטענה "כגנבים בלילה" - היו יוצאים באותו לילה! ומדוע?-"כי בחיפזון יצאת ממצרים"(שמות יב)  וההמחשה: אפילו את קרבן פסח אכלו בחיפזון בלילה ההוא "מתניכם חגורים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם" כאומר: בהישמע הפקודה – שמאל ימין שמאל - אנו מוכנים ומזומנים ליציאה מיידית לדרך!!
האם כך יהיה בגאולה העתידה? לא ולא! ואכן כתוב במכילתא (פ' בא) שהבהילות והחיפזון הייתה רק בגאולת מצרים –ששם נחפזו כולם הוי אומר: המצרים, ישראל ואפילו הקב"ה...  המצרים נחפזו - לשלח את ישראל כי אמרו כולנו מתים.. בני ישראל נחפזו לצאת ממצרים ולפרוק מעליהם עול השעבוד כמה שיותר מהר, ואילו הקב"ה היה חרד להוציאם מהר לפני שישקעו במ"ט  שערי טומאה ואז לא יהיה לו את מי להוציא..
כל זה כאמור בגאולת מצרים, אבל על הגאולה העתידה התנבא הנביא:" כי לא בחיפזון תצאו  ובמנוסה לא תלכון.." הכל - לאט לאט.. והשאלה המתבקשת היא - למה יש הבדל בין שתי הגאולות, הגאולה הראשונה - והגאולה האחרונה למה הראשונה בחפזון והאחרונה לא בחפזון?
הרב קוק בסידורו "עולת ראיה" (עמוד רפז) מסביר את הצורך בחיפזון, וזה לשונו:" יציאת החיפזון ביסודה הייתה עצת ה', להרים מעלתם של ישראל שלא על פי דרך ההתפתחות הסידורית,[=הרגילה והמסודרת] שכל אומה מתפתחת בסדריה הטבעיים ותבא למעלתה... לאטה, כי אם שהכחות הגדולים, הנרדמים בנפש האומה כל זמן היותם במצרים, כבושים בעוני...   יצאו בפתע פתאום מן הכח אל הפועל, עד שנהפכו מעבדים שפלים לעם תרבותי בתרבות אלוקית... לעם קדוש... והנה לולא היו עם ישראל עם כזה, שיוכל להתפתח רק על פי "הנטיעה" האלוקית... לא היה צריך לאותו החפזון, והיו מתפתחים מעט מעט... אבל מתוך ששום [=שכל] תרבות אחרת היא מעכבת את קדושת התורה... היה משום כך החפזון מוכרח" [כמו שאמרו חז"ל שהיו שקועים במ"ט שערי טומאה ועוד רגע קט לא היה את מי לגאול..] . 
ואומר "הרואה" הגדול [=הראי"ה קוק]  במקום אחר -  קבוצת עבדי עולם אשר כמעט שכחו לגמרי את גאון נפשם הפנימית ששכן בקרבם מכוח מורשת אבות… הנה קמה בדחיפת יד "עושה פלא” ונהיתה לעם גדול מלא עצמה גבורת חיל ואצילות נפשית  אשר לא ראה העולם דוגמתם. והפלא הזה נעשה כדי להבדיל את העם הזה מכל המהומה החשיכה של כל עמי האליל אשר מלאו את הארץ.
.. לעומת זה הננו מתכוננים לגאולת העתיד שעל 'דגלה' חקוק אומר סלה: “כי לא בחפזון תצאו”. בצעדים אטיים הננו הולכים אל מערכת הגאולה” ומטרתה איננה כעת אותה הבריחה מכל העולם כולו… היא באה בשביל שתי מגמות אדירות. המגמה האחת "לגמור את המפעל של אורנו הנפלא במלא התבל” להציג אותה האורה בצורתה היסודית הטהורה מנוקה מכל הסיג והתפל אשר נצברו עליה על ידי הזיקה לעמים רבים… והמגמה השנית, להסיר מאתנו בעצמנו את כל אותן הנטיות הזרות אשר עלו בנו מתוך ההתערבות בין הגויים בכל משך הזמן הארוך של הגלות ותוצאותיה"….
כלומר: לידתו של עם ישראל במצרים היתה ב"חיפזון” בדליגה” ב’פסיחה’ ואח"כ עם ישראל "צועד" אלפי שנים על מנת לגלות את האור החדש שעל ציון יאיר, מנוקה ומבורר אחרי כל צירופי הגלות ונפתולי הגאולה כדי להאיר לכל העולם כולו את דרך האמת והיושר האלוקי. ובין שתי הגאולות זו של העבר וזו של העתיד לבוא, נמתח קו ארוך המחבר בין שעת הלידה של עם ישראל שבו הדבר נעשה בחפזון כדי להבדילנו מן הגויים – דרך כל הישיבה בארץ ישראל למעלה משמונה מאות שנה - ובצירוף בית שני עוד ארבע מאות ועשרים שנה  - ודרך הגלות הארוכה במדבר העמים זה כאלפיים שנה – כל זה כדי להגיע לתוצאה המקווה "לתקן עולם במלכות ש-ד-י"  ואכן "לא בחפזון תצאו",  בפרט בדורנו דור התחייה הלאומית וקיבוץ הגלויות, דור שבו רואים עין בעין כיצד בונה ירושלים ד’ שלב אחרי שלב.
יהי רצון שנזכה במהרה בימינו לאור הגדול הזה ששוכן בציון, כי אני ה' בעתה אחישנה..
שבת שלום ובשורות טובות!
חידה לפרשה
איך שלוש המכות האחרונות קשורות לחושך?
שבת פרשת בא [ו' שבט]
1.  ההפטרה – ספרדים ואשכנזים-  "הדבר אשר דבר ה' [ירמיהו מו יג] התימנים והבבלים מפטירים "בעת ההיא יובל שי" [ישעיה יח]
2. ברכת הלבנה הנוהגים לברך הלבנה אחר שלושה ימים – יברכו במוצאי שבת קודש. למי שנוהגים אחרי שבעה ימים – החל מיום ראשון בערב.
3. שבת הבאה שבת "בשלח" – שבת שירה . אלו הנוהגים לתת לציפורים פירורים כדאי שיעשו זאת לפני שבת [ ועל כך נרחיב, ב"נ, בשבוע הבא].
פרפראות לפרשה
"ויהי בחצות הלילה" – סיפור הצלה נפלא.
נס בחצות לילה! מעשה נפלא של סייעתא דשמיא שארע באחת הערים כאן בארץ ישראל.  שתי גיסות התגוררו באותה קריה חסידית. אחת מהן עמדה לפני לידה וסיכמה עם גיסתה שתיסע ותלווה אותה לבית החולים, כפי שעשו בלידות הקודמות. והנה לילה אחד קרוב לחצות הרגישה שהגיע הזמן לנסוע לבית החולים. ביקשה מבעלה שיתקשר דחוף לגיסתה. הוא מתקשר, אך אין קול ואין עונה. מנסה שוב, כל הטלפונים לא עונים... לאחר דקות ארוכות עונה הגיסה, אך היא מגיבה בקול מעורפל שהיא עייפה... הוא מסביר לה מה המצב והיא עונה, ממלמלת משהו לא ברור. לבסוף הוא אמר בתקיפות:  תקשיבי, אנחנו באים לקחת אותך עוד רבע שעה'. או אז היא מתעוררת לגמרי וקולטת שמשהו קורה, יש ריח מוזר בדירה, ריח של גז. במטבח היא מגלה שאחד הילדים השובבים משך את צינור הגז וניתק אותו מהברז... הבית סגור , המזגן עובד. הבית היה אפוף גז, לכן כולם היו שקועים בשינה עמוקה ומסוכנת. הזעיקו מיד מכבי האש והם פינו את כל דיירי הבנין בדחיפות. הם גם אמרו שאם הדליפה היתה ממשיכה עוד רבע שעה, לא היה את מי להציל בדירה ! שתי הגיסות נסעו לבית החולים לחיים ולשלום אלא ששם אמרו שטרם הגיע הזמן ללדת... רק לאחר שבועיים מאותו הלילה שקרה נס ההצלה ילדה בשעה טובה ומוצלחת!
מהלכות ברכות
1.האוכל סלט פירות, שיש בו כמה מינים, שאין ברכותיהם שוות, אם כל חתיכה ניכרת בפני עצמה (דהיינו: שאינן מרוסקות) יוציא בתחילה חתיכה שברכתה "בורא פרי העץ" ויברך עליה ויאכל אותה, ולאחר מכן, יוציא חתיכה שברכתה "בורא פרי האדמה" ויברך עליה, ולאחר מכן,  יוכל לאכול את הכל ביחד (ורק אם נתרסקו הפירות אז הולכים אחר העיקר, והעיקר פוטר את הטפל)
2.על זיתים מברך בורא פרי העץ. בין אם הם כבושים, בין מבושלים.
3. נחלקו הפוסקים מה מברכים על סברס (צבר) ואע"פ שהעיקר להלכה שמברכים עליו "העץ"- כדאי לפטור אותו בפירות אחרים (עץ ואדמה.)
4. פירות של אילן סרק מברך עליהם ברכת "שהכל" כיון שאין הם חשובים כדי שיצטרכו לברך עליהם "בורא פרי העץ" ומכל מקום במקום שנהגו לברך עליהם "בורא פרי העץ" כדעת האר"י הקדוש- ימשיכו כמנהגם. (יש אומרים שצנוברים כיום שמגדלים במיוחד לשם כך, מברכים עליהם "בורא פרי העץ" וכן כתב הרב אליהו זצ"ל).
5. המוצץ את הפרי, (ואינו לועס כלום מהפרי) מברך עליו "שהכל".
6. פירות או ירקות שגדלו בעציץ שאינו נקוב- מברך עליהם כברכתם (עץ או אדמה) אבל פירות או ירקות שידוע  שהם "גידולי מים"- מברכים עליהם "שהכל" ואע"פ שיש חולקים כתבנו את העיקר להלכה.
7. האוכל פירות שנשטפו במים ולא ניגבום, ויש בהם רטיבות של "טופח על  מנת להטפיח" (דהיינו: אם יגע בזה ירטיב ידיו- עד כדי כך, שיוכל להרטיב גם חפץ אחר)- צריך ליטול ידיו בלי ברכה כדין "דבר שטיבולו במשקה. (ויש מיהודי תימן שפוסקים כרמב"ם ואומרים שרק אם ממש מטבילים במשקה- אז צריך נטילה אבל לא ברטיבות שעל הפרי).
אסון הפעוטות מירושלים – איסור נתיחת הגופות ומתי מותר.
השבוע אירע אסון כבד עם מות שני פעוטות במעון משפחתי לא מוסדר והארץ געשה והייתה מהומה רבה והתנגדות נחרצת לנתיחת הגופות. עתה לאחר שהותרו לבוא לקבורה בלי נתיחה, נסביר מעט מה עומד מאחורי האיסור לנתיחת הגופות והאם בכל מקרה יש איסור.
ובכן ראשית, יש מצוה לקבור את המת, ולהעניק לו כבוד אחרון, וודאי שהניתוח מבזה אותו. גם מצוות "ואהבת לרעך כמוך", דורשת מאיתנו לנהוג כלפיו בכבוד ואם בגלל הניתוח קבורתו מתעכבת ביום, עוברים בזה על האיסור "לא תלין " בנוסף לכך ישנו איסור ליהנות מגופו של המת לדעת כמה פוסקים. אולם במקרה שעל-ידי הניתוח יוכלו להציל חיי אדם - מותר לנתחו, משום שפיקוח-נפש, היינו הצלת חיי אדם, דוחה את כל התורה [יומא פד, ב[
בימי הנודע ביהודה ר יחזקאל לנדא נשאלה שאלה: שני חולים חלו באותה מחלה, וכוחו של אחד לא עמד לו והוא נפטר, והחולה השני נותר לפנינו במצב של סכנת-מוות. האם מותר לרופא במקרה כזה, לנתח את גופו של החולה שנפטר, כדי לעמוד על טיבה המדויק של אותה מחלה, ועל-ידי כך יתכן שיוכל להציל את חייו של החולה השני? והרב פסק שפיקוח-נפש דוחה את כל המצוות - ולכן כדי להציל את החולה השני, מותר לנתח את המת. היה אמנם מי שחלק על הפסק הזה, משום שלדעתו אדם שמת נפטר מכל המצוות, ואין עליו יותר מצווה להציל את חיי חברו, ולכן אסור לבזותו ולנתחו. אבל להלכה נפסק, על-ידי כל הפוסקים כמעט, שמותר לנתח מת כדי להציל חיי אדם. משום שפיקוח-נפש דוחה את כל מצוות התורה, ובכללן גם את המצווה לכבד את המת. וכן פסק החתם-סופר ועוד רבים. וכל זה כמובן בתנאי שיעשו הכל מתוך התחשבות מירבית בכבוד המת, ושלאחר הניתוח יקברוהו בשלמות.
כמה פוסקים כתבו, שיתכן שלדעת בעל הנודע-ביהודה אסור לנתח מתים לצורך גילוי תרופות. משום שכל ההיתר של הנודע-ביהודה לנתח מתים, הוא רק לצורך חולה מסוכן שנמצא כעת לפנינו, שרק במקרה כזה פיקוח-נפש דוחה את איסור ביזוי המת. אבל לצורך חולים שנמצאים בבתי חולים אחרים ואיננו יודעים על קיומם - אסור. אבל לדעת הרבה פוסקים, במקרה של מחלות שכיחות, גם כאשר אין באותו בית-חולים חולה מסוכן, מותר לנתח מתים. משום שברור לנו, שבבתי-חולים אחרים מצויים כעת חולים שסובלים מאותה מחלה. מכל מקום צריך זהירות רבה במתן היתרים לנתח מת כיון שפעמים רבות ארע שרופאים טענו שיש צורך של פיקוח-נפש לנתח מת, ואילו רופאים דתיים בעלי שם ומוניטין, טענו שאין שום הכרח בכך, ולכן ברור שבעניין זה אפשר לסמוך רק על רופאים יראי שמיים, שמבינים את הערך של כבוד המת. ואם רופאים כאלו יאמרו שיש צורך לנתח את המת לשם הצלת חיי אדם - מותר, ואף מצווה לדעת רוב הפוסקים, לשמוע בקולם ולהסכים לנתיחה.
במקרה של הפעוטות מירושלים התברר לבסוף שאין צורך בנתיחת הגופות ואכן הוגש ערעור ע"י זק"א והתברר שאין צורך בניתוח [= לא היה בזה פיקוח נפש של אחרים]  וניתן היתר מידי לקבורה.
יהי רצון שלא ישמע עוד שוד ושבר ברחובותינו ולא בעיר האלוקים. אמן.
נא להכיר הרב מנחם גולדברג  - הרב הראשון של הבינה המלאכותית..
מאז שנכנס האינטרנט לחיינו או יותר נכון "רב גוגל"  רבים מבקשים דברי תורה מפיהו ואף יש כאלה הפוסקים הלכה עפ"י המחשב וכבר לא מתייעצים עם רבנים כי הם והגוגל חכמים עד להפליא וכל הש"ס והפוסקים על כף היד תרתי משמע.. אז מה צריך יותר מזה?..  אבל עתה שהבינה המלאכותית עומדת להשתלט על חיינו בקע מן הביצה יצור חדש ומפחיד אשר לא שיערו אבות המחשב והגוגל .. מישהו הנראה בצלמינו ובדמותינו עם לבוש מסורתי יהודי יכול להיות גם ציוני או חרדי וכולו נראה נופת צופים אך כל כולו יצירה של הבינה המלאכותית שכמובן מישהו בתבל מפעיל אותה בחכמה רבה..
במה המדובר?   ב"רב החרדי" מנחם גולדברג שכבש את הרשתות החברתיות במסריו על שגשוג, צמיחה רוחנית והגשמה עצמית – וכולם בתחילה חשבו שזהו רב אמיתי רב אנושי.. והנה התברר שהכל עורבא פרח ואפילו גם לא זה.. בדיקה שפורסמה החודש - אומר הכתב איציק ברנדויין - חושפת כי "הרב מנחם גולדברג", שהציג עצמו כמורה רוחני ותיק ומכר ספרים וחבילות השראה דרך האינסטגרם והטיקטוק, הוא למעשה דמות שנוצרה כולה באמצעות בינה מלאכותית.עוד באותו נושא:
הדמות, המופיעה מדי בוקר ברקע שנראה כמו בית כנסת ניו-יורקי, כוללת חזות חרדית מלאה, קול, תנועות גוף ודיבור שוטף - אך מבוססת על מערכת דיגיטלית בלבד. לצד סרטוני ההשראה, "הרב" קידם מכירת חבילות תוכן במחירים של 19.99 עד 24.99 דולרים, תוך שימוש בשפה כללית ובמסרים אוניברסליים. סרטוני הדמות כוללים אי-דיוקים חזותיים ותכניים: ספר תורה פתוח המונח בצד בניגוד להלכה, ארונות קודש עם כיתובים שאינם מוכרים, כתובות עבריות שגויות, ותוכן נטול כל אזכור לרבנים, ספרים או מקורות מסורתיים. בעקבות החשיפה, מספר העוקבים של הדמות בטיקטוק צנח באופן משמעותי, אולם באינסטגרם היא ממשיכה לצבור פופולריות. עם זאת, חלק מהגולשים טענו כי עצם התוכן הרוחני שמוצג מועיל להם, גם אם הוא מופק ממקור טכנולוגי.
לסיכום: עם התפתחות ענף זה של בינה מלאכותית יכולות להיות הטעיות בקנה מידה גדול ולא רק בתחום התורני אלא בראש ובראשונה בתחום העסקי ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם.. הבה נתפלל שה' יצילנו משגיאות ומכל מיני הטעיות ווירטואליות...
תן חיוך...
1. זוכרים את "הקונספציה" מול החמאס לפני המלחמה?
כל פעם שהיו ברקים ורעמים, היה "משתחרר" להם איזה טיל לכיוון ישראל  מיד היו אומרים שזו מכת ברק שלחצה בטעות על המשגר...
2. אחרי תפיסת מדורו ואשתו, שאלו את טראמפ מה הוא מתכוון לעשות איתם, אז הוא אמר, שהוא שוקל לארגן להם חברות ב"הסכמי פרעה".
3. טראמפ מנהיג חזק ונחוש. אם הוא החליט לתקוף באיראן, הוא יתקוף. אין ספק. כי הוא לא מפחד מכלום הוא רק חושש...
4. הכתבים הישראלים לטראמפ: למה לא תקפת כשאלפים באירן נטבחים?
טראמפ בכעס: "אתם חסתם על החמס שבין לילה היה ובין לילה אבד, ואני לא אחוס על איראן שיש בה הרבה משנים עשרה אלף הרוגים, ובהמה רבה?"...