פרשת ויקרא

 
"הגיזרה הצפונית" בבית המקדש שמבטלת כל גזרה...
אנו נמצאים עדיין בעת מלחמה ואומרים לנו שצריך אורך רוח.. אבל עם ישראל "מריח" את הזמן המסוגל לגאולה והוא "קצר רוח".. הנה אנו בין פורים ופסח שרש"י אומר "ימי נסים הם לישראל" ובניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל" והמתח עולה.. האם הפעם זו הגאולה שדברו עליה הנביאים?..
האמת היא שאנו אכן נמצאים באתחלתא דגאולה ואולי כבר ב"עיצומה של הגאולה" כי הימים הם אכן ימות המשיח, ובימות המשיח בדרך לגאולה השלמה   יש תקופות של עליות ולפעמים מורדות או יותר נכון רק עליות של מדרגות אלא שבין המדרגות יש לפעמים "סתר המדרגה".. . והנה במלחמה הזאת יש כל מיני גזרות יש את הגיזרה הדרומית [עזה ] , יש את המזרחית ויש את הצפונית [ובצפונית -חיזבללה אבל גם אירן היא צפונית מזרחית...]. בפרשתינו מודגשת הגיזרה הצפונית . למה הכוונה? 
כידוע, חומש "ויקרא", עיקר הענין בו - הם הקרבנות!!   הקרבן הראשון, שהתורה מביאה, הוא קרבן עולה מן הבקר [פסוק ג'],ולאחריו קרבן עולה  מן הצאן [פסוק י'] ,והנה אנו פוגשים בעולת הצאן הדרכה היכן לשחוט את הקרבן ,מה שלא מצינו בקרבן הבקר..וכך נאמר [בפסוק יא]-   "וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי ה' וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סביב" .(ויקרא א יא)  האם דין "שחיטה בצפון" נוהג דוקא בעולת הצאן ולא בעולת הבקר?  -לא ולא ! וכך פוסק הרמב"ם:
.." קדשי קדשים אין שוחטין אותן ואין מקבלין את דמן אלא בצפון המזבח.. וקדשים קלים שחיטתן וקיבול דמן בכל מקום מן העזרה" [הל' מעשה הקרבנות  ה ,ב ] ואם כן לא משנה אם היא מן הבקר או מן הצאן כיון ששייכת "העולה" לקטגורית "קדשי קדשים" –היא נשחטת בצפון ! לכן תמוה מדוע בחרה התורה לציין את מקום השחיטה –צפונה למזבח- דוקא בקרבן השני- בעולת הצאן, ולא כבר בקרבן הראשון –עולת הבקר?  הלא דבר הוא !
כדי להבין את פשר הענין  ננסה להבין מדוע "מתמקדים" בצפון? למה התורה הקפידה לומר: "וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי ה' ...?
מסתבר שהדבר קשור לעקידת יצחק!!  וכך נאמר במדרש:  "ושחט את בן הבקר וגו' ובאיל הוא אומר צפונה לפני ה'- אמרו: בשעה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו התקין הקדוש ברוך הוא ב' כבשים אחד של שחרית ואחד של ערבית וכל כך למה שבשעה שהיו ישראל מקריבין תמיד על גבי המזבח וקורין את המקרא הזה "צפונה לפני ה'"- זוכר הקדוש ברוך הוא עקידת יצחק !.מעידני עלי, את השמים ואת הארץ, בין גוי בין ישראל, בין איש בין אשה, בין עבד בין אמה, קורין את המקרא הזה "צפונה לפני ה' " - זוכר הקדוש ברוך הוא עקידת יצחק שנאמר צפונה לפני ה'." (ויקרא רבה ב: יא)
אבל עדיין לא מובן ,מה קשור "הצפון" לעקידת יצחק? על כך עונה בעל "שפת אמת" : "..כי עיקר הקרבן הי' הרצון למסור נפשו להשי"ת. וזה ההסתר שהי' בהקרבן. ונקרא  צפונה. וזה יוכל להיות גם עתה. ופי' צפונה לפני ה' להיות מקום הצפון שבאדם להשי"ת ולא בגילוי על המצח.."
הוי אומר: עיקרו של הקרבן [במיוחד קרבן עולה שבא לכפר על הרהורי הלב ,על הדברים הפנימיים של האדם] שהאדם יתכוון למסור את נפשו לה' יתברך בדיוק כפי שהיתה כוונתו של יצחק ,שעה שעקדו אותו על גבי המזבח וגם אם אחר כך הוחלף יצחק והוקרב תמורתו איל , הרי עדיין כוונתם [הצפונה] של האב אברהם ובנו יצחק ,שכל מה שנעשה באיל כאילו נעשה ממש ביצחק, ולכן  נקרא שעדיין אפרו של יצחק צבור ומונח לפני ריבון העולמים ובשעה שמתכוין היהודי בכוונה אמיתית שהוא היה ראוי להיות הקרבן הרי רצונו מתחבר עם רצון אבות האומה ומעורר בכך את זכות העקידה! ולכן מובן עתה מדוע ציינה התורה את דבר השחיטה בצפון - דוקא בצאן - ולא בבקר , כדי לעורר את זכות עקידת יצחק!!   [דרך אגב, יש דיעה ,שהאיל הוקרב על גבי המזבח, כשיצחק עדיין שוכב עקוד לצידו, כך שהאיל היה בצפון המזבח ויצחק בדרומו ,על גבי המזבח..]
אם כך, אין פלא שרבותינו "קשרו כתרים" לאמירת הפסוק הזה של "ושחט אותו.." וכך כותב ב"סדר היום": פסוק זה, "הוא ענין גדול לענין הקרבנות, וכל האומר אותו בכוונה מתקבלת תפלתו כריח ניחוח, ויש בפסוק הזה סוד גדול, וכשאומר צפונה לפני ה' יכוין בו שהענין שהוא צפון לפני ה' והוא אפרו של יצחק שיזכור אותו בעת צרותינו ויענה אותנו ויושיענו"
והחיד"א כתב בספר עבודת הקודש שפסוק זה יחד עם עוד פסוקי קרבנות ומזמורים מסוגל לבטל כל צרה [ל"ע] מאותו מקום וזה עיקר לשונו: "על כל צרה שלא תבא, יאמרו בעשרה צ"א פעמים ויהי נועם וכו' יושב בסתר כולו, ויכפול פסוק אורך ימים אשביעהו, ויכוונו לשם.. ויקראו פרשת העקדה בדמעה, ויאמרו פיוט עת שערי רצון כולו, ויאמר ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני יי וזרקו .. ויאמרו: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יהוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּזְכּוֹר לָנוּ וּלְכָל יִשְֹרָאֵל אֲשֶׁר בְּעִיר זוּ [או במושב זה...] עֲקֵידָתוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ בֶּן אַבְרָהָם אָבִינוּ, כְּאִלּוּ אַפְרוֹ צָבוּר וּמוּנַח עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְתַבִּיט בְּאַפְרוֹ לְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְֹרָאֵל אֲשֶׁר בְּעִיר זוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְתוֹשִׁיעֵנוּ מֵהַצָּרָה הַזּוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. כֵּן יְהִי רָצוֹן. אָמֵן:"
ובכן, ראינו חשיבות גדולה לשחוט בצפון.. להזכיר עקידת יצחק! וגם בשיר של יום שני אנו אומרים: " הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב" - מקום שמקריבין בו קרבנות שנאמר (ויקרא א) ושחט אותו על ירך המזבח צפונה" [שמות רבה לו] – בנקודה הפנימית  הצפונה בלבנו הבאה לידי ביטוי  בשחיטת הקרבן בבית המקדש - וכיום -בבחינת "ונשלמה פרים שפתינו" – במסירות נפש הזו, ובהקרבה של הציבור שהתגלה כאוהב שערי ציון ובתי כנסיות המתחברת לאבות העולם בהר המורי'ה,
לסיום, נודה לה' על כל ניסי המלחמה כאן בארץ ישראל עם כל הטילים שמתפוצצים והפח נשבר ואנחנו נמלטנו  וכמובן באירן עם טייסינו הנפלאים ואנשי המוסד המופלאים שמסכלים את ראשי התמנון במדויק וגם בלבנון מול חיזבללה, כמו כן בעזה וביהודה ושומרון ובכל מקום שהם -"דחזיתיה ודלא חזיתיה"...- נצליח לגבור על כל הקשיים בעזרת ה'  ונזכה לחוג את חג הפסח עם כבש או גדי בירושלים הבנויה ולו רק בזכות האיל אשר נשחט צפונה להזכיר את זכות העקידה..!!
שבת שלום ומבורך!
חידה
מה הקשר בין אדם הראשון לפרשה?
שבת פרשת ויקרא [ג' ניסן]
1.ההפטרה – עם זו יצרתי לי [ישעיה מג :כא]
2.במנחה – אין אומרים צדקתך [בלדים אומרים]
3.ברכת הלבנה- לנוהגים אחרי ג' ימים – במוצ"ש. לנוהגים אחרי שבעה ימים – מיום רביעי בלילה
4. הכונו- שבת הבאה – שבת הגדול!
5. לא לשכוח למכור מכירת חמץ.  ניתן למכור אצל רב המושב, או אצל הרב ברקוביץ'.
פרפראות לפרשה
וקרבו כרעיו ירחץ במים (א,ט)
בקרבן השור כתוב "קרבו וכרעיו"- היינו קרביו וכרעיו שלו, ואילו בקרבן הצאן כתוב: "והקרב והכרעיים ירחץ במים והקריב הכהן.." (לקמן פס' יג) טעם החילוק- בהמה דקה אינה עובדת.  היא רועה בשדות זרים ומאכלה בדרך כלל מן הגזל, ממילא, התורה אינה מייחסת את קיבתה אליה. מה שאין כן בהמה גסה, העובדת כל היום ואינה גוזלת, לכן נאמר בקורבנה "קרבו וכרעיו", כי אכן שייכם הם לו ואינם גזולים. [מתוך ס' אזניים לתורה]
"והפשיט את העולה וניתח אותה לנתחיה" [א:ו]
פעם כיבדו את רבי חיים שמואלביץ לדבר בשבע ברכות. הרב שהיה כבר מבוגר, קם והחל לומר כך: "אני אחד הצדיקים הגדולים בדור, אני אולי גדול הדור, אני תלמיד חכם עצום, אני מדקדק במצוות. האנשים שהיו באותו מעמד חשו שלא בנוח, הם חששו שקרה משהו לרב, ואיך קרה שדווקא אנחנו צריכים להיות במעמד כזה שהרב מתבזה. והרב המשיך... אי אפשר לומר שיש רק יתרונות, נכון שיש לי גם חסרונות, אבל באופן כללי אני באמת בסדר גמור". וכאן סיים הרב ואמר, "כך כל אחד חושב לעצמו"....
אומר ה"ילקוט גרשוני" בשם ה"ערבי נחל", הבעיה היא שכל אחד יודע שיש לו מעלות וחושב שהוא כמעט גדול הדור, נכון שיש "פה ושם חסרונות", אבל בסה"כ הוא מאמין שהוא בסדר. מכאן נובעת כל הגאווה של האדם. הגאווה נובעת מה"סך הכל", אם אתה רוצה להוריד את הגאווה, תנהג לפי הכתוב "והפשיט את העולה", איך? "וניתח אותה לנתחיה", תעבור אבר אבר ותבדוק את המצב, ולא "בסך הכל", אלא אבר אבר. למשל, המזוזות, מתי בדקת אותם לאחרונה? מתי למדת הלכות תפילין לאחרונה? האם בדקת את כל פרטי ההלכות, או שמאז הבר מצוה ועד עכשיו לא עברת על ההלכות פעם נוספת? ואיך נראית התפילה, השבת, השלום בית, היחס לחברים, הלימוד? וזהו להפשיט את העולה, איך מורידים את הגאווה? ע"י "וניתח אותה לנתחיה".
דקדוק בפרשה- השין השמאלית שבפרשה!

1. ספר ויקרא פרק א (י) וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן הַכְּשָׂבִים ..- כשבים ולא כבשים!
2. ספר ויקרא פרק ה  (ו) וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לה' עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא נְקֵבָה מִן הַצֹּאן כִּשְׂבָּה ..- כשבה ולא כבשה!
3. ספר ויקרא פרק ב  (יד) וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לה' אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל ..- גרש בשי"ן שמאלית.
4. ספר ויקרא פרק ב (טז) וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ מִגִּרְשָׂהּ ..- מגרשה שי"ן שמאלית.

מה מסבירים לילדים על המלחמה?
ראשית צריך לדעת כפי שהרמב"ן אומר, שבכל התורה יש אהבה ויראה . ובאמת בחינוך המידות צריכים להעניק לילדים בכל יום מלא אהבה וחיבה.  אבל יחד עם זאת צריך לתת חיזוקים לילדים, כדי שיהיה להם כח לעמוד נגד הפיתויים המפוקפקים שיש לעתים ברחוב.. וזהו דבר שצריך לעשות בשעה שהם קטנים. הילדים צריכים לדעת שעל הטוב יהיה להם שכר, ועל מה שלא טוב יהיה עונש ואת הלימוד הזה צריך כבר להנחיל להם כשהם קטנים, מפני שכאשר הם כבר גדולים הפיתויים ברחוב  [ולפעמים בתוך הבית עצמו.. והמבין יבין..] כל כך גדולים, ואם הילד לא "התחסן" בעודו קטן לעמוד נגדם כי אז ההשפעה של ההורים חלשה ואינה עוזרת כל כך.. ומתוך הבנה זו הבה נדבר על המלחמה.. לילדים הקטנים שאינם מבינים את המצב, עדיף לדבר על נושאים אחרים משמחים ויפים ולהסיט את תשומת לבם עד כמה שאפשר מהאזעקות וממראות המלחמה. אבל ילדים שגדלו קצת ומתחילים לשאול שאלות, זו ההזדמנות לחנך אותם ל"אהבה ויראה" כדברי הרמב"ן ולהסביר להם שהעולם אינו הפקר ויש שכר ויש עונש,  להבדיל כמו ילד שובב – שמקבל עונש על מעשיו, ואילו ילד ששומע להוריו או למוריו מקבל ממתקים.. ולהבדיל, יש ממלכת רשע בדמות אירן וגם רשעים בלבנון ועוד, שמקבלים הרבה "מכות" כמו במצרים, על כל הדברים הלא יפים שהם עושים לנו ולעולם כולו  אלא שהפעם המלחמה של החיילים והטייסים שלנו ועוד..[ וגם של ידידתינו המעצמה הגדולה של אמריקה..]  וכמובן שה' עוזר לנו להצליח במלחמה  ולהציל אותנו מירי הטילים יחד עם התפילה וקריאת תהלים שנצליח ונתגבר על אויבינו כמו בימים ההם בזמן הזה.. ואכן רצוי מאד שכאשר נמצאים בממ"ד או במקלט לומר תהלים ביחד עם הילדים ולהתפלל להצלה ולהצלחת עם ישראל כולו. - שתהיה לכולנו שבת שקטה ובטוחה!    
 
כשרות מוצרים לפסח
1. מזון לחיות מחמד : ברצוננו להסב את תשומת לב הציבור כי מאכלים לכלבים וחיות מחמד עשויים להכיל חמץ גמור ועל כן יש ·להקפיד ולרכוש מזון לפסח אשר נבדק ואושר ע"י רבנות מוסמכת שהוא נקי מרכיבי חמץ. או במלים אחרות: "לא מכיל חמץ".
2. שמן זית מעורב: ברצוננו להסב את תשומת לבכם כי בשווקים מסתובבים "שמני זית מעורבים" הנושאים את הכיתוב "כשר לפסח" · מבלי לציין כי הנ"ל מכיל קטניות. לעיתים מזומנות אף נושאים ציון כשרות מזויף. ניתן לזהות כי המוצרים הנ"ל מכילים שמן סויה על פי מחירם הנמוך . כמו כן בתבלין הפפריקה האדומה לפעמים מערבים בו שמן סויה (קטניות) מבלי ידיעת הצרכנים.
3. תירס גרוס וקמח תירס : הואיל וגרגירי התירס עשויים להכיל חיטה או שעורה ,ולאחר הגריסה והטחינה לא ניתן לבוררם, על כן הנוהגים לצרוך אותם בפסח , להקפיד לבשל , לטגן או לאפות את המאכל לפני הפסח ובכך החמץ – אם במידה וקיים, יתבטל לפני הפסח.
4. עדשים אדומים: רוב סוגי העדשים האדומים המיובאים ארצה מעובדים עם שמן צמחי ועוד דברים אשר מקורם עלול להיות בהחלט עם תערובת חמץ ועל כן אין לעשות שימוש בעדשים אלו אף לנוהגים לאכול  קטניות. אלא אם כן כתוב עליהן במפורש "כשר לפסח".
5. שימו לב!! בקשר לעוגיות בוטנים, קוקוס, אגוזים, שקדים: יש לדעת כי קיימים יצרנים המייצרים בימים אלה עוגיות אלו כאשר בחלקן הן מכילות קמח מצה אך הייצור הוא חמץ גמור. כל המבקש לרכוש עוגיות אלו עבור שימוש בפסח יבדוק תחילה כי מסומן במפורש "כשר לפסח" על מנת לא להיכשל במהלך החג.
6. דיו המוחתם על גבי הבשר : חלק מהדיו המוחתם על הבשר בארץ מכיל תמצית תירס הממתיקה את הדיו. לכן, מי שמקפיד  לא לאכול בפסח דברים המופקים מקטניות עליו לקלף את החותמת לפני הבישול.
 
 
 
כלים חד פעמיים האם צריכים כשרות לפסח?
תשובה: –רק בנייר אפיה וכוסות נייר צריך כשרות לפסח!!
בדיקה שערך ראש מחלקת כשרות בתעשייה וחרושת ברבנות הראשית מגלה, כי כמעט כל המוצרים החד פעמיים לא דורשים כשרות לפסח.
כוס נייר   ראש מחלקת כשרות בתעשייה וחרושת ברבנות הראשית לישראל, הרב חגי בר גיורא, מפרסם ממצאי בדיקות שערך בנושא כשרות לפסח של כלים חד פעמיים.
מהבדיקה עולה כי ברוב הסוגים של הכלים החד פעמיים אין כל חשש לחמץ ואין צורך לחפש הכשר מיוחד לפסח - למעט נייר אפייה וכוסות נייר.
עם זאת הרב בר גיורא מדגיש, כי בכל ספק שמתעורר, על המסתפק לשאול את רבו.
מוצרי אלומיניום    לא צריך הכשר. כפי המידע שהתקבל בשנים האחרונות לא נמצאה בארץ בעיית כשרות לכל השנה וכן לפסח במוצרים מאלומיניום כגון: תבניות ונייר אלומיניום.
בעבר מרחו על האלומיניום שומן מהחי, כיום בכל העולם ממעטים להשתמש בו וגם הוא נפגם, לכן החשש לכשרות מאוד רחוק – ומי שלא חושש יש לו על מי לסמוך.
מוצרי נייר    לא צריך הכשר. החשש שיכול להיות במוצרי נייר הוא מעמילנים שמערבים בו בשעת הייצור. היות ואפשר לייצר עמילן מכמה גידולים כגון: חיטה (=חמץ), תירס (=קטניות), תפוחי אדמה וטפיוקה. השימוש בעמילן הוא כדי לדבק את סיבי הנייר וכן כדי להחליק אותו מבחוץ. בנייר סופג לא שמים מבחוץ.
את מוצרי הנייר מייצרים מתאית נקייה או מנייר ממוחזר. בתהליך ייצור נייר מנייר ממוחזר - הנייר הממוחזר נשטף במים ומתפרק וחוזר למקורו לסיבי נייר. בבדיקות מעבדה לא נמצאו שאריות של עמילן בסיבי נייר בתהליך המחזור. בתהליך ייצור הנייר מוסיפים לסיבים: כימיקלים שלא ראויים לאכילה (בדרך כלל מנפט), חומרים מלבינים וחומרים מדביקים (לפעמים עמילנים) ואחר כך מחממים את הנייר. בחלק מקומות החום של האוויר מגיע ל-600 מעלות.
נייר סופג לא צריך הכשר. בכל נייר סופג המיוצר בארץ לא מוסיפים עמילן מחיטה או תירס בכל השנה אלא עמילן מתפוחי אדמה או טפיוקה. חברה אחת מייבאת את הנייר מטורקיה ושם לא מוסיפים עמילן. במשך השנה משתמשים גם בנייר ממוחזר ואילו לייצור לפסח לא משתמשים בנייר ממוחזר. לכן מי שהשתמש בנייר סופג מהייצור לכל השנה עבור אוכל לפסח אף אם נעשה מנייר ממוחזר מותר לכתחילה לאכול את האוכל לפסח.
נייר אריזה לא צריך הכשר. נייר המיוצר בארץ מצופה במשך השנה בעמילן תירס ולפסח מצופה בעמילן תפוחי אדמה. הציפוי לא יורד בשימוש למוצרים קרים ויבשים
נייר אפיה צריך הכשר לפסח. מיוצר בחו"ל. לרוב אין בעיית כשרות לפעמים מצופה בסיליקון אולם ככל הנראה יש מפעל שמצפה בעמילן מחמץ לכן צריך כשרות לפסח.
מפיות מיובאות לארץ בדרך כלל אין בעיית כשרות לפסח.
בכוסות נייר עדיף שיהיה הכשר לפסח. הכוסות  מצופות מבפנים בחומר פלסטי לשם מניעת מגע בין הנייר לנוזל. המגע יתכן רק במקום הדבקת הכוס. בדרך כלל העמילן לא חמץ. לכתחילה צריך הכשר לפסח.
תבניות נייר - מצופות מבפנים בחומר פלסטי לשם מניעת מגע בין הנייר לבצק. אין מגע בין הבצק לנייר כי אין הדבקת פנימית. לכן אין בעיית כשרות לפסח.
כלים מפלסטיק – לא צריכים הכשר.
 
 
 
עוד מהלכות הפסח

1. מצה עשירה בפסח – האשכנזים החמירו, והספרדים מקילים, אך כיום עוגיות מצה עשירה הנמכרת בשוק ובמכולת יש שהחמירו בהם, כיוון שקשה מאד מבחינה טכנית שלא התערבבה טיפת מים בתערובת, וכן כל מיני תוספות שיש מי שכתב שאוסרים את התערובת והופכים אותה לחמץ.
2. תכשירי ניקוי וקוסמטיקה – אינם צריכים הכשר לפסח, חוץ מדברים הבאים במגע עם הפה, או עם הכלים, כגון משחת שיניים, שפתון, נוזל לניקוי כלים (יש מחמירים גם בקרמים למיניהם הבאים במגע עם עור הגוף, ותע"ב).
3. תרופות – כדאי לברר מבעוד מועד את כשרות התרופות שצורך, ובמיוחד סירופ לילדים. וכיום ברוב רובם של התרופות יש תחליפים כשרים לפסח. ואם אין - יעשה שאלת רב.
4. יש להתמקד בהכשר המטבח, השיש הכיורים, תנור האפי'ה, המקרר, המדיח, מיקרוגל, פלטה חשמלית, מיקסר, ארונות מטבח וכדו'. (ומה טוב אם אפשר שחלק מהכלים יקנה חדשים לכבוד החג ויחסוך מאתו את הכשרתם ).
5. את ה"וונטה" שלשם נשאבים האדים של הבישולים כל השנה, יש לנקות עד מקום שידו מגעת, לרסס בחומר מפגל שם ואח"כ לכסות בכיסוי את מקום הפתח של ה"וונטה" כגון: בנייר אלומניום.
6. לא לשכוח להטביל כלים חדשים תוצרת חו"ל במקווה של טבילת כלים!
7. להיערך מבעוד מועד, במצות יד שמורה, או מכונה שמורה, לליל הסדר, וכן ביין כשר לפסח (והספרדים – ביין לפי הב"י – דהיינו רוב יין), כמו כן בירקות חסה, כרפס וכדו' של חברות קטיף ללא חרקים וטוב לשטוף היטב ולהשרות בסבון. תזכורת: להשתדל לא לומר: בשר זה לפסח. אלא לחג וכדו' .

 
 
מהלכות הגעלת כלים
הכלל: כבולעו- כך פולטו", ישנם ארבעה דרכים לבליעת חמץ: 1. ע"י אש בלי מים, 2. ע"י בישול, 3. ע"י שהיה ארוכה של החמץ בכלי, 4. ע"י שהיית חמץ חריף בכלי. וכיון שדיני הגעלה מרובים ומורכבים יש לשאול את הרב לפני כל הגעלה, כמו כן צריך לדעת שיש כלים שלא מועילה להם הגעלה, אם מחמת שעשויים מחומר שבולע, ולא פולט, כמו חרס וכדו' או מפני שחושש להגעילם כראוי פן יתקלקלו. על כל פנים נציין כאן כמה דברים לפני שאדם מביא את כליו להגעלה הציבורית. הבא להגעיל כלי שנאסר, משפשף ומנקה אותו היטב ומשגיח שלא יהא דבוק בו שום דבר, שאם לא כן לא יפלטו המים הרותחים את האיסור שמתחת ללכלוך הדבוק בסיר. היו חריצים בכלי, אינו יכול להכשירו, מפני שאי אפשר לנקר היטב בכל החריצים.
אם מכשיר כלים בבית צריך לדעת איך להכשיר- מביא כלי גדול וממלא בו מים, עד שיכסו המים את הכלי שרצה להכשיר. בזמן ההכשרה צריכים המים לרתוח. כששמים את הכלי הקר לתוך המים הרותחים, מתקררים קצת המים החמים, ולכן צריך להשהותו בתוך החמין עד ששוב יתחילו לרתוח.

כלי של היתר, שתחבו לתוך כלי של איסור, ובלע ממנו, אף על פי שרק קצה הסיר נכנס לתוך הכלי האסור, נאסר כל הכלי, שהבליעה של איסור שנכנסה בקצהו הולכת ומתפשטת בכולו. וכשהוא מכשירו, מטבילו כולו במים הרותחים: קושר בו חוט ומשקעו כולו במים, או דוחפו למים בדרך אחרת.

לא היה הכלי שמכשירים בו גדול כל כך שיוכל להכניס בו את הכלי שנאסר, מכשיר אותו לחצאין: תוחבו למים הרותחים עד המקום שנכנס ומוציאו וחוזר ומכניס את הצד השני.
אם אין כלי שאפשר להגעיל בו, ממלאים מים בכלי שנאסר, ומעמידים אותו על האש, מחממים אבן או ברזל ומשליכים לתוך המים הרותחים, והמים עולים על דפנות הכלי ומגעילים גם את עובי הדפנות מלמעלה
.
טבילת כלים - יש לזכור להטביל כלים חדשים הבאים מחו"ל, [המשמשים ככלי סעודה. ואז יש ברכה על טבילת כלים אבל אם רק באים במגע עם אוכל אבל לא מגישים כך לסעודה מטבילים בלי ברכה] גם כלים מתוצרת ישראל שנקנו מסוחר גוי, (כלי זכוכית ומתכת – טבילה עם ברכה. / פלסטיק ופורצלן – טבילה בלי ברכה ויש מקילים ללא טבילה כלל / כלי חרס ועץ אינם צריכים טבילה.) אם צריך להגעיל את הכלי שבלע איסור והוא קנה את הכלי הזה מגוי -אז יגעיל ואחר כך יטביל.
 
 
תן חיוך
1. בעיצומם של ימי 'בין הזמנים' שלפני פסח, פרסם אברך מודעה מאירת עיניים: "בשבח והודיה לבורא עולם אני שמח ונרגש לבשר שסיימתי לעבור על כל התלמוד הבבלי ועל כל התלמוד הירושלמי, גם משניות עם פירוש רבינו עובדיה מברטנורא וארבעת חלקי הטור ושלחן ערוך! אני רוצה להודות לאשתי שיום ולילה דחפה אותי לזה . כעת אני עובר לנקות את החלק השני של הספריה : ספרי מוסר, חומשים וסידורים... "
2. מנקה לפסח? אמנם נכון מה שאמרו שהאבק אינו חמץ והבעל והילדים אינם קרבן פסח.. אך זכור: אם אתה טועה ושותק - זה סימן שאתה חכם. אם אתה צודק ושותק - זה סימן שאתה נשוי...
 
ועכשיו ניתן הודאה לה' על ניסי המלחמה  - ולא יזיק עם קצת חיוך..  
3.מהו השם של המחליף של חמינאי ושל  עלי לאריג'אני?
 - מחוסלאין בקרוביאן...
4. יש חבר שהוא "מסטול" כבר 15 יום.. חבל שאמרתי לו שעל כל חיסול צריך להרים כוסית... 
5. פיקוד העורף: לתושבי קיסריה, כפר שמריהו וסביון - ניתן לצאת מהכספות!..
6. חבר שלי שהוא טיפס חרדתי החליף את הפלאפון שלו לטלפון ישן כדי לא לקבל "התרעות"... ואז קיבל "התראה" שהוא היה בסביבת חולה מאומת ועליו לשהות בבידוד למשך שבועיים..
7. "מעט מעט אגרשינו מפניך" באמת, איזה נס שהקורונה והמלחמה לא באו בבת אחת , אחרת איך היינו שוהים יחד במקלטים?
8. א': תגיד לי, מתי נגמר "חול המועד" של פורים? - בפסח? אולי בשבועות?..
   ב':  נראה לי בפורים.. קח בחשבון שמאז שתלו את המן עד שתלו את עשרת בניו עברו אחד עשר חדשים!!! [מט"ז בניסן עד י"ג אדר]....
9. בני זוג רבים.. השנה אנו נהיה בליל הסדר בממ"ד של ההורים שלי ! - לא , בממ"ד של ההורים שלי!..
10. עוד מעט יבוא המשיח!! "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות". מצד שני - ביקוש מטורף לנשק "כחול לבן" .חבל.. אולי "רפורמת החלב" והשבתת הרפתות  הייתה הופכת את האתים והמזמרות - לחרבות ולחניתות..
11.יודעי דבר אומרים שהשנה ההגדה של פסח תהיה יותר קצרה... כי אחרי מה שעברנו אין כבר "תם" ואין גם "מי שאינו יודע לשאול" - ואת "עשרת המכות" ו"מכת בכורות" -זה עתה ראינו, ואפילו ל"קריעת" מי הורמוז הגענו..
12. חידת השבוע: מישהו מבין מה אומרים השרים כ"ץ?
כץ א': יהיו הפתעות..
השר כץ ב': אנו לקראת פתרון - שלפני שיגור - לא נצטרך אזעקה..
העיקר שנתבשר בשורות טובות!!!!